אנו צומחים לאט יותר מארצות עם תל"ג יותר גדול משלנו - אז נכון שישראל לא צועדת במקום אבל היינו אמורים לצמוח הרבה יותר מהר כדי להתקדם ולהתכנס לתוצר של הארצות המפותחות יותר
צמיחה איטית / צילום: Shutterstock
אנשי רוח בכל הדורות מנסים לשכנע אותנו שאין צורך להשוות בין בני אדם. הרי כתוב "איזהו עשיר? השמח בחלקו". רק הסתכלות הומניסטית על העולם תביא לנו אושר, ולא כדאי להשוות עצמנו לאחרים. העיקר, ליהנות מפיסת הלחם שיש לנו. אבל טבע האדם הוא להשוות כל דבר שיש לו. לכן, סטטיסטיקאים מייצרים כל שנה דירוגים חדשים על מנת שנוכל להשוות בין בני אדם אבל גם בין מדינות.
לפני מספר ימים, פרסמה הלמ"ס סיכום נתונים על המשק הישראלי בשנת 2021. הנתון המרשים הוא שכלכלת ישראל צמחה ב-8.1%, הרבה יותר ממה שכל הכלכלנים חזו. לכשעצמו זה ללא ספק מספר גדול. עם התפרסם הנתונים הייתה אופוריה בקרב הכלכלנים.
אבל האם באמת יש סיבה לשמוח? דבר ראשון, הסתכלות על 2021 בלי לחבר אותה ל-2020 היא טעות קריטית. הרי המשק התכווץ ב-2.2% ב-2020 ואנו בשנת 2021 מפצים על הירידה של 2020. אז בשנתיים גדלנו בסכום של 5.9%. זהו גידול שנתי של כ-3%.
ישראל לא צועדת במקום אלא מזדחלת מאוד לאט
האם 3% זהו גידול מרשים? למה נשווה? קודם חשוב להשוות לשנתיים הקודמות. הנתונים מראים שבין 2018-2019, גדלנו ב-3.9% בממוצע שנתי. אז ה-8.1% של 2021 התחלף ל-5.9% ולבסוף ל-3% ממוצע שנתי לשנים 2020-2021. זה הר שהוליד עכבר. 3% זה יותר נמוך מהממוצע בשנים קודמות.
ואם כבר מדברים על עכבר, אז האמת הוא שזה הוליד עכברון, כי האוכלוסייה של מדינת ישראל גדלה בקצב גבוה מאוד של 1.8% לשנה, לכן גדלנו רק ב-1.2% שנתי (צמיחה של התוצר פחות גידול אוכלוסייה). על זה לפתוח שמפניה? על עכברון של אחוז?
מה בהשוואה לארצות אחרות? האם קצב הצמיחה שלנו גדול יותר? האם רופא שישווה בין צמיחה של תינוק לצמיחה של מתבגר עושה עבודה טובה? ברור שלא. אז גם כך הכלכלנים. ארצות מתחלקות לקבוצות - ארצות לא מפותחות (שאנו קוראים להם בעידן התקינות הפוליטית מתפתחות), ארצות בתהליך צמיחה וארצות מפותחות.
הארצות המפותחות הם לא כולם ברי השוואה. חלק מהם כבר נמצאות היום עם תוצר לנפש של יותר מ-55 אלף דולר כמו ארה"ב ושוויץ, וישנן ארצות סביב ה-50 אלף דולר, כמו הולנד ובלגיה, וארצות כמו ישראל ואיטליה מתחת ל-40 אלף דולר. רופא מצפה מילד בגיל 5 שיגדל יותר מהר מילד בגיל 17, כך כלכלנים המשווים בתוצר. ארצות שמתחת ל-40 אלף דולר אמורות לצמוח מהר יותר, כי הן צוברות הון בתשתיות, וגם הון אנושי.
אז מה כל כך מאכזב בקשר לצמיחה של ישראל? אנו צומחים לאט יותר מאשר ארצות עם תל"ג יותר גדול משלנו. אז נכון שישראל לא צועדת במקום, צמחנו ב-1%, אבל היינו אמורים לצמוח יותר מהר כדי להתקדם ולהתכנס לתוצר של הארצות המפותחות יותר.
האם אנו מבינים למה צמחנו, ומה עלינו לעשות לצמוח מהר יותר? זהו תפקידו של הכלכלן. נתוני הלמ"ס מאפשרים להבין היטב את התמונה. יצוא ההייטק הוא קטר המשק בשנים האחרונות. אבל מה שמונע את ההתכנסות מעלה של ישראל למדינות כמו שוויץ וארה"ב הוא חוסר בתשתיות טובות והון אנושי נמוך.
ישראל חייבת להשקיע יותר בתשתיות תחבורה ותקשורת. חובה היא שההון האנושי של מדינת ישראל יגדל. כלכלנים לא סומכים על ניסים. מדינת ישראל חייבת לשים את הדגש על השקעה באיכות ילדים במקום כמות ילדים. בלי שינוי זה, נשאר הרחק מאחור.
הכותבת היא מנהלת מרכז אהרון מאיר למדיניות כלכלית, המחלקה לכלכלה, אוניברסיטת בר-אילן