גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

טנקים רוסים מתקדמים בתוך מזרח אוקראינה אתמול / צילום: Reuters, Carlos Barria

הפלישה הרוסית לאוקראינה מהווה לדעת כמעט כל הקהילה הבינלאומית, בוודאי בעיני מדינות המערב, הפרה חמורה של הסדר העולמי ושל המשפט הבינלאומי. מדינות ברית נאט"ו הצהירו מראש שלא ינקטו בפעולות צבאיות בתגובה לפעולה הרוסית. גם נקיטת פעולה על ידי האו"ם איננה סבירה, לאור העובדה שלרוסיה זכות וטו בהצבעות במועצת הביטחון של האו"ם. נראה, אם כן, שהפעולה המשמעותית ביותר שינקטו מדינות המערב בתגובה לפלישה הרוסית היא סנקציות כלכליות, שמטרתן ליצור פגיעה כלכלית שתרתיע את רוסיה מלהרחיב את פעולותיה, ואולי אף תגרום לה להסיג את כוחותיה.

משטר הסנקציות הבינלאומי כלפי רוסיה משתנה בימים אלו במהירות, לעיתים אף מיום ליום. החל מ-2014 (עת שליטה רוסית על חצי האי קרים) מוטלות שורה של סנקציות בינלאומיות על רוסיה, סנקציות שהורחבו עם השנים, שכללו איסור על מסחר עם ישויות משפטיות (חברות או יחידים) בקרים, או באזורים הבדלניים באוקראינה, ומגבלות סחר עם השלטון באזורים אלו; איסור על שיתוף פעולה מסחרי עם חברות מסחריות מסוימות, ומכירה של טכנולוגיות לרוסיה בעיקר בתחומי הנשק וייצור הנפט. מגבלות על השימוש של בנקים רוסיים מסוימים בשווקי הכספים הבינלאומיים, וכן שורה של סנקציות אישיות, בעיקר על אנשי עסקים המקורבים לנשיא רוסים פוטין.

כבר בימים האחרונים הורחבו הסנקציות על ידי ארצות הברית, האיחוד האירופי ומדינות נוספות. הסנקציה שזכתה לתהודה הרבה ביותר היא הוצאת הבנקים הרוסיים ממערכת ה-Swift כאשר בנוסף הוטלו סנקציות רבות נוספותאחרות. ההרחבה המרכזית של הסנקציות על ידי ארצות הברית כוללת איסור מוחלט של כל סחר, השקעה או קשר כלכלי כלשהו עם האזורים הבדלניים באוקראינה. כמו כן, האמריקאים סיווגו עוד בנקים וחברות רוסיות ככאלו שאין לקיים איתם קשרים עסקיים. הרחבת הסנקציות מצד האיחוד האירופי כוללת הקפאה של נכסים של כלל חברי הפרלמנט הרוסי, השעיה של הסחר באגרות חוב של רוסיה בשווקים האירופים, וכן מגבלות חמורות על הסחר עם האזורים הבדלניים באוקראינה. גרמניה כבר הודיעה כי היא מקפיאה את פרויקט צינור הגז נורדסטרים 2 - המיועד להעביר כמויות גדולות של גז טבעי מרוסיה ליבשת אירופה. יש להניח שהסנקציות יוחמרו בעתיד הקרוב.

המלחמה באוקראינה משפיעה גם על ישראל, ולמדינת ישראל הסמכות להטיל סנקציות כלכליות האוסרות על סחר עם מדינות מסוימות (מדינות אויב), וכן אימוץ של סנקציות בינלאומיות. חברות ישראליות חשופות לסיכונים עסקיים ומשפטיים מול משטר הסנקציות הכלכלי הבינלאומי, וזאת אף אם ישראל לא אימצה את הסנקציות בצורה מפורשת. משטר הסנקציות האמריקאי כולל הטלת קנסות כבדים מאוד על הפרה, אפילו אם נעשתה רק "ברשלנות". הפרה מכוונת של הסנקציות עלולה להביא גם לסנקציות פליליות. הסנקציות האמריקאיות חלות על כל אזרח אמריקאי, חברה הרשומה או פועלת בארצות הברית, או על כל עסקה הכוללת גם מוצרים אמריקאים (למשל - מוצר תוכנה המבוסס על תוכנה אמריקאית).

יתר על כן, בשנים האחרונות ממשלת ארצות הברית יצרה משטר של "הפרות שניוניות" שבהן היא אוסרת על סחר גם עם חברות המפרות את הסנקציות, ואפילו אין לאלו כל זיקה לארצות הברית. כלומר - חברה ישראלית המפרה את הסנקציות, יכולה להיות מוכנסת ל"רשימה שחורה" אמריקאית שתמנע ממנה לעשות כל עסקה עם חברות אמריקאיות.

השלכה נוספת של משטר הסנקציות כלפי חברות ישראליות היא אימוץ "עקיף" של הסנקציות, על ידי רשויות ממשלתיות ישראליות. כך למשל, כתנאי למתן אישור לייצוא בטחוני, דורש האגף לפיקוח על ייצוא בטחוני מהחברה המבקשת להצהיר כי הייצוא המבוקש אינו מפר את הסנקציות האמריקאיות או אלו שהוטלו על ידי ארגון האו"ם. לבסוף, חברות אמריקאיות רבות יימנעו מהשקעה או מעשיית עסקים עם חברות שחשודות בהפרות של הסנקציות.

משטר הסנקציות הכלכליות הבינלאומי סביב רוסיה הולך ומתהדק. חברות ישראליות העושות עסקים עם אוקראינה או רוסיה, או שמוצריהן משווקים שם, צריכות לבצע הליך מסודר של הערכת סיכונים, שיכלול בירור מקיף של השפעת הסנקציות על מהלך עסקיהן.

הכותב הוא יועץ מיוחד למשפט בינלאומי במשרד ברנע ג'פה לנדה, מרצה בפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו וחוקר במכון הישראלי לדמוקרטיה