אלי כהן, הליכוד. שבע תשע, 103FM, 17.2.22 / צילום: איל יצהר
על מי מוטלת האשמה בכל הנוגע לגל עליות המחירים שחווה המשק לאחרונה? לח"כ אלי כהן הייתה תשובה נחרצת בעניין. "מחקר של הכנסת למעשה מעיד שמי שהצית את גל ההתייקרויות הייתה הממשלה עצמה", הוא אמר בראיון לרדיו 103FM. "היא העלתה את המחירים הבסיסיים ביותר; של החשמל, המים, הארנונה, הגז לבישול, התרופות, זאת אומרת כל משפחה בישראל משלמת אלפי שקלים יותר".
עסקנו כאן בעבר בעליות המחירים והסברנו על מנגנוני עדכון המחירים שהופכים את סוגיית "האשמה" לעניין מורכב. אבל האם יש מחקר של מרכז המחקר והמידע של הכנסת (ממ"מ) שקובע שהאשמה נופלת על כתפי הממשלה הנוכחית?
זמן קצר לפני הראיון של ח"כ כהן הממ"מ אכן פרסם, לבקשתו, מסמך שכותרתו "הערכת השפעת מדיניות הממשלה על יוקר המחיה ועל עליית המחירים". כהן מסר לנו עח דבריו נסמכים על התקציר בעמודים הראשונים של המסמך, ושם אכן נכתב כי "במסגרת חוק ההסדרים הוטלו מסים חדשים העשויים לתרום לעליות המחירים וליוקר המחיה בישראל, הן באופן ישיר והן ביצירת אווירה של העלאת מחירים".
אבל האם המסים הללו לקשורים להתייקרויות שכהן הזכיר? בהמשך אותו תקציר נכתב גם כי "יש לציין שהמחיר של מוצרים או שירותים רבים כגון ארנונה, חשמל, מים ואגרות מתעדכנים מעת לעת בעקבות שינוי במדד המחירים לצרכן ומרכיבים נוספים...".
ואכן, כשצוללים לעומק המסמך, ולא מסתפקים בתקציר, אפשר לראות כיצד מוסברת כל התייקרות. כך, למשל, לגבי מחיר המים כתוב במפורש שלא הממשלה מעלה אותו, אלא שהתעריף מתעדכן בכפוף לחוק, בהתאם לנוסחה קבועה (כפי שהראינו לאחרונה, מחיר המים דווקא ירד השנה). כך גם לגבי הארנונה (עדכון התעריפים נעשה בכל שנה במאי, כך שההתייקרות הנוכחית היא בכלל תולדה של עדכון אוטומטי מתקופת הממשלה הקודמת); והחשמל, שאכן יתייקר בשל נוסחה קבועה אך בסכום נמוך יותר מכפי שהיה אמור להתייקר (בשל התערבות הממשלה שהפחיתה את הבלו על הפחם).
נשארנו עם הגז לבישול והתרופות. גז לבישול כלל לא מוזכר במסמך. לגבי התרופות, הן מוזכרות באחת הדוגמאות, יחד עם מוצרים נוספים, ככאלה שמחירם ברבעון השלישי של 2021 היה גבוה יותר מאשר ברבעונים קודמים. עם זאת, מעבר לכך שקשה לחלץ מהקטגוריה הזו רק את מחיר התרופות, ההתייקרות הזו מופיעה תחת הפרק שמסביר על יוקר המחיה ואינפלציה, ולא בפרק שמפרט על ההתייקרויות להן גרמה הממשלה.
ומה לגבי המסים החדשים שמוזכרים בתקציר ככאלה שעשויים לתרום לעליות מחירים? כאן מדובר על "מס החד-פעמי" ומס על משקאות ממותקים, שבאופן רשמי אומנם נועדו כדי להקטין צריכה, אך אכן תורמים ליוקר המחיה (אם כי לא בסעיפים שאותם הזכיר כהן). מסים נוספים שמוזכרים הם "מס הפחמן" ו"אגרת הגודש", אך אלה טרם נכנסו לתוקף, ולכן אי-אפשר להאשים אותם בהתייקרויות שכבר נרשמו.
בשורה התחתונה: דבריו של כהן לא נכונים ברובם. מרכז המחקר והמידע של הכנסת אכן פרסם מחקר שקבע, בין היתר, כי מסים חדשים שהטילה הממשלה הביאו לעליות מחירים, באופן ישיר ועקיף. אך עליות המחירים הללו לא נוגעות לסעיפים שהזכיר כהן, וחלק מהסעיפים שהוזכרו על-ידו כלל לא התייקרו.
תחקיר: אוריה בר-מאיר