גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הקריפטו כאן כדי להישאר, ואסדרת התחום היא צו השעה

כאשר הון נשמר ומועבר במערכת מקבילה למערכת הפיננסית המוכרת, מתגבר הסיכון להלבנת הון ● רגולציה נכונה ומדויקת שתכניס את תעשיית הקריפטו, המתנהלת כיום במעין יקום מקביל למערכת הקונבנציונלית, היא הפתרון היחיד

ארנק דיגיטלי / צילום: Shutterstock, zhu difeng
ארנק דיגיטלי / צילום: Shutterstock, zhu difeng

שר האוצר אביגדור ליברמן, הביע לאחרונה דאגה מהגידול המתמשך של תחום הקריפטו וה-NFT, הן באשר להשלכותיו על המלחמה העולמית בהלבנת הון והן באשר להשלכות התחום על פעילות המערכת הפיננסית. ואכן, השר מודאג ובצדק. טכנולוגיית הבלוקצ'יין מאפשרת יצירת מטבעות דיגיטליים, בעלי ערך מסויים, הניתנים להעברה מיד ליד ללא תלות בצד שלישי מרכזי שיהיה אחראי על המנגנון.

דמיינו לעצמכם שכרטיס להופעה שרכשתם באינטרנט נשלח אליכם באמצעות הדואר האלקטרוני, בקובץ JPEG או PDF, ויש עליו ברקוד, שייסרק בשער הכניסה להופעה. אתם יכולים למכור את הכרטיס לאדם אחר, ולהעביר לו את הקובץ בדואר האלקטרוני או בווטסאפ. הבעיה היא שאפשר להעביר את הקובץ הזה למספר בלתי מוגבל של אנשים, ואדם לא הגון יכול למכור את אותו כרטיס ליותר מאדם אחד, למרות שרק אחד הקונים (זה שהגיע ראשון לשער) יצליח להיכנס להופעה. טכנולוגיית הבלוקצ'יין פותרת את הבעיה הזו, ללא צורך בשומר עם הסורק שעומד בשער. ביטקוין, למשל, הוא מטבע דיגיטלי בעל ערך, שיכול לעבור רק לאחד בכל פעם, ללא צורך בצד שלישי מרכזי שיאשר או לא יאשר את ההעברה.

תעשיית הארנקים הדיגיטליים: כפטריות אחרי הגשם

מדובר במערכת מקבילה למערכת הפיננסית ובייחוד לתעשיית הבנקאות הקונבנציונלית. אנשים מעבירים תשלומים אחד לשני באמצעות קריפטו, ועוקפים בכך את המערכת הבנקאית. אנשים מחזיקים הון רב בארנקי קריפטו במקום להחזיק אותו בחשבונות בנק, ומשקיעים אותו בקריפטו ובמוצרים נגזרים בעולם הקריפטו במקום להשקיע אותו במערכת הפיננסית הקונבנציונלית. כאשר מדובר בהיקפים נמוכים יחסית (ולמרות שמדובר בסכומים הולכים וגדלים, עדיין מדובר בהיקף נמוך ביחס להון המוחזק ומנוהל במערכת הפיננסית המוכרת) - תעשיית הקריפטו פועלת כגורם משבש (disruptor) המניע את המערכת הקונבנציונלית להשתכלל ולהשתפר; כאשר מדובר בהיקפים גבוהים - תעשיית הקריפטו עלולה לייצר סיכון סיסטמי רוחבי לכלכלה.

כאשר הון נשמר ומועבר במערכת מקבילה למערכת הפיננסית המוכרת, מתגבר הסיכון להלבנת הון. כיום, המערכת הפיננסית הגלובאלית פועלת על פי סטנדרטים בינלאומיים של זיהוי ומעקב אחרי תנועות כסף בתוך המערכת, במטרה להילחם בנסיונות הבלתי פוסקים של גורמים עבריניים להכניס כסף שמקורו בעבירה לתוך המערכת הפיננסית, לטשטש את מקורו האפל, ולהשתמש בו כאילו הופק באופן לגיטימי.

אך יש לזכור שלצד הסיכונים, גלומים בעולם הקריפטו יתרונות טכנולוגיים אדירים. המדובר בטכנולוגיה שתשנה את האופן שבו המערכת הפיננסית פועלת, וזה ישפיע על כל אחת ואחד מאיתנו. כיום, כדי להחזיק דולרים צריך חשבון מט"ח בנוסף לחשבון העו"ש השקלי, כדי לסחור בניירות ערך צריך לפתוח חשבון ייעודי נוסף, ולפני שטסים לחו"ל אנחנו מצטיידים במזומן במטבע המקומי כדי לחסוך בעמלות ההמרה של חברות כרטיסי האשראי. העברות בינלאומיות הן כבר עניין שלוקח שבועות. בעתיד הקרוב יכול להיות לנו ארנק דיגיטלי אחד, שיחזיק באיזה מטבעות שאנחנו רוצים ויתמוך בכל פעולה פיננסית שנבצע, בארץ או בחו"ל, בצורה מידית ובטוחה. נשמע נהדר, נכון? האמת היא שלא מדובר בחזון אוטופי. הטכנולוגיה שתתמוך במציאות הזו כבר כאן, ומה שחסר כדי שזה יקרה זו רגולציה.

כל עוד החשש להלבנת הון מרחף מעל תחום הקריפטו, בנקים יתייחסו בחשדנות לכסף שמקורו במטבעות דיגיטליים, וכל עוד ספקי השירות בתחום הקריפטו יפעלו ללא פיקוח, רכושם של הלקוחות אינו בטוח. בהיקפי פעילות גדולים - כשלים יכולים להשפיע על כולנו פה. רגולציה נכונה ומדוייקת שתכניס את תעשיית הקריפטו, המתנהלת כיום במעין יקום מקביל למערכת ה"קונבנציונלית", היא הפתרון היחיד. רגולטורים בעולם עדיין מהססים לייצר אסדרה בתחום (ולא, אכיפה אגרסיבית ללא יצירת כללים ברורים למי שאינו רוצה להסתבך, כפי שקורה כיום בארצות הברית, אינה הדרך הנכונה לפקח על תחום הקריפטו).

אבל במהלך מעניין, ראשי תעשיית הקריפטו פועלים כדי למלא את הוואקום הרגולטורי. באמצע פברואר 2022 הודיעה חברת קוינבייס , בורסת מטבעות דיגיטליים שמניותיה נסחרות בנאסד"ק, שקבוצה של 18 חברות בכירות בתעשיית הקריפטו, (ביניהן פידלטי , קראקן, רובין-הוד  ועוד) בהובלתה פיתחה פלטפורמה טכנולוגית שתאפשר לספקי שירות בתחום לעמוד בסטנדרטים הבינלאומיים המקובלים בתחום איסור הלבנת הון בכל הקשור בהעברות של נכסים דיגיטליים. היוזמה צפויה להתרחב גם למדינות באירופה ובמזרח הרחוק, ולהפוך לסטנדרט התנהגות שמי שאינו עומד בו למעשה לא יוכל לפעול בתעשיה.

זהו צעד ראשון וחשוב ביצירת מטריה רגולטורית שתפקח על תעשיית הקריפטו. את הצעד הבא צריכים לעשות הרגולטורים, במטרה להביא לשילובה של תעשיה זו בתוך המערכת הפיננסית הקיימת בשלב הראשון, ולשיפורה לטובת הציבור כולו בשלב השני.

הכותב הוא ראש מחלקת שוק ההון במשרד ברנע ג'פה לנדה, ובעבר הממונה על האכיפה ברשות ניירות ערך

עוד כתבות

מגרשים באוניברסיטת תל אביב. הראשונים שנפתחו בישראל / צילום: רומן גרוניך

עומר אדם ועומרי כספי כבר התמכרו: המספרים מאחורי שיגעון הפאדל החדש

150 מגרשים, השקעה של כ־2 מיליון שקל בהקמת מתחם, הכנסות של עשרות אלפי שקלים בחודש למועדון ומפורסמים שמזוהים עם הספורט ● הישראלים התמכרו למשחק הפאדל - והיזמים נוהרים ● האם מדובר בטרנד חולף? בשוודיה הבועה כבר התפוצצה להם בפנים

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם גם בת''א / צילום: שלומי יוסף (עיבוד: טלי בוגדנובסקי)

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם בבורסת ת"א

לגלובס נודע כי מספר חברות טכנולוגיה ישראליות שנסחרות בוול סטריט מעוניינות להצטרף לבורסה ולהפוך לדואליות, אך מה שעומד בינן ובין הרישום הכפול הוא חסם רגולטורי: לחברות עם שני סוגי מניות אסור להירשם למסחר בבורסה המקומית ● הרגולטור מקדם שינוי, אך החקיקה "תקועה" לכאורה בוועדת הכספים של הכנסת

פול סינגר. תורם ל-SNC / צילום: ap, Kevin Hagen

סטארט-אפ ניישן סנטרל מפטרת את רוב העובדים

לגלובס נודע כי העמותה, שהוקמה לפני כ-13 שנה ונתמכת ע"י פילנתרופים רבים, זימנה לשימוע לפני פיטורים כ-65 מתוך 80 עובדיה ● הסיבה: בחינה מחדש של פעילותה לקידום ענף ההייטק הישראלי ● לפי ההערכה, התורמים, שמחזיקים בעמדות פרו-ישראליות ומזרימים מיליוני שקלים מדי שנה לעמותות בארץ, ימשיכו להשקיע כסף בישראל בדרכים אחרות

עומרי קוהל, מנכ''ל פירמיד אנליטיקס / צילום: כפיר זיו

אחרי ארמיס: ServiceNow רוכשת חברת BI ישראלית

העסקה מגיעה זמן קצר לאחר רכישת ארמיס הישראלית ב־7 מיליארד דולר, ומוסיפה לפורטפוליו של סרוויס-נאו את הפלטפורמה של פירמיד אנליטיקס המאחדת איסוף נתונים, ניתוח וחיזוי במקום אחד ● לפי ההערכות בתעשייה, החברה נמכרה בכמה מאות מיליוני דולרים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נאסד"ק צנח בחדות בהובלת מניות הטכנולוגיה; הכסף נפל ביותר מ-10%

נאסד"ק ירד ב-2% ● פאלו אלטו החלה בפיטורים של מאות מעובדי CyberArk ● נובוקיור זינקה לאחר שמינהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את מוצר Optune Pax ● קרוקס זינקה לאחר שחברת ההנעלה דיווחה על עונת חגים מוצלחת מהצפוי ● מחשש למיתון, ביקושים גבוהים במכירת אג"ח ל-30 שנה בהיקף של 25 מיליארד דולר

הסטארט-אפים הביטחוניים גייסו מיליארד דולר / צילום: יח''צ החברות

משהו רע עובר על המניות הביטחוניות. אלו הסיבות

הסקטור הביטחוני שפתח את השנה בזינוק סובל מחולשה מאז תחילת פברואר עם ירידה של 4.5% ● אנליסטים מונים סיבות מגוונות, בלידר שוקי הון אומרים ש"התנודתיות האחרונה בסקטור קשורה בעיקר לגורמים טכניים" ● מתן פסטרנק, מנכ"ל קרנות VAR קפיטל צופה ש"תתבצע 'ברירה טבעית' שתחשוף את הפערים בין חברות הערך לבין אלו הנסחרות בתמחור יתר"

נתב''ג. המחירים רק ימשיכו לעלות / צילום: טלי בוגדנובסקי

מהרו להזמין כרטיסים: בעוד פחות מעשור נתגעגע למונופול של אל על

בעוד שנתב"ג מתקרב לקצה גבול הקיבולת, המדינה נכנעת לוועדים ובולמת את שילוב המגזר הפרטי בהקמת שדה חדש ● הסחבת התכנונית והמאבקים סביב המיקום הם רק הסחת דעת מהבעיה האמיתית: ללא תחרות למונופול של רשות שדות התעופה, מחירי הטיסות ימשיכו להמריא

אילן רום / צילום: יוסי זמיר

"ישראל היא כבר לא מדינת אי": ראיון אופטימי עם מנכ"ל משרד האוצר

עם עבר של 25 שנים במוסד ותואר בארכיאולוגיה, אילן רום אינו מנכ"ל האוצר הטיפוסי ● למרות הביקורת על כך שהכנסת חוררה את חוק ההסדרים, הוא מתגאה: "מעולם לא עברו כל כך הרבה רפורמות בשנת בחירות" ● עם זאת, הוא מתריע שהציבור ישלם מיליארדים כ"מס פיצול" ● כך הוא נלחם בהון השחור, מגן על עצמאות אגף התקציבים ומקדם חזון להפוך למעצמת אנרגיה ומים ביום שאחרי

דונגפנג M-HERO / צילום: יח''צ

עם תג מחיר יוקרתי ויכולות שטח קיצוניות: האם הרכב הזה שווה 700 אלף שקל?

רכב השטח החשמלי הענק דונגפנג M-HERO עולה כמו דגמים של מותגי פרימיום מערביים, אבל יש לו מערכת הנעה ויכולות שטח שמקדימות את המתחרים בכמה שנים ● חבל רק שהטווח החשמלי מגביל אותו

פתיחת המסחר לשנת 2026 בבורסת דרום קוריאה / צילום: Reuters, Matrix Images/Jung Ui-Chel

"אנחנו בשוק שורי עולמי": המרדף של משקיעים בוול סטריט אחר מניות זולות יותר נעשה גלובלי

תמחורים גבוהים והיחלשות הדולר מניעים את ההימורים על כך שהיתרון של ארה"ב על פני שווקים גלובליים אחרים יצטמצם ● הדבר מוביל מנהלי השקעות לחפש תשואות במזרח הרחוק ובאירופה ● עם זאת, רובם לא ממהרים להספיד את השוק האמריקאי

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ על השאלה אם יש דד ליין לאיראן: "כן, בראש שלי, יש לי"

טראמפ:  "אני חושב שהמו"מ יהיה מוצלח, ואם לא זה יהיה רע לאיראן" ● איראן דורשת מארה"ב: תגיעו "ללא דרישות מופרזות" ● אחרי האיומים של טראמפ: נושאת המטוסים "ג'רלד פורד" תעזוב את הים הקריבי - ותגיע לאזור ● כלי תקשורת בארה"ב מדווחים כי הצבא האמריקאי יפנה בימים הקרובים בסיס גדול במזרח סוריה ● רויטרס: טראמפ עומד להודיע על תוכנית בשווי מיליארדי דולרים עבור עזה בפגישת מועצת השלום הראשונה בשבוע הבא ● עדכונים שוטפים 

אוטובוס של דן / צילום: Shutterstock

לידיעת חברי דן: זה הרווח הפנטסטי של בעלי השליטה

קבוצת ווליו-LBH של ווליו בייס, יאיר אפרתי, עופר לינצ'בסקי ושמעון בן חמו תפיק רווח מוערך של פי 5 (כ-2 מיליארד שקל) על השקעתה בחברת התחבורה הציבורית

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שוקי החיזוי מגלגלים מיליארדים בניבוי העתיד, אך בישראל אין עליהם פיקוח

שוקי החיזוי דוהרים למחזור של טריליון דולר והופכים ללהיט התורן של עולם ההשקעות ● הכניסה של Plus500 הישראלית מעוררת את המשקיעים, אך בישראל הרגולציה נותרה מאחור

גבי ויסמן, מנכ''ל ונשיא נובה / צילום: נובה

המשקיעים ציפו ליותר? מניית נובה נפלה בוול סטריט אחרי הדוחות

נובה מסכמת שנת שיא עם זינוק של 31% בהכנסות, אך הצפי להמשך בהתאם לתחזיות האנליסטים ולא מעליהן כמו ברבעונים קודמים ● לאחר עלייה של כ-45% מתחילת השנה - המניה איבדה גובה במסחר

צילומים: Shutterstock / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

השוק מתחמם: המתחרות של אובר בוחנות כניסה לישראל

בזמן שהצעת החוק להסדרת שירותי הנסיעות השיתופיות כבר עברה קריאה ראשונה, חברות בינלאומיות ובהן בולט וליפט מקיימות גישושים ראשוניים עם משרד התחבורה ומתכננות ביקור בארץ ● לגלובס נודע שפנגו כבר בוחנת אפשרות לשיתופי פעולה ● במקביל היבואנים ממשיכים להוריד מחירים על רקע השקל המתחזק והדשדוש בביקושים ● השבוע בענף הרכב 

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מגייסת 30 מיליארד דולר לפי שווי של 380 מיליארד דולר

החברה שמאחורי הצ'אטבוט קלוד מדווחת על קצב הכנסות שנתי של 14 מיליארד דולר ומושכת ענקיות השקעה לסבב הגיוס הגדול בתולדותיה ● לדברי החברה, יותר מ-500 ארגונים משלמים מעל מיליון דולר בשנה עבור שימוש במודלים ובמוצרים שלה

דמותה של אירנה בקמפיין הפועלים

מי המפרסם שלקח השבוע את הדאבל במדד הזכורות והאהובות

הפרסומת החדשה של בנק הפועלים עם אירנה והילה קורח מתברגת כפרסומת הזכורה והאהובה ביותר השבוע, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● לפי נתוני יפעת בקרת פרסום, סלקום השקיעה את התקציב הגבוה ביותר, אך לא התברגה

השקל מתחזק מול הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

"Made In Israel" הפך לסחורה מבוקשת בעולם, ובהתאם גם יקרה יותר

בנק ישראל מותקף על ההתחזקות הבלתי פוסקת של השקל, אבל לזרימת המט"ח לארץ גורמים נוספים, ואולי זה בכלל מקור לגאווה ● טור אורח

הילה ויסברג בשיחה עם תמיר מנדובסקי / צילום: ניר סלקמן

"מכרתי הכול בפאניקה": מהטעות הגדולה בתחילת הדרך ועד לפנטהאוז ב-20 מיליון שקל

שיחה עם תמיר מנדובסקי, מחבר רב־המכר "השקעות לעצלנים" ● על ההתחלה הקשה, נקודת המפנה בקריירה, הדרך הכי בטוחה להתעשר ומה הוא בחיים לא יעשה

מטוסי וויזאייר / צילום: יח''צ

וויזאייר קרובה מתמיד: חניית הלילה בנתב"ג נפתחת לחברות התעופה הזרות

ועדה בין־משרדית קבעה כי חברות זרות יוכלו לחנות בלילה בנתב"ג - מהלך שמסיר חסם משמעותי להקמת בסיס הפעילות המקומי של וויזאייר ואחרות ● החברות הישראליות מתריעות מפני תחרות על חלונות ההמראה, ותשתיות מוגבלות ● במקביל נותרו מחלוקות על פעילותה של וויזאייר בשעת חירום וכן על מיקום הבסיס העתידי