גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

תלמידים נבחנים בבחינות בגרות / צילום: באובאו

הרפורמה בבגרויות עליה הודיעו בממשלה לא התקבלה בצורה טובה על ידי רבים, שראו בה פגיעה אנושה במקצועות ההומניים. מהדברים שפורסמו הובן כי במקצועות אלו לא יהיו בחינות חיצוניות, דבר שיגרום לירידת קרנם וחשיבותם בעיני התלמידים שיתמקדו בעיקר במקצועות המדעיים - בהם ימשיכו להיות בחינות חיצוניות.

כבר כמה שנים טובות מדברים על רפורמה במבחני הבגרות, ומגפת הקורנה רק העצימה את הדיון. זאת, במיוחד לאור הקושי ללמוד בין תקופות הבידוד, הקפסולות, הסגרים וההוראה המקוונת. היו כל מיני התארגנויות, כגון באקדמיה, במשרד החינוך, בוועד ההורים הארצי, שהציעו שינויים במתווה הבגרויות. החלק של המערכת האקדמית בדיונים הללו חשוב, היות ותעודת הבגרות משמשת ככלי מרכזי בקבלה ללימודים אקדמיים. כל שינוי בתעודת הבגרות, ללא תיאום ותמיכת המערכת עלול להביא לפגיעה במעמדה ובצורך בחיפוש אלטרנטיבות (מעבר לפסיכומטרי) שיוכלו לתת ניבוי ליכולת של המועמד להצליח בתחום הלימוד אותו בחר.

באוניברסיטאות, אנו בהחלט מוכנים לשקול שינויים מהותיים במתווה הבגרויות ואף היינו שותפים לחלק קטן מהדיונים על גיבושה של התוכנית של שרת החינוך ד"ר יפעת שאשא ביטון, שהתפרסמה בצורה מאוד חלקית לאחרונה. אנו ערים לכך שהסטודנטים מגיעים ללימודים במוסדות להשכלה גבוהה בלי מיומנויות בסיסיות וחשובות, כגון היכולת לנסח ולבנות טיעון, היכולת לקרוא בצורה ביקורתית ולכתוב ברמה גבוהה, היכולת לעשות סינתזה של רעיונות ולהבחין בין עיקר וטפל, אוריינות דיגיטלית, וסקרנות בסיסית. לכן, היינו בעד צמצום מספר הבחינות החיצוניות בהן כל התלמידים נבחנים באותו יום ובאותה השעה בכל המדינה ולעודד בחינות חיצוניות בהן נדרשת כתיבת עבודות, חשיבה יצירתית, העמקה בתחום הנלמד, קריאה רחבה וניסוח שגם הן תיבדקנה על ידי בוחנים חיצוניים. לכן גם שמחנו לשמוע שכוונתה של השרה היא שהבגרויות במקצעות ההומניים יישארו חיצוניות, אלא ששיטת ההערכה לא תהיה באמצעות בחינה, אלא באמצעים אחרים שייבחנו את המיומנויות הרשומות מעלה.

בהכנות לקראת הפגישה וכן בפגישה עם השרה, הצבענו על הקושי לבצע את המהלך החשוב הזה אם הוא מתחיל רק בכיתה י' ולא בבית ספר יסודי (ואף בגן). דיברנו על כך שיש צורך להכשיר את המורים שכבר כורעים תחת הנטל, ויהיה עליהם ללמוד ולהתרגל לצורות אחרות של למידה, הוראה ובחינה, ובצורך לשנות את הדרך בה מכשירים מורים במכללות להוראה ובאוניברסיטאות. כמו כן, הצענו לפתח מודל של מורה - חוקר אשר ישלב בוגרי תואר שלישי בהוראה בבתי הספר אך יאפשר להם להשאיר רגל אחת בעולם המחקר באמצעות משרה שתחולק בין בית הספר לאוניברסיטה.

בהכשרתי, אני היסטוריון שחוקר יחסים בין דתות בימי הביניים ומרכזיותם של המקצועות ההומניסטיים הוא בראש מעייני. אבל אני גם זוכר איך סבלתי בשיעורי היסטוריה בתיכון וראיתי איך שום דבר מהותי לא השתנה מאז שאני למדתי בישיבה התיכונית לבין הלימודים של בנותיי, עתה בתיכון. מבחן חיצוני אינו קובע את חשיבות המקצוע או היחס אליו אלא תהליך ואיכות הלמידה, התוצר הסופי והדרך בה הוא נבדק. להבנתי, שרת החינוך מבקשת להעצים את מקומם של המקצועות ההומניים ולא להפחית בערכם, ולצד השינויים הנוספים במתווה בחינות הבגרות, זהו מהלך חיובי ומתבקש.

הכותב הוא רקטור אוניברסיטת בן-גוריון בנגב ויו"ר פורום הרקטורים בור"ה