נשים בהייטק. היכולת הלא שווה של נשים להשתלב בהייטק אינה מתחילה בשלב חיפוש העבודה / צילום: Shutterstock
מספר הנשים המועסקות בתעשיית ההייטק הישראלית נמצא לכאורה בעלייה מתמדת. נכון ל-2021 הועסקו בתעשייה 120 אלף נשים, צמיחה בהשוואה ל-90 אלף שעבדו בתעשייה ב-2015 ו-72 אלף נשים ב-2012.
אלא שעל אף גידול זה, שיעור הנשים המועסקות בתעשייה למעשה לא השתנה. בשנה החולפת עמד שיעור הנשים בהייטק על 33.4% בדיוק אותו שיעור כמו ב-2012. לפי דוח שפרסמו היום (ג') רשות החדשנות וארגון אישה בהייטק, יוזמה לקידום השוויון המגדרי בענף, שיעור הנשים בתעשייה אינו עולה כבר לפחות שלושה עשורים.
גם בכל הנוגע לשיעור הנשים המועסקות בתפקידי ליבה טכנולוגיים בהייטק לא נצפה שינוי משמעותי בעשור האחרון. שיעור זה נע סביב 26%-28% במהלך השנים 2012 עד 2019.
ההייטק הוא אחת התעשיות הנחשבות והנחשקות ביותר במשק הישראלי בזכות התנאים הנוחים והשכר המתגמל. הפער בין שיעור הנשים לשיעור הגברים המועסקים בתעשייה זו, פער ששומר כאמור על יציבות לאורך השנים, מבטא לכן את היכולת הלא שווה של שני המינים להשתלב בתעשייה המבטיחה למי שעובד בה ברוב המקרים עצמאות כלכלית ומוביליות חברתית.
היכולת הלא שווה הזאת של נשים להשתלב בהייטק אינה מתחילה בשלב חיפוש העבודה כמובן. תעשיית ההייטק מסתמכת במידה רבה על עובדים שהוכשרו ביחידות טכנולוגיות בצבא. לפי סקר שערך מכון אהרון באוניברסיטת רייכמן, 57% מהעובדים בתפקידי פיתוח בחברות צמיחה בהייטק הגיעו עם רקע טכנולוגי מהצבא. אולם לפי נתוני צה"ל רק 13% מהמשרתים בתפקידי סייבר, מהתפקידים היוקרתיים ביותר בעולם הטכנולוגיה הצה"לי, הן נשים - מה שמקטין אוטומטית את הסיכויים של נשים להשתלב בתעשייה.
מקור נוסף לעובדים בהייטק הוא האקדמיה. כאן אפשר היה לראות קפיצה של ממש, כאשר מספר הנשים שלומדות לתואר ראשון במקצועות ההייטק עלה משנת הלימודים 2010-2011 לשנת 2019-2020 ב-64%. באותה תקופה עלה מספר הגברים בתארים אלו ב-20% בלבד. נתון זה יכול להיחשב לבשורות הטובות היחסית של הדוח, שאולי מעידות על סיכוי להגדיל את שיעור הנשים בהייטק בשנים הבאות. עם זאת גם נכון ל-2019-2020, עדיין היוו נשים רק 30.7% מכלל הסטודנטים במקצועות ההייטק.
פחות יזמות שמגייסות פחות כסף
מציאות עגומה יותר עולה בכל הנוגע לשיעור הנשים שנמצאות בתפקידים בכירים בתעשיית ההייטק. סקר שערכה רשות החדשנות בקרב 53 חברות טכנולוגיה ציבוריות גילה כי שיעור הנשים בהנהלה הבכירה שלהן עומד על 22.6% בלבד.
גם הנשים שנמצאו בהנהלה בכירה איישו לרוב תפקידים מוגדרים. כך למשל השיעור הגבוה ביותר של הנשים הבכירות כיהנו בניהול משאבי אנוש (28.5%), יעוץ משפטי (16.2%) וכספים (11.5%). רק 6.2% היו נשיאות או מנכ"ליות ובאף אחת מהחברות לא הייתה סמנכ"לית טכנולוגיות או מחקר ופיתוח.
מציאות דומה קיימת גם בעולם הסטארט-אפים. מתוך 8,668 סטארט-אפים שהוקמו בישראל בעשור האחרון, רק ל-9.4% הייתה מנכ"לית מייסדת אישה. הבשורה הטובה היא שנתון זה נמצא בעלייה עם 5.3% מנכ"ליות נשים בחברות סטארט-אפ שקמו ב-2010, לעומת 12.1% ב-2020. נשים נטו להקים יותר סטארט-אפים בעולמות תוכן ומדיה ומדעי החיים, לעומת שיעור זניח בסייבר ופינטק.
לפי סקר בינלאומי של Startup Genome שבדק את שיעור היזמות נשים מכלל היזמים שהקימו סטארט-אפים דורגה ישראל הרבה אחרי ניו יורק, עמק הסיליקון ושווקים רבים באירופה. לפי הסקר, שיעור היזמות הנשים עמד על 9.3% בישראל מכלל היזמים, לעומת 16.8% בניו יורק, 13% ו-12.9% בעמק הסיליקון.
ברשות החדשנות בדקו גם את היקף המימון שזרם לסטארט-אפים בהובלה נשית. מתוך ההון שגייסו 3,836 סטארט-אפים ישראלים בשנים 2018-2021, רק 4% הלך לחברות בהובלה נשית. משמעות הנתון: גם כשנשים מקימות סטארט-אפים הן מגייסות פחות כסף.
בעולם ההון סיכון, שבו נמצא הכוח להחליט למי לתת השקעה ולמי לא, 16.5% בלבד מהשותפים בקרנות היו נשים. שיעור אפילו קטן יותר של נשים התקבל כשהסתכלת על שותפים בתפקידי השקעה בלבד, ללא שותפים בתפקידים כמו יעוץ משפטי. לפי בדיקת רשות החדשנות בקרב 58 קרנות הון סיכון פעילות במיוחד בישראל, רק ב-7% היו יותר משתי שותפות נשים.
עלייה בשיעור לומדות חמש יחידות
ובכל זאת היו בדוח גם כמה נתונים מעודדים יחסית. נתון אחד כזה נגע כאמור לעלייה בשיעור הנשים הלומדות תואר ראשון במקצועות ההייטק . נתון נוסף הצביע על עלייה איטית במספר הנשים בתפקידים זוטרים בקרנות הון סיכון. בתפקידי השקעה התחלתיים שיעור הנשים עומד על שיעור גבוה יותר של 33%. בדרך כלל מתפקידים אלו צומחים השותפים הבאים בקרנות.
נתון מעודד נוסף נוגע עלייה בשיעור התלמידות המסיימות לימודי 5 יחידות מתמטיקה. בעוד ב-2016 עמד שיעור זה על 47.6%, ב-2020 הוא עלה ל-49.4%. לעומת זאת במדעי המחשב הפער עדיין גדול כאשר רק 35% מבוגרי חמש יחידות במקצוע זה היו נשים. בסך הכל 14.8% מהתלמידים הבנים במערכת החינוך היהודית ניגשו לחמש יחידות מחשבים לעומת 6.1 מהבנות, פער שמסביר כשלעצמו לא רע את הקושי של נשים להיקלט בתעשייה.