גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

זכויות סוציאליות, דיור ועבודה: אירופה בכוננות למשבר פליטים

כ-2 מיליון פליטים כבר עזבו את אוקראינה, והאיחוד האירופי מעריך כי מספרם יעמוד בתוך זמן קצר על 5 מיליון איש ● מדינות אירופה מתמודדות עם שטף פליטים שלא הכירו כמותו ● במקביל לארגון הלוגיסטי של פיזורם לבתי מחסה ובתים פרטיים, חלקן כבר התחייבו לדאוג להם להבטחת הכנסה, ביטוח בריאות, חינוך לילדים ועוד, אחרות משנות את כללי המס ומגדירים תרומות לפליטים כפטורות ממס, ויש גם מי שמבטיחים להעביר כסף ישירות למשפחות המארחות

פליטים אוקראינים בדרכים ליד העיר אירפין, השבוע / צילום: Associated Press, Vadim Ghirda
פליטים אוקראינים בדרכים ליד העיר אירפין, השבוע / צילום: Associated Press, Vadim Ghirda

"עשרה ימי לחימה, 1.8 מיליון פליטים, זהו משבר הפליטים החריף ביותר באירופה מאז מלחמת העולם השנייה"; כך, במלים ספורות, הגדירה סוכנות הפליטים של האו"ם את המצב האנושי חסר התקדים שנוצר כעת ביבשת, כשמיליוני אוקראינים נאלצו להימלט מבתיהם, עם כמה מזוודות לכל היותר, ולנדוד בין מדינות בחיפוש אחרי קורת־גג בטוחה ואוכל.

האיחוד האירופי העריך היום (ב') כי מספר הפליטים יעמוד בקרוב על חמישה מיליון בני אדם לכל הפחות מתוך כלל האוכלוסייה האוקראינית שעומדת על 44 מיליון בני אדם. רוב הפליטים הן ילדים, נשים וקשישים וקשישות. על הגברים מגיל 18 ומעלה נאסר לעזוב את המדינה.

כמו משבר הפליטים שנוצר עם ההתפרקות האלימה של יוגוסלביה לשעבר, כמו משבר הפליטים של קוסובו בסוף שנות ה‏תשעים או משבר הפליטים של קיץ 2015 - גם משבר הפליטים הנוכחי צפוי לשנות את המציאות האירופית.

הגל משמעותי של הפליטים רק בתחילתו

הפליטים האוקראינים בורחים כעת למדינות השכנות, אך משם הם ממשיכים במקרים רבים, או מתעתדים להמשיך, למדינות שבהן יש כבר קהילות אוקראיניות מבוססות כמו צ'כיה, גרמניה וצרפת ופורטוגל.

בעוד הערים האוקראיניות נמצאות תחת מצור והכוחות הרוסים מכוונים ארטילריה כבדה ומפציצים מהאוויר שכונות אזרחיות, התמונות והסרטונים שיוצאים מהמדינה מלמדים שכל מי שיכול להיחלץ מהמדינה עושה זאת. הגל המשמעותי של הפליטים, כך מלמדות ההערכות, נמצא רק בתחילתו.

ההשלכות הכלכליות של המשבר הנוכחי מתרכזות כעת בשלב ההתמודדות. בזו אחר זו, מדינות אירופה מקצות תקציבים מיוחדים לקליטת פליטים, לסיוע הומניטרי למדינות הגבול, לארגון וללוגיסטיקה של פיזור הפליטים במדינות שונות ובתוכן, וגם מבטיחות לדאוג להם להבטחת־הכנסה, לביטוח בריאות ולקורת גג בחינם בכמה מהמדינות. ההשלכות הכלכליות הארוכות־טווח עדיין לא ברורות, ורבים מחכים לראות אם הפליטים בכלל יוכלו לשוב לאוקראינה, לבתים ולעבודות ולחסכונות שננטשו ברגע אחד, או שייאלצו להתערות במדינות אחרות.

 

נכון להיום, רוב הפליטים האוקראינים מגיעים לפולין, המדינה שלה הגבול הארוך ביותר במערב עם מה שהפך לאזור מלחמה.

מתוך 1.8 מיליון פליטים שברחו עד כה, יותר ממיליון נמצאים כעת בפולין, לפי הערכות האו"ם. הם מתקבלים בזרועות פתוחות. לצד עשרות אלפי המתנדבים שמקבלים את הפליטים ממש מעבר לגבול הפולני, עסקים, משפחות, מלונות וגורמים ממשלתיים מסייעים לאוקראינים.

מצפים שהאיחוד האירופי יסייע כספית

הגישה מגובה בצעדים מעשיים. בתחילת השבוע הודיעה ממשלת פולין על הקצאה מיידית של שמונה מיליארד זלוטי (1.7 מיליארד דולר) לטובת הטיפול בפליטים. הממשלה הפולנית התחייבה לקחת על עצמה כל תשלומי הרווחה והבריאות של הפליטים שיישארו במדינה לשנה וחצי הקרובות. בנוסף, פולין מתכננת לאפשר לילדים אוקראינים גישה לבתי ספר פולנים.

"המטרה של החבילה שאושרה היא ליצור נורמליות, עד כמה שאפשר, למהגרים", אמר השבוע ראש ממשלת פולין מטאוש מורבייצקי. הממשלה גם תשלם כ־1,200 זלוטי (260 דולר) למשך חודשיים לפחות לכל משפחה שמארחת פליטים אוקראינים. כמו כן, פולין תשנה את חוקי המיסוי כך שעזרה פיננסית וחומרית לפליטים יהיו הוצאות מוכרות במס. "אנחנו רוצים לתמוך פיננסית בפולנים שמקדישים מזמנם ומכספם כדי לקבל את מי שברחו מאוקראינה", הוסיף מורבייצקי.

בכלי התקשורת הבינלאומיים נפוצה בימים האחרונים תמונה של עגלות ילדים שהושארו על רציף תחנת רכבת בפולין, לטובת אמהות אוקראיניות שנאלצו לברוח ללא עגלות.

פולין הבהירה כי היא מצפה שהאיחוד האירופי יעזור לה כספית להתמודד עם גל הפליטים, ונראה כי נכון לעכשיו היא יכולה לסמוך על כך. בימים שלפני פרוץ הקרבות, האיחוד האירופי הוציא לפועל בפעם הראשונה בתולדותיו חקיקה שלמעשה "פותחת את הדלתות" בפני פליטים אוקראינים.

כניסה ללא ויזה למדינות האיחוד

בניגוד לוויכוחים ולהתחשבנויות של קיץ 2015, אז פולין עמדה בראש מחנה המתנגדים לזרם מבקשי המקלט והפליטים שהגיע מסוריה, עיראק ואסיה, הפעם האיחוד הסכים "לחלוק בנטל" הטיפול בפליטים האוקראינים.

בהתאם לכך, הנציבות החליטה כי אוקראינים לא רק יכולים להיכנס למדינות האיחוד ללא כל צורך בוויזה כפי שהיה עד כה, אלא הם גם יוכלו להישאר לתקופה של שנה אחת לפחות וככל הנראה שלוש שנים. ממשלות הגוש התחייבו להעניק להם תשלומים סוציאליים בזמן זה, וגם - באופן שונה מפליטים ומבקשי מקלט - לעבוד למחייתם במהלך שהותם באירופה.

 

"מבקשי מקלט מעולם לא נהנו מרמה כזו של בחירה בנוגע למדינה שבה הם יחיו ויעבדו", נכתב בסקירה משפטית של ההחלטה, שהתקבלה בזריזות על ידי מדינות האיחוד עם פרוץ הקרבות. זו הפעם הראשונה שבה האיחוד מאמץ תקנה שהתקבלה כבר ב-2001, בעקבות מלחמת קוסובו וקרוב למיליון הפליטים שהיא יצרה.

ההחלטה יוצרת אקלים חיובי לקבלת הפליטים האוקראינים גם במדינות אחרות. הרשויות בסלובקיה הודיעו כי יתחילו בחלוקת 200 אירו לכל משפחה סלובקית או עסק שיארחו פליטים אוקראינים. מי שייארח ילדים יקבל תוספת של 100 אירו לחודש. רומניה, אחת המדינות העניות באיחוד, הודיעה כי תממן מגורים ל־70 אלף פליטים הזקוקים לקורת גג. היא גם הבטיחה מענקים כספיים קטנים לפליטים, צעד אליו הצטרפה גם הונגריה. במקרים רבים, הפליטים בורחים עם מזומנים אוקראינים בלבד, ובכמויות מוגבלות, ולכן צריכים כסף למחיה. רומניה גם ביקשה מהבנק המרכזי האירופי לתגבר את משלוח שטרות האירו אליה, בגלל הביקוש הרב להם בקרב הפליטים שעושים את דרכם מערבה. מולדובה, מדינה שכנה שנמצאת מחוץ לאיחוד האירופי, קיבלה הכי הרבה פליטים אוקראינים לנפש, ופנתה לבריסל בבקשה לעזרה פיננסית דחופה כדי לארח את הפליטים.

גרמניה: הגורמים הרשמיים נעדרים מהקליטה

המשבר מתגלגל כעת הרבה מעבר למדינות השכנות בלבד. גרמניה הפכה בימים האחרונים ליעד מרכזי לפליטים רבים הנמצאים בפולין, והם מגיעים אליה ברכבות הזורמות כל העת, בעיקר לברלין. בקומה מינוס אחת של תחנת הרכבת המרכזית של ברלין, המשבר מקבל צורה מוחשית: אלפי בני אדם מתרכזים במרכז מעבר מאולתר בתורים השונים, למידע לגבי לינה, לתרומות אוכל, לבגדים וצעצועים לילדים וגם לכרטיסי רכבת בחינם וכרטיסי סים לטלפון.

50 אלף בני אדם הגיעו לגרמניה בימים האחרונים, ולפי הערכות בין 10,000 ל-20,000 מגיעים כעת מדי יום. הרוב הם נשים וילדים, ובמקרים רבים גם מבוגרים קשישים, חלקם על כסאות גלגלים, חלקם סוחבים עגלות שוק מלאות בחפציהם האישיים. הם מסתובבים או יושבים ומחכים למתנדבים שיעזרו להם. אחד הדברים המפתיעים ביותר בקליטה הגרמנית הוא היעדרם הכמעט מוחלט של גורמים רשמיים. אין רישום של האוקראינים הנכנסים, אין עמדות מידע רשמי. כמעט הכל נעשה על ידי מאות מתנדבים דוברי רוסית, אוקראינית ואנגלית, שמסתובבים בין אלפי המגיעים באפודים צהובים ומתמודדים עם זרם האנשים שממשיך להגיע.

ברלין עצמה אינה יכולה להתמודד עם הכמויות. "נכון לעכשיו כל המגורים לפליטים בברלין נגמרו", הסבירה אתמול אחת המתנדבות, והצביעה על רשימה שהכינה - "כאן הם יכולים למצוא את השעות והיעדים של האוטובוסים לערים אחרות בגרמניה, ושם ידאגו להם למגורים ולמזון". למעלה, ברחבת האוטובוסים אליה מופנים הפליטים ישנם עשרות אוטובוסים. חלקם עם שמות ערים גרמניות שמקבלות פליטים, אך חלקם עם יעדים רחוקים כמו פאריס. ראשת העיר ברלין אמרה כי היא "זקוקה לעזרה פדרלית מיידית בטיפול בפליטים", והודיעה על פתיחת מרכז פליטים נוסף, אך רק בשבוע הבא.

המצב בתחנת הרכבת משקף את העובדה שחלק מהפליטים למעשה עושים את דרכם לקהילות אוקראיניות באירופה, היכן שמשפחה או חברים מוכנים לארח אותם או לעזור להם, אך חלקם אבודים לחלוטין. "הייתי אומרת שיותר ממחצית מהפליטים האוקראינים יודעים לאן הם הולכים, בעיקר למשפחה, אבל היתר אינם יודעים וזקוקים לעזרה מקיפה", אומרת מתנדבת המאיישת את דלפק המגורים הפרטיים שברלינאים מציעים לפליטים. היעדר הרשויות עשוי להתברר כהרה־אסון, אם מספר המתנדבים יילך וידעך, ושיעור הפליטים שזקוקים לעזרה מיידית יעלה, כצפוי. כבר כיום יש שמועות על פושעים המסתובבים בתחנה המרכזית וסוחטים מהם כסף תמורת מקומות לינה או הסעות.

ברקע מהדהד משבר הפליטים של 2015

גם במדינות אחרות במערב אירופה מתכוננים לפליטים. בפאריס הקימה העירייה מרכז חירום לקבלת פליטים שיוכל לשכן עד 5,000 בני אדם בהתראה קצרה. לפי הדיווחים במדינה, הבירה הצרפתית תהיה מוקד קבלת הפליטים, אך הם יועברו למקומות שונים אם הדבר יהיה הכרחי. גם שוויץ, שהייתה יעד מרכזי לפליטים מקוסובו ומיוגוסלביה־לשעבר במשברי הפליטים הקודמים ביבשת, הודיעה כי היא נערכת לספק קורת גג ל־5,000 פליטים במרכזים מיוחדים.

ביום שישי צפויה ממשלת שוויץ לאשר הענקת הגנה חוקית לפליטים אוקראינים, זכות להישאר במדינה ללא צורך בבקשת מקלט, וגם לעבוד. הדבר עשוי להוביל לכניסת עשרות אלפים למדינה.

ברקע מהדהד כל העת משבר הפליטים של 2015, שהיה שונה מהותית. אז היה מדובר לרוב במהגרים צעירים, גברים, חלקם על רקע מצוקה כלכלית, ובמיעוט משפחות. כעת מדובר בתושבי אוקראינה, שנתפסים כחלק מאירופה, ובעיקר בנשים ובילדים הזקוקים לעזרה הומניטרית רבה יותר. המשבר של 2015 הוכיח כי אירופה יכולה להתמודד עם אינטגרציה של מיליון וחצי בני אדם, ובעיקר גרמניה שהייתה היעד המרכזי שלהם. אבל העולם כעת שונה: עם מיתון כלכלי מאיים באופק הקרוב, אחרי מאות מיליארדי אירו שכבר הוצאו על ההתמודדות עם הקורונה, וכעת יוקצו לחיזוק הביטחון, ייתכן שהחוסן האירופי אינו בר־קיימא כמו שהיה.

אבל האירועים כרגע הם במצב מלחמה מתגלגלת, והחשש הוא מהבאות. הנציב לענייני פליטים של האו"ם, פיליפ גרנדי, העריך כי ביום שלישי כבר נחצה רף של 2 מיליון פליטים אוקראינים, וכי התמונה תלך ותחמיר. "מה שמדאיג אותנו משמעותית הוא שבקרוב יהיה הגל השני, של אנשים שיש להם הרבה פחות קשרים ומשאבים, והם יהיו הרבה יותר פגיעים", אמר.

עוד כתבות

דונגפנג M-HERO / צילום: יח''צ

עם תג מחיר יוקרתי ויכולות שטח קיצוניות: האם הרכב הזה שווה 700 אלף שקל?

רכב השטח החשמלי הענק דונגפנג M-HERO עולה כמו דגמים של מותגי פרימיום מערביים, אבל יש לו מערכת הנעה ויכולות שטח שמקדימות את המתחרים בכמה שנים ● חבל רק שהטווח החשמלי מגביל אותו

הילה ויסברג בשיחה עם תמיר מנדובסקי / צילום: ניר סלקמן

"מכרתי הכול בפאניקה": מהטעות הגדולה בתחילת הדרך ועד לפנטהאוז ב-20 מיליון שקל

שיחה עם תמיר מנדובסקי, מחבר רב־המכר "השקעות לעצלנים" ● על ההתחלה הקשה, נקודת המפנה בקריירה, הדרך הכי בטוחה להתעשר ומה הוא בחיים לא יעשה

לא נסוג ולא התנצל. באד באני מופיע בסופרבול השבוע / צילום: Reuters, Imagn Images

מהסתתרות בטוקיו לגאווה: כך הפכו כוכבי הוליווד לאלה שמכתיבים את התנאים

אם פעם כוכבי העל השתתפו בפרסומות רק באסיה כדי לא להתבזות, היום כבר לא מתחבאים ● בסופרבול זה בא לידי ביטוי בהופעה בלתי מתנצלת של באד באני, שלא התכופף גם ללחצים של טראמפ ● ה־NFL, עם כוח כלכלי עצום וקהל צעיר ולטיני, אפשרה לו לשלוט בנרטיב

דמותה של אירנה בקמפיין הפועלים

מי המפרסם שלקח השבוע את הדאבל במדד הזכורות והאהובות

הפרסומת החדשה של בנק הפועלים עם אירנה והילה קורח מתברגת כפרסומת הזכורה והאהובה ביותר השבוע, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● לפי נתוני יפעת בקרת פרסום, סלקום השקיעה את התקציב הגבוה ביותר, אך לא התברגה

אילן רום / צילום: יוסי זמיר

"ישראל היא כבר לא מדינת אי": ראיון אופטימי עם מנכ"ל משרד האוצר

עם עבר של 25 שנים במוסד ותואר בארכיאולוגיה, אילן רום אינו מנכ"ל האוצר הטיפוסי ● למרות הביקורת על כך שהכנסת חוררה את חוק ההסדרים, הוא מתגאה: "מעולם לא עברו כל כך הרבה רפורמות בשנת בחירות" ● עם זאת, הוא מתריע שהציבור ישלם מיליארדים כ"מס פיצול" ● כך הוא נלחם בהון השחור, מגן על עצמאות אגף התקציבים ומקדם חזון להפוך למעצמת אנרגיה ומים ביום שאחרי

פתיחת המסחר לשנת 2026 בבורסת דרום קוריאה / צילום: Reuters, Matrix Images/Jung Ui-Chel

"אנחנו בשוק שורי עולמי": המרדף של משקיעים בוול סטריט אחר מניות זולות יותר נעשה גלובלי

תמחורים גבוהים והיחלשות הדולר מניעים את ההימורים על כך שהיתרון של ארה"ב על פני שווקים גלובליים אחרים יצטמצם ● הדבר מוביל מנהלי השקעות לחפש תשואות במזרח הרחוק ובאירופה ● עם זאת, רובם לא ממהרים להספיד את השוק האמריקאי

השקל מתחזק מול הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

"Made In Israel" הפך לסחורה מבוקשת בעולם, ובהתאם גם יקרה יותר

בנק ישראל מותקף על ההתחזקות הבלתי פוסקת של השקל, אבל לזרימת המט"ח לארץ גורמים נוספים, ואולי זה בכלל מקור לגאווה ● טור אורח

מגרשים באוניברסיטת תל אביב. הראשונים שנפתחו בישראל / צילום: רומן גרוניך

עומר אדם ועומרי כספי כבר התמכרו: המספרים מאחורי שיגעון הפאדל החדש

150 מגרשים, השקעה של כ־2 מיליון שקל בהקמת מתחם, הכנסות של עשרות אלפי שקלים בחודש למועדון ומפורסמים שמזוהים עם הספורט ● הישראלים התמכרו למשחק הפאדל - והיזמים נוהרים ● האם מדובר בטרנד חולף? בשוודיה הבועה כבר התפוצצה להם בפנים

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

כך תוכלו להגיע לנתב״ג בשבת, ובלי מונית ספיישל

מיזם התחבורה של עיריית תל אביב נעים בסופ"ש מרחיב את פעילותו ומשיק קו אוטובוס שיהווה חיבור ישיר לנתב”ג במהלך סוף השבוע ● הקו שמחבר בין שוהם לתל אביב, יעבור דרך טרמינל 1 בשני הכיוונים ויאפשר לנוסעים הממריאים או נוחתים בשבת להגיע לשדה וממנו ללא תשלום

מלחמה עם איראן? שיחת הטלפון שעשויה לשנות את הכל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: הסיבה שמצרים הפכה מתווכת בין ארה"ב לאיראן, התרחישים האפשריים למחיר הנפט במקרה של הסלמה מול איראן, והתמיכה של אזרחים במדינות ערב בישראל נמצאת בשפל • כותרות העיתונים בעולם

הסטארט-אפים הביטחוניים גייסו מיליארד דולר / צילום: יח''צ החברות

משהו רע עובר על המניות הביטחוניות. אלו הסיבות

הסקטור הביטחוני שפתח את השנה בזינוק סובל מחולשה מאז תחילת פברואר עם ירידה של 4.5% ● אנליסטים מונים סיבות מגוונות, בלידר שוקי הון אומרים ש"התנודתיות האחרונה בסקטור קשורה בעיקר לגורמים טכניים" ● מתן פסטרנק, מנכ"ל קרנות VAR קפיטל צופה ש"תתבצע 'ברירה טבעית' שתחשוף את הפערים בין חברות הערך לבין אלו הנסחרות בתמחור יתר"

צילומים: Shutterstock / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

השוק מתחמם: המתחרות של אובר בוחנות כניסה לישראל

בזמן שהצעת החוק להסדרת שירותי הנסיעות השיתופיות כבר עברה קריאה ראשונה, חברות בינלאומיות ובהן בולט וליפט מקיימות גישושים ראשוניים עם משרד התחבורה ומתכננות ביקור בארץ ● לגלובס נודע שפנגו כבר בוחנת אפשרות לשיתופי פעולה ● במקביל היבואנים ממשיכים להוריד מחירים על רקע השקל המתחזק והדשדוש בביקושים ● השבוע בענף הרכב 

משתתפי פגישת נתניהו-רוביו, אייזנברג שני מימין / צילום: אבי אוחיון לע״מ

המשקיע מייקל אייזנברג חוזר לייצג את הממשלה במשא ומתן מול האמריקאים

מייקל אייזנברג, שותף מייסד בקרן ההון סיכון אלף (Aleph) ומבכירי ההון סיכון בישראל, חוזר לעשייה הדיפלומטית ● לפי ההערכות, רה"מ נתניהו חיפש בכיר בעל שורשים אמריקאים עם אוריינטציה עסקית וכישורים פוליטיים ● וגם: הפריקט החדש בשדה דב שמשלם מאות אלפי שקלים למאיירת שעבדה עם פורשה, קרטייה ורוברטו קוואלי ● אירועים ומינויים

צילומים: גיא יחיאלי, Shutterstock

המבחן של הבורסה לא ייעצר בחברה אחת

בבורסה שמחים בהגעת פאלו אלטו ● הגילוי שמטיל כתם על פרויקטים ● והאם לציבור נותר רק לחסום כבישים ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שוקי החיזוי מגלגלים מיליארדים בניבוי העתיד, אך בישראל אין עליהם פיקוח

שוקי החיזוי דוהרים למחזור של טריליון דולר והופכים ללהיט התורן של עולם ההשקעות ● הכניסה של Plus500 הישראלית מעוררת את המשקיעים, אך בישראל הרגולציה נותרה מאחור

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם גם בת''א / צילום: שלומי יוסף (עיבוד: טלי בוגדנובסקי)

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם בבורסת ת"א

לגלובס נודע כי מספר חברות טכנולוגיה ישראליות שנסחרות בוול סטריט מעוניינות להצטרף לבורסה ולהפוך לדואליות, אך מה שעומד בינן ובין הרישום הכפול הוא חסם רגולטורי: לחברות עם שני סוגי מניות אסור להירשם למסחר בבורסה המקומית ● הרגולטור מקדם שינוי, אך החקיקה "תקועה" לכאורה בוועדת הכספים של הכנסת

עומרי קוהל, מנכ''ל פירמיד אנליטיקס / צילום: כפיר זיו

אחרי ארמיס: ServiceNow רוכשת חברת BI ישראלית

העסקה מגיעה זמן קצר לאחר רכישת ארמיס הישראלית ב־7 מיליארד דולר, ומוסיפה לפורטפוליו של סרוויס-נאו את הפלטפורמה של פירמיד אנליטיקס המאחדת איסוף נתונים, ניתוח וחיזוי במקום אחד ● לפי ההערכות בתעשייה, החברה נמכרה בכמה מאות מיליוני דולרים

כמה נגישים מאגרי המידע של גופי בריאות ישראליים? / צילום: Shutterstock

בישראל חלמו להפוך למעצמת מידע רפואי, מחקר חדש בדק עד כמה הוא נגיש

מנהלת הצמיחה במשרד הכלכלה, בשיתוף קופת חולים לאומית וארגון HealthIL, בדקו את דפוסי השימוש של סטארט־אפים במאגרי המידע של גופי בריאות ישראליים ● איזה מידע איכותי אפשר להשיג בארץ ומה מחייב פנייה לחו"ל, וגם: המאגרים שצפויים להיפתח בקרוב

צילומים: AP, רויטרס-KCNA

"תרגיעו": המדינה המפתיעה ששולחת מסר מאיים לסין

אחרי שטבחו באלפים, המשטר האיראני יוצא למלחמה נגד העסקים הקטנים ● הבת של שליט קוריאה הצפונית רק בת 12 וקרובה יותר מתמיד לרשת את השלטון ● וגם: מה גרם למשבר הדיפלומטי בין הסינים לפיליפינים? ● זום גלובלי, מדור חדש

גבי ויסמן, מנכ''ל ונשיא נובה / צילום: נובה

המשקיעים ציפו ליותר? מניית נובה נפלה בוול סטריט אחרי הדוחות

נובה מסכמת שנת שיא עם זינוק של 31% בהכנסות, אך הצפי להמשך בהתאם לתחזיות האנליסטים ולא מעליהן כמו ברבעונים קודמים ● לאחר עלייה של כ-45% מתחילת השנה - המניה איבדה גובה במסחר