בניין משרד האוצר. השכר במגזר הציבורי מושפע באופן חיובי, ובשיעור לא מבוטל, ממיומנויות העובדים / צילום: רפי קוץ
נראה כי הספורט הלאומי שהתפתח בשנים האחרונות והשתכלל בשנתיים האחרונות במהלך מגפת הקורונה הוא לחבוט כמה שיותר חזק בעובדי המגזר הציבורי. סיסמאות פופוליסטיות כמו 'אתכם לא הוציאו לחל״ת' או 'הקביעות שלכם היא לנצח' נזרקו בכל עת לחלל האוויר. גם בכתבה ״מה מתחבא בתלושי השכר במגזר הציבורי״ שפורסמה לאחרונה בגלובס צצו שוב גורמים אנונימיים באגף השכר במשרד באוצר עם שלל טענות ונתונים.
במהלך קריאת הכתבה נזכרתי במשפטו הידוע של ראש הממשלה לשעבר שמעון פרס ז״ל כי ״גם עובדות הן דבר סובייקטיבי״. רוצה לומר, אגף השכר חוזר ומפמפם מנטרה מסוימת, ספק רב אם היא כלל נכונה, אך מרוב אמונה באותה מנטרה, פקידי האגף כבר שכנעו את עצמם שזו האמת ואין בלתה.
כל הליך של קביעת מדיניות, קל וחומר יישום שלה, חייב להתבסס על ממצאים תומכים. הבעיה, ובמיוחד בתקופה האחרונה, שפעמים רבות הממצאים הם בעיני המתבונן בלבד.
אגף השכר נוטה להלין על כך שהשכר במגזר הציבורי לא מושפע מביצועים, אלא רק מוותק והשכלה, ולכן לא נוצר מרחב תמרון כלשהו לשיקולו של המנהל בבואו לדון בהעלאת השכר ושיפור התנאים של העובדים תחתיו.
לא חריג בהשוואה לעולם
האמנם? התשובה הפשוטה לכך היא לא. מעבר לעובדה שהמגזר הציבורי בישראל לא חריג בהשוואה למדינות אחרות, בגודלו, בהרכב עובדיו (הרכב מגדרי פרו נשי, שיעור העובדים המשכילים שגבוה מהמגזר הפרטי, תשומות העבודה ועוד); מחקרים רבים שבוצעו על ידי בבנק ישראל מצביעים על תובנה ברורה: השכר במגזר הציבורי מושפע באופן חיובי, ובשיעור לא מבוטל, ממיומנויות העובדים. במילים אחרות, עובדים מוכשרים התורמים למערכת, מרוויחים שכר גבוה יותר מעובדים פחות מוכשרים שתרומתם למערכת נמוכה יותר. הקשר בין מיומנות העובד והשכר שלו הוא אמנם נמוך יותר במגזר הציבורי מאשר במגזר הפרטי, אך קשר נמוך יותר במגזר הציבורי ביחס למגזר הפרטי מוכר במדינות מפותחות רבות.
ישראל, מבחינה זו, אינה חריגה ברגישות השכר למיומנויות במגזר הציבורי בהשוואה בינלאומית ולא חריגה בזה שהיא נמוכה יותר מהמגזר הפרטי.
האם רצוי שהשכר במגזר הציבורי יהיה רגיש יותר לביצועי העובד ופחות מושפע מהסכמים קיבוציים? זו בהחלט שאלה טובה אשר מעוררת תהיות רבות וכנראה גם מצריכה חשיבה עמוקה, אך תשובתה לאו דווקא ברורה מאליה וכדי לדון בה צריך לפחות להתבסס על ממצאים מהימנים.
עובדים חיוניים וחשובים
עובדי המגזר הציבורי, שלפעמים כ"כ אוהבים להשמיץ בכלי התקשורת וברשתות החברתיות הינם בעלי תפקידים המספקים שירותים חשובים ומתגייסים למשימות חיוניות אותם הם רואים כשליחות . במצבי חירום עובדים אלו הלוחמים בחזית: הרופאים והאחיות הנאבקים במגיפה בריאותית 24/7, לוחמי האש הנאבקים לכיבוי שריפה וחילוץ נפגעים, העובדים הסוציאליים המסייעים לאוכלוסיות בעת משבר ועוד. וכן, ותק של עובד מדינה פירושו ניסיון רב שלא יסולא בפז, הנחוץ במיוחד במשברים כמו שישראל חווה תכופות.
אין עוררין על כך שהשירות הציבורי הוא דבר חשוב מאין כמוהו. גם אין עוררין שלא צריך לקדש את הקיים וראוי לנסות להתייעל ולהשתפר. האינטרס של כולנו הוא לפעול לשיפור השירות שניתן לאזרח, לצד שמירה על כוח-אדם מקצועי, איכותי ומיומן. אולם לפני ששופכים את התינוק עם המים, ראוי לגשת לסוגיה זו ללא דעות קדומות בכדי להגיע למסקנות המתכתבות עם המציאות בשטח ועם שוק העבודה של ישראל 2022.
הכותב הוא כלכלן בכיר ויושב-ראש ועד העובדים הארצי של בנק ישראל