המועצה להשכלה גבוהה (המל"ג) החליטה לאחרונה להכיר בתחום לימודי יהדות ספרד והמזרח כתחום דעת אקדמי נפרד, הראוי להגדרה ולטיפוח מחקרי. בכך אימצה המועצה את מסקנות הצוות בראשות פרופ' חביבה פדיה שבחן את הנושא וקבע כי בהטמעת התחום יש חשיבות של ממש לקידום מדעי הרוח, ולהעמקת ההכרה ההיסטורית של העם היהודי לפזורותיו. מילים גבוהות אלה מגלמות למעשה שינוי טקטוני ביחסיה של האקדמיה הישראלית עם החברה הישראלית.
על אף המגוון ההולך וגדל של קבוצת הסטודנטיות והסטודנטים בישראל, האקדמיה הישראלית נותרת עדיין אליטה עיקשת הנפתחת בקצב איטי בהרבה לסדר החדש בחברה הישראלית. במסגרת סדר זה, מי שהם הדור השלישי ואפילו הרביעי לעולים ממדינות ערב - אותן אוכלוסיות "המזרח" המופיעות בהחלטת המל"ג - מגיעים במסות גדולות יותר למוסדות להשכלה גבוהה. חשוב לזכור כי הגעתם לאקדמיה לא רק שאינה סוף הדרך המפרכת עבורם למוביליות חברתית, לעתים היא רק תחילתה. הגעה למרחב האקדמי למי שהם הדור הראשון שעושה כן עלולה להיות מלווה בתחושות ניכור קשות. חוסר ההיכרות עם עולמות ההשכלה הגבוהה, רזיה, ציפיותיה, הקודים הבלתי-כתובים להתנהלות בה ועוד עשויים להוות משקולת כבדה מאוד על כתפי מי שהגיעו אליה כדי להפוך את משא חייהם לקל יותר. האמינו לי, אני מכירה קשיים אלה מגוף ראשון.
לחוש בבית
תחושת הזרות של להיות מעט בין רבים, למרות שבחברה הישראלית שמחוץ לאקדמיה מספרם של מזרחים שווה כמעט למספרם של אשכנזים, הופכת את היכולת "להרגיש רצויה" לעדינה ומורכבת. בין היתר, יכולה תחושת השייכות להתבסס באמצעות זיהוי "תחום מוכר" עם מה שזיהה אותו המל"ג כ"תחום דעת". כלומר, סטודנטים וסטודנטיות המזהים את ההכרה במורשת שלהן כתחום דעת, ולא רק כתחום פולקלור, יחושו בבית. הדבר נכון שבעתיים במציאות בה במערכת החינוך נקבע כבר מהלך שכזה במסגרת "ועדת ביטון", וכעת, משלימה אותו גם בהשכלה הגבוהה יו"ר המל"ג, שרת החינוך ד"ר שאשא-ביטון. ונבהיר: זיהוי התחום כ"תחום ידע" הוא החלטה מושכלת ואקדמית, אולם האפקט שלה, נרחב בהרבה.
לאחרונה סערה המדינה סביב התכתשות על רקע עדתי שהחלה בביקורת חריפה ובמילים קשות שהטיח חבר-הכנסת דודי אמסלם בנשיאת בית-המשפט העליון, השופטת אסתר חיות. הנשיאה לא נותרה חייבת, ובמהלך חסר-תקדים, החליטה להשיב תשובה עם ניתוח עדתי משלה. האמת צריכה להיאמר: לא אמסלם הוכיח את טענותיו לגזענות בוטה במערכת המשפטית נגד מזרחים, ולא חיות שכנעה את קוראי-בכתבה שמזרחים ואשכנזים גדלים בתנאים שווים - לא בימי ילדותה, ואגב, גם לא כיום. רק לאחרונה הראה מחקר של הביטוח הלאומי כי צעירים ממוצא מזרחי לא רק שאינם מצליחים לצמצם פערים למול חבריהם ממוצא אשכנזי, אלא שהפערים ביניהם גדלו בדור השלישי והרביעי, והם כמו "עולים במעלה המדרגות היורדות" בדרכם מעלה.
צעד ראשון
ההכרה ב"תחום דעת" של מורשתה של קבוצה שאינה נהנית עדיין מתנאים שווים בגישה למנועי הצמיחה והמוביליות בישראל, היא לכן צעד נכון בכיוון של תיקון עיוות זה. יש לברך עליה ולייחל לכך שהאקדמיה תציג עוד מהלכים שיהפכו אותה למרחב אינטלקטואלי ומעשי של צמצום פערים וקירוב לבבות בין כלל חלקי האוכלוסייה הישראלית.
הכותבת היא נשיאת המכללה האקדמית אחוה
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
