במהלך דיון שקיימה ועדת החינוך של הכנסת בנושא ביטול הבגרות במקצועות ההומניים, התייחסה שרת החינוך, יפעת שאשא-ביטון, לסוגיה וניסתה להסביר כי שעות לימוד רבות אינן ערובה ללמידה אפקטיבית: "היה נציג ה-OECD לפני כשבועיים בישיבת ממשלה הציגו שקף והראו שמדינת ישראל לומדת הכי הרבה שעות. חברים, הכי הרבה שעות. אבל האפקטיביות יורדת". כלומר, לפי השרה שאשא-ביטון ישראל מובילה את ה- OECD בשעות לימוד, ובנוסף אפקטיביות הלמידה בה נמצאת בנסיגה. בדקנו.
ראשית, מהו השקף המדובר שהוצג בממשלה? מטעמה של השרה העבירו לנו שקף שכותרתו קובעת כך: "התלמידים בישראל לומדים שעות רבות, אך הפרודוקטיביות אינה בהתאם (mixed)". בנוסף, הפנו אותנו שם גם לראיון שנערך עם אנדראס שלייכר, הממונה על תחום החינוך ב-OECD, בעיתון דה מרקר. בראיון שלייכר אכן מדבר על הפרודוקטיביות הנמוכה של מערכת החינוך, ומזכיר שבישראל "התלמידים מבלים הרבה שעות בכיתה", אך אין בו השוואה של השעות הללו למצב בשאר מדינות הארגון. החלטנו לבדוק בעצמנו.
קודם כל בחנו את השקף. הנתונים שמוצגים בו הם של שעות למידה (learning hours), כלומר כמה זמן התלמידים מקדישים ללמידה בתוך ומחוץ לבתי הספר. המדידה נעשית באמצעות סקר בקרב בני 15 שניגשו למבחן PISA שנערך ב-2015. לפי המדד הזה, תלמידי ישראל הקדישו ללמידה בתוך בית הספר 28.4 שעות שבועיות מה שמציב את ישראל במקום השישי ב- OECD. אם מוסיפים לכך גם את שעות הלמידה מחוץ לבתי הספר מגיעים ל-45.5 שעות, וישראל יורדת למקום ה-12. בציון האפקטיביות שמופיע בשקף ישראל מקבלת 10.5, מה שמציב אותה במקום העשירי מהסוף. כלומר, הנתונים אינם מלמדים על כך שתלמידי ישראל לומדים "הכי הרבה שעות", כמו שטענה השרה, אך הם מראים שאפקטיביות הלמידה בישראל היא נמוכה יחסית.
ניסינו לקבל אישוש לטענה באמצעות מדדים נוספים של ה-OECD. הארגון מספק נתונים על זמן לימוד (בכיתה בלבד) בחלוקה לפי בתי ספר יסודיים, חטיבות ביניים ותיכונים. בבתי הספר היסודיים בישראל מלמדים 839 שעות בשנה - 50 שעות מעל הממוצע ב-OECD. זה מציב אותנו במקום העשירי מתוך 34 מדינות לגביהן יש נתונים; בחטיבות הביניים לומדים 695 שעות בשנה, 18 שעות מתחת לממוצע ה-OECD (מקום 16); בתיכונים, הנתון הרלוונטי ביותר לדברי השרה שנאמרו בהקשר לבגרויות, לומדים בישראל 639 שעות בשנה, 37 שעות מתחת לממוצע ה- OECD (מקום 17). כלומר, גם כאן, באף אחת מהקטגוריות אי אפשר לטעון שבישראל לומדים הכי הרבה שעות.
פנינו גם לחטיבת החינוך של ה-OECD, שם סיפקו לנו הפנייה לפרמטר נוסף שנמדד על ידי הארגון: סך השעות הנלמדות בכל שנות הלימוד ביסודי ובחטיבה. כאן ישראל ממוקמת במקום השביעי מבין 37 מדינות. אם מפרידים בין היסודי לחטיבה אז שוב מגלים שבעוד שבתי הספר הייסודיים בישראל מדורגים במקום השביעי, בחטיבה ישראל יורדת למקום ה-19.
מטעמה של השרה שאשא-ביטון נמסר לנו: "כפי שעולה מהנתונים אליהם התייחסה השרה, ניתן לראות בבירור שבקרב מדינות ה-OECD ישראל היא מהמדינות בהן לומדים הכי הרבה שעות כאשר האפקטיביות הינה נמוכה יחסית".
בשורה התחתונה: דבריה של שאשא-ביטון לא נכונים ברובם. השקף שעליו היא הסתמכה קובע כי ישראל מדורגת במקום השישי בזמן למידה בכיתות, ובמקום ה-12 בזמן למידה כולל, והוא אינו מראה כי בישראל לומדים הכי הרבה שעות ב-OECD. גם שיטות מדידה אחרות של הארגון לא מניבות תוצאה כזאת, ולפיהן בכל מה שנוגע לתיכונים ישראל אף נמצאת מתחת לממוצע. יחד עם זאת, השקף המדובר אכן מראה כי אפקטיביות הלמידה בישראל היא נמוכה יחסית.
תחקיר: אוריה בר-מאיר
עדכון 9.3: גרסה קודמת של הבדיקה הזאת כללה את הטענה שמטעמה לא השרה לא מסרנו לנו את השקף שעליו היא הסתמכה. למעשה, לאחר דין ודברים, אנשי השרה דווקא כן אישרו לנו לפרסם את השקף, אך בשל אי הבנה מצידנו נותרה בטקסט הטענה שהשקף לא נמסר לנו. אנו מתנצלים על הטעות. בנוסף, הבדיקה עודכנה ונערכה עם הנתונים המדויקים שמופיעים בשקף שעליו דיברה השרה. גם נוסח השורה התחתונה שונה בהתאם, אך הציון לאמירתה של השרה נותר בעינו.