פקק תנועה באיילון. ישראליות משיאניות הזיהום ב־OECD / צילום: איל יצהר
בימים הקרובים צפויה הממשלה לאשר את התוכנית הלאומית למניעת זיהום אוויר. לא מדובר בעניין של מה בכך: המדינה למעשה מפרה את החוק, ומגישה תוכנית באיחור של שלוש שנים, בעקבות בג"ץ שהוגש נגדה על ידי ארגון הסביבה "אדם, טבע ודין". אלא שלפי מידע שהגיע לגלובס, בשל התנגדות משרדי האוצר והאנרגיה, הוסר מהתוכנית סעיף שיכול היה לצמצם באופן משמעותי את זיהום האוויר בערי ישראל, לסייע למדינה לצמצם את פליטות גזי החממה כפי שהתחייבה, למרות שעד כה לא הציגה תוכנית אופרטיבית למימוש הצהרותיה, ואפילו להפחית את התלות הציבורית בתזקיקי חברת בז"ן, שרק השבוע הכריזה המדינה על כוונתה להוביל להפסקת פעילותה.
ענף התחבורה הוא מקור ל-24% מפליטות גזי החממה בישראל, ובזמן שהפליטות בענף החשמל הולכות ומצטמצמות, בענף התחבורה הן גדלות בקצב של כ-2% בשנה. אך הוא גם מסכן חיי אדם: הנזק הבריאותי בשל פליטות מענף התחבורה חמור במיוחד, שכן הרעלנים נפלטים לאוויר בגובה האף של תושבי הערים. השוואה בין-לאומית של רמת הרעלנים באוויר, מעלה שהחשיפה למזהמים בישראל גבוהה ביחס למדינות המפותחות ורמתה היא כזו של מדינות שהכלכלה בהן מבוססת על תעשיות פחם, נחושת ואלומיניום.
כדי להתמודד עם הבעיה, במשרד להגנת הסביבה ביקשו לקבוע בתוכנית הלאומית למניעת זיהום אוויר, סעיף שמטרתו לחייב את יבואני הרכב לעמידה ביעדי פליטות גזי חממה לרכב חדש בהתאם למקובל בתקינה האירופית. בנוסף לכך, ביקש המשרד להגביל פליטות מציוד מכני הנדסי - כלים המזהמים במיוחד, שהשימוש בהם הולך וגובר ככל שתוכניות הבינוי והפיתוח מתקדמות. אלא שבשל התנגדויות, בעיקר במשרד האוצר, שני הסעיפים המדוברים נותרו מחוץ לתוכנית.
ישראל מחויבת בהסכם פריז ליעדים לצמצום הנסועה הפרטית אך מגדילה אותה משנה לשנה, ומזדחלת הרחק מאחורי העולם במעבר לתחבורה ציבורית וחשמלית. יעדים להפחתת פליטות ברכבים חדשים, יכולים היו לדחוף את השוק לתעדוף של רכבים חשמליים, ועל הדרך גם לסייע לממשלה להפחית את התלות בתזקיקי נפט - אותה תלות שמקשה את סגירת בתי הזיקוק בחיפה, וגורמת כעת למדינה לתכנן אחסון של כמויות ענק של תזקיקי נפט גם במבט צופה פני עתיד, בהתעלם מיעדי האקלים ומהמגמות העולמיות, כאשר לישראל אין תוכנית אופרטיבית להפחתת פליטות והשימוש בדלקי מאובנים.
ההצהרות הגדולות של ליברמן, בנט, לפיד, אלהרר וזנדברג, מתקשות אל מול מבחן המציאות. כך, מגיבים במשרד האוצר: "ההצעה להציב יעד פליטות ליבוא רכבים צפויה להביא לעלייה במחירי המכוניות (ההוצאה השנייה בגודלה עבור משק בית ממוצע) ולפגוע ברמת התחרותיות ביבוא". זוהי אמירה העומדת בניגוד ליוזמה עליה חתמה ישראל רק לאחרונה בוועידת האקלים העולמית: לפעול כך שכל המכירות של מכוניות חדשות יהיו מאופסות פליטות עד 2035. היא אף מנוגדת להחלטה שאישרה הממשלה רק ביולי האחרון, בה התחייבה המדינה להפחית את הפליטות ברכבים חדשים, החלטה שנותרה עד עתה כהצהרת ממשלה ללא תוכנית למימוש. תוכנית ממשלתית נוספת שאושרה ב-1 באוגוסט, קבעה כי בתוך 6 חודשים צוות בין ממשלתי יגבש מתווה לאימוץ מנגנון ליעדי פליטה ממוצעת של גזי חממה מכלי רכב חדשים בהלימה לאיחוד האירופי, אך עד כה, הדבר לא התרחש, למרות שהמועד של אותה הבטחה, חלף בינואר.
נזכיר כי הממשלה כשלה עד עתה ביצירת תמריצים אפקטיביים למעבר לתחבורה חשמלית פרטית: בישראל רק 14 אלף מכוניות חשמליות, מתוך 3.7 מיליון כלי רכב, ובכל שנה נוספים בממוצע 100 אלף רכבים פרטיים.
חן הרצוג, שותף בפירמת BDO, מסביר כי ללא שינוי בשיטות התמרוץ ובתמהיל הרכבים הנכנסים לישראל - בעידן שבו מדינות מציבות יעדים לאיסור כניסת רכבים בעלי מנוע בעירה פנימי לשטחן, ישראל תיוותר מזהמת ומזוהמת לאורך שנים ארוכות. "בניגוד לישראל, המדיניות באירופה מתבססת על שיטת המקל והגזר. מצד אחד הטבות מס לצרכנים לרכישת רכב חשמלי, מצד שני קנסות ליצרנים שמשווקים תמהיל רכבים מזהם. זו שיטה שמבטיחה איזון תקציבי. ישראל ממוקמת בין המקומות האחרונים באירופה בשיעור מכירות רכב חשמלי, ולא מתקדמת בכיוון הנכון. ההתנהלות הזו תתמרץ את היצרנים הבינלאומיים להעדיף הקצאת רכבים חשמליים לשוק האירופאי כדי להימנע מקנסות זיהום, ואת הרכבים המזהמים, נקבל אנחנו בישראל. כדי להבטיח היצע דגמים חשמליים בישראל צריכים לאמץ את עקרונות המיסוי האירופי".
חשוב להדגיש: התוכנית הלאומית למניעת זיהום אוויר, אותה תאשר הממשלה בשבוע הבא, נטולת כל בשורה משמעותית. היא מוגשת לממשלה לאחר שבג"ץ דחק במדינה, וכוללת בעיקר אוסף של הצהרות עבר שלא ממושו, איגום משאבים שכבר ניתנו, לצד סעיפים דקלרטיביים על נושאים שיש לבדוק בעתיד, ללא יעדים ברורים או התחייבויות שיובילו להפחתה משמעותית בזיהום האוויר. הסעיפים שהושמטו ונוגעים לענף התחבורה הם משמעותיים במיוחד, שכן הם היו יכולים לייצר שינוי רב מערכתי ולהצעיד את המשק והחברה בכיוון של גמילה מדלקים ומתשתיות מזהמות, לצד הצלת חיי אדם ממשית.
"אנחנו צריכים ללמוד מהקורונה"
לא מעט מחקרים מתייחסים לקשר שבין היריון בסביבה בה חשיפה גבוהה לזיהום אוויר, ולילדים החיים בסביבה מזוהמת. בשנה שעברה, מחקר שבוצע בסורקה ובאוניברסיטת בן גוריון מצא קשר ישיר בין זיהום אוויר לתמותת עוברים ברחם אמם.
המחקר התבסס על נתוני בית החולים סורוקה: כ-88 אלף הריונות במשך 14 שנים, אשר 444 מתוכם הסתיימו בתמותה ברחם. חשיפה לחלקיקים מזהמים שמקורם בשריפת דלקי מאובנים, נמצאה קשורה באופן מובהק לתמותה: כל עלייה של 10 מיקרוגרם למ"ק בחשיפה לחלקיקים המזוהמים העלתה את הסיכון לתמותה תוך רחמית פי 3.6, ועלייה כזאת בשליש הראשון של ההיריון העלתה את הסיכון פי 3.
מחקר אחר של אוניברסיטת סטנפורד, מצא שחשיפה לזיהום אוויר בילדות, גורמת לסיכון גבוה יותר למחלות בבגרות. החוקרים מצאו הוכחות לכך שזיהום אוויר גורם לשינויים במערכת החיסונית והלבבית, וגם מגביר את הסיכוי למחלות לב.
האיומים הללו ידועים מזה שנים. דוח של ארגון הבריאות העולמי שהתפרסם 2018, התריע כי בכל יום, כ-93% מילדי העולם מתחת לגיל 15, נושמים אוויר כל כך מזוהם, עד שהוא מעמיד את בריאותם והתפתחותם בסיכון רציני. באופן טרגי, רבים אף מוצאים את מותם: הארגון מעריך שבשנת 2016 מתו 600,000 ילדים מזיהומים חריפים בדרכי הנשימה בשל אוויר מזוהם, וזוהי הערכת חסר חלקית לנזקיו. הדוח אף מצא שכאשר נשים בהריון נחשפות לאוויר מזוהם, גובר הסיכוי ללידה מוקדמת. זיהום אוויר אף משפיע גם על התפתחות עצבית ויכולת קוגניטיבית ויכול לעורר אסטמה וסרטן בילדות.
"צריך להסתכל על ההשפעות המגוונות של זיהום אוויר במהלך החיים", מסביר פרופ’ חגי לוין מביה"ס לבריאות הציבור של האוניברסיטה העברית והדסה. "בשלבים מאוחרים יותר, מוצאים עדויות לכך שחשיפה לזיהום אוויר פוגעת בפוריות, וקשישים פגיעים במיוחד לתמותה מוגברת בשל אוויר מזוהם. ממשלת ישראל צריכה להגביר את מאמציה לצמצום זיהום האוויר ולזיהוי השפעותיו על התינוק המתפתח ובמהלך החיים".
פרופ’ לוין מדגיש כי כדי לפעול לצמצום הבעיה, מוטב שהמדינה תפעל לבניית תשתית קבועה לסנכרון נתוני קופות החולים וזיהום האוויר, ובדיקת ההקשרים ביניהם, תוך שימוש ביתרונות מובהקים שיש לה על פני העולם, ויכולים להפוך ל’מכרה זהב’ של קדמה מחקרית-בריאותית.
"כפי שיש לנו רישום סרטן ומעקב אחר מחלות מידבקות, צריך שיהיה כימות של הנזקים הבריאותיים-סביבתיים. בישראל יש אלפי ילדים שנולדו קטנים יותר בגלל זיהום אוויר, אבל אם אין כימות, אנחנו לא רואים אותם. צריך להקים מכון לבריאות וסביבה שיעקוב אחר הדברים האלו. צריך ללמוד מגרמניה, קנדה, המדינות הסקנדינביות ומדינות נוספות שבהן יש מכון לאומי לבריאות וסביבה ואיסוף מידע שיטתי. לנו יש יתרון ייחודי: נתונים יוצאים מן הכלל בקופות החולים ויכולת לנתח אותם ולהסיק מסקנות. המחקר שלנו מראה שברגע שבודקים ברמת הפרט, אפשר להבין הרבה יותר טוב את הקשרים האלו ולקבל אותם בצורה הרבה יותר מדויקת", מוסיף פרופ’ לוין.
"אנחנו צריכים ללמוד מהקורונה", אומר פרופ’ לוין. "אם כל יום יהיה לנו דאשבורד שיראה כמה אנשים מתים מזיהום אוויר, אנחנו נראה את האנשים השקופים. צריך לבדוק האם כל החלטה פוגעת בבריאות ובסביבה, אבל אין את זה בתהליכי קבלת החלטות. יש בדיקה של כמה החלטה מסוימת מכבידה על חברות עסקיות. אנחנו צריכים לחתור למצב שבו בלחיצת כפתור, נוכל לדעת האם לאחר סופת אבק בנגב, היו יותר לידות מוקדמות בסורוקה".
לא מתיישרים עם הסטנדרט העולמי
הסכנות הללו אינן חדשות עבור מקבלי ההחלטות. דוח מקיף של המשרד להגנת הסביבה גם הצמיד להן תג מחיר: 31 מיליארד שקל בשנה בעלויות חיצוניות בשל זיהום אוויר. למרות זאת, לא נעשה די בכדי להתמודד עם האיום. בארגון הבריאות העולמי עדכנו בשנה שעברה את ערכי איכות האוויר של שישה מזהמים, שהתגלו כקטלניים יותר לבריאות האדם וכך גם לאקלים. החודש, הודיע המשרד להגנת הסביבה בחגיגיות: "ועדת הפנים והגנת הסביבה אישרה את עדכון ערכי איכות אוויר בהתאם להמלצות ארגון הבריאות העולמי". אלא שהמציאות מציגה תמונה אופטימית פחות.
ערכי איכות האוויר מגדירים את רמות הסף של ריכוז חומרים מזהמים באוויר. כלומר, רמת הזיהום המקסימלית המותרת בתקנות. ערכי היעד, הם הערכים אשר חריגה מהם מהווה חשש לסיכון או לפגיעה בחיי אדם או בבריאותם, בקרקע, במים, בחי ובצומח, ואלו הם הערכים שמבחינת המשרד להגנת הסביבה "יש לשאוף להשיגם כיעד". הם לא מיועדים ליישום מיידי, אלא שזו מעין הצהרת כוונות של המדינה בהכוונת מדיניות. ערכי הסביבה הם ערכים שחריגה מהם מהווה זיהום אוויר חזר או בלתי סביר, ואסורה על פי חוק.
זוהי למעשה התקינה הסביבתית שמגדירה עד כמה מזוהם יהיה האוויר שננשום. בישראל בחנו את המלצות ארגון הבריאות העולמי, אך בתקנות ערכי איכות האוויר שאושרו רק החודש, הוחלט להתעלם מהצורך האקוטי לעדכן את ערכי הסביבה לפי אלו שקבע הארגון, ולעת עתה להסתפק בעדכון של ערכי היעד בלבד. במשרד להגנת הסביבה, אומרים על כך כי "ערכי היעד מגלמים את הנזקים הבריאותיים של מזהמי האוויר וחשוב שהציבור יהיה מודע להם. הם משמשים כאחד השיקולים בתכנון של פרויקטים עתידיים, ומהווים בסיס לקביעת ערכי הסביבה החדשים שיקבעו בעדכון הבא (בעוד 5 שנים, ש.א), שככל הנראה יהיו נמוכים מאלה של היום".
תגובות משרדי האנרגיה והאוצר
ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "זיהום אוויר בעקבות פליטות מזהמים בסקטור התחבורה היא בעיה שיש לטפל בה. הדרך המשמעותית שהוכחה כיעילה עד היום היא מנגנון מיסוי ירוק. הטבות אלו תרמו בעבר למעבר מסיבי לרכבים היברידיים וכיום תורמים למעבר לרכבים חשמליים וכך להפחתת זיהום האוויר במרכזי הערים. הצעות שונות לתמיכה בדרכים נוספות במעבר לרכבים חשמליים, בנוסף לכך שהצדקתן מוטלת בספק, עלולות להביא לעלייה ביוקר המחיה.
"ההצעה להציב יעד פליטות ליבוא כלי רכב צפויה להביא לעלייה במחירי כלי הרכב (ההוצאה השנייה בגודלה עבור משק בית ממוצע) ולפגוע ברמת התחרותיות ביבוא. ההצעה להגביל כניסה של כלי צמ"ה למרכזי ערים צפויה לעכב ולייקר פרויקטי דיור וכן פיתוח פרויקטים להסעת המונים. בכך ההצעה תפגע במאמצים להעביר את משתמשי הדרך לתחבורה הציבורית ותגביר את זיהום האוויר".
משרד האנרגיה: "הטענות אינן נכונות. מינהל הדלק במשרד האנרגיה הוא שהוביל בשנה האחרונה את נושא הפחתת גזי החממה מכלי רכב תוך בחינת המודל האירופאי, ובדיקת ההתאמות הנדרשות במודל למשק הישראלי. ההצעה שהועלתה על ידי גורמים שונים, סותרת את מהות החלטת הממשלה ואת הקידום הבין משרדי המשותף הנדרש ליישמה".
מחקר חדש: תינוקות ישראלים נולדים במשקל נמוך יותר בשל זיהום אוויר
לא בכדי מכונה זיהום האוויר אליו אנחנו חשופים "הרוצח השקט". בשנת 2019 הייתה זו הסיבה הרביעית למוות מוקדם ברחבי העולם. בישראל הוא מוביל למותם של כ-2,500 בני אדם בשנה, כמחציתם בשל מקורות תחבורתיים. מחקר חדש של האוניברסיטה העברית שופך אור על הסיכון בו נמצאים ילדים ישראלים בשל זיהום אוויר מסוכן עוד בטרם נולדו. המחקר בחן 380 אלף לידות בישראל, מצא שנשים הרות שנחשפות לזיהום אוויר, נמצאות בסיכון מוגבר ללידה של תינוק במשקל נמוך. אלו ממצאים מדאיגים במיוחד, שכן משקל לידה נמוך קשור לבעיות בריאותיות רבות, כמו התפתחות השמנת יתר, סוכרת, יתר לחץ דם ושיעור תמותה גבוה ממחלות לב וכלי דם.
זהו מחקר ראשון המתבצע בישראל או באזור המזרח התיכון בנושא, בהסתמך על נתונים שנצברו בקופת החולים מכבי במשך 12 שנים, ובהם גם נשים שילדו יותר מפעם אחת. המחקר, שפורסם השבוע בכתב העת היוקרתי Environmental Research, נערך על ידי פרופ’ חגי לוין מביה"ס לבריאות הציבור של האוניברסיטה העברית והדסה והסטטיסטיקאי ויסאם אבו-אחמד, במימון המשרד להגנת הסביבה, ובחן את הקשר בין חשיפה לחלקיקים נשימיים עדינים באוויר ( PM 2.5) במשך ההריון לבין משקל הלידה של כלל התינוקות שנולדו בקופת חולים מכבי בשנים 2004-2015.
חלקיקי ה- PM2.5 אותם בדק המחקר, נחשבים לאינדיקטור לזיהוי קשר למחלות או תמותה בשל זיהום אוויר. אלו חלקיקים המורכבים מחומרים הנפלטים לסביבה בעת שריפת דלקים (בתחנות כוח או מאגזוזי כלי רכב), בעת סופות אבק, עישון, חימום ביתי בתנורי עץ, מחצבות, תעשייה, שריפות יער ועוד. כאשר נושמים אותם, הם חודרים לעומק דרכי הנשימה ולריאות, ומזיקים לבריאותנו. הם גורמים לעלייה בתמותה במחלות נשימה ולב ואף לתמותה עוברית, ועלולים להוביל לתחלואה לבבית ונשימתית, מחלות סרטן שונות, ירידה בתפקודי ריאה, השפעות אלרגניות, עלייה בשיעור מומי הלב ועוד.
בנוסף לנתונים אנונימיים על הילודים והאימהות, החוקרים השתמשו בריכוזי זיהום אוויר וטמפרטורה יומיים על פני כל קילומטר רבוע בישראל, בהתבסס על נתוני לוויין, אשר סופקו על-ידי אוניברסיטת בן-גוריון. "מצאנו קשר ברור בין ריכוזי PM 2.5 למשקל לידה נמוך בקרב תינוקות", אומר אבו-אחמד. "אימהות עם תת משקל ואו במעמד סוציו-אקונומי נמוך יותר, היו פגיעות יותר לחשיפה לזיהום אוויר". המחקר אף מצא כי הקשר בין זיהום האוויר למשקל היה חזק יותר בקרב תינוקות ממין נקבה ולידות ראשונות.