גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המדען שהלך לחקור מה כיף כל כך ברכבות הרים

פרופ' ריצ'רד סטיבנס חוקר מה גורם לנו לעלות על מתקנים מפחידים בפארק שעשועים ולאמץ התנהגויות "רעות" ● בראיון לגלובס הוא מסביר איך אפשר לנצל את הממצאים שלו כדי להפוך את הנהיגה בכבישים לבטוחה יותר

רכבת הרים / צילום: Associated Press, Charlie Riedel
רכבת הרים / צילום: Associated Press, Charlie Riedel

מדוע אנשים אוהבים רכבות הרים? לא רכבות הרים רגשיות, אלא אלה הפיזיות, שמוצאים בלונה פארק. אלה שמעלות אותנו גבוה, זורקות אותנו למטה, מטיסות אותנו במהירות ומסובבות אותנו בכיוונים לא טבעיים ללא כל שליטה שלנו. פרופ' ריצ'רד סטיבנס מאוניברסיטת קיל שבאנגליה יצא לחפש את התשובה.

סטיבנס חוקר התנהגויות מחוץ לנורמה. הוא כתב ספר בשם "כבשה שחורה: היתרונות הסודיים שבלהיות רעים", שבחן מה בעצם יוצא לנו מלקלל, להתמסטל, לנהוג מהר מדי, להיות דחיינים, להתאבסס על המוות או להתאהב באופן שמערער את המחשבה הרציונלית שלנו. נסיעה ברכבת הרים אינה כמובן התנהגות מחוץ לנורמה החברתית - כולם עושים את זה, ולפעמים אפילו מפעים לחץ חברתי על מי שאינם רוצים לעלות עליהן - אבל הן בהחלט יציאה משגרת החיים שלנו.

הר רוסי או אמריקאי? המקור של רכבות ההרים

כבר משחר ההיסטוריה מצאו בני אדם דרכים להטיס את עצמם במורד מדרונות במהירות. אבל אם תשאלו היכן התחילו רכבות ההרים המודרניות, שוב תמצאו את עצמכם בוויכוח בין רוסיה לארה"ב.

במאה ה-17 הוקמו ברוסיה הרי קרח מלאכותיים בגינות ארמונות האצולה הרוסית, באזור סנט פטרסבורג. האצילים טיפסו במדרגות לראש ההר, ואז גלשו במורד, תחילה על ישבנם המלכותי ואחר כך במזחלת, ולבסוף במזחלת מחוברת למסילה. בספרדית ובאיטלקית, רכבות הרים נקראות עד היום "הר רוסי". לשם הבלבול, ברוסית רכבות הרים נקראות בין היתר "הר אמריקאי".

ייתכן שרוסים הביאו את הרעיון לפריז במאה ה-19, אך בהיעדר שלג ברוב ימות השנה, שמרו הצרפתים רק על רעיון הגובה והמזחלת שחוברה כעת באופן קבוע למסילה. החיבור הקבוע והגדרות שמנעו מהמזחלת לצאת מהמסלול אפשרו נסיעה במהירויות גבוהות יותר. ב-1845 נפתחה באירופה רכבת הרים ראשונה שנועדה לא רק לאצילים, אלא לכל העם, בפרק טיבולי בדנמרק, שקיים עד היום.

בינתיים בפנסילבניה, ארה"ב, הוקמה מסילה במורד 14 ק"מ של הר, כדי להביא פחם מראש ההר לתחתיתו תוך שימוש בכוח הכבידה בלבד. ארגזי הפחם הוצמדו באופן קבוע למסילה, ובסופי שבוע הוזמנו תושבי האזור לרכוב במורד ההר בשביל הכיף. הרעיון הזה היה הבסיס לרכבת ההרים שהוקמה בקוני איילנד בניו יורק ב-1884. במהרה כוסתה ארה"ב במסילות של רכבות הרים עם לופים, מנהרות חשוכות ונופים מצוירים.

הנקודה שבה הסטרס נעשה מוגזם

"ברור שההנאה מרכבת הרים קשורה לחיפוש ריגושים", אומר סטיבנס. "כל חוויה של סיכון מפרישה גם חומרים מעוררים שהם מהנים עבורנו. ומחקרים מראים שאכן נסיעה ברכבת הרים מאיצה את קצב הלב וגורמת הפרשה של אדרנלין. לפעמים קצב הלב מגיע לרמות שעלולות להיות מסוכנות לאנשים עם רקע של תחלואה לבבית או לאנשים מבוגרים, כך שהשלט שאומר 'לא לבעלי לב חלש' הוא מדויק".

פרופ' ריצ'רד סטיבנס / צילום: יוטיוב

לדבריו, תגובת "הילחם או ברח" במצב של סכנה מובילה להפרשה של אדרנלין וגלוקוז, וגם של אנדורפינים, החומרים שאמורים להילחם בכאב. "נראה שבעת פחד הגוף גם מכין את עצמו למשימה שעלולה להיות כואבת, אבל לאנדורפינים יש גם השפעה אופורית. קופצי באנג'י, לדוגמה, מדווחים על תחושה של ערנות, שביעות רצון ואופוריה מיד אחרי השלמת הקפיצה. ככל שרמת האנדורפינים גבוהה יותר, כך התגובה הרגשית האופורית גבוהה יותר".

הפרשת אנדורפינים, אומר סטיבנס, הם חלק מתופעה רחבה יותר שנקראת Eustress (יוסטרס), מונח שהומצא על ידי הפסיכולוג ההונגרי הנס סלייה, כניגוד למונח Distress (דיסטרס). דיסטרס הוא סטרס קיצוני שרע לבריאות. סלייה שם לב שיש גם סטרס שנראה מבחינה גופנית כמו סטרס רע, אבל נחווה על ידי מי שנתונים בו כדבר חיובי. זהו היוסטרס, לחץ עם יתרונות.

בדרך כלל כשמדברים על יוסטרס מתכוונים ללחץ נפשי לא מוגזם, לחץ שלא גורם לנו להרגיש שאנחנו כושלים או לא מסוגלים, אלא דווקא דוחק בנו לאתגר את עצמנו, לצאת קצת מעבר לאזור הנוחות שלנו. המוטיבציה גבוהה כי המטרה נראית במרחק נגיעה.

הסיבה שבגללה כל כך הרבה אנשים מדווחים שהחיים "גדולים עליהם" היא כנראה הנטייה לפעול קרוב מאוד לטווח ה"יותר מדי". אם משעמם לנו, אנחנו לוקחים על עצמנו עוד משהו. אם הוא התגלה כגדול יותר ממה שחשבנו, אנחנו כבר נכנסים לאזור הלחץ הלא בריא.

אפשר לראות בזה את העיקרון הפיטרי של הסטרס: אם החיים שלנו הסתדרו כך שאיננו חייבים לסבול מסטרס מוגזם, בכל זאת יש סיכוי טוב שהפעולות שלנו יובילו אותנו אליו. אנשים שכן מצליחים לפעול בנקודת היוסטרס מדווחים על שביעות רצון רבה יותר.

הקשר בין רכבת הרים לדדליין בעבודה

לרוב, המונח יוסטרס משמש לתיאור הסטרס היומיומי, השגרתי. "אבל אנחנו יודעים שגם ברכבת הרים אנשים חווים יוסטרס", אומר סטיבנס. "שני פסיכולוגים מדנמרק גילו את זה כשהם חקרו את הקשר בין אסתמה לסטרס. הם שאלו, 'אם סטרס מחמיר את האסתמה, האם יוסטרס גם יחמיר אותה או שדווקא ישפר אותה?'"

כדי לבדוק זאת, הם לקחו אנשים עם אסתמה לרכבת הרים ומדדו את תפוקת הנשימה שלהם בזמן הנסיעה. לפני העלייה לרכבת ההרים, הם דיווחו על חשש ופחד. אחרי הירידה הם דיווחו על אופוריה והנאה. הדבר המעניין הוא הקשר לתפוקת הריאות. לפני העלייה הם דיווחו על תפוקת ריאות נמוכה, ואחרי הירידה - על שיפור במצב, אף שבפועל המצב היה הפוך. חוויית היוסטרס שיפרה את תחושת הבריאות הסובייקטיבית.

צחוק מאוד מאוד חזק נחשב גם הוא סוג של יוסטרס. מחקרים נוספים מצאו שאנשים אוהבים לעבוד קרוב לדדליין כדי להגביר את תחושת היוסטרס. לא רק שהם מאותגרים מהמשימה, הם כעת מאותגרים מלחץ הזמן, ואם האתגר אינו מוגזם, המשימה הופכת להיות משחק נגד הזמן והמוטיבציה גבוהה יותר. עוד דוגמה להתנהגות "רעה" ולא אחראית מנקודת מבט חברתית, שיש לה גם תועלות.

פעם נתתי שם בדוי כשהזמנתי קפה בדלפק, וזה היה מרגש מאוד. חשבתי אם הם ישימו לב שהשם מתגלגל לי על הלשון באופן לא טבעי, אם יבחינו בהבדל בין השם שנתתי לבין זה שעל כרטיס האשראי.
"כל דבר שמוציא אותנו מאזור הנוחות ואין בו סיכון יכול ליצור יוסטרס ולכן תחושה אופורית. כנראה אם תתני שם אחר כל יום, כבר תתרגלי לזה ותצטרכי למצוא דרך אחרת לצאת מאזור הנוחות כדי לחוש ריגוש".

בני אדם אוהבים לזרום עם המהירות

בעוד שחוויית הנסיעה ברכבת הרים דומה לסרט אימה, לדוגמה, בכך שהיא מספקת הזדמנות לחוות פחד בסביבה בטוחה, היא שונה ממנה בכך שהיא מאיצה את הגוף במהירות רבה. האם יש לבני אדם הנאה מיוחדת מעצם המהירות? סטיבנס בהחלט חושב כך, והוא הקדיש לכך חלק משמעותי מהמחקר שלו.

"ברגע שילדים מתחילים ללכת, הם כמעט מיד מתחילים גם לרוץ, ורואים כמה זה כיף להם. זה פשוט מהנה", הוא אומר. הוא תולה את ההנאה בעיקר בתחושה שנקראת Flow, זרימה. היא קצת דומה ליוסטרס, בכך שהיא תלויה באיזון עדין.

זרימה היא מצב שנוצר כשאנחנו מאותגרים מספיק על ידי משימה מסוימת כדי שהיא תתפוס את תשומת הלב שלנו, אבל לא עד כדי כך שהיא תיצור לחץ נפשי. במצב כזה אנחנו מרוכזים בקלות במשימה, אדישים יחסית להסחות דעת, והריכוז הזה לא דורש מאיתנו יותר מדי אנרגיה נפשית. בניגוד למשימה קשה שאנחנו יוצאים ממנה מותשים או משימה קלה שאנחנו יוצאים ממנה משועממים או מותשים מהצורך להתמיד בקשב, משימה ברמת מאמץ אופטימלי לזרימה (80% מהמאמץ המרבי שאנחנו מסוגלים לו, לפי חוקרי התחום) דווקא תגרום לנו להרגיש שצברנו כוחות.

משחקי מחשב שאנשים משחקים בהם כהפוגה מהחיים הם דוגמאות לאירועי זרימה. גם צביעה בחוברת צביעה למבוגרים היא דוגמה לפעילות שרבים עושים להנאתם, כנראה משום שהיא מעניקה תחושה של זרימה.

התיאוריה של סטיבנס היא שמהירות מאפשרת לנו זרימה במשימה פיזית. כלומר, כשאנחנו סתם הולכים אולי זה משעמם. כשילד רץ מהר מאוד, הוא צריך להתרכז בתנועה כדי לוודא שלא ייפול, אבל הוא אינו נדרש לריכוז אינו מוגזם. הוא מתאים את המהירות לקצב שיאפשר לו לא ליפול, ומצד אחר הוא מאותגר מספיק.

לדברי סטיבנס, מבוגרים לא יכולים בדרך כלל להגיע לקצב של ריצה שמאתגר אותם קוגניטיבית בלי לסבול ממאמץ. באופניים או רולרבליידס זה כן אפשרי, וזו אחת הסיבות להנאה שאנשים שואבים משימוש בכלים האלה. אבל מבוגרים גם נוהגים במכוניות, ולפעמים הם נוטים לנהוג במהירות רבה מדי, אף שהם מודעים לסכנה והם אינם בהכרח שייכים לאותה קבוצת אנשים שמחפשים סיכונים לשמם בחיי היומיום שלהם.

הטעות של קמפיינים נגד תאונות דרכים

במאמר שפרסם בסוף פברואר השנה בכתב העת Transportation Research Part F: Traffic Psychology and Behaviour, סטיבנס כותב שנהגים אכן מדווחים על חוויה של זרימה כשהם נוהגים במהירות גבוהה יותר. "קמפיינים נגד נסיעה מהירה המבוססים על הפחדה או מנסים לומר לנהג שהוא כנראה לא יגיע כך מהר יותר או שזה לא כל כך חשוב, מפספסים את אלמנט ההנאה שבנסיעה המהירה", הוא אומר.

באותו מחקר בחן סטיבנס את התגובה למציאות מעושרת המדמה רכבת הרים. גם בניסוי הזה, ככל שהמהירות הייתה גבוהה יותר, אפילו פי 1.5 מהמהירות הגבוהה ממילא של רכבות הרים רגילות, המשתתפים דיווחו על חוויה של זרימה. ברכבת ההרים לכאורה לא היה כלל אתגר בחוויה, אולם ככל הנראה עצם הניסיון להשאיר את הגוף במקום ולהבין מה קורה מסביב בעת נסיעה מהירה כל כך היה בכל זאת אתגר בפני עצמו.

סטיבנס סבור שהתובנה הזאת עשויה לעזור לנו להילחם בתאונות דרכים, על ידי כך שנעזור לנהגים לשאוב הנאה ממאפיינים של נהיגה שאינם מהירות. "אנחנו יכולים לראות את המהירות ככלי שבו הנהג משתמש כדי להתמודד עם שעמום", הוא אומר. אם מוזיקה או פודקאסטים אינם מספיקים, סטיבנס מציע לתרגל מיינדפולנס בנהיגה. כך הנהג ימצא אתגר דווקא בשמירה על המהירות המותרת ובשמירה על קשב לסביבתו, ולא בהאצה.

סטיבנס גם מציע להשתמש במנגנוני פידבק שמראים לנהג עד כמה טוב הוא נוהג, נניח ביחס ליעילות צריכת הדלק. ה"משחק", שבו מנסים לנהוג בצריכת דלק אופטימלית, עשוי להחליף את הצורך בנהיגה מהירה.

"בני האדם חיים בעולם מואץ", הוא אומר. "עברנו סוג של אבולוציה כדי שנוכל להתמודד עם דברים שזזים מהר, שנוסעים מהר, שמתפתחים מהר. כעת אנחנו מכורים לזה, וקשה לנו לפעמים להאט". מי שייסע בזהירות ויתגעגע לתחושה הזאת, יוכל תמיד לעלות על רכבת הרים.

לידיעת חובבי הקללות: הן עוזרות בביצוע משימות

לצד רכבות הרים, סטיבנס חוקר כיצד תורמים לנו בחיים "החטאים הקטנים" שאנחנו עושים, למשל קללות. "במחקרים שלנו בחנו את היתרונות של הקללות, וראינו שהן מאפשרות לאנשים להתמיד יותר במשימה שדורשת מאמץ נקודתי, ולהתמיד בה טוב יותר. למשל, אם מבקשים מאנשים ללחוץ חזק על משהו, הם לוחצים יותר חזק ובמשך יותר זמן אם מאפשרים להם לקלל תוך כדי".

לסטיבנס היה חשוד מיידי כמנגנון הפעולה של הקללות: יוסטרס. הוא העריך שהקללות מאפשרות התמדה משום שהן מעלות את האדרנלין ואולי גם את הורמון הלחץ קורטיזול. אבל במחקרים שערך, הוא לא ראה שינוי ברמות האדרנלין.

"במאמר חדש, אנחנו בוחנים את האפשרות שמדובר בהורדת אינהיביציות. אנחנו מאמינים שהקללה עוזרת לנו להוריד את החסמים שלנו, ואז היא מסירה גם איזשהו חסם שמונע מאיתנו להיכנס בכל הכוח למשימה, אולי כדי לשמר את הכוח הזה לאחר כך. אם נבקש מנבדקים לקלל ולנפח בלון, הם גם ינפחו חזק יותר בכל נשימה, וגם ייקחו יותר סיכונים בניפוח הבלון". התוצאה תהיה, בדרך כלל, בלון גדול יותר. כנראה, רובנו לוקחים פחות מדי סיכונים בניפוח בלון.

סטיבנס מציין מאמר אחר, שהראה כי טניסאים מסוימים גונחים לפני שהם נותנים מכה, ואלה שעושים זאת מכים חזק יותר כאשר הדבר מתאפשר. סטיבנס סבור שאותן גניחות, גם הן סמן למוח שהאינהיביציות הוסרו, שאנחנו קופצים כעת למים בכל הכוח.

"אני מתרגש ממחקרי הקללות כי אני חושב שיש לנו פה כלי ממש זול ונגיש להוציא את עצמנו מאזור הנוחות", אומר סטיבנס.

בדקתם את ההשפעה של קללות מסוגים שונים? נניח קללה שממש מעליבה מישהו לעומת סתם "שיט"?
"עוד לא הלכנו בכיוון הזה. בינתיים ביקשנו מאנשים להביא את הקללה שלהם, אבל ביקשנו קללה 'חלשה' או 'חזקה' לתחושתם, ואם הקללה חזקה, האפקט גם הוא חזק יותר. אגב, בדקנו גם אצבע משולשת, וזה לא עוזר בכלל. משום מה האפקט חייב להיות ווקאלי".

פרופ' ריצ'רד סטיבנס

השכלה: דוקטורט בפסיכולוגיה מאוניברסיטת ברמינגהם שבאנגליה
מקצועי: ראש המעבדה למחקר פסיכוביולוגי בבית הספר לפסיכולוגיה באוניברסיטת קיל, בריטניה. מחבר הספר Black Sheep: The Hidden Benefits of Being Bad
עוד משהו: היה ממייסדי האגודה לחקר ההנגאובר, והתפרסם בעקבות מחקרו על היתרונות של קללות

עוד כתבות

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שוקי החיזוי מגלגלים מיליארדים בניבוי העתיד, אך בישראל אין עליהם פיקוח

שוקי החיזוי דוהרים למחזור של טריליון דולר והופכים ללהיט התורן של עולם ההשקעות ● הכניסה של Plus500 הישראלית מעוררת את המשקיעים, אך בישראל הרגולציה נותרה מאחור

סניף של רמי לוי / צילום: Reuters, Ammar Awad

העליון משרטט את הגבול בין סלוגן שיווקי להטעיית הציבור בפרסומות

ממבחן "אבטיח מלמיליאן" ועד הבטחות לנהיגה מושלמת - ביהמ"ש העליון משרטט את הגבול שבין גימיק פרסומי לעובדות בשטח ● מנגד, החשש מהטעיה באתרים בנוגע לזהות היצרן של המותג הפרטי נותר בעינו, ועלול לאלץ את הרשתות לחשוף את המידע לצרכנים

אילן רום / צילום: יוסי זמיר

מנכ"ל משרד האוצר על פיצול חוק ההסדרים: "אפשר להגיד שעשו לנו בית ספר"

עם עבר של 25 שנים במוסד ותואר בארכיאולוגיה, אילן רום אינו מנכ"ל האוצר הטיפוסי ● למרות הביקורת על כך שהכנסת חוררה את חוק ההסדרים, הוא מתגאה: "מעולם לא עברו כל כך הרבה רפורמות בשנת בחירות" ● עם זאת, הוא מתריע שהציבור ישלם מיליארדים כ"מס פיצול" ● כך הוא נלחם בהון השחור, מגן על עצמאות אגף התקציבים ומקדם חזון להפוך למעצמת אנרגיה ומים ביום שאחרי

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ירידות בת"א; זו הסיבה שאל על צונחת ב-8%

המסחר בת"א מתנהל במגמה שלילית - ת"א 35 יורד בכ-0.7%, ת"א 90 מאבד מערכו כ-1.4% ● חברות התעופה מובילות את הירידות - אל על נופלת ב-8%, ישראייר עם ירידה של 3% ● ירידות קלות על חוזים עתידיים בוול סטריט לקראת פרסום מדד המחירים לצרכן ● המסחר באירופה מתנהל במגמה מעורבת: הקאק בכ-0.4%, הפוטסי עולה בכ-0.2% ● הזהב רושם התאוששות קלה של  1%, הכסף עולה בכ-1.7% ● באופנהיימר עדכנו רשימת המניות הישראליות המומלצות שלהם: אלה שיצאו ואלה שנכנסו ● גלובס עושה סדר לקראת פתיחת המסחר

מגרשים באוניברסיטת תל אביב. הראשונים שנפתחו בישראל / צילום: רומן גרוניך

עומר אדם ועומרי כספי כבר התמכרו: המספרים מאחורי שיגעון הפאדל החדש

150 מגרשים, השקעה של כ־2 מיליון שקל בהקמת מתחם, הכנסות של עשרות אלפי שקלים בחודש למועדון ומפורסמים שמזוהים עם הספורט ● הישראלים התמכרו למשחק הפאדל - והיזמים נוהרים ● האם מדובר בטרנד חולף? בשוודיה הבועה כבר התפוצצה להם בפנים

ירושלים / צילום: Shutterstock

עקפה את תל אביב: העיר שהובילה בהיקף המכירות ב-2025, וגם במספר הדירות על המדף

שוק הדיור בשפל כבד: לפי הלמ"ס, ב-2025 בוצעו בישראל כ-91 אלף עסקאות נדל"ן - ירידה של כ-12% לעומת 2024 ● בעוד שמספר הדירות החדשות שנרכשו אשתקד היה נמוך ב-26% לעומת השנה הקודמת, הירידה ברכישת דירות יד שנייה הייתה מינורית ● ירושלים ות"א ריכזו כרבע מכלל היצע הדירות בארץ, כאשר בדצמבר ירושלים עקפה את ת"א בכמות הדירות החדשות הלא מכורות

רק במקרים נדירים ניתן לתבוע אישית דירקטורים על נזק והפרת חוזה / אילוסטרציה: Shutterstock

ביהמ"ש שם ברקס לתביעות נגד מנהלים ודירקטורים על נזקים שגרמה החברה

משקיע לשעבר תבע אישית את נושאי המשרה בטענה כי התרשלו וכי הם נושאים באחריות אישית להפרת עסקה - אך נדחה ● בית המשפט: "מי ירצה לקדם מהלכים מטעם החברה - בהיקפים של מיליונים ושל עשרות מיליונים - אם הוא עצמו יישא באחריות אישית?"

שריפה כתוצאה ממטח של חיזבאללה בכניסה לקריית שמונה (יולי 2024) / צילום: Reuters, Avi Ohayon

מצפון תיפתח הטובה: לא שוליים שצריך להציל, אלא מרכז שיש לבנות

חיזוק הצפון ושיקומו מנזקי המלחמה אינו משימה משנית אלא אתגר כלכלי־לאומי מהותי ● הצפון דורש מהלך עומק של חיזוק מבני וארוך־טווח, ולא מענה נקודתי ● בהקשר הזה תפקידו של המגזר העסקי הוא קריטי - וכאן יש צורך לא רק בסיוע, אלא בשותפות

גבי ויסמן, מנכ''ל ונשיא נובה / צילום: נובה

המשקיעים ציפו ליותר? מניית נובה נפלה בוול סטריט אחרי הדוחות

נובה מסכמת שנת שיא עם זינוק של 31% בהכנסות, אך הצפי להמשך בהתאם לתחזיות האנליסטים ולא מעליהן כמו ברבעונים קודמים ● לאחר עלייה של כ-45% מתחילת השנה - המניה איבדה גובה במסחר

חדר כושר / אילוסטרציה: Shutterstock

מחלוקת של מיליונים על ארנונה הסתיימה בתבוסה לעיריית תל אביב

חדר הכושר נסגר והפך למחסן, עיריית ת"א המשיכה לדרוש ארנונה של עסק ● ביהמ"ש נאלץ להתערב במחלוקת בין בעלת הנכס לבין העירייה, שבעצמה הורתה על הפסקת הפעילות של חדר הכושר - אך דרשה ממנו להמשיך לשלם ארנונה לפי תעריף גבוה יותר

דמותה של אירנה בקמפיין הפועלים

מי המפרסם שלקח השבוע את הדאבל במדד הזכורות והאהובות

הפרסומת החדשה של בנק הפועלים עם אירנה והילה קורח מתברגת כפרסומת הזכורה והאהובה ביותר השבוע, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● לפי נתוני יפעת בקרת פרסום, סלקום השקיעה את התקציב הגבוה ביותר, אך לא התברגה

אבי לוי, יו''ר דלק ישראל / צילום: יח''צ

לקראת רכישת הוט מובייל: לאומי משקיע בדלק ישראל לפי שווי של מיליארד שקל

לפי המתווה המגובש, לאומי פרטנרס צפוי להזרים מעל ל-200 מיליון שקל לדלק ישראל ● לפני כחודש חתמה דלק ישראל על מזכר הבנות לפיו בכוונתה לרכוש את חברת הסלולר של הוט תמורת כ-1.9 מיליארד שקל ● העסקה תאפשר לדלק ישראל להיערך לביצוע העסקה

עומרי קוהל, מנכ''ל פירמיד אנליטיקס / צילום: כפיר זיו

אחרי ארמיס: ServiceNow רוכשת חברת BI ישראלית

העסקה מגיעה זמן קצר לאחר רכישת ארמיס הישראלית ב־7 מיליארד דולר, ומוסיפה לפורטפוליו של סרוויס-נאו את הפלטפורמה של פירמיד אנליטיקס המאחדת איסוף נתונים, ניתוח וחיזוי במקום אחד ● לפי ההערכות בתעשייה, החברה נמכרה בכמה מאות מיליוני דולרים

שילוט של פולימרקט לקראת הבחירות לראשות עיריית ניו יורק / צילום: ap, Olga Fedorova

"מכונת האמת" של פולימרקט: איך פלטפורמת ההימורים הפכה לענקית בשווי 9 מיליארד דולר

שיין קופלן, מייסד פלטפורמת ההימורים פולימרקט, הצליח להפוך מיזם קריפטו שנוי במחלוקת לאחד המדדים המשפיעים ביותר באמריקה ● בין הימורים על מלחמות לטענות על מניפולציות בפרסי נובל, הפלטפורמה שהוגדרה כ"מכונת אמת" כבשה את המיינסטרים והכניעה את הרגולטורים ● האם זהו עוד קזינו או עתיד המידע?

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם גם בת''א / צילום: שלומי יוסף (עיבוד: טלי בוגדנובסקי)

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם בבורסת ת"א

לגלובס נודע כי מספר חברות טכנולוגיה ישראליות שנסחרות בוול סטריט מעוניינות להצטרף לבורסה ולהפוך לדואליות, אך מה שעומד בינן ובין הרישום הכפול הוא חסם רגולטורי: לחברות עם שני סוגי מניות אסור להירשם למסחר בבורסה המקומית ● הרגולטור מקדם שינוי, אך החקיקה "תקועה" לכאורה בוועדת הכספים של הכנסת

ניקש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו / צילום: מולי גולדברג

פיטורים בפאלו אלטו לאחר השלמת רכישת סייברארק, מתוכם עשרות בישראל

המספר הרשמי של מפוטרי כלל החברה לא נמסר, אך הערכות מדברות על מאות עובדים ● החברה מסרה: "שינויים ארגוניים אסטרטגיים הם חלק טבעי מתהליך של חיבור בין שני מובילים בתעשייה"

פתיחת המסחר לשנת 2026 בבורסת דרום קוריאה / צילום: Reuters, Matrix Images/Jung Ui-Chel

"אנחנו בשוק שורי עולמי": המרדף של משקיעים בוול סטריט אחר מניות זולות יותר נעשה גלובלי

תמחורים גבוהים והיחלשות הדולר מניעים את ההימורים על כך שהיתרון של ארה"ב על פני שווקים גלובליים אחרים יצטמצם ● הדבר מוביל מנהלי השקעות לחפש תשואות במזרח הרחוק ובאירופה ● עם זאת, רובם לא ממהרים להספיד את השוק האמריקאי

החימוש המשוטט של ''הלזינג'', מסוג HX–2 / צילום: Reuters, Friso Gentsch/dpa

הצבא הגרמני קונה חימוש משוטט במיליארדים, אבל רק מחברות מקומיות

"הלזינג" ו"שטארק", שהוקמו בשנים האחרונות, הן הזוכות הגדולות בהזמנה ששווייה עשוי להגיע ל-4.3 מיליארד אירו ● המהלך משקף את ההתמקדות ברכש צבאי אירופי, ולא מארה"ב או מישראל

השקל מתחזק מול הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

"Made In Israel" הפך לסחורה מבוקשת בעולם, ובהתאם גם יקרה יותר

בנק ישראל מותקף על ההתחזקות הבלתי פוסקת של השקל, אבל לזרימת המט"ח לארץ גורמים נוספים, ואולי זה בכלל מקור לגאווה ● טור אורח

דונגפנג M-HERO / צילום: יח''צ

עם תג מחיר יוקרתי ויכולות שטח קיצוניות: האם הרכב הזה שווה 700 אלף שקל?

רכב השטח החשמלי הענק דונגפנג M-HERO עולה כמו דגמים של מותגי פרימיום מערביים, אבל יש לו מערכת הנעה ויכולות שטח שמקדימות את המתחרים בכמה שנים ● חבל רק שהטווח החשמלי מגביל אותו