גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המדען שהלך לחקור מה כיף כל כך ברכבות הרים

פרופ' ריצ'רד סטיבנס חוקר מה גורם לנו לעלות על מתקנים מפחידים בפארק שעשועים ולאמץ התנהגויות "רעות" ● בראיון לגלובס הוא מסביר איך אפשר לנצל את הממצאים שלו כדי להפוך את הנהיגה בכבישים לבטוחה יותר

רכבת הרים / צילום: Associated Press, Charlie Riedel
רכבת הרים / צילום: Associated Press, Charlie Riedel

מדוע אנשים אוהבים רכבות הרים? לא רכבות הרים רגשיות, אלא אלה הפיזיות, שמוצאים בלונה פארק. אלה שמעלות אותנו גבוה, זורקות אותנו למטה, מטיסות אותנו במהירות ומסובבות אותנו בכיוונים לא טבעיים ללא כל שליטה שלנו. פרופ' ריצ'רד סטיבנס מאוניברסיטת קיל שבאנגליה יצא לחפש את התשובה.

סטיבנס חוקר התנהגויות מחוץ לנורמה. הוא כתב ספר בשם "כבשה שחורה: היתרונות הסודיים שבלהיות רעים", שבחן מה בעצם יוצא לנו מלקלל, להתמסטל, לנהוג מהר מדי, להיות דחיינים, להתאבסס על המוות או להתאהב באופן שמערער את המחשבה הרציונלית שלנו. נסיעה ברכבת הרים אינה כמובן התנהגות מחוץ לנורמה החברתית - כולם עושים את זה, ולפעמים אפילו מפעים לחץ חברתי על מי שאינם רוצים לעלות עליהן - אבל הן בהחלט יציאה משגרת החיים שלנו.

הר רוסי או אמריקאי? המקור של רכבות ההרים

כבר משחר ההיסטוריה מצאו בני אדם דרכים להטיס את עצמם במורד מדרונות במהירות. אבל אם תשאלו היכן התחילו רכבות ההרים המודרניות, שוב תמצאו את עצמכם בוויכוח בין רוסיה לארה"ב.

במאה ה-17 הוקמו ברוסיה הרי קרח מלאכותיים בגינות ארמונות האצולה הרוסית, באזור סנט פטרסבורג. האצילים טיפסו במדרגות לראש ההר, ואז גלשו במורד, תחילה על ישבנם המלכותי ואחר כך במזחלת, ולבסוף במזחלת מחוברת למסילה. בספרדית ובאיטלקית, רכבות הרים נקראות עד היום "הר רוסי". לשם הבלבול, ברוסית רכבות הרים נקראות בין היתר "הר אמריקאי".

ייתכן שרוסים הביאו את הרעיון לפריז במאה ה-19, אך בהיעדר שלג ברוב ימות השנה, שמרו הצרפתים רק על רעיון הגובה והמזחלת שחוברה כעת באופן קבוע למסילה. החיבור הקבוע והגדרות שמנעו מהמזחלת לצאת מהמסלול אפשרו נסיעה במהירויות גבוהות יותר. ב-1845 נפתחה באירופה רכבת הרים ראשונה שנועדה לא רק לאצילים, אלא לכל העם, בפרק טיבולי בדנמרק, שקיים עד היום.

בינתיים בפנסילבניה, ארה"ב, הוקמה מסילה במורד 14 ק"מ של הר, כדי להביא פחם מראש ההר לתחתיתו תוך שימוש בכוח הכבידה בלבד. ארגזי הפחם הוצמדו באופן קבוע למסילה, ובסופי שבוע הוזמנו תושבי האזור לרכוב במורד ההר בשביל הכיף. הרעיון הזה היה הבסיס לרכבת ההרים שהוקמה בקוני איילנד בניו יורק ב-1884. במהרה כוסתה ארה"ב במסילות של רכבות הרים עם לופים, מנהרות חשוכות ונופים מצוירים.

הנקודה שבה הסטרס נעשה מוגזם

"ברור שההנאה מרכבת הרים קשורה לחיפוש ריגושים", אומר סטיבנס. "כל חוויה של סיכון מפרישה גם חומרים מעוררים שהם מהנים עבורנו. ומחקרים מראים שאכן נסיעה ברכבת הרים מאיצה את קצב הלב וגורמת הפרשה של אדרנלין. לפעמים קצב הלב מגיע לרמות שעלולות להיות מסוכנות לאנשים עם רקע של תחלואה לבבית או לאנשים מבוגרים, כך שהשלט שאומר 'לא לבעלי לב חלש' הוא מדויק".

פרופ' ריצ'רד סטיבנס / צילום: יוטיוב

לדבריו, תגובת "הילחם או ברח" במצב של סכנה מובילה להפרשה של אדרנלין וגלוקוז, וגם של אנדורפינים, החומרים שאמורים להילחם בכאב. "נראה שבעת פחד הגוף גם מכין את עצמו למשימה שעלולה להיות כואבת, אבל לאנדורפינים יש גם השפעה אופורית. קופצי באנג'י, לדוגמה, מדווחים על תחושה של ערנות, שביעות רצון ואופוריה מיד אחרי השלמת הקפיצה. ככל שרמת האנדורפינים גבוהה יותר, כך התגובה הרגשית האופורית גבוהה יותר".

הפרשת אנדורפינים, אומר סטיבנס, הם חלק מתופעה רחבה יותר שנקראת Eustress (יוסטרס), מונח שהומצא על ידי הפסיכולוג ההונגרי הנס סלייה, כניגוד למונח Distress (דיסטרס). דיסטרס הוא סטרס קיצוני שרע לבריאות. סלייה שם לב שיש גם סטרס שנראה מבחינה גופנית כמו סטרס רע, אבל נחווה על ידי מי שנתונים בו כדבר חיובי. זהו היוסטרס, לחץ עם יתרונות.  

בדרך כלל כשמדברים על יוסטרס מתכוונים ללחץ נפשי לא מוגזם, לחץ שלא גורם לנו להרגיש שאנחנו כושלים או לא מסוגלים, אלא דווקא דוחק בנו לאתגר את עצמנו, לצאת קצת מעבר לאזור הנוחות שלנו. המוטיבציה גבוהה כי המטרה נראית במרחק נגיעה.

הסיבה שבגללה כל כך הרבה אנשים מדווחים שהחיים "גדולים עליהם" היא כנראה הנטייה לפעול קרוב מאוד לטווח ה"יותר מדי". אם משעמם לנו, אנחנו לוקחים על עצמנו עוד משהו. אם הוא התגלה כגדול יותר ממה שחשבנו, אנחנו כבר נכנסים לאזור הלחץ הלא בריא.

אפשר לראות בזה את העיקרון הפיטרי של הסטרס: אם החיים שלנו הסתדרו כך שאיננו חייבים לסבול מסטרס מוגזם, בכל זאת יש סיכוי טוב שהפעולות שלנו יובילו אותנו אליו. אנשים שכן מצליחים לפעול בנקודת היוסטרס מדווחים על שביעות רצון רבה יותר.

הקשר בין רכבת הרים לדדליין בעבודה

לרוב, המונח יוסטרס משמש לתיאור הסטרס היומיומי, השגרתי. "אבל אנחנו יודעים שגם ברכבת הרים אנשים חווים יוסטרס", אומר סטיבנס. "שני פסיכולוגים מדנמרק גילו את זה כשהם חקרו את הקשר בין אסתמה לסטרס. הם שאלו, 'אם סטרס מחמיר את האסתמה, האם יוסטרס גם יחמיר אותה או שדווקא ישפר אותה?'"

כדי לבדוק זאת, הם לקחו אנשים עם אסתמה לרכבת הרים ומדדו את תפוקת הנשימה שלהם בזמן הנסיעה. לפני העלייה לרכבת ההרים, הם דיווחו על חשש ופחד. אחרי הירידה הם דיווחו על אופוריה והנאה. הדבר המעניין הוא הקשר לתפוקת הריאות. לפני העלייה הם דיווחו על תפוקת ריאות נמוכה, ואחרי הירידה - על שיפור במצב, אף שבפועל המצב היה הפוך. חוויית היוסטרס שיפרה את תחושת הבריאות הסובייקטיבית.

צחוק מאוד מאוד חזק נחשב גם הוא סוג של יוסטרס. מחקרים נוספים מצאו שאנשים אוהבים לעבוד קרוב לדדליין כדי להגביר את תחושת היוסטרס. לא רק שהם מאותגרים מהמשימה, הם כעת מאותגרים מלחץ הזמן, ואם האתגר אינו מוגזם, המשימה הופכת להיות משחק נגד הזמן והמוטיבציה גבוהה יותר. עוד דוגמה להתנהגות "רעה" ולא אחראית מנקודת מבט חברתית, שיש לה גם תועלות.

פעם נתתי שם בדוי כשהזמנתי קפה בדלפק, וזה היה מרגש מאוד. חשבתי אם הם ישימו לב שהשם מתגלגל לי על הלשון באופן לא טבעי, אם יבחינו בהבדל בין השם שנתתי לבין זה שעל כרטיס האשראי. 
"כל דבר שמוציא אותנו מאזור הנוחות ואין בו סיכון יכול ליצור יוסטרס ולכן תחושה אופורית. כנראה אם תתני שם אחר כל יום, כבר תתרגלי לזה ותצטרכי למצוא דרך אחרת לצאת מאזור הנוחות כדי לחוש ריגוש".

בני אדם אוהבים לזרום עם המהירות

בעוד שחוויית הנסיעה ברכבת הרים דומה לסרט אימה, לדוגמה, בכך שהיא מספקת הזדמנות לחוות פחד בסביבה בטוחה, היא שונה ממנה בכך שהיא מאיצה את הגוף במהירות רבה. האם יש לבני אדם הנאה מיוחדת מעצם המהירות? סטיבנס בהחלט חושב כך, והוא הקדיש לכך חלק משמעותי מהמחקר שלו.

"ברגע שילדים מתחילים ללכת, הם כמעט מיד מתחילים גם לרוץ, ורואים כמה זה כיף להם. זה פשוט מהנה", הוא אומר. הוא תולה את ההנאה בעיקר בתחושה שנקראת Flow, זרימה. היא קצת דומה ליוסטרס, בכך שהיא תלויה באיזון עדין.

זרימה היא מצב שנוצר כשאנחנו מאותגרים מספיק על ידי משימה מסוימת כדי שהיא תתפוס את תשומת הלב שלנו, אבל לא עד כדי כך שהיא תיצור לחץ נפשי. במצב כזה אנחנו מרוכזים בקלות במשימה, אדישים יחסית להסחות דעת, והריכוז הזה לא דורש מאיתנו יותר מדי אנרגיה נפשית. בניגוד למשימה קשה שאנחנו יוצאים ממנה מותשים או משימה קלה שאנחנו יוצאים ממנה משועממים או מותשים מהצורך להתמיד בקשב, משימה ברמת מאמץ אופטימלי לזרימה (80% מהמאמץ המרבי שאנחנו מסוגלים לו, לפי חוקרי התחום) דווקא תגרום לנו להרגיש שצברנו כוחות.

משחקי מחשב שאנשים משחקים בהם כהפוגה מהחיים הם דוגמאות לאירועי זרימה. גם צביעה בחוברת צביעה למבוגרים היא דוגמה לפעילות שרבים עושים להנאתם, כנראה משום שהיא מעניקה תחושה של זרימה.

התיאוריה של סטיבנס היא שמהירות מאפשרת לנו זרימה במשימה פיזית. כלומר, כשאנחנו סתם הולכים אולי זה משעמם. כשילד רץ מהר מאוד, הוא צריך להתרכז בתנועה כדי לוודא שלא ייפול, אבל הוא אינו נדרש לריכוז אינו מוגזם. הוא מתאים את המהירות לקצב שיאפשר לו לא ליפול, ומצד אחר הוא מאותגר מספיק.

לדברי סטיבנס, מבוגרים לא יכולים בדרך כלל להגיע לקצב של ריצה שמאתגר אותם קוגניטיבית בלי לסבול ממאמץ. באופניים או רולרבליידס זה כן אפשרי, וזו אחת הסיבות להנאה שאנשים שואבים משימוש בכלים האלה. אבל מבוגרים גם נוהגים במכוניות, ולפעמים הם נוטים לנהוג במהירות רבה מדי, אף שהם מודעים לסכנה והם אינם בהכרח שייכים לאותה קבוצת אנשים שמחפשים סיכונים לשמם בחיי היומיום שלהם.

הטעות של קמפיינים נגד תאונות דרכים

במאמר שפרסם בסוף פברואר השנה בכתב העת Transportation Research Part F: Traffic Psychology and Behaviour, סטיבנס כותב שנהגים אכן מדווחים על חוויה של זרימה כשהם נוהגים במהירות גבוהה יותר. "קמפיינים נגד נסיעה מהירה המבוססים על הפחדה או מנסים לומר לנהג שהוא כנראה לא יגיע כך מהר יותר או שזה לא כל כך חשוב, מפספסים את אלמנט ההנאה שבנסיעה המהירה", הוא אומר.

באותו מחקר בחן סטיבנס את התגובה למציאות מעושרת המדמה רכבת הרים. גם בניסוי הזה, ככל שהמהירות הייתה גבוהה יותר, אפילו פי 1.5 מהמהירות הגבוהה ממילא של רכבות הרים רגילות, המשתתפים דיווחו על חוויה של זרימה. ברכבת ההרים לכאורה לא היה כלל אתגר בחוויה, אולם ככל הנראה עצם הניסיון להשאיר את הגוף במקום ולהבין מה קורה מסביב בעת נסיעה מהירה כל כך היה בכל זאת אתגר בפני עצמו.

סטיבנס סבור שהתובנה הזאת עשויה לעזור לנו להילחם בתאונות דרכים, על ידי כך שנעזור לנהגים לשאוב הנאה ממאפיינים של נהיגה שאינם מהירות. "אנחנו יכולים לראות את המהירות ככלי שבו הנהג משתמש כדי להתמודד עם שעמום", הוא אומר. אם מוזיקה או פודקאסטים אינם מספיקים, סטיבנס מציע לתרגל מיינדפולנס בנהיגה. כך הנהג ימצא אתגר דווקא בשמירה על המהירות המותרת ובשמירה על קשב לסביבתו, ולא בהאצה.

סטיבנס גם מציע להשתמש במנגנוני פידבק שמראים לנהג עד כמה טוב הוא נוהג, נניח ביחס ליעילות צריכת הדלק. ה"משחק", שבו מנסים לנהוג בצריכת דלק אופטימלית, עשוי להחליף את הצורך בנהיגה מהירה.

"בני האדם חיים בעולם מואץ", הוא אומר. "עברנו סוג של אבולוציה כדי שנוכל להתמודד עם דברים שזזים מהר, שנוסעים מהר, שמתפתחים מהר. כעת אנחנו מכורים לזה, וקשה לנו לפעמים להאט". מי שייסע בזהירות ויתגעגע לתחושה הזאת, יוכל תמיד לעלות על רכבת הרים.

לידיעת חובבי הקללות: הן עוזרות בביצוע משימות

לצד רכבות הרים, סטיבנס חוקר כיצד תורמים לנו בחיים "החטאים הקטנים" שאנחנו עושים, למשל קללות. "במחקרים שלנו בחנו את היתרונות של הקללות, וראינו שהן מאפשרות לאנשים להתמיד יותר במשימה שדורשת מאמץ נקודתי, ולהתמיד בה טוב יותר. למשל, אם מבקשים מאנשים ללחוץ חזק על משהו, הם לוחצים יותר חזק ובמשך יותר זמן אם מאפשרים להם לקלל תוך כדי".

לסטיבנס היה חשוד מיידי כמנגנון הפעולה של הקללות: יוסטרס. הוא העריך שהקללות מאפשרות התמדה משום שהן מעלות את האדרנלין ואולי גם את הורמון הלחץ קורטיזול. אבל במחקרים שערך, הוא לא ראה שינוי ברמות האדרנלין.

"במאמר חדש, אנחנו בוחנים את האפשרות שמדובר בהורדת אינהיביציות. אנחנו מאמינים שהקללה עוזרת לנו להוריד את החסמים שלנו, ואז היא מסירה גם איזשהו חסם שמונע מאיתנו להיכנס בכל הכוח למשימה, אולי כדי לשמר את הכוח הזה לאחר כך. אם נבקש מנבדקים לקלל ולנפח בלון, הם גם ינפחו חזק יותר בכל נשימה, וגם ייקחו יותר סיכונים בניפוח הבלון". התוצאה תהיה, בדרך כלל, בלון גדול יותר. כנראה, רובנו לוקחים פחות מדי סיכונים בניפוח בלון.

סטיבנס מציין מאמר אחר, שהראה כי טניסאים מסוימים גונחים לפני שהם נותנים מכה, ואלה שעושים זאת מכים חזק יותר כאשר הדבר מתאפשר. סטיבנס סבור שאותן גניחות, גם הן סמן למוח שהאינהיביציות הוסרו, שאנחנו קופצים כעת למים בכל הכוח.

"אני מתרגש ממחקרי הקללות כי אני חושב שיש לנו פה כלי ממש זול ונגיש להוציא את עצמנו מאזור הנוחות", אומר סטיבנס.

בדקתם את ההשפעה של קללות מסוגים שונים? נניח קללה שממש מעליבה מישהו לעומת סתם "שיט"?
"עוד לא הלכנו בכיוון הזה. בינתיים ביקשנו מאנשים להביא את הקללה שלהם, אבל ביקשנו קללה 'חלשה' או 'חזקה' לתחושתם, ואם הקללה חזקה, האפקט גם הוא חזק יותר. אגב, בדקנו גם אצבע משולשת, וזה לא עוזר בכלל. משום מה האפקט חייב להיות ווקאלי".

פרופ' ריצ'רד סטיבנס

השכלה: דוקטורט בפסיכולוגיה מאוניברסיטת ברמינגהם שבאנגליה
מקצועי: ראש המעבדה למחקר פסיכוביולוגי בבית הספר לפסיכולוגיה באוניברסיטת קיל, בריטניה. מחבר הספר Black Sheep: The Hidden Benefits of Being Bad
עוד משהו: היה ממייסדי האגודה לחקר ההנגאובר, והתפרסם בעקבות מחקרו על היתרונות של קללות

עוד כתבות

פעילות כוחות צה''ל בשטח רצועת עזה / צילום: דובר צה''ל

בכיר בחמאס: ארה"ב תתחייב שהמלחמה תסתיים, גם ללא אישור ישראלי

בארגון הטרור מוכנים לוותר על השלטון ועובדים על מערכת שלטונית חדשה ● המו"מ במצרים: ישראל לא תשלח משלחת לקהיר - עד להגעת תשובת חמאס הרשמית • דיווח בתקשורת הערבית: חמאס לא ימסור הלילה את תשובתו למתווכות • בסעודיה מדווחים - חמאס הגיב באופן חיובי על ההצעה המצרית, ארה"ב סיפקה ערבויות ● דיווח ערבי: ישראל לא מתנגדת לשחרורו של רב המחבלים מרואן ברגותי ● עדכונים בולטים

ד''ר אלמוג שמחון / צילום: דני מכליס - אוניברסיטת בן גוריון בנגב

החוקר שמגלה איך הבוטים הרוסיים הפכו אותנו לכלי משחק

ד"ר אלמוג שמחון, פסיכולוג חישובי מאוניברסיטת בן גוריון, חוקר את השימוש בשפה ברשתות ואת האופן שבו היא מובילה לקיטוב חברתי ● בראיון לגלובס, הוא מסביר איך בוטים רוסיים הופכים אותנו לכלי משחק, מה קורה לשיח אחרי פיגועים ומי משתף יותר פייק ניוז ● ויש לו אזהרה לעתיד: "בינה מלאכותית יכולה לייצר טענות לא פחות משכנעות משל בני אדם, ואפילו יותר"

וול סטריט / צילום: Unsplash, Roberto Júnior

נעילה ירוקה בוול סטריט; נאסד"ק קפץ ב-2%

מדד ההנג סנג ננעל בזינוק של 1.5% ● בורסות אירופה ננעלו בעליות ● מניית אפל עלתה בכמעט 6% לאחר דוחות חיוביים ורכישה עצמית של מניות בסך 110 מיליארד דולר ● לא התקיים מסחר בבורסות בסין וביפן

נגמ''ש צה''לי / צילום: צילום מנתק

עסקת הענק של משרד הביטחון בתחום השריון

קבוצת אימקו ומשרד הביטחון הודיעו על הסכם מסגרת רב־שנתי בסך 377 מיליון שקל ● ההסכם החדש צפוי יותר מלהכפיל את צבר ההזמנות של הקבוצה לסך של כ־725 מיליון שקל ● בעקבות העסקה, מניית אימקו מזנקת הבוקר ביותר מ-23% ● ובאיזה חוזה זכתה היום אלביט?

כל תאגידי הבידור קרקרו סביב הסדרה / צילום: Shutterstock

הומור חצוף ואותנטי: סדרת הילדים שכבשה דווקא את ההורים

למרות הצנזורה של דיסני והביקורות הקשות מנציגי ה–Woke, "בלואי" שוברת שיאי צפייה, מגלגלת מיליארדים ממרצ'נדייז וסוחפת אחריה בעיקר מבוגרים שנהנים מהניואנסים ● כך הפכה סדרה מצוירת על משפחת כלבים אוסטרלית לתופעה עולמית

צילומים: איל יצהר, Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מה עומד מאחורי מסע המימושים של אלטשולר שחם בישראל - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

דוחות AMD ו-SMCI שפורסמו השבוע מציגות את האתגר הגדול בשוק השבבים ● החודש הגרוע בוול סטריט מזה שנה וחצי מגיע לגמל ולפנסיה ● כך משקיעות משפחות בעלות הון גבוה מ־50 מיליון דולר ● לבנק אוף אמריקה יש תחזית אופטימית לכלכלה הישראלית ● וגם: 3 המימושים הגדולים של אלטשולר שחם

מפגינים פרו פלסטינים משתלטים על בניין המילטון באונ' קולומביה / צילום: Associated Press

דוח חדש חושף: הכסף שמניע את האלימות בקמפוסים בארה"ב

מעט מאוד ידוע לגבי ההון שנשפך על המחאות האנטישמיות המבעבעות בקמפוסים בארה"ב, אבל ברור שהן לא ספונטניות - זהו מאבק ממומן ומתוכנן היטב ● דוח חדש של מכון NGO Monitor, ששיתפו דמויות כמו ביל אקמן ואילון מאסק, חושף את הארגונים מאחורי ההפגנות הקיצוניות וחלק ממקורות המימון שלהן, ובראשם שניים: ג'ורג' סורוס והאחים רוקפלר

מכוניות חדשות בנמל אילת / צילום: איל יצהר

משלוח הרכב שיצא מטורקיה בדקה ה-90, ומה החלופות שבוחנים היבואנים

יבואני הרכב הישראלים נערכים לסגר היצוא מטורקיה ● משלוח ענק של טויוטה הספיק לצאת לישראל "ברגע האחרון", אולם בענף צופים עיכובים באספקת דגמי מפתח

וורן באפט / צילום: Associated Press, Nati Harnik

וורן באפט מציג רווחי שיא והר מזומנים. למה הוא מוכר מניות אפל?

ברקשייר האת'ווי, בהובלת המשקיע האגדי וורן באפט, דיווחה על זינוק מרשים ברווח התפעולי ברבעון הראשון של השנה ● במקביל חברת האחזקות הודיעה על הקטנת פוזיציה בענקית הטכנולוגיה אפל בכ-13%

מנכ''ל נמלי ישראל הפורש, יצחק בלומנטל / צילום: שלומי יוסף

הסיפור המטלטל על המנכ"ל שקיבל בשורת איוב ושרד אותה

כשיצחק בלומנטל, אז מנכ"ל חברת נמלי ישראל, חש ברע, הוא היה בטוח שייקח כדור ויחזור לעבודה בתוך שעתיים ● אך הרופאים צפו שנותרו לו שבועות ספורים ● בראיון סיכום כהונה הוא מדבר על השנה המטלטלת ועל ההחלמה המפתיעה ומספר על תוכנית הנמלים החדשנית ש"תשפיע על המשק כולו"

צילומים: מארק ישראל סלם (הג'רוזלם פוסט), Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

חשיפה: יצוא הנפט לישראל דרך טורקיה נמשך למרות החרם. אלו הסיבות

אזרבייג'ן היא ספקית נפט משמעותית של ישראל, כשהזהב השחור מגיע דרך צינור באקו־טביליסי־ג'ייהאן (BTC) - שם, הנפט מועמס על מכליות בדרך לחיפה ● כך השפיעו יחסי אנקרה־באקו על ההחלטה לא לעצור את הנפט לישראל

שולה חן, 1969 / צילום: סוכנות צילומי עיתונות י.פ.פ.א / אוסף דן הדני, הספרייה הלאומי (מתוך ויקיפדיה)

על השיר "בוא הביתה" שהפך לפסקול המלחמה הנוכחית

לכל מלחמה בישראל יש את השיר שמסמל אותה ועליו קהל המאזינים נשען ● למלחמת העצמאות היה את "באב אל וואד", במלחמת יום כיפור "לו יהי", ובלבנון הראשונה, "הביתה"● במלחמה הנוכחית מככב השיר "בוא הביתה", אותו כתבה בכלל זמרת אמריקאית

איה אבידור / צילום: יוסי זינגר

המנהלת הבכירה שמאמינה: זה הלקח הכי חשוב שצריך ללמוד ממלחמת רוסיה-אוקראינה

כשאיה אבידור נכנסה לתפקידה ככלכלנית ביצרנית המלט נשר, היא הייתה האישה היחידה בחדר ● היום, כיו"ר נתג"ז, היא עדיין מרגישה את הפערים: "ב־32 החברות הממשלתיות יש רק ארבע מנהלות בכירות" ● היא גם מספרת מה צריכות לעשות חברות התשתית הישראליות כדי שלא נמצא את עצמנו בלי חשמל ● שיחה קצרה עם איה אבידור

מחיר למשתכן בירוחם / צילום: חב' שתית

לא כדאי להתחתן: מחיר למשתכן מעוות אפילו את הקן המשפחתי

לא מעט זוגות נרשמים כידועים בציבור כדי שיוכלו לגשת להגרלות מחיר למשתכן ● רווק או רווקה שבין הזכייה למועד החתימה על החוזים יחלטו להתחתן, יאבדו את הצ'ופר מהמדינה ● אולי זה לא מה שישבור זוגיות טובה, אך זהו עיוות מדהים שהמדינה יוצרת

נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן נואם בעצרת סולידריות עם הפלסטינים בסוף אוקטובר / צילום: ap, Emrah Gurel

טורקיה מפסיקה את המסחר עם ישראל: מה המשמעויות ואילו ענפים יפגעו?

כפי שנחשף בגלובס, טורקיה החליטה על הפסקת הסחר עם ישראל ● טורקיה היא מקור היבוא החמישי בגודלו בישראל, שפיתחה תלות גדולה במיוחד במוצרי המלט ● איך המהלך ישפיע על המדפים שלנו, ולמה דווקא עכשיו? גלובס עושה סדר

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

עם נוף לים ומרפסת גדולה: בכמה נמכרה דירת 4 חדרים ברמת אביב ג?

ברחוב אבשלום חביב ברמת אביב ג' נמכרה דירה בשטח של 114 מ"ר בתמורה ל־5.17 מיליון שקל ● בבניין יש חניה מקורה עם שער חשמלי, שתי מעליות, והוא קרוב לקאנטרי ולמרכז שוסטר ● "המחיר הראשוני היה גבוה יותר, אולם בגלל שבעלי הנכס ביקשו למכור בהקדם - המחיר ירד" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון 

אחרי שהודיעה על הפסקת המסחר עם ישראל: אלה הדרישות של טורקיה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: ביממה החולפת הופנו הכותרות בכלי התקשורת בטורקיה וברשתות החברתיות לנושא הפסקת קשרי הסחר עם ישראל ● הודעת משרד המסחר הטורקי, תגובת שר החוץ ישראל כ"ץ לאחר חשיפת גלובס בנושא ● וההשפעות על נתוני האינפלציה העדכניים ● כותרות העיתונים בעולם 

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

חנות שמרה חניה ללקוחות בעזרת קולנועית, נקנסה וערערה לעליון. מה קבע ביהמ"ש?

זוג הורים הגיעו לביהמ"ש לאחר שלא הצליחו להסכים אם לחסן את בנם בחיסוני שגרה המומלצים על ידי משרד הבריאות ● חנות בחיפה הציבה קלנועיות בחניות ציבוריות הסמוכות אליה, כך שישמרו ללקוחותיה, לאחר שנקנסה 7 פעמים ביקשה להישפט ● ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע תיעד בווידאו דיונים ועורר ביקורת ● 3 פסקי דין בשבוע  

רות אפריאט, מנהלת החטיבה העסקית ברמ''י / צילום: אורטל צבר

התחזית של הבכירה ברמ"י לקרקע הלוהטת של תל אביב

רות אפריאט, מנהלת החטיבה העסקית ברמ"י, מצהירה שייצאו לשיווק קרקעות נוספות בשדה דב עוד השנה ● את המשך פינוי בסיסי צה"ל ומפעלים של מערכת הביטחון מאזורי הביקוש היא רואה כאתגר מרכזי ואומרת: "צריך להבין שיש מערכת אזרחית שחייבת להתפתח ולא יכול להיות שהמארג הביטחוני יקבל את הבכורה"

כרים חאן, התובע הראשי של בית הדין הפלילי בהאג / צילום: Reuters, Latin America News Agency

התובע שנפגש עם משפחות בעוטף וכעת חוששים שיוציא צווים נגד ממשלת ישראל

מומחים מספרים לגלובס על התובע הראשי, כרים חאן, שבידיו הכוח להוציא צווי מעצר בינלאומיים לבכירים ישראלים ● הם מתארים משפטן מוערך שמבין את הזירה הפוליטית, וברגע שהוא מקבל החלטה - קשה להניא אותו ● עם זאת, הם בטוחים: אף אחד לא ייעצר כרגע