בג''ץ / צילום: אוריה תדמור
אחרי יותר משני עשורים במחלוקת, הגיע הסוף לסאגת הפנסיות של ראשי הערים: בג"ץ דחה הבוקר (ב') את הערעור שהוגש נגד החלטת ועדת הפנים של הכנסת לאשר במספר הזדמנויות פנסיה מוגדלת לשישה סגני ראשי ערים וראשי ערים - החלטה שניתנה בטעות ב-1999 ובניגוד לתיקון לחוק פנסיות לנבחרי ציבור.
נזכיר כי ב-1999 הוחלט כי יקבלו פנסיה תקציבית גם מי שפרשו לפני גיל 45, ולכן מי שנבחר לפני היה זכאי רק לפנסיה צוברת ולא תקציבית. אלא שמשרד הפנים יישם את ההחלטה הזו גם בעניינם של שישה ראשי רשויות מקומיות - בעיריות בית שאן, טבריה, רמלה ואור יהודה ובמועצות המקומיות דלית אל-כרמל וג'וליס - שנבחרו לתפקידם חודש וחצי לפני שהמתווה נכנס לתוקף.
אותה טעות (בתום-לב או שלא) התגלתה ב-2005, ומאז מתנהל מרדף של חתול ועכבר. הכנסת מאשרת את התשלומים בדיעבד, היועץ המשפטי לממשלה דורש דיון נוסף והצבעה בכל פעם, ובמקביל בית המשפט דן בעתירות.
הבוקר, בהחלטת השופטים דפנה ברק-ארז, ענת ברון ועופר גרוסקופף בעתירה שהוגשה על-ידי ח"כ לשעבר יעל גרמן ויוסף שלום סלמון נגד הכנסת, ועדת הפנים, משרד האוצר, היועמ"ש, שר הפנים ומרכז השלטון המקומי, הוחלט כי מאוחר מדי לבטל את מה שקבעה הכנסת, ולכן התשלומים יינתנו בהתאם לטעות ההיסטורית מ-1999.
הדיון האחרון וההצבעה בנושא בוועדת הפנים התקיימו בנובמבר 2021, אז אישרה הכנסת בפעם השלישית את התשלומים הנהוגים. בדיון שהתקיים בבג"ץ בחודש שעבר ביקשה הכנסת להגן על החלטותיה החוזרות ונשנות לאישור המנגנון ומניעת התערבות הרשות השופטת בסמכויותיה של זו המחוקקת.
"תיקון של טעות בתום-לב"
השופטת ברק-ארז כתבה בהחלטת השופטים כי "במצב דברים זה, בעוד שמבחינה משפטית פורמלית מדובר בטעות של הגורם המקצועי שהיה מופקד על ביצוע ההחלטה המקורית, הרי שמבחינה מהותית, כפי שטענה באת-כוח הכנסת, מדובר בתיקון טעות שנפלה בהחלטה מ-1999. בין כך ובין כך, ההחלטה מ-2017 אינה עומדת בפני עצמה, אלא היא בגדר תיקון של טעות בתום-לב שנעשתה ב-1999.
"זאת ועוד, לפי סד הזמנים שתואר, חלפו 6 שנים עד שהתגלתה הטעות, 12 שנים נוספות חלפו עד לקבלת ההחלטה המאוחרת, ונכון להיום חלפו 23 שנים מאז ההחלטה המקורית. בשלב הנוכחי אפוא, ובנסיבות המתוארות, אין ספק כי חל שיהוי אובייקטיבי חמור... במכלול הנסיבות הייחודיות הללו, כפי שעולה מן האמור עד כה, אנו סבורים על כן כי דין העתירות להידחות.. משהתגלו כלל העובדות הנוגעות לששת אנשי הציבור שהעניין נוגע להם, ללא השלכות רוחב נוספות, אין זהו המקרה שבו צודק או נכון לאמץ אמת-מידה של 'ייקוב הדין את ההר'".
פארסה בהמשכים
וכך התגלגלו הדברים עד היום: ב-2005 התגלתה אותה טעות, והוגשו עתירות לבית המשפט, אולם ב-2017 ביקש שר הפנים דאז אריה דרעי מוועדת הפנים של הכנסת לאשרר את ההחלטה הזו רטרואקטיבית. חברי הוועדה דנו, התווכחו, ולבסוף הבקשה אושרה.
הרכב השופטים בבג"ץ, בראשות השופט חנן מלצר, התבקש לדון בהחלטת חברי הכנסת, שכאמור תפקידם לפקח על הממשלה, וביקש מהכנסת לקיים דיון חוזר, הפעם כשבראש הוועדה עמדה חברת הכנסת לשעבר מיקי חיימוביץ' (בדיון הקודם ח"כ דודי אמסלם עמד בראשות הוועדה). שוב דנו חברי הכנסת והתווכחו, ושוב בקשת שר הפנים לאישור המשך תשלום הפנסיות אושרה.
גם ההחלטה השנייה של הרשות המחוקקת לא הספיקה, למרות גיבוי הייעוץ המשפטי של הכנסת, והפארסה נמשכה. אז התערב היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, שביקש מבג"ץ להורות לכנסת לקיים דיון נוסף (!) באותו נושא ולערוך הצבעה לאחר הבחירות לכנסת ה-24.
בנובמבר האחרון התקיים הדיון האחרון בנושא בוועדת הפנים של הכנסת ה-24, והפעם בראשות ח"כ וואליד טאהא, ושוב הפנסיות שניתנו בטעות אושרו בשלישית. בתחילת הדיון הביע היועץ המשפטי של הוועדה את פליאתו מקיום הדיון שוב, וציין כי "היועמ"ש ביקש שזה יובא באופן מוזר מאוד לדיון בכנסת ה-24, למרות שלא חל שינוי בעובדות".
והנה היום מגיעה החותמת האחרונה לפנסיות מבג"ץ. בסוף פסק הדין פונה השופטת לממשלה ומבקשת להבהיר גם להם את הדרישה להפקת לקחים: "יש לקוות כי הגורמים האמונים על תשלומי פנסיות מן הקופה הציבורית הפיקו את הלקחים המתאימים בכל הנוגע לביצוע תשלומים מבלי לוודא במידת הקפדנות הנדרשת את הבסיס הנורמטיבי לחלוקתם מלכתחילה. חזקה על גורמי הייעוץ המשפטי שהציגו עמדה התומכת בקבלת העתירה, כי למצער יוודאו שלקחים אלה יופקו מעתה ואילך".