משפט נתניהו: הסנגורים התמקדו בשכנוע כי החלטות משרד התקשורת התקבלו באופן מקצועי

משפטו של ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו נמשך הבוקר (ב') בבית המשפט המחוזי בירושלים. עו"ד דנה נויפלד, לשעבר היועצת המשפטית של משרד התקשורת, המשיכה בעדותה מזה 5 ימים. היום היא נחקרה בחקירה נגדית על-ידי עו"ד ז'ק חן המייצג את שאול אלוביץ', בעל השליטה בבזק לשעבר, הנאשם בפרשה.

החקירה הנגדית של עו"ד נויפלד עסקה היום ברובה בעמדת משרד התקשורת לגבי אישור עסקת המיזוג בין בזק ל-yes ב-2015 וביטול ההפרדה המבנית בין החברות-הבנות של בזק. 

התביעה: "פילבר חרג באופן קיצוני מההתנהלות המצופה"

כתב האישום מייחס לנתניהו מתן הטבות רגולטוריות לאלוביץ' בתמורה להתערבות מאסיבית בפרסומים באתר וואלה. בין ההטבות: אישור עסקת המיזוג בין בזק ל-yes וזירוזה; ביטול ההפרדה המבנית בין החברות-הבנות של בזק; עיכוב הרפורמה בשוק הסיטונאי שהייתה בעלת ערך כלכלי עצום לבזק; ומיתון ירידת המחירים במסגרת הרפורמה.

נתניהו פיטר את מנכ"ל משרד התקשורת אבי ברגר ומינה בתחילת יוני 2015 את איש אמונו שלמה (מומו) פילבר למנכ"ל תחתיו, לפי כתב האישום, במטרה להיטיב עם בזק ולקדם את ענייניה דרכו. פילבר קיים, על-פי האישום, ערוץ חשאי מול אנשי בזק ואלוביץ' לקידום עסקת בזק-yes וההטבות הנוספות. עוד לפי האישום, פילבר פעל להוצאת העסקה לפועל ללא תנאים, לאחר שבזק התעקשה על כך.

עד כשבוע לפני אישור העסקה, העמדה המקצועית במשרד התקשורת, בה החזיק סמנכ"ל הכלכלה הרן לבאות, הייתה כי יש להתנות את אישור העסקה בתנאים שיקדמו את יישום רפורמת השוק הסיטונאי. לפי כתב האישום, פילבר פעל כדי לעמוד בלוחות הזמנים הנדרשים לנאשם אלוביץ'. העסקה אושרה על-ידי נתניהו בתפקידו כשר התקשורת בתקופה שפילבר כיהן כמנכ"ל המשרד.

ב-23 ליוני 2015 אישרה מועצת הכבלים והלוויין את העסקה, ונתניהו חתם על אישור העברת השליטה. כבר בתקופתו של המנכ"ל הקודם אבי ברגר נשקל לאשר את המיזוג, אך ברגר, בעדותו בבית המשפט, הבהיר כי נדרשו לכך תנאים.

בדיון הציג עו"ד חן, סנגורו של אלוביץ', את סיכום אישור העסקה על-ידי מועצת הכבלים והלוויין מיוני 2015, שבו התקיים לטענתו דיון מעמיק ומקצועי בנוגע לאישור העסקה. "אני אומר לך שבישיבה השתתפו רשימה ארוכה של חברי מועצת הכבלים והלוויין, ונציגי משרד התקשורת הצטרפו להחלטה פה -אחד", אמר לעדה שלא סתרה את טענתו.

עו"ד חן הציג מכתב ממרץ 2017 ששלחה המשנה לשעבר ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד דינה זילבר, למבקר המדינה, בו כתבה כי על סמך מידע שקיבלה מהלשכה המשפטית במשרד התקשורת, ההחלטות בנושא בזק-yes התקבלו בתהליך שהחל לפני שנתניהו מינה את עצמו לשר התקשורת ולא היו כרוכות בהפעלת שיקול-דעת חריג, וכי נתניהו אימץ את עמדת הדרג המקצועי ללא דיון. המכתב של המשנה זילבר נכתב לפני שנפתחה החקירה הפלילית בעניין תיק 4000.

המחלוקת בין התביעה להגנה היא האם פעילותו של פילבר בנוגע לעסקת בזק-yes הייתה חריגה ובניגוד לעמדת הגורמים המשפטיים במשרד התקשורת או הגופים הנוספים שעסקו באישור.

לאלוביץ' ניתן אישור למיזוג על-ידי רשות התחרות בתנאים מסוימים, והאישור היה בתוקף עד ליוני 2015, החודש שבו נכנס פילבר לתפקיד. התביעה טוענת כי "פעולותיו אלה של פילבר חרגו באופן קיצוני מההתנהלות המצופה ממנכ"ל משרד ממשלתי, והגיעו כדי סטייה מן השורה בכל הנוגע לטיפול המשרד בענייני קבוצת בזק".

ההגנה: פעילות פילבר לא סטתה מעמדת הגורמים המקצועיים

ההגנה טוענת כי פילבר לא קידם את עסקת המיזוג באופן הסוטה מעמדת הגורמים המקצועיים. עו"ד חן הציג סיכום ישיבה בהשתתפות עו"ד נויפלד וגורמים בכירים ממשרד התקשורת וממועצת הכבלים והלוויין בנוגע לאי-הכללת תנאים שביקשה מועצת הכבלים.

עו"ד נויפלד אישרה כי הגורמים הבכירים שהשתתפו בישיבה לא התנגדו לעסקה, ואף כי היא עצמה לא הסתייגה מסיכום המנכ"ל פילבר. לפי הסיכום, ניתן היה להתקדם בעסקה. "הישיבה התקיימה כי האישור שהכנו עבור פילבר נעשה 'מהר מהר'. המועצה ביקשה להכניס שינויים בתנאים של הממונה על התחרות, והישיבה התקיימה כדי לראות מה לעשות. רצינו לבדוק מה המשמעות של אי-הכללת התנאים בהתאם להמלצת המועצה. הוא (פילבר - נ.ש.) ערך את הדיון והחליט שלא".

המחלוקת על השמטת סעיף בהסכם בזק-yes

לפי כתב האישום, בשל דרישות אנשי בזק, פילבר הביא לכך שמנוסח הסכם מיזוג בזק-yes הוסר סעיף המאפשר לנקוט אמצעי אכיפה נגד בזק בקשר למהלך של מימוש אופציה לרכישת מניות yes.

מימוש המהלך בוצע לפני האישור ממשרד התקשורת בד-בבד עם אישורה של עסקת בזק-yes, והביא לכך שבזק החזיקה ב-58.4% ממניות yes, במקום 49.8%, והפכה לבעלת השליטה בה. "האופציה מומשה על-ידי בזק על-מנת לרכוש שליטה ב-yes ובכך לעמוד בתנאים שנקבעו על-ידי הממונה לפני פקיעת תוקפם של תנאים אלה", נכתב בכתב האישום. ב-26 במרץ 2015 הודיעה בזק לבורסה על מימוש האופציות.

לטענת התביעה, המחלקה המשפטית של משרד התקשורת סברה כי יש לכלול סעיף המאשר אכיפה של ההפרה באישור המיזוג. בזק ואלוביץ' התנגדו לכך נחרצות, והסעיף הוסר. "בבדיקה ראשונית חשבנו שהייתה הפרה. בגלל זה רצינו שייכנס לאישור המיזוג", אמרה עו"ד נויפלד בדיון היום.

עו"ד חן טען כי עו"ד נויפלד כלל לא גיבשה חוות-דעת משפטית בנושא. פילבר הטיל עליה להשלים את העמדה המשפטית בשאלה האם מימוש האופציה היווה הפרה של תנאי הרישיון של בזק, אך היא לא כתבה עמדה. "אמרתי את העמדה המשפטית הראשונית שלי. לא זוכרת שכתבנו חוות-דעת משפטית מלאה", אמרה עו"ד נויפלד. היא אף אישרה כי הבדיקה אם הייתה הפרה לא מוצתה.

עו"ד חן הציג לעדה נויפלד עמדות של בכירים אחרים במשרד התקשורת, בניסיון להראות כי לא הייתה הצדקה להכניס את סעיף האכיפה בהסכם המיזוג. כך למשל סמנכ"ל הפיקוח מימון שמילה, שהיה אחראי על הנושא, אמר בחקירתו ברשות ניירות ערך כי היה מדובר ב"זוטי-זוטות". עו"ד נויפלד השיבה: "אני מתנגדת לאמירה. אין לי התייחסות".

בנוסף הוצג לעו"ד נויפלד מייל של שמילה אליה, שבו הוא מבהיר כי אין בעיה שהסעיף האחרון יוסר (סעיף האפשרות לאכיפה). במהלך החקירה אמרה עו"ד נויפלד: "אם זה לא אישיו גדול, למה להוריד את זה? היה אישיו".

עדותה הראשית של נויפלד

בעדותה הראשית אמרה עו"ד נויפלד כי במסגרת הטיפול בעסקת בזק-yes, פילבר פעל מבלי להתייעץ עם אנשי המקצוע במשרדו, וכי באופן חריג הוא התייעץ עם אנשי בזק, והם אלה שסייעו בניסוח ההוראות שמשרד התקשורת ייתן לבזק.

כך למשל הוצג מייל מפילבר לסטלה הנדלר, מנכ"לית בזק דאז, שכותרתו: "טיוטת מסמך המלצה לשר", שבו הוא כתב: "לעיניך בלבד". על כך אמרה נויפלד: "לכתוב 'לעיניך בלבד' זו לא התנהלות תקינה. מסמך המדיניות עדיין נמצא בעבודה. באופן רגיל כיועמ"שית, אני בודקת שההליך תקין וסדור. לא ככה אמור להתנהל הליך מינהלי, מבלי שהגורמים המקצועיים חשופים".

כתב האישום מתאר שבין טובות ההנאה שקיבל אלוביץ', באמצעות פילבר, היה קידום ביטול ההפרדה המבנית בקבוצת בזק. משמעותה היא שפעילות החברות-הבנות יהיו תחת מבנה תאגידי של חברה אחת.

לפי האישום, פילבר קידם הליך זה בחשאיות, תוך שיתוף-פעולה עם אנשי בזק ואלוביץ', בניגוד לעמדת הגורמים המקצועיים במשרד ומבלי להתייעץ עמם. השיא היה, לפי כתב האישום, בדצמבר 2016, אז משרד התקשורת שלח לבזק מכתב הכולל פרטים מטעים והשמיט את חובת השימוע לפני קבלת החלטה - חובה שהייעוץ המשפטי סבר שחיוני לכלול במכתב.

עו"ד נויפלד העידה כי למרות שהמכתב הודיע על קידום ביטול ההפרדה, לא הייתה כלל החלטה בעניין. נויפלד גם העידה כי קיבלה טלפונים מגורמים שונים ומעיתונאים והופתעה מניסוח המכתב. "הנוסח שונה מנוסח קודם של מה שאני ראיתי. המכתב נועד להיות מכתב כוונה. הנוסח שיצא לא אומר את זה.

"התקשרתי לפילבר כעוסה, כי המכתב לא עלה בקנה אחד עם מה שדובר. שאלתי אותו - איך יכול להיות שהנוסח יצא בניגוד למה שדיברנו. הוא אמר שזה לא סותר, ושהוא מתכוון לקיים שימוע".

עו"ד נויפלד הוסיפה כי "המכתב נחזה להיות החלטה סופית, ואם עושים שימוע, זה לא סופי. לכן אחרי שהגיעו הטענות, יצאה הודעת דוברות המבהירה שיהיה שימוע".

החקירה הנגדית של עו"ד נויפלד תימשך גם בימים הקרובים.

***חזקת חפות: בנימין נתניהו ושאול ואיריס אלוביץ' לא הורשעו, ועומדת להם חזקת החפות.