בנק ישראל מזהיר מירידה בתקבולי המס החריגים שהניבו ענפי הנדל"ן וההייטק

בנק ישראל מזהיר כי לא כדאי להסתמך על המשך העלייה בייצוא שירותי ההייטק ועליית המחירים בשוק הנדל"ן, שכן תרומתם בשנתיים האחרונות להכנסות המדינה ממסים היתה חריגה למדי. זאת לקראת בניית תקציב המדינה הבא,  לשנים 2023-2024. 

תקבולי המסים בישראל בשנת 2021 היו גבוהים לא רק בהשוואה לשנת 2020, שבה גבייתם פחתה בשל משבר הקורונה, אלא גם ביחס לצפי שמתבסס על מגמת הגבייה בחמש השנים האחרונות. הכנסות המדינה ממסים גדלות או קטנות בדרך כלל בהתאם לשינויים בפעילות הכלכלית. אלא שלהרכב הצמיחה, לשינויים חדים ברמת הפעילות, לאופן חלוקת ההכנסות ולגורמים נוספים יש השפעה על גובה ההכנסות.

אם משווים את 2021 ל-2019, צמיחת המשק הממוצעת בשנתיים האלו הייתה נמוכה מהמגמה שלפני הקורונה, ובכל זאת ההכנסות ממסים רשמו זינוק חד. מה מסביר את הגידול של תקבולי המס ב-2021?

בנק ישראל מחלק את ההסברים השונים לשלוש קבוצות: גורמים מבניים, חריגים וחד פעמיים. הגורמים המבניים כוללים גידול מבני של גביית המסים ה"טבעיים" שבבסיס המס, כמו: גידול התוצר, שנובע מגידול של מספר העובדים ושל התוצר לעובד. גם תהליכים מבניים ארוכי טווח, כגון עליית מידת המינוע וצריכת הדלק בישראל (פעילויות עתירות מס) ושינויים בהתפלגות ההכנסות (כי המס השולי על בעלי שכר גבוה גדול יותר) תרמו בעבר להרחבת בסיס המס. גם צמצום היקף "הכלכלה השחורה" וייעול קבוע של פעילות רשויות המס יכולים להגדיל באופן מבני את הגבייה. שינוי מבני נוסף בתקבולי המס יכול לנבוע משינויי חקיקה, שמעלים את שיעור המס הסטטוטורי או מצמצמים הטבות מס.

הגידול לא מתואם עם מחזור העסקים, אך הוא מחזורי

הגורמים החריגים, לפי בנק ישראל, הם חלק מתקבולי המסים שמשתנים עם מחזור העסקים. התקבולים נופלים בחדות במהלך האטה כלכלית וצומחים מהר יותר כשרמת הפעילות מתחילה להשתקם. אותו חלק בתקבולי המסים כולל את המסים על הצריכה המקומית, מסי החברות (הנגזרים מרווחיהן), מסי השכר, הנגזרים מנפח השכר במשק, וגם תקבולים בגין תנודות חריגות בשוקי הנכסים (נדל"ן ונכסים פיננסיים).

שתי תופעות שאפיינו את המשק הישראלי במיוחד בשנתיים האחרונות היו גידול היצוא של שירותי ההייטק והתרחבות הפעילות ועליית המחירים בשוק הדיור. בבנק ישראל מציינים כי שתי תופעות אלו אינן מתואמות בהכרח עם מחזור העסקים הכללי במשק, אך גם להן אופי מחזורי, כך שעלייה בשנים מסוימות עלולה להתמתן ואף להתהפך בטווח הבינוני.

בבנק ישראל מציינים כי השכר בענפי ההייטק נוטה להיות גמיש יותר מהשכר בענפים אחרים בתגובה לשינוי בביקושים וברווחיות הפירמות, זאת בשל יציבות התעסוקה בענף הנובעת מההון האנושי הגבוה שמאפיין את העובדים בענפים אלו. "מסיבה זו ייתכן שקצבי הגידול אשר נצפו בשנים האחרונות בתקבולי המס מענפי ההייטק יתמתנו בשנים הקרובות ואולי אף יתוקנו כלפי מטה. גם קצב התחלות הבנייה ושיווקי הקרקעות האיצו בשנים האחרונות, וייתכן כי מדובר בתהליך שיימשך עוד מספר שנים. עם זאת קשה לדעת מהו האופק של תהליך זה, מתי בדיוק הוא יסתיים, ואם ייקטע בצורה חדה או ידעך בהדרגה. לכן אנו מתייחסים לגורמים אלו כאל גורמים חריגים".

עוד מעריכים בבנק ישראל כי קצב התחלות הבנייה ושיווקי הקרקעות האיצו בשנים האחרונות, וייתכן כי מדובר בתהליך שיימשך עוד מספר שנים, אך קשה לדעת מתי בדיוק הוא יסתיים. ולכן העלייה בהייטק והנדל"ן הם גורמים חריגים לפי מודל בנק ישראל.

"נדרשת זהירות רבה בהסתמכות על הכנסות אלו" 

בין 2019 ל-2021 נרשם גידול של כ-67 מיליארדי שקל בגביית המסים, כאשר הגידול ה"טבעי" של תקבולי המס תרם כ-34 מיליארדי שקל להכנסות, ותקבולי המס החריגים תרמו עוד כ-29 מיליארדי שקל.

מה נכלל בקטגוריית התקבולים החריגים? יבוא מוצרי צריכה, עליות מחירי הנכסים הפיננסיים והפעילות הערה בשוק הנדל"ן. למעשה 13 מיליארד שקל נובעים מהגידול של יבוא מוצרי הצריכה שאינו מוסבר על ידי התוצר, 8 מיליארד שקל מעליות השערים בשוק ההון ועוד כ-10 מיליארד שקל מגיעים משוק הדיור (לא סך ההכנסות אלא התוספת הלא טבעית כהגדרת הבנק).

בבנק ישראל מזהירים, כי אין להסתמך בעתיד על אותה עלייה בהכנסות שמיוחסת לגורמים הללו, ובראשם פעילות מוגברת בשוק הנדל"ן שעתיר במסים, וגם בעלייה בפעילות ההייטק. "גידול היצוא של שירותי ההייטק והתרחבות הפעילות ועליית המחירים בשוק הדיור אינם מתואמים בהכרח עם מחזור העסקים הכללי במשק, אך גם להם אופי מחזורי, כך שעלייה בשנים מסוימות עלולה להתמתן ואף להתהפך בטווח הבינוני. עליות השכר ורווחי ההון של העובדים בשירותי ההייטק החלו עוד טרם המשבר, ובלטו ביתר שאת במהלכו, גם לעומת מדינות מפותחות אחרות. מפאת משקלם המשמעותי בגידול התקבולים שחל ב-2021 נדרשת זהירות רבה בהסתמכות על הכנסות אלו בתכנון לקראת התקציב הקרוב", כותבים בבנק ישראל לקראת פרסום דוח בנק ישראל ל-2021.