גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

למרות "מהפכת החינוך" בחברה הערבית, הפער הכלכלי-חברתי מול החברה היהודית גדל

החברה הערבית עוברת מהפכה בכל הנוגע לרכישת השכלה גבוהה ויציאה של נשים לעבודה, אך למרות השיפור בשיעור האקדמיים ובגובה השכר, הפערים ביחס לחברה היהודית רק עולים - כך לפי המכון הישראלי לדמוקרטיה ● ד"ר מוחמד ח'לאילה, ממחברי הדוח קושר באופן מפתיע בין העלייה ברמת ההשכלה לאלימות והפשע הגואה בחברה הערבית

ערערה. החברה הערבית עברה שינויים מבניים במהלך העשור האחרון / צילום: שלומי יוסף
ערערה. החברה הערבית עברה שינויים מבניים במהלך העשור האחרון / צילום: שלומי יוסף

אם לשפוט לפי שנתון החברה הערבית שמפרסם המכון הישראלי לדמוקרטיה, הרי שאנחנו בעיצומה של מהפיכה בחברה הערבית, בוודאי בכל הקשור בחינוך, עם עליה דרמטית במספרי הלומדים באקדמיה - ובעיקר בקרב נשים. לשינוי בתחום ההשכלה הגבוהה יש לאחר מכן השפעות על תחום התעסוקה ולשאר תחומי החיים.

את המהפכה הזו בולמת תנועה שלילית הפוכה של החלקים בחברה הערבית שנותרו מאחור, ואלו מצדם מתדלקים את בעיית הפשע והאלימות שצמחה בעשורים האחרונים בחברה הערבית והגיעה לשיאה בשנים האחרונות.

את השנתון ערכו ד"ר נסרין חדאד חאג' יחיא, ד"ר מוחמד חלאילה וד"ר אריק רודניצקי והוא מראה כי נתוני החינוך הם אלה המביאים אופטימיות: שיעור הזכאות לבגרות עלה בעשור האחרון: מ-47.7% בשנת הלימודים 2009/10 ל-63.9% בשנת הלימודים 2018/19. אם כי עדיין קיים פער לעומת מערכת החינוך העברית, שגם היא רשמה עלייה ניכרת מ-61.8% ל-73.1% בתקופה זו. בחינוך הבדואי נרשמה עלייה מינורית מ-43.6% ל-48.1% בשנים אלה.

בהשכלה הגבוהה ניכרת המהפכה: שיעור ומספר הסטודנטים הערבים הלומדים לתואר הראשון במוסדות אקדמיים בישראל כמעט הוכפל בעשור האחרון מ-10% (22,268) בשנה האקדמית 2010 ל-18.3% (43,454) בשנה האקדמית 2020. שיעורם ומספרם של הסטודנטים הערבים לתואר השני עלה כמעט פי שלושה, מ-6.5% (3,270) בשנת 2010 ל-14.6% (9,252) בשנת 2020. שיעור הערבים שלמדו לתואר השלישי עלה מ-3.9% (413) בשנת 2010 ל-7.3% (855) בשנת 2020.

שיעור מקבלי תואר ראשון בחברה הערבית עלה מ-10.3% בשנת 2007 ל-13.6% מתוך כלל הסטודנטים בשנת 2019. בתואר השני העלייה גבוהה הרבה יותר: מ-4.9% בשנת 2007 ל-12.4% בשנת 2019. בתואר השלישי יש עלייה מ-2.8% בשנת 2007 ל-6% בשנת 2019.

הערבים נוהרים להייטק

העלייה משמעותית ביותר היא בלומדים לתחומי מדעי המחשב מ-6.9% בשנת 1999 ל-16.3% בשנת 2019. בהתאם, חלה עלייה חדה בשיעור הערבים המועסקים במקצועות ההייטק בשנים האחרונות. במספרים אבסולוטיים, מספר העובדים השכירים הערבים בהייטק גדל בין 2012 ל-2019 כמעט פי שלושה, מ-2,200 ל-6,100.

בנוסף, חל גידול משמעותי בשיעור הסטודנטים הערבים הלומדים רפואה מ-8.2% ל-12% ובמקצועות הפרא-רפואיים מ-10.8% ליותר מרבע (26.7%) בשנים אלה. לצד זאת, נראית עלייה בשיעור הסטודנטים להוראה, מ-11.8% ב-1999 ל-22% ב-2019.

בתעסוקת הנשים הערביות יש גם כן שינוי של ממש גם אם היא עדיין בשיעור נמוך מאוד יחסית ליהודיות. משנת 2001, אז עמד שיעור התעסוקה של נשים ערביות על 19.8%, ועד שנת 2018 - שיעור התעסוקה כמעט הכפיל את עצמו והגיע ל-38.2%.

אבל מה שבולט מנתוני השנתון הנסמכים על הלמ"ס, הביטוח הלאומי, הרשויות המקומיות וגם עמותות כמו אגודת הגליל וקרן אברהם, הוא שהפערים מול החברה היהודית עדיין גדולים למד.

כך, למרות העלייה שנרשמה בשכר הנומינלי הממוצע בין השנים 2018-2008 בקרב האוכלוסייה הערבית, העלייה באוכלוסייה היהודית הייתה גדולה יותר והפערים בין האוכלוסיות התרחבו.

התרחב הפער בין נשים ערביות ליהודיות באותן שנים, כאשר השכר הממוצע של נשים יהודיות היה גבוה יותר מזה של נשים ערביות בפער שעלה מ-56% ב-2008 ל-61% ב-2018. בקרב גברים הצטמצם הפער מ-85% ב-2008 ל-77% ב-2018 לטובת גברים יהודים. על כל פנים, בשני המגדרים פערי השכר לטובת האוכלוסייה היהודית הם גבוהים מאוד.

הסיבות לפערים

סיבה מרכזית לפערים היא נתוני ההשכלה: 77% מהאוכלוסייה הערבית הם בעלי השכלה נמוכה (עד תעודת בגרות, כולל), ורק כ-15% הם בעלי תואר אקדמי, בהשוואה לאוכלוסייה היהודית, שכ-33% ממנה הם אקדמאים. לצד זאת, ענפי התעסוקה ומשלח יד הם גורם מרכזי נוסף לפערי השכר. כמעט מחצית מהגברים הערבית מועסקים בענפי הבינוי, המסחר והאירוח, שבהם השכר הממוצע נמוך. גם נשים ערביות מרוכזות בענפי תעסוקה שהשכר בהם נמוך מן הממוצע. כמחצית מהנשים הערביות עובדות בתחום החינוך או בשירותי הבריאות והרווחה.

בתחום איכות חיים ורמת חיים מראה השנתון כי 95% מהיישובים הערביים, בהם מתגוררים כמעט 90% מהאזרחים הערבים, נמצאים בארבעת האשכולות הנמוכים ביותר מבחינה חברתית-כלכלית, 11% מהם מדורגים באשכול הנמוך ביותר. לעומת זאת, רק 17% מהיישובים היהודיים נמצאים באשכולות הנמוכים ביותר, 1-4.

הוצאה למשק בית: ההוצאה החודשית הממוצעת של המשפחה הערבית עלתה באופן ניכר מ-6,924 שקל בשנת 2004 ל-9,340 שקל בשנת 2017, כך לפי סקרי אגודת הגליל. עלייה זו מתבטאת כמעט בכל התחומים. כך, ההוצאות הנלוות לדיור, עלו מ-761 שקל (11% מסל ההוצאות) בחודש ל-1,230 שקל (13.2% מסל ההוצאות), וכן ההוצאות על תחבורה ונסיעות עלו משמעותית מ-862 שקל (12.4% מסל ההוצאות) בשנת 2004 ל-1,589 שקל (17% מסל ההוצאות) בשנת 2017.

בעלות על מוצרים: בשנת 2004 רק ל-36% מהמשפחות הערביות היה מזגן בבית, לעומת 87% בשנת 2017, בשנת 2004 ל-64% בלבד מהמשפחות הערביות היה רכב פרטי, בהשוואה 83% בשנת 2017. כן חלה עליה בשיעור המשפחות הערביות שיש להן צלחת לוויין בבית, מ-67% בשנת 2004 ל-91% בשנת 2017.

הזרמת הכספים הגדולה יותר מבעבר מביאה תוצאות

ד"ר מוחמד ח'לאילה אחד משלושת כותבי השנתון אומר לגלובס כי הנהירה לאוניברסיטאות ולמכללות מצביעה על חשיבותה הגוברת והולכת של ההשכלה הגבוהה בעיני החברה והמשפחה הערבית.

לדבריו יש לכך קשר גם למעמד כמיעוט לאומי. הוא מסכים כי לתוכניות החומש, זו שהחלה ב-2016 וזו שמתחילה כעת חלק חשוב במהפכה - הזרמת הכספים הגדולה יותר מבעבר מביאה תוצאות. הוא אומר כי הדרג המקצועי בממשלה, פחות הפוליטי, מבין כי השקעה בחברה הערבית בחינוך ובעיקר בהשכלה הגבוהה מקדמת את המדינה כולה ולכן החשיבות הגדולה שהוא רואה בכך.

ד"ר חלאילה מצביע על השינוי העמוק בקרב הנשים הערביות שמהוות רוב בולט מקרב הסטודנטים הערבים. "השינוי משמעותי מאוד בקרב הנשים הערביות שמיוצגות יותר מהגברים בהשכלה הגבוהה, ואחר כך יוצאות לעבוד, וזה משליך על המבנה החברתי - יותר עצמאות של הנשים, זה מתבטא בין השאר בעליה בשיעור הגירושים".

ד"ר חלאילה מצביע גם על הכשלים - "יש יותר מדי צעירים שמגיעים למכללות אל לימודי הוראה כמעין ברירת מחדל. בצפון יש רוויה של מורים וקשה למצוא תעסוקה לכן מורים ומורות נוסעים לנגב מדי יום ללמד בבתי הספר שם, או שעוברים לגור שם". לדבריו חייב לבוא שינוי בהכשרת מורים טובים יותר ובטיוב מערכת החינוך הקיימת, הסובלת מסטגנציה. ובמסגרת השינוי - את ההפניה להשכלה גבוהה, למקצועות המכניסים ולהייטק צריך להתחיל כבר ביסודי ולהמשיך בתיכון.

יצוין כי בדיוק בכיוון הזה נמצאות כמה מהתוכניות הכלולות בתוכנית החומש, והן אמורות להתחיל לפעול בחודשים הקרובים ובעיקר מהשנה הבאה.

האלימות הגיעה לשיא - אין משילות ואין ריבונות

השנתון מראה את מה שכבר ידענו: האלימות והפשע בחברה הערבית הגיעו לשיאים של ממש. אירועי הירי בחברה הערבית לשנת 2020 היוו 92% מכלל אירועי הירי בישראל בשנה זו, ועמדו על 1,673 - הרעה משמעותית מ-921 אירועי ירי בשנת 2017 (גידול של 44%).

מספר העצורים בקרב האוכלוסייה הערבית בשנת 2020 עמד 27,598, המהווים כ-60% מכלל העצורים בישראל. זאת לעומת 15,326 בקרב האוכלוסייה היהודית, המהווים 33%.

מספר התיקים שנפתחו בפועל נגד ערבים נמוך יותר ועמד על 38% מסך כלל התיקים בשנת 2020, וגבוה משמעותית משיעורם באוכלוסייה.

ד"ר חלאילה אומר כי מדובר בתוצאת הפקרות של עשורים ובמהלכן המשטרה ורשויות אכיפת חוק עצמו עין וגרמו להתפתחות אזורים "אקס טריטוריאלים" של ארגוני הפשע כשלשלטונות אין ריבונות ואין משילות.

הוא אומר כי טענתם של כמה פוליטיקאים ישראלים כי יש בכך היבט תרבותי נכונה בחלקה, ובתרבות הקיימת יש עידוד מסוים להיבטים של אלימות. אבל לדבריו זה רק חלק קטן מהסיבות לתופעה. ארגוני הפשע הפכו בשל מחדלי מערכת אכיפת החוק למוגנים (אנטאצ'בל) ואם נתפסו שילמו מחיר נמוך מאוד על מעשיהם והפשע הפך למשתלם מאוד.

עוד סיבה שהוא מונה היא בעיית האשראי בחברה הערבית שבגלובס עמדנו עליה, והיא גורמת לצורך של משקי בית ועסקים להסתמך על הלוואות בשוק האפור שעליהם שולטים העבריינים וארגוני הפשע. יצוין כי במסגרת תוכנית החומש יש ניסיון להביא לפתרון של הבעיה, אך גם לאחר דיונים של חודשים לא הושגה הסכמה של הגורמים על כך.

ד"ר חלאילה מודה כי בחודשים האחרונים נראה שינוי בשטח שאותו הוא זוקף לשר לביטחון פנים בר לב ובעיקר לסגנו יואב סגלוביץ'. הוא אומר כי בשטח זה עדיין לא בא מספיק לידי ביטוי, יש עדיין קטטות המוניות, אירועי ירי המוניים, ופגיעה בחפים מפשע. "ההפקרות הטוטאלית של עשורים לא תיפתר ביומיים אבל המגמה הזו חייבת להימשך ומבחן המציאות של השינוי הזה הוא בהורדה של נתוני האלימות בסוף השנה ובסקרים שיראו שלציבור הערבי יש יותר בטחון אישי", הוא אומר.

ד"ר חלאילה מביא ניתוח מעניין של שתי התופעות המקבילות, העלייה בהשכלה והעלייה באלימות. לדבריו דווקא העלייה בהשכלה גורמת לתנועת נגד של מי שלא הגיעו לשם, של אלה שאינם משכילים ונותרים באפשרויות תעסוקה בתחתית הסולם ועם שכר נמוך. אלה מבקשים ליהנות גם הם מהקדמה והעליה ברמת החיים והדרך הקצרה לשם היא בהצטרפות לארגוני הפשע. אלה הם הכר הפורה של הגיוס להיות החיילים של ארגוני הפשע שמספקים להם תעסוקה ושכר.

עוד כתבות

צילומים: מארק ישראל סלם (הג'רוזלם פוסט), Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

חשיפה: יצוא הנפט לישראל דרך טורקיה נמשך למרות החרם. אלו הסיבות

אזרבייג'ן היא ספקית נפט משמעותית של ישראל, כשהזהב השחור מגיע דרך צינור באקו־טביליסי־ג'ייהאן (BTC) - שם, הנפט מועמס על מכליות בדרך לחיפה ● כך השפיעו יחסי אנקרה־באקו על ההחלטה לא לעצור את הנפט לישראל

גרינפלד אורי / צילום: איל יצהר

הכלכלן והאסטרטג אורי גרינפלד מצטרף לקבוצת אגם לידרים

גרינפלד, כיהן בתפקיד האסטרטג הראשי של פסגות במשך כעשור ● גרינפלד: "זוהי דרך חדשה ומבטיחה עבורי, אגם לידרים בעלת מוניטין רב שנים בתחום הפנסיוני והפיננסי"

פול אוסטר. ''סופרים לא יוצאים לפנסיה'' / צילום: Reuters, VINCENT WEST

על פול אוסטר, שהיופי שבמקריות העסיק אותו כל חייו

השבוע הלך לעולמו בגיל 77 הסופר היהודי-אמריקאי פול אוסטר ● אוסטר כתב ספרים שהפכו לרבי מכר ועוסקים באופן תכוף בצירופי מקרים ● כתיבתו נטועה בילדות קשה ואירועים מטלטלים ששינו את חייו

גבינת סקי של שטראוס. צפויה להתייקר בקרוב

גל העלאות המחירים נמשך: שטראוס וגד מייקרות את מוצרי החלב

אחרי תנובה וטרה, גם שטראוס מודיעה כעת על התייקרות בחלק ממוצרי החלב הלא מפוקחים בשיעור של כ-1.6% ● בין היתר מדובר על גבינת סקי, שמנת להקצפה וחלב יטבתה ● העלאת המחירים תיכנס לתוקף ב-19 במאי ● גם מחלבות גד הצטרפו לגל העלאות המחירים, והודיעו על העלאת מחירים בשיעור ממוצע של 3.5% החל מ-16 במאי

ד''ר אלמוג שמחון / צילום: דני מכליס - אוניברסיטת בן גוריון בנגב

החוקר שמגלה איך הבוטים הרוסיים הפכו אותנו לכלי משחק

ד"ר אלמוג שמחון, פסיכולוג חישובי מאוניברסיטת בן גוריון, חוקר את השימוש בשפה ברשתות ואת האופן שבו היא מובילה לקיטוב חברתי ● בראיון לגלובס, הוא מסביר איך בוטים רוסיים הופכים אותנו לכלי משחק, מה קורה לשיח אחרי פיגועים ומי משתף יותר פייק ניוז ● ויש לו אזהרה לעתיד: "בינה מלאכותית יכולה לייצר טענות לא פחות משכנעות משל בני אדם, ואפילו יותר"

איתמר בן גביר משתתף בטקס יום הזיכרון בבאר שבע, שנה שעברה, לאחר שחלק מהמשפחות ביקשו שלא יגיע / צילום: Maya Alleruzzo (AP), עיבוד: טלי בוגדנובסקי

לשרים לא אכפת שנוכחותם לא רצויה בטקסי הזיכרון

אין לנו כלים להילחם גם על הכיס ● חברי הממשלה מתעקשים להגיע לאירועי הזיכרון ● וצה"ל חייב ללמוד לאמץ ביקורת חיצונית ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

כטב''מים / צילום: דובר צה''ל

קצין אמריקאי חושף כמה כטב"מים ישראלים יירטו בטעות כוחות צה"ל

ראש ענף תיאום בקרה אווירית בים של המארינס מגלה בראיון לאתר TWZ כי לא פחות מ־40% מהכטב"מים שיירטו כוחות צה"ל הם כלים ישראליים

וול סטריט / צילום: Unsplash, Roberto Júnior

נעילה ירוקה בוול סטריט; נאסד"ק קפץ ב-2%

מדד ההנג סנג ננעל בזינוק של 1.5% ● בורסות אירופה ננעלו בעליות ● מניית אפל עלתה בכמעט 6% לאחר דוחות חיוביים ורכישה עצמית של מניות בסך 110 מיליארד דולר ● לא התקיים מסחר בבורסות בסין וביפן

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

עם נוף לים ומרפסת גדולה: בכמה נמכרה דירת 4 חדרים ברמת אביב ג?

ברחוב אבשלום חביב ברמת אביב ג' נמכרה דירה בשטח של 114 מ"ר בתמורה ל־5.17 מיליון שקל ● בבניין יש חניה מקורה עם שער חשמלי, שתי מעליות, והוא קרוב לקאנטרי ולמרכז שוסטר ● "המחיר הראשוני היה גבוה יותר, אולם בגלל שבעלי הנכס ביקשו למכור בהקדם - המחיר ירד" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון 

''אתה לוקח את הגלולה האדומה ואני מראה לך עד כמה עמוק מגיעה מחילת הארנב'' / צילום: Shutterstock

25 שנים לאחר שיצא לאקרנים, כולנו לכודים ב"מטריקס"

סרט המדע הבדיוני הקלאסי מ־1999 חזה עולם דומה לזה שאנו חיים בו היום, בו הטכנולוגיה מנתקת בני אדם זה מזה ● אולם הוא גם הזכיר לנו שהתנגדות היא אפשרית

כל תאגידי הבידור קרקרו סביב הסדרה / צילום: Shutterstock

הומור חצוף ואותנטי: סדרת הילדים שכבשה דווקא את ההורים

למרות הצנזורה של דיסני והביקורות הקשות מנציגי ה–Woke, "בלואי" שוברת שיאי צפייה, מגלגלת מיליארדים ממרצ'נדייז וסוחפת אחריה בעיקר מבוגרים שנהנים מהניואנסים ● כך הפכה סדרה מצוירת על משפחת כלבים אוסטרלית לתופעה עולמית

עו''ד יוסי בנקל / צילום: תמר מצפי

"יכולנו לגבות הרבה יותר": עורך הדין שמנהל את פשיטת הרגל הגדולה במדינה בראיון

זה שבע שנים שעו"ד יוסי בנקל מנהל קרב משפטי על כספיו של אליעזר פישמן, לאחר שצבר חובות של כמעט 4 מיליארד שקל וזכה ל"תספורת" נדיבה ● בראיון ראשון לאחר מותו של פישמן מספר בנקל איך ימשיך לנהל את התיק, נמנע מלבקר את הבנקים ומספר על ה"תרגיל" שעשה פישמן כדי להשאיר הון בידי משפחתו

אחרי שהודיעה על הפסקת המסחר עם ישראל: אלה הדרישות של טורקיה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: ביממה החולפת הופנו הכותרות בכלי התקשורת בטורקיה וברשתות החברתיות לנושא הפסקת קשרי הסחר עם ישראל ● הודעת משרד המסחר הטורקי, תגובת שר החוץ ישראל כ"ץ לאחר חשיפת גלובס בנושא ● וההשפעות על נתוני האינפלציה העדכניים ● כותרות העיתונים בעולם 

הטריוויה השבועית / צילום: Shutterstock

למי הקדישה אלופת אירופה החדשה בג'ודו את זכייתה בזהב?

איך נקראת מערכת ההגנה האווירית החדשה שפיתחה אלביט ושתימכר ללקוחות בינלאומיים, במה עוסק הפלאונטולוג ובאיזו שנה הותקן הרמזור הראשון באילת? ● הטריוויה השבועית

רפיח / צילום: Reuters, IBRAHEEM ABU MUSTAFA

דיווח בארה"ב: ישראל עדכנה את ממשל ביידן על תוכניתה להתחיל לפנות אוכלוסייה מרפיח

צה"ל ערך תרגיל המדמה תקיפת פתע של חיזבאללה בגבול לבנון • אזעקות הופעלו אחרי כמעט יומיים ללא ירי לצפון, גם הירי מעזה התחדש עם נפילה - שלא הפעילה אזעקה • מטוסי קרב תקפו מבנים צבאיים של ארגון הטרור במרחב עייתא ע-שעב שבדרום לבנון • לראשונה מאז חיסול הבכיר האיראני - בסוריה דיווחו על תקיפה ישראלית ליד דמשק ● עדכונים בולטים

נרות ותמונות לזכרו של אלכסיי נבלני, ליד הקונסוליה הרוסית בפרנקפורט / צילום: Associated Press, Michael Probst

תחקירי שחיתויות ותרומות בקריפטו: האופוזיציה הרוסית נלחמת בפוטין בכל דרך

לפני כשלוש שנים הוציאה רוסיה מהחוק את הקרן למלחמה בשחיתות שהקים מנהיג האופוזיציה אלכסיי נבלני בטענה שהיא קיצונית ● כיום פעיליה עובדים שעות נוספות ממדינות שונות בעולם, ומגיעים ל־17 מיליון צופים בחודש ● האם זה יעזור להם להחליש את פוטין, שהשיג 88% בבחירות האחרונות?

מפגינים פרו פלסטינים משתלטים על בניין המילטון באונ' קולומביה / צילום: Associated Press

דוח חדש חושף: הכסף שמניע את האלימות בקמפוסים בארה"ב

מעט מאוד ידוע לגבי ההון שנשפך על המחאות האנטישמיות המבעבעות בקמפוסים בארה"ב, אבל ברור שהן לא ספונטניות - זהו מאבק ממומן ומתוכנן היטב ● דוח חדש של מכון NGO Monitor, ששיתפו דמויות כמו ביל אקמן ואילון מאסק, חושף את הארגונים מאחורי ההפגנות הקיצוניות וחלק ממקורות המימון שלהן, ובראשם שניים: ג'ורג' סורוס והאחים רוקפלר

מנכ''ל נמלי ישראל הפורש, יצחק בלומנטל / צילום: שלומי יוסף

הסיפור המטלטל על המנכ"ל שקיבל בשורת איוב ושרד אותה

כשיצחק בלומנטל, אז מנכ"ל חברת נמלי ישראל, חש ברע, הוא היה בטוח שייקח כדור ויחזור לעבודה בתוך שעתיים ● אך הרופאים צפו שנותרו לו שבועות ספורים ● בראיון סיכום כהונה הוא מדבר על השנה המטלטלת וההחלמה המפתיעה ומספר על תוכנית הנמלים החדשנית ש"תשפיע על המשק כולו"

האנטקינוס / צילום: Reuters, SOPA Images

המעבר לעידן האש מכה בבעלי החיים, ואלה שיידעו להתאים את עצמם יצליחו להתרומם

עידן האש הנוכחי רואה בשריפות האלימות שמתחוללות בשנים האחרונות תוצר של נזקי האדם ● התאמות בעלי חיים לעידן זה, שניכרו אצל יונק עכברי אוסטרלי, ציפור אפריקאית וסנאי אמריקאי, מעידות: הברירה הטבעית עדיין עושה את שלה

טים קוק, מנכ''ל אפל / צילום: ap, Jeff Chiu

אפל היכתה את התחזיות ברבעון, והכריזה על "בייבאק" ענק

יצרנית האייפונים הרוויחה 1.53 דולר למניה, לעומת הצפי שעמד על 1.5 דולר ● הכנסותיה היו 90.8 מיליארד דולר לעומת צפי של 90 מיליארד דולר ● תבצע רכישה עצמית של מניות בשווי של 110 מיליארד דולר, הכי הרבה אי פעם ● שווי החברה נוסק במסחר המאוחר בכ-180 מיליארד דולר