פרופ' אמנון שעשוע, בעל השליטה בבנק one zero / צילום: איל יצהר
הפרטים על הפעילות המתגבשת של ONE ZERO, הבנק הדיגיטלי, ממשיכים להיחשף, אף שהשקה רשמית לקהל הרחב עדיין לא נראית לעין. הבנק, שנמצא בהליך 'השקה שקטה' במסגרתו הוא מצרף בני משפחות העובדים וחברים, צפוי לגבות דמי מנוי של בין 50 ל-70 שקל בחודש עבור חבילת הבסיס שהוא מציע, והמחיר הסופי טרם נקבע.
החבילה תכלול דמי ניהול עו"ש, דמי כרטיס אשראי, המרה ומשיכת מט"ח, העברות בנקאיות, הנפקת פנקסי צ'קים, הקצאת אשראי וכן את שירותי 'מנהל כספים אישי'. עבור לקוחות שמבצעים פעולות רבות במהלך החודש מדובר במחיר שעשוי להיות אטרקטיבי, אולם עבור לקוחות שפעולתם מצומצמת מדובר במחיר שיהיה יקר יותר מאשר זה שהם משלמים היום. לכן, בבנק הדיגיטלי יצטרכו להצדיק את המעבר על ידי שירותי ניהול הכסף, כדי שהלקוחות יוכלו להגדיל חסכונות בתמורה לתשלום דמי הניהול.
בנוסף לחבילת הבסיס יציע הבנק הדיגיטלי שהקים אמנון שעשוע גם חבילה מורחבת ללקוחות שירצו לסחור בני"ע. ב-ONE ZERO רוצים לקבוע את החבילה במודל של 'הכל כלול', כלומר שכל העמלות בגין פעולות ני"ע ייכללו בתעריף שייגבה מהלקוחות, ולכן מחירה של החבילה יהיה לפחות כפול ממחיר חבילת הבסיס ויעלה יותר מ-100 שקל בחודש.
על פי מחשבון הבורסה, לקוחות הסוחרים בני"ע משלמים בממוצע 0.25% מהתיק כדמי שמירה וטיפול, כלומר על תיק של כחצי מיליון שקל הם ישלמו 100 שקלים בחודש, לא כולל עמלת קניה או מכירה של ני"ע בודד, כאשר עלות פעולות אלה נעות בין 10 שקלים (מחיר מינימלי לפעולה בחלק מבתי ההשקעות לפעולה במניות בישראל) לבין עשרות בודדות של דולרים לפעולות בני"ע זרים.
עם זאת, גם כאן, בדומה לתשלום עבור חבילת הבסיס, הכדאיות של החבילה תהיה פועל יוצא של כמות הפעולות שמבצע הלקוח. עבור מי שרוכש ני"ע פעם אחת ומבצע שינוי בהם אחת לכמה חודשים, לא בטוח כי חבילת דמי מנוי קבועה תהיה כדאית. עבור מי שקונה, מוכר או משנה את תמהיל התיק שלו, בהחלט יתכן כי מדובר יהיה בהצעה אטרקטיבית.
למשוך לקוחות חדשים
בנוסף לחשיפת מודלי העמלות והתעריפים שייגבו בגינם, בבנק ממשיכים לחפש דרכים למשוך לקוחות חדשים. על מנת למצוא דרך להנגיש ללקוחות הפוטנציאלים את עולם המטבעות הדיגיטליים, פתחו ב-ONE ZERO במו"מ עם חברת Bits of Gold, החברה הגדולה בישראל בתחום המטבעות הדיגיטליים.
על פי האתר של Bits of Gold לחברה יותר מ-150 אלף לקוחות בהם משקיעים פרטיים, חברות הייטק, חברות פיננסיות, בתי השקעות, קרנות ועוד.