גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עשתה היסטוריה: הכירו את הפרופסורית הבדואית הראשונה

אחרי יותר משני עשורים של מחקרים על מעמד המיעוטים בישראל, סראב אבו-רביעה קווידר עשתה השנה היסטוריה כפולה: היא קיבלה פרופסורה, ומונתה לסגנית נשיא אוניברסיטת בן גוריון ● בראיון לגלובס היא חוזרת אל הרגע שבו הבינה את עומק המצוקה של הנשים בכפרים הלא מוכרים, מספרת על המחיר האישי שנאלצה לשלם כאישה בדואית משכילה ומשרטטת את החזון שלה: "אי צדק וחוסר הוגנות, זה מה שמפעיל אותי. צריך להכניס את הגיוון לדנ"א של האקדמיה"

סראב אבו-רביעה קווידר / צילום: איל יצהר
סראב אבו-רביעה קווידר / צילום: איל יצהר

כשסראב אבו־רביעה קווידר התחילה את בית הספר התיכון, היא הרגישה לראשונה בחייה את המשמעות של היותה שונה. כבת בכורה למשפחה בדואית שמרנית אך משכילה מבאר שבע, היא למדה עד אז בבית הספר היסודי ביישוב הבדואי תל שבע, המרוחק כ־20 דקות מהעיר הדרומית הגדולה. אלא שאז החלה ללמוד במקיף א' בבאר שבע, ונאלצה להסתגל לחיים כמיעוט בסביבה אחרת לגמרי.

"הייתי ערבייה יחידה בשכבה של 300 תלמידים, והתחלתי לסבול מגילויי גזענות", היא נזכרת. "כשהייתי בכיתה ט' התחילה האינתיפאדה הראשונה, והרגשתי שבני הנוער בשכבה שלי מטילים עליי אחריות לכל מה שקורה מבחינה פוליטית. היו תלמידים שמבחינתם זו הייתה פעם ראשונה שפגשו תלמידה ערבייה, שהיא לא לפי הסטריאוטיפ שהתרגלו אליו מהתקשורת. לא היה לי מבטא ערבי, לא נראיתי אחרת מהם, אבל זה עדיין היה שונה מבחינתם".

מעבר לתחושת הזרות, אביה הרופא ואמה אשת החינוך רצו שבתם תשמור על השפה הערבית והזהות הבדואית שלה, "שלא להידמות לתלמידים אחרים ולחקות אותם. ידעתי שאני באה מתרבות אחרת וצריכה לשמור על האמון שהוריי נתנו בי. ידעתי שלא יהיה לי חבר יהודי, ידעתי שלא אלך למסיבות. באתי לשם כדי ללמוד, אבל מצאתי את עצמי מתמודדת עם שאלות של זהות".

בסופו של דבר, היא מספרת, "שרדתי את זה בזכות הבית, בזכות ההורים שלי. אמא שלי תמיד לימדה אותנו לשאול שאלות, להטיל ספק ולהביע ביקורת. גם ההצטיינות בלימודים עזרה לי לפלס את דרכי ולרכוש חברות".

פרופ' סראב אבו רביעה קווידר / צילום: שלומי יוסף

ההתחלה הקשה בתיכון עוררה בה משהו שילווה אותה לאורך חייה: גם היום, בגיל 45, בכל פעם שאבו־רביעה מבחינה בפערים, בעוול שנעשה לקבוצה מוחלשת - היא מתעוררת למאבק. לא בכדי, באוקטובר האחרון, אחרי יותר משני עשורים של מחקר בנושאי אי שוויון, תעסוקה ומגדר בקרב מיעוטים - מונתה אבו־רביעה לכהן כסגנית נשיא אוניברסיטת בן גוריון לענייני גיוון והכלה. כאשר קודם לכן, בחודש מאי היא עשתה היסטוריה כשהפכה לפרופסורית הבדואית הראשונה: "אי צדק וחוסר הוגנות", היא אומרת, "זה מה שמפעיל אותי".

"להיות הקול של הנשים"

אבו־רביעה עצמה גדלה בבאר שבע, ולמרות שמשפחתו של אביה התגוררה בכפר לא מוכר ואת הלימודים ביסודי העבירה בתל שבע - היא לא הייתה מודעת לעומק הפערים. אחרי שסיימה את התיכון בהצטיינות, אבו־רביעה החלה בלימודי תואר ראשון בחינוך באוניברסיטת בן גוריון, ודווקא אז התרחשה נקודת המפנה. "במקביל ללימודים באוניברסיטה", היא מספרת, "התבקשתי להתחיל ללמד כמורה ברהט - וזה הרגע שבו באמת התחלתי לראות פערים. השוויתי בין התיכון ברהט לבין הימים שבהם הגברתי בתיכון בבאר שבע 5 יחידות בביולוגיה, כימיה, אנגלית ומתמטיקה - ופתאום קלטתי כמה זה שונה. בביולוגיה לדוגמא, היו לנו מעבדות, יצאנו לשדה והייתה ספרייה גדולה. כל אלה לא היו בבית הספר ברהט, לא היה שם כמעט כלום. התחלתי לשאול: רגע, למה זה ככה?".

באותה תקופה גם הבחינה בתופעה של נשירת בנות ממערכת החינוך: "שמתי לב שמספר התלמידות בבית הספר ברהט הולך וקטן ככל שעולים בסולם הכיתות. זה מאוד עניין אותי, והתחלתי לחקור את זה דרך שתי קבוצות שאספתי: נערות שנשרו מבית הספר ונערות שהמשיכו ללמוד. התחלתי לראיין שלושה דורות: הנערות עצמן, הוריהן והסבתות. הסתובבתי ברהט בין הבתים ואיתרתי משפחות כדי לראיין אותן. זה לא היה קל. חשדו בי שאני קב"סית (קצינת ביקור סדיר - ד"א) מטעם הממסד, שבאה להטיל קנסות או להעניש את ההורים. הצלחתי בזכות תיווך מהמורים שאיתם לימדתי".

בחודשים האלו היא העמיקה יותר ויותר בבעיות והמכשולים שעומדים בפני נערות ונשים בדואיות, נושא שיתפוס חלק מרכזי בהמשך הדרך במחקריה באקדמיה. וכך, בגיל 18 היא כבר הפכה, במילותיה, "לסטודנטית, מורה ואקטיביסטית פמיניסטית בקהילה הבדואית. נחשפתי לחוויות של נשים בדואיות בכפרים והקמתי את פורום ארגוני הנשים הערביות בנגב, שמטרתו הייתה בעיקר לשמש קול לנשים אלו בסוגיות טאבואיסטיות".

למה הכוונה?
"ארגוני הנשים בחברה הערבית עסקו אז כמעט אך ורק בסוגיות של השכלה ותעסוקה של נשים מבוגרות. היה צורך להנכיח בשיח הפנים-בדואי סוגיות כמו מעמד האישה, פוליגמיה, רצח ואלימות כלפי נשים. לא היה מקובל לדבר על הנושאים האלה בפומבי בתחילת שנות האלפיים. בממסד הפטריארכלי החרימו אותנו בהתחלה, אבל לאט לאט התחילו שיתופי פעולה".

חתונה פורצת גבולות

המאבקים של אבו־רביעה לא היו רק עבור אחיותיה בכפרים הלא מוכרים, אלא פגשו אותה במקומות האישיים ביותר. כך למשל קרה לקראת סוף לימודי התואר השני בחינוך באוניברסיטת בן גוריון, כשסראב הכירה באופן אישי את חסן אבו קווידר, רואה חשבון במקצועו - והשניים החליטו להתחתן. "זה היה רגע שבו התחדד לי עוד יותר מעמדי כאישה בדואית".

למה?
"לפי הגישה המסורתית הבדואית, נאסר על חסן ועליי להינשא כי אנחנו באים משני שבטים בדואים שלא אמורים להתחתן. זה התפתח להיות המאבק של חיי: כאישה משכילה בעלת תואר שני פתאום נאלצתי להיכנע לתכתיבים שבטיים, למרות שהוריי הסכימו שנתחתן".

מה הייתה הבעיה?
"בהתחלה לא הבנתי כל כך למה אני נכנסת. זה עניין של מעמדות: השבט שלי, אבו רביע, נחשב לשבט ממעמד גבוה, מאחר שהגיע מחצי האי ערב והיו בו בעלי אדמות. לעומת זאת, אבו קווידר, השבט של בעלי, הגיע ממצרים ומעזה ואנשיו היו חסרי אדמות. כמובן שהכל שטויות במיץ עגבניות ובולשיט, ואתה יכול לצטט אותי, כי זה מנוגד לדת האסלאם. אם הדת שלי מאפשרת לי להינשא לכל אדם מוסלמי או למי שמתאסלם, מה פתאום הכוחות השבטיים מתערבים? נכנסנו למאבק קשה שנמשך שנתיים, אבל בסופו של דבר פרצנו את הגבולות והתחתנו.

"אני זוכרת את התחושה בימים ההם: לא הצלחתי להבין את העוול הזה. אם אני אישה משכילה, עובדת ועצמאית - מה, אסור לי לבחור את הבחירה האישית ביותר שלי? זה נראה לי לא הוגן".

היום חסן והיא כבר הורים לשלושה, ומתגוררים יחד בבאר שבע. המקרה הסעיר אותה עד כדי כך שבחרה להפוך את סיפורה האישי לנושא מחקרי. "החלטתי למקד את הדוקטורט שלי בהתמודדות של הנשים הבדואיות הראשונות שנכנסו למסלול ההשכלה הגבוהה. יצאתי למסע משותף עם הנשים האלו, הרגשנו שותפות גורל וזו הייתה חוויה מעצימה ומתקנת".

המשימה: לאחות את השברים

במאי 2021, אחרי מספר שנים בהם הייתה לחוקרת ומרצה בכירה במחלקה לחינוך באוניברסיטת בן גוריון, הוענק לאבו־רביעה תואר פרופסורה - ובכך היא הפכה לפרופסורית הבדואית הראשונה בישראל. "הייתי המומה", היא נזכרת ברגעים ההם, "לקח לי זמן לעכל את הידיעה ולהתרגל לתואר החדש. גם החברה הערבית חגגה את התואר, קיבלתי ברכות אינסופיות במדיה על סוגיה כולל מחברי כנסת ואנשי ציבור, כראשונה בחברה הבדואית לקבל דרגת פרופסור חברה".

פרופ' סראב אבו רביעה קווידר / צילום: איל יצהר

לאורך כל דרכה האקדמית המשיכה אבו רביעה להתעמק בשורה ארוכה של מחקרים פורצי דרך: בתחילה על הנשים הבדואיות ובהמשך גם על קבוצות מוחלשות נוספות כמו נשים אתיופיות. כך למשל, מחקר גדול שלה נסב סביב החוויה של נשים יוצאות אתיופיה באקדמיה הישראלית, תוך התמקדות בחווית הגזענות הסמויה היומיומית. לאחרונה, לאור השלכות מגפת הקורונה, חקרה בשיתוף פעולה עם חברות המחלקה לחינוך את אתגרי הלמידה מרחוק של סטודנטים מקבוצות מוחלשות, כולל סטודנטים בדואים מהכפרים הבלתי מוכרים.

באוקטובר, אבו־רביעה מונתה כאמור לתפקיד סגנית נשיא לענייני גיוון והכלה באוניברסיטת בן גוריון. "כל התפקידים בתחום הזה במוסדות האקדמיה בישראל מאוישים על ידי נשים וזה מעניין - תראה מה גברים עושים ולאן הם מובילים את המלחמה באוקראינה, ולאן אנחנו מובילות. זה לא קורה סתם: נשים מסוגלות להוביל יותר מגברים תהליכים של דיבוב, הכלה ורגישות באוכלוסיות מוחלשות".

מה הייתה נקודת הפתיחה בתפקיד החדש?
"כשנכנסתי לתפקיד כל מוסדות האקדמיה בארץ עדיין היו בתהליכי התאוששות מהטלטלה של אירועי מאי 2021. המציאות המסוכסכת והמדממת חדרה לתוך האקדמיה ויצרה שבר בין יהודים לערבים. המשימה הראשונה הייתה לאחות את השברים. הקמתי פורום לטיפול במצבי משבר פוליטיים, בהשתתפות בעלי התפקידים הבכירים ביותר באוניברסיטה. הקמתי גם ועדה לטיפול בתלונות על גזענות, והתחלתי לקדם תפיסת עולם שרואה את הגיוון דרך ארבעה עקרונות יסוד: הנגשה והתמדה - פתיחת שערי האקדמיה בפני קבוצות מוחלשות; הכלה - חיזוק תחושת השייכות לקמפוס אצל אותן קבוצות מוחלשות; מיגור גזענות ואפליה; וחיזוק הדיאלוג בין קבוצות שונות, לא רק בין יהודים וערבים".

לראשונה את בתפקיד ניהולי.
"אף פעם לא ראיתי את עצמי כמנהלת. במשך זמן רב עסקתי במחקר ביקורתי, אבל עכשיו אני בצד האחר, זה ששואל את עצמו מה אני יכולה לעשות כדי שהמדיניות שאני מקדמת באוניברסיטה תצליח. השינוי הזה מאוד משמח אותי. מה ייחשב להצלחה מבחינתי? שכבר לא יהיה צורך בתפקיד הזה, כי הגיוון יהיה בדנ"א של מוסדות האקדמיה. הדרך לשם עוד ארוכה". 

עוד כתבות

סמטת דיאגון מתוך ''הארי פוטר'' באולפני הוורנר ברדרס / צילום: ap, Ross D. Franklin

מהפך דרמטי בארה"ב: בוורנר ברדרס מעדיפים את ההצעה המשופרת של פרמאונט, נטפליקס נסוגה

לאחר שחתמה עם נטפליקס בחודש דצמבר על עסקה שהוערכה בכ-83 מיליארד דולר, חברת וורנר ברדרס מסרה אמש כי הצעתה המשופרת של חברת פרמאונט בסך 111 מיליארד דולר "עדיפה" ● מנכ"לי נטפליקס בתגובה הלילה: "העסקה כבר אינה אטרקטיבית מבחינה כלכלית"

צחי נחמיאס / צילום: ורד פיצ'רסקי

צחי נחמיאס מכה בברזל החם: הנפקת ענק לאחר דוח חזק

מגה אור מגייסת 615 מיליון שקל בהנפקה פרטית למנורה ומגדל ● ההנפקה מתבצעת בפרמיה של 5% על מחיר הנעילה בבורסה

אילוסטרציה: Shutterstock

הותר לפרסום: חברה ביטחונית ישראלית עומדת בלב פרשת עבירות מס ועבירות כלכליות

החקירה, שנפתחה בשנת 2021, התנהלה ע"י רשות המסים ומשטרת ישראל תחת צו איסור פרסום גורף ● אתמול התיר ביהמ"ש לפרסם את עצם קיום החקירה, ואולם פרטי הפרשה המלאים, החשדות, שם החברה ושמות החשודים עדיין אסורים בפרסום

מיני ACEMAN / צילום: יח''צ

אחרי הוזלה של 40 אלף שקל: האם המכונית הזו שווה את המחיר?

המכונית העירונית הקומפקטית של המותג "מיני" מבית ב.מ.וו משלבת ממדים מותאמים לעיר, עיצוב אופנתי והתנהגות כביש מלוטשת שפונה לחובבי נהיגה ● אבל מתלים קשיחים ומחיר שאפתני מגבילים את פוטנציאל השוק שלה

יהלי רוטנברג, החשב הכללי באוצר / צילום: יוסי זמיר

הבכיר לשעבר שבטוח: "אנחנו הכי קרובים להשבתת פעילות הממשלה מאי פעם"

כחשב הכללי באוצר יהלי רוטנברג גייס חוב חסר תקדים, התמודד עם הורדת הדירוג הראשונה של ישראל ונדרש לצנן את הוצאות הביטחון: "אמרתי - אל תאלצו אותי לבחור בין צה"ל לעמידה בתקציב" ● עכשיו הוא חושף את הפינות האפלות שדורשות פיקוח - ומתכנן את הטרק בנפאל

ניקולאי טנגן, מנכ''ל קרן העושר הנורבגית / צילום: Reuters, NTB Scanpix/Nina E. Rangoy

אחת המשקיעות הגדולות בעולם חשפה כלי חדש לאיתור סיכונים

קרן העושר הנורווגית הודיעה כי החלה להשתמש בכלי בינה מלאכותית כדי לאתר סיכונים ולקבל החלטות על מכירת אחזקות ● כך היא עושה את זה

מה עשה החיסכון בפברואר? / צילום: Shutterstock

הירידות במניות העיבו, אבל החודש חיובי: מה עשה החיסכון שלכם בפברואר?

למרות הירידות בבורסה בימים האחרונים, חודש פברואר צפוי להסתיים עם תשואה חיובית בקופות הגמל וקרנות ההשתלמות ● לפי תחזית מיטב, התשואה הממוצעת ברוטו של קופות הגמל וקרנות ההשתלמות תהיה בפברואר 0.5% ובחודשיים הראשונים של השנה 2.6%

שלמה איזנברג / צילום: תמר מצפי

אחרי הקריסה במניה: שלמה אייזנברג פרסם הצעת רכש למזג את מלם תים לחברה האם

בעל השליטה מקפל שכבה, לתוך החברה האם, באמצעות החלפת מניות אחרי שקיבל את אישור רשות המסים שהאירוע לא ייחשב כאירוע מס ● בחודש האחרון מניות חברות ה- IT קרסו בבורסה בעקבות החשש שה- AI עלול להחליף את חברות התוכנה ● מלם תים צללה ביותר מ-30%

בורסת אחד העם, בימים עברו / צילום: הבורסה

בדקנו: איך השתנתה הבורסה על פני 3 עשורים ומה הטיפ המנצח של גילעד אלטשולר

מחברות החזקה שהתרסקו, דרך ענקיות הפארמה שאיכזבו ועד הזינוק במניות הביטחון והטכנולוגיה: גלובס בדק כיצד השתנתה הבורסה על פני יותר משלושה עשורים ● אלטשולר ממליץ להיצמד למדדים, ש"שמזהים ראשונים את ה'ווינרים' החדשים", וסטפק מחזק: "לא חשוב כמה אתה אוהב את המניה ומעריך את סיכוייה בעתיד - תפזר" ● וגם: איזו חברה פספסה הבורסה, שהייתה יכולה להכפיל את שווייה

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

מייקל ברי

מייקל ברי מזהיר: זוהי "מלכודת המיליארדים" של אנבידיה

למרות תחזית חזקה להמשך, מניית אנבידיה נופלת במסחר בוול סטריט ● מייקל ברי: הסיכון שלה גדל, אנבידיה עלולה להיתקע עם התחייבויות ענק ל-TSMC ועם מלאי שאין לו קונה - מצב שעלול לרסק את שולי הרווח שלה

מתוך קמפיין בנק לאומי

לאומי עורר שיח ברשת - אבל במדד אחד זה השתלם לו

הפרסומת החדשה של בנק לאומי נמצאת כבר בשבוע הראשון לעלייתה לאוויר במקום הראשון בזכירות והשני באהדה, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת האהובה ביותר זה השבוע החמישי שייכת לבנק הפועלים

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

"קצר אך מאוד פרודוקטיבי": על הביקור ההיסטורי של מודי בישראל

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, חזר למולדתו אך הביקור משאיר אחריו הישגים היסטוריים ● בתוך כך, בין ישראל להודו נחתמו 16 מזכרי הבנות במגוון תחומים, בהם חדשנות חקלאית והעמקת קשרי הטכנולוגיה ● "זוהי שותפות אסטרטגית מיוחדת, המסמלת את השאיפות של שני העמים", סיכם מודי

חוקרים במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, אוניברסיטת בן גוריון / צילום: דני מכליס

באיזה אזור בארץ סובלים הכי הרבה מסטרס? התשובה אצל חיידקי הביוב

במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, חוקרים איך אפשר לנצל חיידקים כדי למנוע מפגעים בריאותיים וסביבתיים ● מניבוי אזורי מצוקה בעיר ועד מניעת חורים בשיניים ואפשרות לפתח אנטיביוטיקה מהים

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בירידות; מדד הבנקים נפל ב-3%

ת"א 35 ירד ב-1.5% ● מניית מזרחי טפחות נפלה לאחר הדוחות וגוררת עמה את יתר הבנקים ● מניית אנרג'יקס נפלה גם היא בעקבות דוחות חלשים, אשר מקרינים על יתר החברות בסקטור ● חברת הנדל"ן תדהר בדרך להנפקה בבורסה בת"א

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

צילומי לוויין חושפים: מטוסי ה-F22 על מסלול ההמראה בבסיס עובדה

ארה"ב קוראת לעובדים לא חיוניים לעזוב את ישראל ● בתיאום מלא עם ארה"ב: דריכות שיא במערכת הביטחון ● שר החוץ של עומאן ייפגש היום סגן נשיא ארה"ב לשיחות בנושא איראן ● שגרירות ארה"ב בישראל הודיעה על פינוי עובדים שאינם נדרשים בחירום ● משרד החוץ של קנדה: קוראים לאזרחינו לעזוב את איראן עכשיו כל עוד ניתן לעשות זאת בבטחה ● עדכונים שוטפים

זום גלובלי/ צילומים: רויטרס

חזית חדשה מול אוקראינה? הונגריה שולחת חיילים לגבול

שעות לפני המו"מ בז'נבה: איראן בדרך לחתום על עסקת נשק ימי עם סין וארה"ב הטילה סנקציות על טהרן • הונגריה מאשימה את אוקראינה ושולחת חיילים לגבול • ובמקסיקו חוששים: חיסול מנהיג קרטל הסמים עשוי לפגוע באירועי המונדיאל במדינה • זום גלובלי, מדור חדש

כותרות העיתונים בעולם

בלי לירות ירייה אחת: האסטרטגיה הסינית במלחמה המסתמנת באיראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איך מסקרים בעולם את ביקור ראש ממשלת הודו בישראל, מה סין יכולה להפסיד אם איראן תיפול, וטראמפ עלול לחזור על הטעות של בוש במלחמת עיראק • כותרות העיתונים בעולם

טל דיליאן / איור: גיל ג'יבלי

פרשת הריגול שטלטלה את אירופה: שמונה שנות מאסר למייסד הישראלי

ארבעה בכירים בחברת הסייבר ההתקפי אינטלקסה, ביניהם שני ישראלים, הורשעו בפגיעה בפרטיות ובהאזנות סתר ● כעת, גזר הדין מעוכב עד להכרעה בערעור ומסמן תקדים בינלאומי נגד יצרנית רוגלה

טורבינות רוח / צילום: Shutterstock, Angela Crimi

הדוחות שהפילו את מניות האנרגיה המתחדשת בתל אביב

דוחות חלשים במיוחד של חברת האנרגיה המתחדשת אנרג'יקס הפילו את מדד הקלינטק בבורסה המקומית, שירד  ב-1% ● הכנסות החברה בשנת 2025 הצטמצמו ב-15% והרווח הנקי ירד בשיעור של 26%