מיכל ברוורמן-בלומנשטיק / צילום: יוסי זליגר
מיכל ברוורמן-בלומנשטיק לא הייתה המועמדת הטבעית לתפקיד מנכ"לית מרכזי הפיתוח של מיקרוסופט בישראל. למעשה, כאשר מונתה לתפקידה לפני שנתיים, רגע לפני פרוץ מגפת הקורונה, רבים במיקרוסופט ישראל הרימו גבה על המינוי של האישה החריפה אך חסרת הכישורים הפוליטיים, שהפכה בן רגע לאחת ממנהלות הפיתוח החזקות בישראל.
לנגד עיניו של סאטיה נאדלה, מנכ"ל החברה העולמית, עמדו שני שיקולים מרכזיים. האחד הוא המעמד הבכיר שלה בשוק הסייבר העולמי, כאחת האחראיות המרכזיות להפיכת מיקרוסופט לענקית סייבר, והשני הוא הידע והמעורבות שלה בתעשיית ההייטק, בחברה הישראלית ובאקדמיה.
ברוורמן-בלומנשטיק מתוארת בפני אנשים המכירים אותה כמנהלת פתוחה ושיתופית, שלא מסתירה את דעתה על שום נושא. הם מזכירים כי עוד כשעבדה לצד נפתלי בנט בחברת סאיוטה חזתה את הצמיחה הגדולה של הסייבר הארגוני. לא במקרה היא נחשבת גם לויז'נרית (בעלת החזון) של רבים ממוצרי הסייבר של מיקרוסופט.
לפני מספר שבועות הפכה מיקרוסופט לאחת מחברות הסייבר הגדולות בעולם, עם הכנסות שנתיות של 15 מיליארד דולר מפיתוח ומכירה של מוצרי סייבר בלבד, אשר צמחו ב־45% בשנה החולפת. נתון זה שם אותה גבוה הרחק מעל ענקיות סייבר אחרות, וההישג נזקף בין השאר לברוורמן-בלומנשטיק, שהקימה את מרכז פיתוח הסייבר של מיקרוסופט בישראל עם שישה עובדים עוד בעשור הקודם, וכיום מנהלת את מרכז הפיתוח המשמעותי ביותר של מיקרוסופט בעולם עם כ־2,500 עובדים.
השנה האחרונה לא הייתה חפה מאתגרים. המנכ"לית נאלצה להמשיך לנהל זו השנה השנייה את מרכז הפיתוח מהבית, תוך מעבר הדרגתי למודל היברידי, ובמקביל לנהל קרב מאסף לגיוס עוד אלפי עובדים בהרצליה, חיפה, ולראשונה גם בירושלים ובבאר שבע. האתגר לא מסתכם רק בגיוס מועמדים איכותיים, אלא גם בשכנוע בלתי פוסק של ההנהלה העולמית שהדבר ישתלם להם יותר מאשר שכירת עובדים במרכזי פיתוח קיימים באירלנד, גרמניה, אסטוניה או הודו. המשך הרעה במצב הכלכלי העולמי עשוי להפוך את מיקרוסופט ישראל למקום עבודה אטרקטיבי יותר מתמיד, ולהתחרות בחברות צמיחה ישראליות שמציעות "אפסייד" מהיר יותר.