רן בליצר - מנהל מכון המחקר של שירותי בריאות כללית / צילום: עינת לברון
על רקע העלייה המחודשת בתחלואה בקורונה, נערכים היום בתי החולים ברחבי הארץ לפתוח מחדש את מחלקות הקורונה ולקלוט חולים חדשים. היום עמד מספר החולים הקשים החדשים על 33, לעומת רק 17 לפני כשבוע. 120 חולים חדשים ליום הוא בדרך-כלל המספר שבו מערכת הבריאות מתחילה להתקשות לפעול, והפעם העלייה מגיעה כאשר לרופאים בקושי הייתה הפוגה מהגל הקודם, ובבתי החולים מאושפזים עדיין כ-330 מטופלים (800-1,200 חולי קורונה קשים בבת-אחת נחשבים למספר שלמערכת הבריאות קשה לשאת אותו). בקרוב נתחיל כנראה שוב להרגיש את הקורונה בהיעדרויות במקומות העבודות ובמערכת החינוך.
בכנס החברה לאיכות ברפואה שנערך אתמול (|ב'), אמר פרופ' רן בליצר, ראש מערך החדשנות של שירותי בריאות כללית, כי המצב היה יכול להיות הרבה יותר קשה. "נתוני התחלואה מהונג קונג מלמדים אותנו מה היה קורה בבתי החולים, לולא חיסונו היטב את המבוגרים גם במנה שלישית ורביעית, ולולא הקמנו מערך למתן עד הבית של פקסלוביד (התרופה של חברת פייזר המונעת התדרדרות של מאומתי קורונה לתחלואה קשה). התוצאות היו יכולות להיות קשות, תמותה של פי 4-5 בשיא. אם מדיניות ה'אפס קורונה' בסין תישל כפי שנכשלה בהונג קונג, אנחנו צופים הפרעות משמעותיות עוד יותר לשרשראות האספקה, שישפיעו על כל תחום".
פערים בהתחסנות ובתמותה
למרות שהמצב בישראל היה הרבה יותר טוב מבהונג קונג, לא כולם הצליחו ליהנות מכך. מנתוני מכון כללית למחקר, בני 70 במצב סוציו-אקונומי נמוך נדבקו ומתו בקצב גבוה פי שלושה מאשר הקשישים שמצבם הכלכלי טוב יותר. 3% מבני 70 ומעלה במצב סוציו-אקונומי נמוך אושפזו עם קורונה שהוגדרה כקשה. מחציתם נפטרו. מבין הקשישים שמצבם הסוציו-אקונומי טוב, רק 0.8% חלו בקורונה, ומהם נפטרו רק 0.3%.
הפערים בהתחסנות הם כנראה אחד ההסברים המובילים לכך. 31% מן הקשישים במעמד סוציו-אקונומי נמוך אינם מחוסנים בשלוש מנות. 18.1% אינם מחוסנים כלל - זאת לעומת 12% ו-7% בהתאמה בקרב הקשישים במעמד סוציו-אקונומי גבוה. הקשישים במעמד סוציו-אקונומי נמוך פוגשים את הקורונה מלכתחילה כשהם במצב רפואי פחות טוב, וסביר שהם פחות מודעים ויותר חשדניים כלפי הטיפול התרופתי המוצע למניעת התדרדרות, ואולי אינם מקבלים אותו עד שמאוחר מדי.
הרופאים שחוקים
פרופ' בליצר מציין כי העליות הנוכחיות נופלות על צוותים רפואיים שחוקים. "הקורונה פגשה מערכת בריאות חזקה, אך עם עובדים ברמת שחיקה גבוהה - אשר למרות זאת התגייסו למשימה ואפשרו את החוסן הלאומי להתמודדות. כעת נדרשת התערבות מאסיבית".
הכוונה היא התערבות לתמיכה בבתי החולים, ולא התערבות מאסיבית בצורת מגבלות, אם כי גם אלה נשקלות, על רקע ההערכה שרוב האוכלוסייה עוד לא נדבקה באומיקרון, ושהחיסוניות הן אצל המתחסנים והן אצל המחלימים הולכת ודועכת.
"צריך צעדים מידתיים כדי למנוע מהתחלואה לזנק", אומר היום (ג') פרופ' בליצר לגלובס. "האמצעים שנכון לשקול ככל שהתחלואה תמשיך ותעלה הם מידתיים: תגבור הבדיקות והחזרה של מגן חינוך (בדיקות שיטתיות בבית הספר), מדיניות בידודים שמקטינה הדבקות, מסיכות, בדיקות לפני כניסה לאוכלוסיות פגיעות (כמו בתי אבות) וכמובן - עידוד התחסנות. ישנם עדיין 75,000 בני 60 ומעלה שלא קיבלו מנה שלישית, והם בקדימות הכי גבוהה להתחסן ולהגן על עצמם".
בקבינט הקורונה צפויים לדון השבוע באפשרות של החזרת הבידודים עבור אנשים שבאו במגע עם חולי קורונה. כיום רק חולי קורונה והמטפלים העיקריים בהם מחויבים בבידוד, וגם הגבלה זו אינה נאכפת.
לדברי פרופ' בליצר, "במקביל לטיפול בקורונה, יש לתת כעת מענה להזנחה המצטברת של חלק מהחולי הכרוני". למשל, הוא מציין, שיעור כריתות הרגליים אצל חולי סוכרת בישראל הוא היום במקום הגבוה ביותר ב-OECD. בנוסף, "יש להקים מענה שיטתי לתופעת הלונג קוביד, אתגר שצפוי ללוות אותנו באופן ממושך".
"הנורמלי החדש"
בינתיים בבריטניה, ד"ר דן גויאל, יועץ ל-NHS (ארגון הבריאות הממשלתי הבריטי), שפרסם מספר מאמרים לגבי ניטור וטיפול בקורונה בכתבי-עת רפואיים מובילים, אומר כי "אם זה הנורמלי החדש, אני לא מאמין שנוכל לספק רפואה 'נורמלית' כפי שהכרנו אותה עד כה, גם שנים קדימה".
הוא מציין כי הדרישות הנוספות שסופגת מערכת הבריאות הן מאסיביות. "חולי קורונה וחולים שלא טופלו היטב בתקופת הקורונה, משתמשים המון בשירותי הבריאות גם אחרי שהם משתחררים. יהיה צורך להגדיל את הקיבול של מערכת הבריאות ב-20%. בינתיים הצוותים ממשיכים לברוח מהתחום. הסטרס שהם חווים חורג מכל מה שהכרנו עד כה".