דביר בנדק בקמפיין מזרחי טפחות / צילום: צילום מסך
ברייק הפרסומות אומנם מופגז בשבועות האחרונים בכאלה השייכות לבנקים, אולם מי שמייצרות שיח ברשת הן דווקא חברות התקשורת. בדירוג המדוברות מובילה הפעם הפרסומת לבזק, ואחריה הפרסומת לסלקום. מקטגוריית הבנקים נכנסה רק הפרסומת של מזרחי טפחות. ניתוח הדברים מלמד, שוב, שלא תמיד השיח ברשת הוא בהכרח לטובת החברה.
ברוכים הבאים למיינקראפט
בזק
שחר גור, סמנכ"ל המחקר ביפעת בקרת פרסום: "שילוב הכוחות של גידי גוב וכוכבי 'קופה ראשית' מצליח שוב לעורר עניין רב, ומדורג כבר בפעם השנייה בצמרת הקמפיינים המצטיינים. לצד היקף הצפיות החריג, הפרסומת הוגדרה על ידי גולשים רבים כגאונית, וחלקם אם הרחיקו לכת וסימנו אותה כאחת הטובות שנוצרו בישראל".
ניר פרח, בעל סוכנות הבוטיק Team Perach לקריאטיב ופרסום: "בזק הפיקה משחקון ופרק קצר של 'קופה ראשית' בפלטפורמה של מיינקראפט. מדובר בחיבור גאוני, שכן בניגוד להוריהם, גיימרים פחות צופים בפרסומות של ערוצי הברודקאסט ויותר מדלגים על פרסומות ביוטיוב.
"הבעיה היחידה כאן היא שקידום המהלך נעשה באמצעות פרק בן 5 דקות שמתרחש כולו ביקום המרובע של המשחק הפופולרי, והסרטון הזה הוא לא הפיקסל הכי שפיצי על המסך. לכתוב פרסומת בת דקה לטלוויזיה זה דבר אחד, אבל כשאתה מתיימר לכתוב 5 וחצי דקות כאלה, אתה לא יכול להיות פחות ממבריק".
מירן פחמן, בעל חברת Creative First והפודקאסט Ear Catcher: "החיבור בין בזק לבין 'קופה ראשית' נותר רעוע גם בסרט השני בסדרה. מה בזק רוצה להגיד על עצמה כמותג, ואיך הפרזנטורים שבחרה מסייעים לה להעביר את המסר הזה? אין לי מושג.
"נדמה שבזק, בניצוחם של האדלריסטים, משתדלים לבחור את הפרזנטורים הכי לוהטים באותו רגע, ואז להדביק להם תסריט משעשע (עניין של טעם) שמחובר למסר טקטי. הפעם היה מדובר בחיבור של בזק לבית המיליון. עם זאת, בזק עשו עבודה טובה ברשתות החברתיות, הכוללת הכנת סטוריז מקוריים, טיק טוק, והשיא, בניית המתחם המיוחד במיינקראפט לטובת הקהל הגיימרי".
דלית אורבך, קופירייטרית וסופרת: "שני תותחי על - גידי גוב וקופה ראשית - יורים יחד ללב המשוחד של הצרכנים. הסדרה כבר כבשה את מקומה בקרב צעירים שמזריקים הומור לארוחת בוקר, ואפילו מתחפשים אליה בפורים. גוב לעד בפנתאון הישראלי, וגם הוא עם הומור וקלילות ישראלית של 'בואו לא נעשה עניין'. שניהם יחד זה בינגו ואז עוד בינגו לוידוא הריגה.
"עם תקציב כזה ואקדחי לייזר כאלה, קשה לפספס לב עכשווי חם. שכחנו את התדמית של בזק כגוף מיושן משנות ה-80, ועם הטריק הכי ישן בספר קנו אותנו באנטרטיימנט שלוחץ על כל כפתורי מעלית-השבת הרגשיים".
אשת הקריאטיב שרי סימן טוב: "היקום הדיגיטלי מציע אין-ספור אפשרויות למהלכים יצירתיים מחוץ לקופסת הטלוויזיה, ובזק הפתיעה עם אחד כזה - שילוב סיפור הפייבר וכוכבי קופה ראשית במשחק מיינקראפט הוא קפיצת מדרגה בחשיבה הקריאטיבית, בהתאמה לקהלי המטרה ולדנ"א של המותג. שאפו בריבוע".
זה לא זה
סלקום
גור: "אחרי שסלקום לא הצליחה לעורר תהודה משמעותית עם הפרזנטור הקודם תמיר בר, רן דנקר מזניק אותה לצמרת הקמפיינים הבולטים ברשת. ניתן לזהות שני סוגי שיח בזירות השונות - הערצה לפרסומת ובעיקר לדנקר בעמודים האישיים שלו, לצד שיח מעורב ואף ביקורתי בנכסים הדיגיטליים של סלקום".
פרח: "הומור עצמי זה דבר נהדר, וכשזה מגיע מאמן בסדר גודל של רן דנקר, זה נהדר אפילו יותר. בתוך ברייק הפרסומות בעלות החשיבות העצמית המופרזת, פתאום לראות סלב שלא לוקח את עצמו ברצינות גדולה מדי, מרשה לעצמו לצחוק על השירים והקליפים שלו - אי אפשר שלא לאהוב את זה.
"רק גליץ' אחד יש כאן, והוא הקונספט 'כשזה זה, זה זה' שמלווה את הקמפיין. זה משפט שיכול להתאים לכל פרסומת, לכל מוצר, בכל קטגוריה - מדירה למשתכן ועד לגרביים. וכשהקונספט לא 'נדבק' למוצר באופן מושלם, הוא גם פחות זכיר משמעותית".
פחמן: "עוד מותג שלא ברור לי מה הוא רוצה להגיד על עצמו. בניגוד למותג האינטרנט של סלקום, שמדבר בהצלחה על יתרון הסיב האישי, בכל הנוגע לשירותי הטלוויזיה לא הצליחו בגליקמן לייצר פיצוח אסטרטגי אמיתי. כך נותרנו עם משפט די סתמי שאומר 'כשזה זה, זה זה'. ובכן, זה לא זה.
"כשאין פיצוח אסטרטגי ורעיונאי, אין ברירה אלא להשקיע סכומי עתק בסלב יקר, בהפקה נוצצת ובמדיה. סלקום בחרו בדנקר כדי שיעשה אנלוגיה בין הבחירות האמנותיות שלו לבין הבחירה בשירות הטלוויזיה של סלקום. למה? מה הקשר, ומה זה אומר על המותג? לא הצלחתי להבין".
אורבך: "דנקר היפיוף, אקס השיר שלנו ואקס נינט, זו חבילה מנצחת. גם כריזמטי, גם חתיך, גם גיי שזה אומר צעיר ופתוח, וגם חלום רטוב של בני טיפשעשרה, שהם קהל ענק של סלולר. ומפה, עם קצת חיינדעלך של חזרות למחזמר, דנקר מוביל את סלקום לתחרות עם שאר ענקי הסלולר. מכיוון שהשלט נמצא ביד של הצעירים, הדרך פתוחה לדהור קדימה".
מענטש בלי פוזה
מזרחי טפחות
גור: "בהתאם לזיהוי החזק של בנק מזרחי טפחות ודביר בנדק עם נושא השירות, השיח נחלק לאלה שאהבו את הפרסומת וטענו כי שירות הבנק אכן טוב, ומנגד אחרים שטענו שהמסר הפרסומי אינו עומד במבחן המציאות".
פרח: "אני מצדיע לצוות של מזרחי טפחות. לא פשוט לגוון ולהביא מדי חודש רעיון קריאטיבי חדש לקונספט הוותיק של שירותיות. הפעם בבנק הורידו את הכפפות, נו מור מיסטר בנדק נייס גאי, ושיגרו לאוויר מניפסט נוקב על ההבטחות החלולות של המתחרים בקטגוריה, ועל ההדיוטות שמתפתים להן.
"על הנייר זה נשמע כמו אחלה בריף, בפועל יצא להם קצת קריפי, וחבל. כי גם כשלקוח מרגיש פראייר, קשה לו לראות את עצמו בפרסומות מיוצג על ידי זומבי שנשלט כמו בובה על חוט. אל תשימו לנו מראה כל כך בוטה. בפעם הבאה קצת יותר הומור ופחות קרינג'יות, וזה יהיה מדויק".
פחמן: "בעיניי, מזרחי טפחות וראובני-פרידן עושים עבודה טובה ועקבית לאורך זמן. בזמן שכל הבנקים האחרים מחפשים שפיץ תדמיתי להיאחז בו, הבנק הזה ממשיך לדבר על הקשר האנושי, וזה תופס. עם זאת, הסרט הנוכחי פחות מוצלח, ואף מעט קרינג'י.
"השימוש במריונטות אנושיות שמייצגות את הבנקים המתחרים לא מספיק חד, ויוצר תחושה לא נעימה. בעיניי, טפחות צריכים להמשיך עם הקו האנושי בגובה העיניים, לעבוד על תובנות צרכניות אמיתיות ולהתרחק כמה שניתן משפה של 'פרסומות', שמייצרת בעיקר חוסר אמינות. מה שכן, השפה העקבית של המותג מצליחה לחפות גם על סרט אחד פחות מוצלח".
אורבך: "החוכמה עם בנדק זה שהוא מתקרב אליך, ממרפק אותך, ואז נותן את המבט הבלתי אמצעי של 'בינינו, כל הגרנדיוזיות של המתחרים לא שווה הרבה. אני כמוך. בן אדם של אנשים'. הצרכנים מתחברים אליו כי הוא אומר את מה שאנחנו חושבים, וכי הוא אדם רגיל עם חולשות, שרק רוצה שירות וקצת כסף בבנק.
"הקונספט של אדם לאדם, מענטשיות בלי פוזה - עובד. גם רותם סלע מנסה לעשות את אותו הדבר, אבל איכשהו, אליה נדבקו המילה פרזנטורית וטורנדו ואסי עזר. ובנדק, הוא אחד משלנו".
סימן טוב: "בחיזור הבנקאי אחרי הלקוחות בעקבות רפורמת המעבר, מזרחי טפחות ממשיך למצב עצמו כבנק ה'אנושי' מבין כולם. הפעם, מול שלושת הבנקים המובילים, המיוצגים בצבעוניות של המושכים בחוטים בסרט המדמה את יחסי הכוחות בין הבנקים ללקוחות. הקריאטיב אמיץ ומרומז בדרכו, וגם אם נדמה לרגע שזו התכתבות פנימית בין פרסומאי הבנקים, או שהפרסומת לא עומדת במבחן המציאות, מרענן לראות התייחסות לתחרות בין מותגים. סוג של אצבע בעין, שכנראה רק אנדרדוג שמביא ערך אמיתי יכול להרשות לעצמו".
המסר הנשי
בחירת שופטי גרנות
יום האישה שצוין החודש הביא למבול של עבודות קריאטיב טובות, רובן פרי יוזמות של משרדי הפרסום. שתי עבודות בלטו במיוחד, וקיבלו משופטי גרנות ציון לשבח על מצוינות קריאטיבית.
הראשונה היא מודעה של ענבר מרחב עבור עמותת "יד לאישה". המודעה עשתה שימוש חכם בקופי כדי להדגיש את האבסורד בחוק המחייב את אישור הגבר על מנת שאישה תוכל להתגרש. העבודה השנייה היא של אדלר-חומסקי ושירות פייבוקס, שהציעה בכל העברת כספים באפליקציה, להעביר לנשים 30% פחות - במטרה להדגיש את המסר החשוב שנשים בארץ עדיין מרוויחות משמעותית פחות מגברים. "מדובר בשימוש יפה וחכם באפליקציה עצמה כדי להעביר את המסר", מציין פחמן.