הבורסה לני''ע בתל אביב / צילום: Shutterstock
בשנתיים האחרונות חל גידול חד במספר החשבונות החדשים בניירות ערך שמנהל הציבור הרחב בישראל. בכל אחת מהשנים 2020 ו-2021 נפתחו בבורסה בתל אביב 140 אלף חשבונות חדשים, רבים מהם על-ידי משקיעי ריטייל, כלומר משקיעים פרטיים עצמאיים שעבור חלק מדובר בהשקעה ראשונה והם מגיעים למסחר עם סכומי כסף קטנים יחסית.
בבורסה הסבירו בזמנו כי הציבור הרחב "מצא בתקופת משבר הקורונה והסגרים את הזמן והרצון להעמיק וללמוד את תחום ההשקעות, לפתוח חשבונות בניירות ערך ולנצל את הירידות החדות שהיו בתחילת המשבר, כדי לנצל הזדמנויות השקעה".
למרות המספרים המרשימים, חסם מרכזי שמנע עד עתה את כניסתם של עוד ועוד משקיעים מהציבור הרחב היווה הסכום המינימלי הנדרש לביצוע פקודת קנייה בשוק המניות. בעגה המקצועית סכום זה מכונה "גודל הפקודה המזערי", והוא פרמטר הקובע בשווי כספי את הכמות המזערית בכל ני"ע שניתן לכלול בפקודת קניה המוגשת בשלב המסחר הרציף בבורסה.
כדי להתגבר על חסם זה ולמשוך עוד משקיעי ריטייל, נכנס לתוקפו לפני שלושה שבועות (ב-1 במרץ) שינוי משמעותי בתחום המסחר במניות בבורסה, לפיו הוקטן גודל הפקודה המזערי - שרלוונטי מאוד לסוחרים ולמשקיעים הפרטיים - ל-500 שקל לפקודה.
מדובר בהפחתה של 90% ביחס לגודל של 5,000 שקל שהיה נהוג עבור מניות הכלולות במדד ת"א-35, ובהפחתה של 75% עבור יתר המניות (2,000 שקל עד עתה). ביתר שלבי המסחר, כלומר בשלבי הפתיחה והנעילה, ניתן להעביר גם פקודות קטנות יותר מ-500 שקל.
"פעילות הריטייל היא הלב הפועם של המסחר בבורסה ולכן קיימת חשיבות גדולה להנגשת המסחר בצורה המיטבית ביותר ולהסרת חסמים בקרב הציבור הרחב", הסביר משה עסיס, מנהל מדור בכיר, פיתוח מסחר ומוצרים. "הקטנת סכום הפקודה המזערי במסחר אמורה לאפשר למשקיעים הקטנים להיחשף למסחר גם במהלך המסחר הרציף לאורך היום, והשינוי גם יאפשר למשקיעים לרכוש קרנות סל מנייתיות בהוראות קבע בסכומים נמוכים".
יניב פגוט, סמנכ"ל בכיר, מנהל מחלקת מסחר, נגזרים ומדדים בבורסה, הוסיף כי "מחזורי המסחר היומיים של משקיעי הריטייל נעים בין 60-80 מיליון שקל, בין 5% ל-7% מהמחזור בבורסה, ואנחנו רוצים שהמספר הזה יגדל". נזכיר כי בשנתיים האחרונות עמד מחזור המסחר היומי בבורסה בת"א על 1.9 מיליארד שקל, לעומת כ-1.3 מיליארד שקל ב-2019, טרם פרוץ הקורונה.
השינוי יאפשר למשקיעים בבורסה הישראלית דרך שונה מבמקומות אחרים בעולם להתמודד עם הרצון להשקיע סכומים קטנים. בארה"ב לדוגמה ניתן לסחור גם בשברי מניות, בין היתר באמצעות מסחר מול ברוקרים קמעונאיים, אשר מאפשרים ללקוחותיהם לשלוח גם פקודות בסכומים קטנים מאוד. לדוגמה, משקיע קטן יכול לקנות את מניית ברקשייר האת'וויי בסכום של דולרים בודדים, וזאת למרות ששווי המניה עומד על כ-490 אלף דולר למניה אחת.
לדברי פגוט, למהלך יהיה אפקט על סקטור נוסף בעולם ההשקעות. "בשוק בת"א, בדומה לכל שוק הון בעולם, קיימת פעילות ענפה של מסחר אלגוריתמי, שהן תוכנות מסחר מתוחכמות שמצטטות קניות ומכירות בספר הפקודות ובכך מספקות נזילות למסחר. התברר כי גם עבורם הקטנת גודל הפקודה ל- 500 שקל מאפשרת ציטוטים בני"ע שקודם לכן הם נמנעו מלפעול בהם או שפעלו בתדירות נמוכה", הסביר.
גידול של 23% ברווח בהשוואה ל-2020
בבורסה מאמינים כאמור, כי הצעד יחזק עוד יותר את מספר המשקיעים ויתורגם לתוצאות העסקיות שלה עצמה, לאחר רווחי השיא שהציגה בשנה החולפת על רקע הגאות בשוק ההנפקות של חברות חדשות בכלל וחברות הייטק בפרט, ועל רקע התשואות הגבוהות שהניבו מדדי הבורסה המובילים והצמיחה במחזורי המסחר.
בסוף השנה שעברה מספר החברות בבורסה עמד על 540, הגבוה ביותר בעשור האחרון, עם שווי כולל הגבוה אי פעם, שחצה את רף הטריליון שקלים. למעשה, מדובר במספר חברות זהה לזה שהיו רשומות בבורסה בשנת 2012.
הרווח הנקי של הבורסה בשנת 2021 הסתכם לסך של כ-45.5 מיליון שקל, גידול של כ-23% לעומת שנת 2020. הגידול ברווח נבע בעיקר מגידול בהכנסות משירותים, שאינן הכנסות ממסחר וסליקה וכן מהמעבר במהלך השנה להכנסות מימון.
מדובר בעיקר על ההכנסות מדמי הרישום ואגרות שהסתכמו בכ-69 מיליון שקל, גידול של כ-15%, שנובע בעיקר מעלייה בהכנסות מדמי רישום (7%). בנוסף, נרשמה עלייה במספר התשקיפים שהוגשו לבדיקה ובמספר החברות והקרנות המשלמות אגרה שנתית.
גם שירותי המסלקה רשמו שיעור גידול דו-ספרתי והסתכמו בכ-65.5 מיליון שקל, וההכנסות מהפצת מידע ושירותי קישוריות עמדו על כ-52 מיליון שקל, בין היתר כתוצאה מגידול בהכנסות מהפצת מידע ללקוחות מחוץ לישראל. בהקשר זה מגלים הדוחות עלייה חדה בסכום הכסף הזר שנכנס לבורסה הישראלית, שעמד על כ-13 מיליארד שקל נטו מהשקעה במניות - שיא של יותר מעשור.
הזינוק הזה אינו מפתיע לאור העובדה שמדדי הבורסה המובילים בתל אביב רשמו שיאים חדשים. בסוף השנה מדד ת"א-35 עלה ב-32% ומדד ת"א-90 עלה ב-33%, וזאת בהשוואה לתשואת המדדים המובילים בעולם (במטבע מקומי), כשמדד MSCI העולמי עלה בכ-17% ומדדי 500 S&P ו- Dow Jones בארה"ב עלו בכ- 27% ובכ- 19% בהתאמה. בבורסה ציינו כי לאור עליות השערים במדדים, כל המניות במדד ת"א-125 שברו שיא עם שווי שוק הגבוה ממיליארד שקל לכל מניה במדד.
מנגד, ההכנסות ממסחר וסליקה קטנו בכ-4% והסתכמו בכ-131 מיליון שקל. מחצית הקיטון נבעה מירידה במספר ימי המסחר ומחציתו מירידה במחזורי המסחר באיגרות חוב תאגידיות.
גם שכרם של בכירי ועובדי הבורסה צמח
לצד התוצאות הכספיות מגלים הדוחות את שכרם של בכירי הבורסה. המנכ"ל, איתי בן זאב, תוגמל בגין השנה החולפת בסכום של כמעט 4.7 מיליון שקל. אחריו ברשימת המשתכרים הגבוהים נמצאים ארבעה סמנכ"לים - חני שטרית-בך, יהודה ונדרולדה, מירב לשם ויניב פגוט, כל אחד מהם עם תגמול של יותר מ-1.5 מיליון שקל בשנת 2021.
העלות בגין שכרם של כלל עובדי הבורסה צמחה ב-6% והסתכמה ב-148 מיליון שקל. הגידול בהוצאות השכר נובע בעיקר מעליית שכר, עלייה בשעות הנוספות, ומגידול במצבת כוח האדם שנבעו בחלקם מגידול בפעילות. הבורסה לני"ע נסחרת בתא בשווי של 1.68 מיליארד שקל - לאחר ירידה של כ-20% במניה בשנה האחרונה.