תמי ברונר
מסלול הקריירה של שותפים בקרנות הון סיכון עובר בדרך כלל באותם צמתים: תחילה תואר שני במנהל עסקים בארה"ב, ואחריו שורה של תפקידים זוטרים בחברות ייעוץ או קרנות, עד לקבלת מעמד שותף. בחלק גדול מהמקרים מביאים איתם השותפים או השותפות הטריים ניסיון של שנים ספורות בלבד לכל היותר במה שאפשר לכנות "החיים האמיתיים", כלומר עבודה בפועל בסטארט־אפים מהסוג שהם עצמם ישקיעו בהם.
אבל לתמי ברונר דווקא לא חסר ניסיון בחיים האמיתיים. היא הצטרפה לקרן ההון סיכון ורטקס ב־2019 אחרי כעשור בחברת הסייבר ורוניס, שם מונתה למנהלת המוצר הראשונה, כאשר זו הייתה עדיין חברת סטארט־אפ קטנה עם כמה עשרות עובדים. כשפרשה בתור סמנכ"לית מוצר, ורוניס כבר הייתה חברה ציבורית בנאסד"ק עם 2,500 עובדים ואלפי לקוחות. העובדה שהספיקה לראות מסלול חיים שלם של סטארט־אפ ישראלי מסייעת לברונר לייעץ לחברות שבהן היא משקיעה, ולהכיר מקרוב מאוד את הבעיות והדילמות שמנהלי הפיתוח והמוצר מתמודדים עמם בשלבי הצמיחה השונים.
קרן ורטקס, שהוקמה ב־1997, היא מהוותיקות בישראל ומנהלת כיום 1.3 מיליארד דולר. ב־2021 ורטקס הייתה גם אחת הקרנות הפעילות ביותר בהשקעה בסטארט־אפים בשלבים מוקדמים, עם 13 השקעות חדשות בשלבי סיד ו־A המוקדמים, לפי נתוני חברת המחקר IVC.
ברונר היא כיום השותפה האישה היחידה בוורטקס, אבל מביאה לשולחן הרבה יותר מגיוון מגדרי. היא מיצבה עצמה כסמכות מקצועית מובילה בכמה מהטרנדים החמים ביותר בעולם ההייטק בשנים האחרונות, ובהם קוד פתוח, צמיחה מבוססת מוצר (שיטה שבה משווקים את המוצר לעובדים ומנהלים זוטרים בארגון, ולאו דווקא להנהלה הבכירה) ונו-קוד (כלים המאפשרים ליצור יישומים ללא צורך בתכנות).
השקעותיה האחרונות של ברונר כוללות בין השאר את ג'ונקו, סטארט־אפ בניהול נשי שמסייע לארגונים להגדיל את הגיוון בגיוס עובדים, נושא שזוכה לפוקוס רב בארה"ב. השקעה עדכנית נוספת שלה היא בחברת אמפליקיישן, שמפתחת מערכת להשלמת חלקי קוד ומקצרת את זמן העבודה היקר מאוד של מפתחים.
האתגר הגדול של ברונר הוא כמובן להפוך את הסטארט־אפים האלו לחברות משמעותיות, שיתגברו על הסטטיסטיקה המוכרת לפיה רוב המיזמים הצעירים נכשלים.