גיברלטר. הפכה את בורסת המניות לבורסה שמשלבת מטבעות מבוזרים / צילום: Shutterstock
ברוב מדינות העולם מטבעות הקריפטו לא זוכים למקום לגיטימי בכלכלה. הסיבה המרכזית היא שמדובר בקונספט שמטרתו לסחור ללא צד שלישי כך שהוא בהגדרה מסרב להיות כפוף לרגולציה המקובלת בכלכלה המסורתית. אותו ביזור גם מעלה את החשש (שמתברר מעת לעת כמוצדק) לשימוש בנכסים הדיגיטליים למטרות לא חוקיות כמו הלבנת הון והתחמקות ממס. מלבד נושא השקיפות, גם בעיות סביבתיות, שנגרמות מהכמות העצומה של האנרגיה שכריית הביטקוין צורכת, מעוררות התנגדות למטבעות המבוזרים בקרב הרגולטורים וגורמים הסביבתיים.
כך, ברוב מדינות העולם, מטבעות קריפטו נמצאים תחת פיקוח אדוק ונחשבים כנכסים, שהחזקה ומסחר בהם מחויבים במס - מס הכנסה, מס רווחי הון, או אפילו שניהם יחד. אבל יש מדינות ברחבי הגלובוס שמנהיגות תנאי מיסוי מקלים, ואפילו כאלו המשמשות כמקלטי מס למחזיקי המטבעות המבוזרים. המדינות הללו מושכות אליהן תושבים זרים מכל העולם, שרוצים להינות מהטבות המס על ההון הקריפטוגרפי שברשותם, ואף להקים קהילות המבוססות על הערכים של השוק המבוזר.
פורטוגל: הבחירה של משפחת הביטקוין
משפחת טאיהוטו ההולנדית נעשתה מפורסמת לאחרונה בזכות הסיפור המיוחד שלה: בשנת 2017 היא מכרה את כל רכושה כדי להשקיע בביטקוין ויצאה לנדוד ברחבי העולם. אחרי שטיילה ב-40 מדינות שונות, היא החליטה להכות שורשים דווקא בפורטוגל, ויש לה סיבות טובות.
פורטוגל נחשבת למקלט מס הקריפטו האולטימטיבי של אירופה. הסיבה שפורטוגל אהובה במיוחד על מחזיקי קריפטו, היא שמאז שנת 2018, כל ההכנסות של אדם פרטי ממכירת קריפטו פטורות ממס. הכנסה ממסחר בקריפטו אינה נחשבת להכנסה מהשקעה, כך שכל עסקה פרטית במטבעות קריפטו פטורה ממס. עם זאת, גופים המספקים שירותים הקשורים לקריפטו, כבעל מקצוע או כעסק, מחויבים במס רווחי הון בשיעור של 28%-35%.
משפחת טאיהוטו, שקיבלה את הכינוי "משפחת הביטקוין", היא חלק ממגמה רחבה של מחזיקי קריפטו זרים שמהגרים לפורטוגל בזכות כל מה שיש למדינה להציע. הטבות המס במדינה הן בהחלט הסיבה העיקרית, וכמובן שאורח החיים הבטוח והחופים השמשיים שמציעה המדינה לא מזיק לאהדה שהיא מקבלת. בשנת 2021, המדינה דורגה במקום הרביעי במדד השלום העולמי, והיא נמצאת בראש רשימת המדינות הטובות ביותר לחיות בהן עבור מהגרים.
חוץ מפורטוגל, שזכתה לכינוי "גן עדן יפיפה לאוהבי הביטקוין", עוד מדינות ברחבי העולם מציעות תנאים משופרים למתעשרי הקריפטו: מגרמניה ושוויץ עד לפורטו ריקו ואל סלבדור. אלה היעדים האטרקטיביים ביותר למשקיעי הקריפטו.
מלטה: אין מס רווחי הון באי הבלוקצ'יין
עוד מדינת חופים אירופאית שמפתה משקיעי קריפטו בזכות תנאי המיסוי שלה, היא מלטה שזכתה לכינוי "אי הבלוקצ'יין". מלטה נחשבת למקלט מס קריפטו, בזכות העובדה שהיא מכירה במטבעות מבוזרים כ"יחידת חשבון, אמצעי חליפין או מאגר ערך".
המשמעות היא שרווחים ארוכי טווח ממכירת קריפטו אינם חייבים במס רווחי הון. עם זאת, עסקאות קריפטו נחשבות במלטה כמו מסחר במניות, וככאלה, שיעור מס הכנסה לעסקים יכול להגיע עד ל-35%. ישנם פתחים במערכת המס המלטזית המאפשרים להפחית את מס ההכנסה לשיעור שנע בין 0% ל-5%, אבל זה תלוי בכמות הרווחים ובסטטוס התושבות.
בלארוס: המדינה שאימצה את הקריפטו בחוק
בצד השני של אירופה, בבלארוס, הגישה למטבעות קריפטו היא ייחודית. במקום לחוקק תקנות מס קריפטו כמו מדינות רבות אחרות, במרץ 2018 אישרה ממשלת בלארוס באופן חוקי את כל פעילויות קריפטו, ובתוך כך פטרה את כל היחידים והעסקים ממס קריפטו עד שנת 2023.
כך, כל הפעילויות הכרוכות במטבעות המבוזרים, כולל כרייה ומסחר יומי מוסמך, לצד עסקאות ארוכות טווח, נחשבות כהשקעות אישיות - מה שהופך אותן לפטורות ממס הכנסה וממס רווחי הון כאחד. החוק החריג הזה נוצר כדי לחזק את הכלכלה הדיגיטלית של בלארוס, וכאמור, בשנת 2023 הוא יעמוד לבדיקה. עד אז, בלארוס היא מקלט מס קריפטו אידיאלי.
פורטו ריקו: המפלט מהמס הפדרלי של ארצות הברית
פורטו ריקו משמשת עבור אזרחים אמריקאים את התפקיד שמשמשות פורטוגל או בלארוס עבור האירופאים. פורטו ריקו היא מדינת חסות של ארצות הברית, מה שמאפשר לה לקבוע את חוקי המס שלה בעצמה, בלי להיות כפופה לחוקי המס האמריקאים.
למרות שהבית הלבן הודיע לפני שבוע על תוכנית להגדרת קווי המתאר של הרגולציה על המטבעות המבוזרים והנכסים הדיגיטליים, התוכנית צפויה להיכנס לתוקף בתהליך איטי שיניב את פירותיו רק בעוד שנים מעכשיו. עד אז, בארצות הברית, משקיעים משלמים מס בשיעור שעשוי להגיע עד 37% על רווחי הון לטווח הקצר, ועד 20% על רווחים לטווח הארוך - אלה חלים עם נכסי קריפטו ונכסים אחרים המוחזקים במשך יותר משנה.
בפורטו ריקו, לעומת זאת, נכסים דיגיטליים שנרכשו על ידי תושבים פורטו-ריקנים פטורים לחלוטין ממס רווחי הון. כלומר, שיעור מס הקריפטו למעשה נקבע בהתאם לזמן הרכישה של המטבע. תושב ארצות הברית שבבעלותו מטבעות קריפטו שנרכשו טרם המעבר לפורטו-ריקו, עדיין יצטרך לשלם מס בכפוף לחוקים האמריקאים. אבל רווחים ממטבעות ועסקאות קריפטו שנרכשו לאחר קבלת תושבות פורטו-ריקנית, פטורים לחלוטים ממס רווחי הון. כל מה שצריך בשביל לזכות בהקלות המס שמציעה פורטו-ריקו, הוא לשהות באי לפחות 183 ימים בשנה.
גם בעלי עסקים זוכים לתמריץ אם ישתקעו בפורטו-ריקו. חברות הממוקמות בארצות הברית כפופות למס חברות פדרלי של 21% בתוספת מס מדינה, אבל חברה המייצאת את שירותיה מפורטו ריקו מחויבת במס חברות של 4% בלבד.
כך, המדינה הקריבית, על האקלים הטרופי, החופים הציוריים וחיי הלילה השוקקים שלה, מושכת אליה מתעשרים אמריקאים רבים, שלא רק זוכים ליהנות מהטבות מסים ומפטור ממס רווחי הון בפרט, הם גם זכאים להמשיך להחזיק את הדרכון האמריקאי שלהם.
אחרי כמעט עשור של מעורבות בקהילת הקריפטו, היזם והמשקיע דיוויד ג'ונסטון, עבר בגיל 36 מאוסטין, טקסס, לפורטו-ריקו. הוא עבר עם הוריו, אשתו, שלוש בנותיו והחברה שבבעלותו וסיפר על כך בריאיון לרשת CNBC: "שם נמצאת הקהילה שלי. לשם הולכים האנשים שאני מכיר ואוהב, והם הולכים לשם כדי לבנות משהו מגניב. משהו שעוזר לאנשים רגילים, וזה מה שאני אוהב בקוד פתוח. זה מה שאני אוהב בבלוקצ'יין. זה פתוח לכולם".
אל סלבדור: הקריפטו הפך למטבע רשמי
אל סלבדור היא אולי היהלום שבכתר קהילת הקריפטו בעולם, גם אם יהלום לא מלוטש במיוחד. החזון השאפתני של הנשיא, נאיב בוקלה, יצא לדרך בספטמבר 2021 עם הפיכתה של אל סלבדור למדינה הראשונה שאימצה את הביטקוין כמטבע רשמי במדינה, לצד הדולר האמריקאי.
הנשיא הסלבדורי בוקלה, הכריז על תוכניותיו לגייס מיליארד דולר דרך אגרות חוב המבוססות על ביטקוין, ולרכוש עבור המדינה, בנוסף, ביטקוין בשווי של 15 מיליון דולר. כל זה על רקע הצניחה של המטבע המבוזר הנפוץ בעולם, מאז שיאו בנובמבר, בכ-50%.
כחלק מהצעד המהפכני שעשתה אל סלבדור כשאימצה את הביטקוין כמטבע רשמי, היא השיקה גם ארנק וירטואלי לאומי, המכונה "צ'יבו", ולמעשה נותן מענה נוח ונגיש ללא פחות מ-70% מהאזרחים הסלבדורים שמעולם לא היו חלק מהמערכת הבנקאית.
כבר אז התעוררו מחאות נרחבות באל סלבדור שקראו למנהיג לסגת מההרפתקה הדיגיטלית, והיום כבר ברור כמעט לכולם שהם צדקו - המהפכה באה על חשבון האזרחים. בינואר 2022 פרסמה קרן המטבע הבינלאומי דוח בו ניסתה לדחוק בממשלת אל סלבדור לנטוש את אימוץ הביטקוין כמטבע חוקי. מנהלי הקרן הדגישו את הסיכונים הגדולים הכרוכים בשימוש בביטקוין, שעלולים לאיים על היציבות המאקרו-כלכלית ועל האזרחים. אמנם, מחברי הדוח הכירו בכך שהנגישות של הארנק הדיגיטלי תעזור להאיץ את פעילות המשק, אך הדגישו כי נחוץ פיקוח אדוק בנושא והביאו לדוגמה שלל מקרים של גניבת זהויות והונאות דיגיטליות שדווחו במדינה.
בנוסף מחברי הדוח הזכירו כי אל סלבדור היא בעלת חוב של קרן המטבע הבינלאומית, ממנה לוותה 1.3 מיליארד דולר. לפי התחזיות של הקרן, ללא שינוי במדיניות הנוכחית באל סלבדור, החוב הציבורי יעלה עד ל-96% מהתמ"ג עד שנת 2026, מה שימקם את המדינה במסלול הידרדרות בלתי יציב.
סינגפור: עסקאות במטבעות קריפטו פטורות לחלוטין ממס
בהיעדר מס רווחי הון, סינגפור הפכה לביתן של בורסות קריפטו רבות. המדיניות המקלה שלה גורסת ששום עסקה במטבע קריפטו, מכירה, או מסחר בו, לא מחויבת במס. מס הכנסה, לעומת זאת, כן מוטל על עסקים שמקבלים מטבעות קריפטו כתשלום. באופן דומה, אם שירות הליבה של חברה קשור למסחר בקריפטו, היא עדיין חייבת במס הכנסה.
מטבעות קריפטוגרפים לא נחשבים כמטבע וגם לא כסחורה בסינגפור, אלא כרכוש בלתי מוחשי. תשלום באמצעות מטבעות קריפטו על סחורות ושירותים נחשב למעשה כסחר חליפין, לא תשלום, מה שלחלוטין פטור ממס.
בנוסף, ממשלת סינגפור העבירה חוקים שונים ביחס לקריפטו ורשת הבלוקצ'יין, מה שהופך אותה לאחת המדינות המזמינות ביותר עבור סטארט-אפים הקשורים בעולם המטבעות הדיגיטליים.
מלזיה: עסקאות חד־פעמיות פטורות ממס
השכנה של סינגפור, מלזיה, גם היא מדינה פטורה ממס קריפטו. גם שם מטבעות הקריפטו לא נחשבים כנכסי הון, וכך עסקאות קריפטו פטורות ממס עבור משקיעים בודדים, אבל עם כוכבית: עסקאות קריפטו פטורות ממס רק כשהן אינן סדירות או חוזרות על עצמן. כלומר, המסחר היומי בקריפטו כן מחויב במס. עבור עסקים, רווחים כפופים למס הכנסה, בין אם הרווחים הם במטבע קריפטו ובין אם במטבע "פיאט".
גיברלטר: הבורסה המשולבת הראשונה בעולם
גם גיברלטר, מקלט מס ידוע, רואה בשוק הקריפטו מכרה זהב. כדי להינות מההון שהענף יכול להניב לה, היא הפכה את בורסת המניות שלה לבורסה המשולבת הראשונה בעולם, בה אפשר יהיה לסחור גם באיגרות חוב רגילות וגם במטבעות קריפטו מובילים, כמו ביטקוין ודוג'קוין.
הרעיון המהפכני של גיברלטר נועד למשוך משקיעים מרחבי העולם, וכדי שהוא לא יפספס את המטרה וימשוך דווקא את השוק השחור, הממשלה במדינה הנמצאת בטריטוריה של הממלכה המאוחדת מתכננת להנהיג רגולציה מוקפדת מאוד. הכללים החדשים צפויים לעמוד גם בסטנדרטים של הכלכלות המובילות בעולם, כדי שאלו לא יטילו עליה סנקציות כלכליות העלולות להוביל למפלה כלכלית של המדינה.
איי קיימן: אין מס הכנסה או מס רווחי הון על תושבים
עוד גן עדן קריבי, המזוהה בתור מקלט מס עבור עסקים ומשקיעים גם מחוץ לשוק הקריפטו וגם בתוכו, הוא איי קיימן. הן עבור משקיעים יחידים והן עבור עסקים, איי קיימן משמשת כמקלט מס עבור מחזיקי מטבעות קריפטו, בזכות זה שלא מוטל בה מס חברות על עסקים, ולא מס הכנסה או מס רווחי הון על תושבים.
שוויץ: סוחרים לא מוסמכים פטורים ממס
שוויץ גם היא מזמן ידועה בתור אחת המדינות הטובות בעולם לחיות בה ובפרט בכל הנוגע למיסוי. בשוויץ אמנם שיעור מס הקריפטו אינו עומד על אפס, אבל חוקי המס על מטבעות דיגיטליים שונים חריגים בהשוואה למדינות אחרות בעולם.
כריית קריפטו ומסחר יומי בו כפופים למס, בנוסף למס עושר שנתי המוטל על הרווח הנקי בכל שנה, אבל עבור משקיעים בודדים, שאינם סוחרים מוסמכים, רווחי קריפטו פטורים ממס רווחי הון, כך שלמעשה, מכירה ומסחר בקריפטו פטורה ממס.
גרמניה: פטור ממס בעסקה של עד 600 אירו
אחת הכלכלות המובילות בעולם מנהיגה גם היא גישה ייחודית משלה להתמודדות עם שוק המטבעות הדיגיטליים, אבל יכולה להיחשב מקלט מס קריפטו רק באופן חלקי. המטבעות המבוזרים נכנסים תחת קטגוריה מיוחדת הנקראת "כסף פרטי" (ולא סחורה או מניה).
מסחר בקריפטו נחשב בגרמניה למכירה פרטית, מה שהופך אותו לפטור ממס לחלוטין, כל עוד הרווחים מהעסקה אינם גבוהים מ-600 אירו. מי שבוחר למכור את מטבעות הקריפטו שלו לאחר תקופה של שנה ממועד הרכישה, פטור לחלוטין ממס, בלי קשר לגובה הרווחים. עסקאות לטווח קצר עדיין מחויבות במס של 28%. המרה של קריפטו למטבע "פיאט" רגיל כן תהיה כפופה למסים במשך 10 שנים ממועד הרכישה.
מדינות נוספות שמקלות במס על משקיעי הקריפטו הן סלובניה ודנמרק. בסלובניה, רק כריית קריפטו מחויבת במס בעוד שרווחי ההון אינם מחויבים במס ואינם נחשבים כחלק מההכנסה. גם בדנמרק, כל רווחי ההון מקריפטו פטורים לחלוטין ממס, וכך גם המסחר במטבעות קריפטו.
על רקע המלחמה באוקראינה: הקריפטו עובר לקדמת הבמה של הכלכלה
אחרי הפלישה הרוסית לאוקראינה, ובצל הסנקציות המתרחבות של המערב על מוסקבה, מטבעות הקריפטו עברו לקדמת הבמה של הכלכלה הגלובלית. ממשלת אוקראינה גייסה תרומות במטבעות קריפטוגרפיים בשווי של עשרות מיליוני דולרים ומהצד השני של המתרס גובר החשש שהמטבעות המבוזרים יהפכו למסלול עוקף סנקציות לרוסיה. בורסות הקריפטו ברחבי העולם מקבלות קריאות להפסיק את המסחר עם רוסיה או משקיעים רוסיים שנמצאים ברשימה השחורה של המערב, אך נכון לשעה זו רובן מתנגדות לתפוס צד במלחמה הכלכלית.
זה נובע כמובן מהקונספט שמאחורי המטבעות המבוזרים. הביטקוין, מטבע הקריפטו הראשון, נולד מתוך חזון לייצר כלכלה חדשה, המבוססת על שקיפות ויעילות, וכן מתוך השאיפה להסיט את מוקד הכוח מהבנקים וחברות האשראי. אין חברה "ביטקוין בע"מ" ואין גם "משרדי ביטקוין". יש פרוטוקול פתוח ורשימת חוקים מחייבת, כך שכל מי שרוצה להשתתף במערכת השיתופית יכול, כל עוד הוא נשמע לחוקים.
מאחורי התשואות, הרווחים, וחוקי המיסוי, נמצאת אידיאולוגיה, ששואפת לנטרל את התלות בצד שלישי - לא בנק שיתווך או מדינה שתנפיק את המטבע. המטבעות המבוזרים ורשת הבלוקצ’יין השיתופית מבטיחים שהכוח לא יישמר במוקד אחד, ושהמערכת, השיתופית בהגדרתה, תישען על התנהגות המשתתפים, המקבלים תמריץ כלכלי להתנהג בהתאם לפרוטוקול.
לכן, סביב חלק מקהילות הקריפטו המובילות בעולם מתפתח, לצד ההיבט הכלכלי, גם ההיבט החברתי והאידיאולוגי של העניין. במדינות כמו גרמניה או שוויץ, תנאי המס הם העיקר עבור מהגרי הקריפטו, אבל קהילות הקריפטו בפורטוגל, למשל, או בפורטו-ריקו, מושכות אליהן גם צעירים ומשפחות עם חזון לחיים אחרים, כמו משפחת ג'ונסטון האמריקאית או משפחת טאיהוטו ההולנדית, שחולמת להקים כפר קהילתי שיתנהל לאור הערכים שעליהם צמח הרעיון של מטבעות מבוזרים.
החזון של טאיהוטו הוא להקים קהילה אלטרנטיבית, שם, למשל, הקרקעות יחולקו לפי מטר מרובע וימכרו כ-NFT, כדי לסמן בעלות. בנוסף, בתוך הקהילה תתבצע כריית ביטקוין באמצעות אנרגיה סולארית ואנרגיית רוח, ולאחר מכן החום שמייצרות אסדות הכרייה ישמשו כדי לחמם בתים בחורף, במעין מערכת סגורה. "אנחנו רוצים לבנות אורח חיים מבוזר", מסביר אב המשפחה, "זה העתיד".
המפלט מהמס הישראלי על הקריפטו עובר בדרך הקשה
בישראל, עת מימוש מטבעות הקריפטו, כלומר מכירה או המרה שלהם, נדרש המשקיע לשלם מס רווחי הון. ואם מקלטי המס האקזוטיים נראים לאותם משקיעים אטרקטיביים, כדאי שידעו שהדרך אליהם ארוכה וקשה הרבה יותר מטיסה לחוף עמוס בעצי קוקוס.
"ישראלים חייבים במס בהתבסס על תושבות, על מנת לנתק את הקשר למשטר המס הישראלי, צריך לעזוב את הארץ ולנתק את הזיקה אליה, באופן שמרכז החיים לא יהיה בישראל, יש מספר מבחנים שנקבעו על מנת לדעת מתי מרכז החיים לא בישראל, וזה כולל גם את מספר ימים בהם האדם חי מחוץ לישראל, וגם פרמטרים נוספים כמו האם הוא ממשיך לקבל שירותים מהארץ, כמו שירותי בנקאות", מסביר רואה החשבון אמיר פלד, סמנכ"ל כספים במשרד ניר פורת ושו"ת. כלומר, על מנת לא לשלם מס רווחי הון על רווחים מקריפטו, אין די ברישום כתובת בחו"ל, אלא כצעד ראשון יש לעזוב פיזית את החיים בישראל ולעבור לחיות באופן קבוע למדינה עם משטר המס הנוח יותר. אך זה עדיין לא הכל.
יתכן שגם אם עזבתם ומרכז החיים שלכם יצא מישראל, תצטרכו לשלם מס על הרווחים שהצטברו בתקופה בה הייתם תושבים שמרכז חייהם בישראל. ככלל, אירוע המס על קריפטו נוצר בעת מימוש הנכס. כלומר, אם יש לכם קריפטו שנקנה ב-2010, עד ינואר 2020 הוא צבר רווחי הון של 3 מליון שקל על הנייר, כיוון שלא מימשתם אותו. בינואר 2020 התבצע ניתוק זיקה ועברתם למדינה אחרת, ובמרץ של אותה שנה מימשתם את הקריפטו. מרבית עליית הערך נוצרה בתקופה בה הייתם תושבי ישראל, אך אירוע המס עצמו נוצר לאחר ניתוק הזיקה. השאלה במקרה זה היא האם יש מיסוי בעת ניתוק הזיקה, על עליית הערך בנכס, למרות שלא נוצר אירוע מס? "הקריפטו הוא תחום חדש ואין עוד פרקטיקת מיסוי עמוקה, אך ישנם מצבים בהם עמדת רשות המסים היא שיש לערוך התחשבנות מס בעת הניתוק, גם אם לא אירע עדיין אירוע מס, והדבר מותר על פי חוק. לכן, ישנה אפשרות שעמדת רשות המסים במקרה כזה היא שבעת הניתוק יהיה צורך בתשלום מס על עליית הערך", מסכם פלד.
אתי אפללו