האם היפוך המגמה בכלכלה נרשם בתקופת ממשלת בנט?

שם: נפתלי בנט
מפלגה: ימינה
מקום: ועידת ידיעות אחרונות
תאריך: 21.3.22
ציטוט: "ירשנו כלכלה בקריסה, בקיטון [...] ופשוט הפכנו את זה לצמיחה"
ציון: לא נכון

ראש הממשלה נפתלי בנט התארח בוועידת ידיעות אחרונות. המראיין נחום ברנע שאל האם בצל ההתפרצות המחודשת של הקורונה יש כוונה להחזיר חלק מההגבלות. בנט הסביר שכרגע משמרים את חובת המסכות ושככל הנראה נכנסים לעידן אנדמי, ולאחר מכן הוסיף: "אני מאוד גאה במדיניות שלנו לשמור על מדינת ישראל פתוחה, לשמור על הכלכלה פועלת בגל הרביעי והחמישי, והיום אנחנו רואים צמיחה של 8%. ירשנו כלכלה בקריסה, בקיטון, ירשנו דיכאון ופשוט הפכנו את זה לצמיחה. אם יגיע וריאנט חדש נלמד אותו ובהתאם ננהג".

את הטענה שהקורונה נכנסת לשלב האנדמי שלה לא בדקנו כאן וייתכן שטענה זו תיבדק בנפרד. כאן בדקנו האם בנט צודק כאשר הוא אומר שממשלתו ירשה כלכלה בקריסה וקיטון ושהוא הפך את המגמה. הממשלה הנוכחית הושבעה ב-13 ביוני 2021. כלומר, יש לבחון מה היה המצב הכלכלי ביוני 2021.

מטעמו של בנט לא הועברה תגובה או גיבוי כלשהו לנתונים עליהם הוא הסתמך בדבריו, ולכן בחנו מספר אינדיקטורים כלכליים. ראשית, הצמיחה. בנק ישראל מציג את השינוי בתמ"ג לפי רבעונים, ביחס לרבעון הקודם. בניכוי עונתיות, הרבעון השני של 2021, שנגמר ב-30 ביוני, נהנה מצמיחה של כ-3.7% לעומת הרבעון הראשון. אמנם ברבעון הראשון, כנראה בשל הסגרים, הייתה נסיגה של כ-0.3% (שהגיעה אחרי שני רבעונים של צמיחה), אבל העובדה היא שהכלכלה הישראלית התחילה להתאושש עוד לפני שהממשלה הנוכחית הושבעה, שכן לא סביר שכל הצמיחה של הרבעון השני הגיעה בשבועיים שבין ה-13 ביוני ל-30 ביוני. ברבעון השלישי, כבר תחת ממשלת בנט, הצמיחה עמדה על 1.7% וברבעון הרביעי על 4.1%. ללא ניכוי עונתיות, ברבעון השני של 2021 הצמיחה הייתה של כ-7.2%, לאחר שברבעון הראשון הייתה ירידה של כ-4.7% (שוב, לאחר שני רבעונים של צמיחה). כמו כן, לפי מדד זה ברבעון השלישי של 2021, הרבעון המלא הראשון של הממשלה הנוכחית, נרשמה התכווצות של כ-0.9% לעומת הרבעון השני. ברבעון הרביעי הצמיחה עמדה על 9.6% לעומת הרבעון הקודם.

עוד לפי בנק ישראל, ב-2021 הצמיחה השנתית עמדה על 7.8%, בדומה לאותם 8% צמיחה עליהם בנט דיבר. הצמיחה הזו הייתה גבוהה יותר ממה שחזו בבנק ישראל. עם זאת, כפי שניתן להבין מהניתוח הרבעוני, לא כל הצמיחה הזו הושגה הודות לעבודה של ממשלת בנט.

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מספקת את שווי התמ"ג (במחירי 2015), לפי רבעונים, כשהפרסום האחרון הוא לרבעון השלישי של 2021. לפי הנתונים האלו, ברבעון הרביעי של 2019 התמ"ג עמד על 314.5 מיליארד ש"ח, התמ"ג הרבעוני הגבוה ביותר לשנת 2019 (וגם גבוה יותר מכל תמ"ג רבעוני אחר ב-2018 ו-2017, השנים האחרות שמופיעות בקובץ הנתונים). ברבעון הראשון של 2020 התמ"ג ירד ל-303.3 מיליארד ש"ח, והמשיך לרדת ל-274.8 מיליארד ש"ח ברבעון השני. לאחר מכן נראתה התאוששות מסוימת, עם 303.6 מיליארד ש"ח ברבעון השלישי ו-312.9 מיליארד ש"ח ברבעון האחרון של 2020. עדיין מדובר בתמ"ג נמוך יותר מזה שבו נגמרה 2019. ברבעון הראשון של 2021, כנראה בשל הסגר השלישי, הייתה ירידה ל-301.2 מיליארד ש"ח. ברבעון השני, זה שחתם את כהונת הממשלה הקודמת, התמ"ג לראשונה עקף את התמ"ג הרבעוני של סוף 2019, עם 319.4 מיליארד ש"ח. ברבעון השלישי דווקא התמ"ג ירד מעט, ל-315.5 מיליארד ש"ח, עדיין יותר מסוף 2019.

אמנם ניתן לטעון שלולא המשבר ב-2020 מצב התמ"ג היה טוב יותר, אבל הדבר כן מראה שעוד בטרם הושבעה ממשלתו של בנט חלה התאוששות והתמ"ג חזר לממדיו שקדמו לקורונה, כך שבעייתי לטעון שבנט קיבל לידיו "כלכלה מצומקת" או בקיטון.

אפשרות נוספת, שניתנה לנו בהשראת שר האוצר אביגדור ליברמן, היא לבחון את הכנסות המדינה ממע"מ ביחס לתקופה שקדמה לקורונה, כאינדיקציה לפעילות העסקית (הוא השווה את ההכנסות ממע"מ בפברואר 2022 להכנסות ממע"מ בפברואר 2019 כדי להראות שהפעילות העסקית במצב טוב). לשם כך בדקנו את דוחות ביצוע התקציב וריכזנו אותם כאן. בהשוואת סך המע"מ שהתקבל במחצית הראשונה של כל שנה, אז במחצית הראשונה של 2019 ההכנסות עמדו על 49.6 מיליארד ש"ח, במחצית הראשונה של 2020 הסכום ירד ל-46 מיליארד, ובמחצית הראשונה של 2021 עלה ל-55.1 מיליארד ש"ח, 5.5 מיליארד יותר מאשר במחצית הראשונה של 2019. כלומר, גם לפני כניסת בנט לתפקיד ניכר שיפור באינדיקטור זה.

עוד אינדיקטור הוא הגירעון. לפי דוח ביצוע התקציב, הגירעון הגיע לשיאו (11.4%) בפברואר 2021, ולאחר מכן התחיל לקטון. פירוש הדבר הוא שכאשר בנט נכנס לתפקידו כראש הממשלה הגירעון כבר היה במגמת שיפור. הדוח גם מראה שהוצאות המדינה הגיעו לשיא במרץ 2021 (47.1 מיליארד ש"ח), ולאחר מכן ירדה בחדות. ביוני 2021 הוצאות המדינה כבר עמדו על 38.2 מיליארד ש"ח, לעומת 32 מיליארד ש"ח בחודש המקביל ב-2019. במחצית השנייה של 2021, שכבר הייתה תחת בנט, ההכנסות ממע"מ כבר עמדו על 62.1 מיליארד ש"ח, לעומת 50.4 מיליארד המחצית השנייה של 2019.

ניתן גם לבחון את מצב האבטלה. לרוב חישוב האבטלה של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נעשה לפי בלתי מועסקים, קרי בני 15 ומעלה שלא עובדים ומחפשים עבודה באופן פעיל. בגלל הקורונה, הלמ"ס בוחנת עוד שתי אופציות: מי שנעדרים זמנית מעבודתם בגלל הקורונה (למשל, חל"ת) ומי שיצאו בכלל מכוח העבודה (כלומר, אינם עובדים ואינם מחפשים עבודה) בגלל הקורונה. במחצית הראשונה של יוני 2021, אז הממשלה הנוכחית הושבעה, היו כ-398,400 איש שנכנסו לאחת ההגדרות האלו, ובכך היוו שיעור אבטלה של 9.5%. אכן מדובר בנתון גבוה, ומאז מספר המובטלים מכל הקטגוריות ירד לכ-248,900 איש, שמהווים שיעור אבטלה של 5.8% (נתונים למחצית השנייה של חודש פברואר 2022). כלומר, תחת הממשלה הנוכחית שיעור האבטלה ירד משמעותית. עם זאת, לא מדובר במגמה חדשה: אם ניקח למשל את המחצית הראשונה של מרץ 2021, לפני הבחירות לכנסת ה-24, היו כ-492,700 איש בכל הקטגוריות, שהיוו 12% אבטלה. כלומר, תחת הממשלה הנוכחית מצב האבטלה אכן השתפר, אבל היא לא הפכה מגמה.

ישנם גם דוחות שניתחו את הכלכלה הישראלית בתקופה זו. כך למשל, דוח המדיניות המוניטרית למחצית הראשונה של 2021, מתוכה ממשלה בנט כיהנה רק שבועיים, אותו הפיק בנק ישראל, מכיל את הקביעות הבאות: "במהלך המחצית הנסקרת ולאחר היציאה מהסגר השלישי התאושש המשק הישראלי בקצב מהיר. זאת על רקע יעילות החיסונים, שהביאה לירידה חדה של שיעורי התחלואה ואפשרה הקלה נרחבת של המגבלות על הפעילות. [...] הנתונים והאינדיקטורים שהוצגו בפני הוועדה במחצית הנסקרת העידו על חוסנו של המשק לאחר שני הסגרים שהוטלו בשנת 2020, ועל קצב ההתאוששות המהיר לאחר היציאה מהסגר השלישי וההקלה הנרחבת במגבלות על הפעילות- עם דעיכת מגיפת הקורונה בישראל".

לסיכום, אכן חל שיפור כלכלי תחת הממשלה הנוכחית, אך שורה של אינדיקטורים וכמו כן ניתוח של בנק ישראל מראים שלמרות הפגיעה בכלכלה הישראלית ב-2020 בשל הסגרים, נראתה מגמת התאוששות כבר במחצית הראשונה של 2021, לפני השבעת ממשלת בנט-לפיד. לכן דבריו של בנט לא נכונים.