ביטקוין / צילום: Shutterstock
בית המשפט העליון חייב את רשות המסים להשיב לשי סיבוני, מי שכונה "מלך ההימורים המקוונים", כ-3.3 מיליון שקל שנתפסו במטבעות ביטקוין ואת'ריום במסגרת הליך פלילי שנוהל נגדו, לאחר שהמדינה ניסתה להתחמק מחובתה להשיב את הכספים במסגרת הסדר הטיעון עם סיבוני.
בהסדר טיעון התחייבה המדינה לאפשר לסיבוני לפדות את מטבעות הביטקוין והאת'ריום שנתפסו בארנק הדיגיטלי שלו, בתמורה להרשעתו בעבירות מס בהיקף עשרות מיליוני שקלים ובעבירות הימורים מרובות. אלא שזמן קצר לאחר מכן עלה שווי המטבעות הווירטואליים התפוסים מכמיליון שקל למעל 3 מיליון שקל, ואז המדינה "התחרטה" על תנאי ההסדר שמאפשרים לסיבוני את פדיון הכספים על-פי שוויים הקודם, והטילה על הכספים עיקול חדש - הפעם באמצעות רשות המסים.
כשסיבוני ביקש את הכסף חזרה על-פי תנאי הסדר הטיעון, טענה "המדינה" כי אין לה סמכות לחייב את רשות המסים להשיב את הכספים, וכי מדובר בעיקול חדש; אלא שבית המשפט העליון פחות אהב את התרגיל שעשתה המדינה, והורה לרשות המסים להחזיר לסיבוני את הכספים לאלתר, ולא לנסות "לסכל" את ההסדר בדרכים עקלקלות.
"אין זה ראוי שהמדינה תתחייב בהסדר טיעון כי המשיב (סיבוני, א' ל"ו) יוכל לקבל את המטבעות הווירטואליים לאחר פדיונם, ותסכל התחייבות זו באמצעות רשות המסים ופקיד שומה חיפה, המהווים זרועות שלה", כתב המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, השופט ניל הנדל.
עוד נקבע כי "לא ניתן בנסיבות המקרה לקבל את טענת המערערים (רשות המסים, פקיד שומה חיפה, א' ל"ו) לחוסר סמכות המדינה להסיר את העיקולים במסגרת הסדר הטיעון. זאת, שכן המדינה אינה כפופה לרשות המסים ופקיד שומה חיפה, אשר ידעו על הסדר הטיעון וסירבו לקחת בו חלק. לו הייתה להם הסתייגות, היה עליהם להעלות אותה לפני המדינה טרם התגבש הסדר הטיעון.
"לנוכח נסיבות הסדר הטיעון בענייננו, המדינה, רשות המסים ופקיד השומה מנועים מלפעול באופן המסכל אותו. בל נשכח כי בניגוד להליכים רבים אחרים, הצד שעומד מול הפרט בהליך הפלילי מוגדר על-פי חוק כמדינת ישראל, ומכאן כוחו ומעמדו".
שווי המטבעות התפוסים זינק למיליוני שקלים
ההחלטה, במסגרתה "נוזף" בית המשפט העליון שוב במדינה על התנהלותה במסגרת הליכי חילוט ועיקול, ניתנה כאמור בעניינו של שי סיבוני, במסגרת ערעור על החלטות בית המשפט המחוזי בתל אביב, שהורה למדינה להעביר לידי סיבוני מטבעות וירטואליים אותם פדה, חלף חילוטם, בהתאם להסדר הטיעון שנחתם עימו. המערערים - המדינה כמאשימה בהליך הפלילי, רשות המסים ופקיד שומה חיפה - טענו כי רובצים על הנכסים הללו עיקולים שמונעים את העברתם לחזקת סיבוני.
הרקע לסכסוך הוא הליך פלילי שנוהל נגד סיבוני. ביולי 2018 הוגש נגדו ונגד אחרים כתב אישום שייחס לו, בין היתר, פעילות בלתי חוקית ממנה נבעו הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים עליהן לא דיווח לרשות המסים. המדינה טענה כי בגין פעילותו הבלתי חוקית הוא נדרש לשלם מס של כ-46 מיליון שקל.
במסגרת ההליך הוטלו צווי עיקול על נכסים של סיבוני, לשם הבטחת תשלום חוב המס, ביניהם פרטי רכוש וכן מטבעות וירטואליים מסוג ביטקוין ואת'ריום.
כאמור, במסגרת ההליך הפלילי חתמה המדינה עם סיבוני על הסדר טיעון, במסגרתו הודה סיבוני כי בשנים 2018-2014 ארגן יחד עם אחרים מערך של הימורים אסורים בהיקף של מיליוני שקלים.
סיבוני הודה והורשע בריבוי עבירות של ארגון הגרלות והימורים, עבירות של עשיית פעולה ברכוש אסור בניגוד לחוק איסור הלבנת הון, אי-הודעה על שינוי התעסקות; ריבוי עבירות של מרמה ותחבולה; ריבוי עבירות של השמטת הכנסה; וריבוי עבירות של אי ניהול פנקסי חשבונות.
במסגרת הסדר הטיעון הוסכם עוד כי סיבוני ירצה 24 חודשי מאסר בפועל, מאסר על-תנאי וחילוט הרכוש התפוס בידי המדינה. עוד נקבע כי סיבוני יוכל לפדות את פרטי הרכוש התפוס, בהפקדת שוויים המלא.
כמו כן, הודגש כי ענייני המס וחבותו האזרחית של המשיב לרשויות המס מתנהלים בנפרד ובמובחן מההליך הפלילי. רשות המסים לא הסכימה להסדיר את חוב המס של סיבוני במסגרת הסדר הטיעון, וההליכים נוהלו בנפרד. במסגרת אישור ההסדר בבית המשפט הוסכם כי שווי מטבע ביטקוין, לצורכי הפדיון, הוא 8,788 דולר.
כחודש לאחר מתן גזר הדין, ביקש סיבוני לפדות חלק מהרכוש התפוס והסכים לחילוט יתרתו. הרכוש אותו ביקש לפדות כלל שעונים, תכשיטים ואת המטבעות הווירטואליים. בהתאם להחלטת בית המשפט, צוין בבקשה לפדיון הרכוש כי השווי המוסכם לפדיון 19.15 מטבעות הביטקוין הוא 581,621 שקל, והשווי המוסכם לפדיון 83 מטבעות האת'ריום הוא 64,426 שקל.
בית משפט קמא הורה להנפיק למשיב שוברים בסך כולל של 1,002,248 שקל לצורך פדיון הרכוש. אלה שבין לבין חלו תנודות בערך המטבעות הווירטואליים, שעלה באופן ניכר ביחס לשווי המוסכם לפדיונם - ושווי המטבעות התפוסים זינק למיליוני שקלים.
בינואר 2021, כשסביוני ניסה לפדות את המטבעות הווירטואליים על-פי שווים בהסדר הטיעון, סירבה המדינה להשיב לו את הכספים. שישה ימים לאחר שהוא הפקיד את מלוא הסכום לפדיון פרטי הרכוש, הוצא צו עיקול נוסף על הרכוש התפוס, הפעם כאמור על-ידי רשות המסים.
המחוזי: זכות הפדיון שניתנה לסיבוני בהסדר הטיעון היא התחייבות שלטונית
סיבוני פנה לבית המשפט המחוזי, באמצעות עורכי הדין שילה ענבר, תמיר סננס, שחר חצרוני ושלי גבאי ממשרד נוי-סננס -שפרלינג-חצרוני, בבקשה להשבת המטבעות הווירטואליים - וניצח.
בהחלטת המחוזי בבקשה להשבת הרכוש התפוס, נקבע כי אין בסיס לעמדת המדינה לפיה אין בידה לשחררו. נפסק כי משניתן צו חילוט, הרכוש הופקע מידי סיבוני, והבעלות בו הועברה לידי המדינה, כך שהעיקול הראשון אינו רובץ עליו עוד.
בנוסף, נקבע כי זכות הפדיון שנתנה המדינה לסיבוני בהסדר הטיעון היא התחייבות שלטונית לכך שהוא יקבל זכות ראשונים לרכוש את הרכוש התפוס מידי המדינה, ובמועד הטלת העיקול השני שהטילה רשות המסים, הרכוש התפוס היה בבעלות המדינה מכוח צו החילוט, והעיקול השני אינו תופס אותו.
לבסוף, צוין כי רשות המסים יכולה לפעול על-מנת לגבות את חובות סיבוני מהרכוש המדובר לאחר שיחזיק בו. על-מנת למנוע את הברחת הנכסים, ובכך לסכל את הליכי גביית חוב המס, נקבע כי השבת הרכוש תעשה באמצעות העברת המטבעות הווירטואליים לארנק דיגיטלי שיהיה רשום על שם סיבוני.
העליון: הסכמת המדינה להסדר הטיעון כמוה כוויתור על זכויותיה בכספים
על החלטה זו ערערו המדינה ורשות המסים לבית המשפט העליון. בין לבין שוחררו לידי סיבוני השעונים והתכשיטים, אך המטבעות הווירטואליים נותרו תפוסים. הוסכם כי אם ערכם יירד עד מתן פסק הדין בערעור, והערעור יידחה, הפרש השער ייזקף על חשבון חובו של סיבוני לרשות המסים.
בית המשפט דחה את הערעור, תוך שהוא מותח ביקורת על התנהלות המדינה בהטלת העיקול החדש ובניסיון להתחמק מהחזק הכספים. "המדינה התחייבה שהמשיב (סיבוני, א' ל"ו) יקבל לידיו את המטבעות הווירטואליים לאחר פדיונם, במובן זה שהעיקול הראשון אינו תופס אותם ואינו מונע את העברתם אליו. כמו כן, לנוכח נסיבות המקרה, קיימת מניעה על הטלת עיקולים על-ידי רשות המסים ופקיד השומה, שיסכלו את קיום התחייבות המדינה, שבעקבותיה שינה המשיב את מצבו לרעה. לו ביקשה המדינה להתנות השבה של רכוש התפוס על-ידה, היה עליה לעשות זאת באופן מפורש במסגרת הסדר הטיעון. אין במאפייניהם הייחודיים של מטבעות וירטואליים כדי לעלות או להוריד בעניין זה".
השופט הנדל ציין עוד כי "הסכמת המדינה להסדר הטיעון כמוה כוויתור על זכויותיה בכספים, במובן זה שהמשיב רשאי לפדות אותם, כאמור בהסדר".
באי-כוחו של שי סיבוני, עו"ד שילה ענבר, תמיר סננס, שחר חצרוני ושלי גבאי ממשרד נוי-סננס-שפרלינג-חצרוני, ציינו בתגובה לפסק הדין: "אנו מברכים על פסק הדין התקדימי והצודק, ומודים לשופטי בית המשפט העליון על שהתייצבו באומץ לצידו של האזרח הקטן, עבריין ששילם את חובו לחברה, וחייבו את המדינה לכבד את התחייבותה כלפיו".