גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הקלות ביבוא או סיכון לחקלאות? השינויים שיכריעו האם נראה תחרות בפירות וירקות

לאחר הפעימה הראשונה ברפורמה בחקלאות, עתה עומד על הפרק שינוי ב"הגנת הצומח", הרגולציה על יבוא תוצרת חקלאית שנועדה להגן ממזיקים • ארגוני החקלאים והאגודה הישראלית לאקולוגיה מסתייגים וחוששים, בעוד היבואנים טוענים כי גם ההצעה הנוכחית לא תביא לתחרות

דוכן ירקות בשוק מחנה יהודה / צילום: Shutterstock
דוכן ירקות בשוק מחנה יהודה / צילום: Shutterstock

כאשר שר האוצר אביגדור ליברמן הכריז לפני כשבועיים על הפעימה הראשונה של הרפורמה בחקלאות, היא לא כללה את אחד הסעיפים המעניינים ביותר: הרפורמה ברגולציות הגנת הצומח. בעוד שארגוני החקלאים היו מוכנים לקבל את הורדות המכסים בתמורה לסבסוד ישיר נרחב מספיק, לגבי הגנת הצומח אמר לגלובס דובי אמיתי, יו"ר התאחדות החקלאים, כי "יכרתו לי את שתי הידיים ולא אסכים לדבר כזה". מהי הגנת הצומח, ומה ברפורמה מעורר אמוציות כאלה?

הגנת הצומח היא הרגולציה השולטת ביבוא פירות וירקות. הגנת הצומח קובעת מי יכול לייבא, מאיפה ובאילו תנאים. המטרה היא מניעת חדירת מזיקים, כדי להגן על החקלאות הישראלית. אך מגבלות נוקשות מדי עלולות ליצור מצב בו רק יבואנים ספציפיים מצליחים לעמוד בהן. במצב כזה התחרות תהיה חלשה, ולא תתרחש הורדת מחירים משמעותית מספיק.

המבקר: "עיכובים שמביאים להיעדר תחרות ולהתייקרות"

בשנה שעברה פרסם מבקר המדינה דוח בנושא "טיפול במונופולין ובריכוזיות בענף המזון". לפיו, "פרק הזמן לטיפול של משרד החקלאות בבקשת יבוא צמחי, לרבות פרק הזמן להשלמת הליך הערכת הסיכונים, נמשך שנתיים בממוצע, ובחלק ניכר מהמקרים - אף כארבע שנים". לדבריהם, העיכוב "גורם בפועל לחסימת יבוא של פירות חדשים ושל פירות מוכרים ממדינות חדשות", מה שעלול להוביל "להיעדר תחרות שיוביל להתייקרות הפירות. למשל, מחיר האננס בישראל גבוה פי 6 בממוצע ממחירו בחו"ל".

כלומר, על-פי מבקר המדינה, התנהלות האגף להגנת הצומח חורגת מהגנה אפקטיבית על הצומח, והבירוקרטיה הניכרת מהווה מכשול ליבוא לגיטימי. "לא קיים נוהל המסדיר את עבודת הוועדה, ושיקוליה אינם שקופים למגישי הבקשות... והוועדה אינה מוגבלת בלוחות זמנים בעבודתה", כתבו במשרד המבקר, וקבעו כי יש לבחון "דרכים נוספות לצמצום פרק הזמן הכולל לטיפול בבקשות ליבוא צמחי, וזאת כדי ליצור בקרב מגישי הבקשות ודאות לגבי סיום הטיפול". בנוסף, הומלץ להקים מתחמי בדיקה בנמלי הים, כך שיהיה ניתן לבצע בדיקות בהתאם לרגולציה הישראלית, ולא לפסול קטגורית יבוא ממדינות שלמות.

הקלות בבירוקרטיה או ערעור חומת ההגנה?

בעקבות הביקורת, משרד החקלאות שואף לשנות את הרגולציה. נעמה קאופמן-פס, מנכ"לית המשרד, אומרת כי "הרגולציה על הגנת הצומח היא קריטית למניעת חדירת מזיקים לישראל, אלא שהיא גם נוצלה במשך זמן רב כחסם יבוא שמונע תחרות ומעלה את יוקר המחיה. במצב היום לוקח שנים רבות לקבל אישור יבוא - עד 13 שנים".

ומה הפתרון בעיניה? "מה שאני רוצה להוביל: לעבור מעבודה בניירת לטובת דיגיטליזציה ומחשוב, להגביר שקיפות, לצמצם בירוקרטיה בעיקר לקבוע קריטריונים שקופים ומסודרים ולוח זמנים ידוע מראש ליבוא תוך ניהול סיכונים. להגן על הצומח ובו-זמנית לאשר באופן אפקטיבי יבוא לגיטימי לארץ". או במילים פשוטות יותר: במקום לדרוש רישיון מיוחד על כל יבוא בנפרד, משרד החקלאות יבצע הערכת סיכונים לכל קטגוריית יבוא, יקבע לה קריטריונים, וכל יבואן שיעמוד בהם - יוכל לייבא בהצגת תעודת בריאות בלבד.

אלא שדוח של מרכז השלטון האזורי, שנכתב בידי ארגוני חקלאים, עובדים לשעבר באגף הגנת הצומח ומומחים מהאקדמיה, קובע כי "שינוי תקנות הגנת הצומח צפויות לגרום להשלכות הרסניות על החקלאות בישראל, יטילו עומס על הכלכלה, יהוו סכנה לבריאות הציבור וצפויים לפגוע בסביבה ובמערכות האקולוגיות". בעיניהם, תעודת הבריאות שנדרשת על-ידי משרד החקלאות "אינה יכולה להבטיח את איכות הסחורה, כיוון שאינה מתייחסת לכל רשימת הנגעים העשויים להגיע עם הסחורה ממדינת המקור". 

ירון סולומון, ראש מחלקת התיישבות בתנועת כפרי האיחוד החקלאי, אומר כי הדוח הוא "תשובה ניצחת לתקנות ההזויות שפורסמו על-ידי משרד החקלאות ובתמיכת האוצר. אגף הגנת הצומח במשרד החקלאות הוא אגף מאוד מקצועי אשר מנע עד היום כניסה של מחלות ומזיקים ומינים פולשים למדינת ישראל. אם התקנות יאושרו במתכונתן המוצעת, זה יהיה בבחינת נפילת 'החומה הסינית' אשר הגנה על החקלאות הישראלית וכן על בריאות הציבור".

במשרד החקלאות מרגיעים: "ניהול הסיכונים נכון"

אך לטענת משרד החקלאות, הם מבצעים ניהול סיכונים נכון. "בפועל, 80% מהסיכון בהגנת הצומח לא נובע מיבוא המוצרים הסופיים, כלומר פירות וירקות", מסבירה מנכ"לית המשרד קאופמן-פס, "אלא מ'חומרי ריבוי' כמו זרעים, שתילים וייחורים. לכן, חומרי הריבוי אינם ברפורמה ויישארו תחת נהלים נוקשים בהרבה. כך גם לגבי פירות שהסיכון בהם יותר גבוה, כמו הדרים, בננה, מנגו ותפוח אדמה".

עוד אומרים במשרד החקלאות כי "ברגולציה החדשה ישנה רשימה של מוצרים להם נעשה מיפוי נגעים עולמי, ועל-פי הסיכון נקבעו דרישות יבוא עולמיות ובהן חלופות"; וכי דרישת תעודת הבריאות תחול רק לאחר הערכת סיכונים של האגף להגנת הצומח.

גם האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה פרסמה נייר המביע הסתייגויות רבות. בעיניהם, "רפורמה זו עשויה לתרום להוזלה מסוימת של עלויות המזון של הציבור, אך גם תגרום נזקים כלכליים, בריאותיים וסביבתיים כבדים".

הם מדגישים את העובדה שברגע שמין מסוים פולש לישראל, קשה עד בלתי אפשרי להיפטר ממנו, והוא יוסיף לנצח עלויות הדברה על החקלאים ויגביל את השווקים אליהם יש גישה. זאת בדומה לפלישת חדקונית הדקל לישראל, שמכבידה עד היום על תעשיית תמרי המג'הול הרווחית.

המחירים-עלו,-הצריכה-ירדה

הפתרון, בעיני האגודה לאקולוגיה, הוא פתיחה הדרגתית ומדודה של היבוא, וקודם כל לפירות וירקות בעלי סיכון נמוך. הם מציעים, בדומה למבקר המדינה, להגדיל את מספר אנשי המקצוע המפקחים על כניסת תוצרת טרייה בנמלים. בנוסף, הם ממליצים למנוע התבססות של מינים מזיקים ולצמצם את תפוצתם באמצעות ניטור וביעור, כך שניתן יהיה בשלבים מוקדמים למנוע התפשטות נרחבת של מזיקים.

הביקורת של היבואנים והמודל הניו זילנדי

היבואנים, מצד שני, טוענים כי הרפורמה אינה הולכת רחוק מספיק. ב"טריפל סל", חברת יבוא ויצוא תוצרת חקלאית, טוענים כי התקנות החדשות "לא יאפשרו יבוא אפקטיבי וכלכלי באופן מלא, וכפועל יוצא הרפורמה לא תביא להוזלה ניכרת במחירים לצרכן".

בעיניהם, "יש מעט מדינות, אם בכלל, העומדות בדרישות הניקיון, ולכן יש תלות בטיפולים והצהרות מרובות". הם מציעים אלטרנטיבה בדמות המודל של ניו זילנד. המדינה, שהיא מעצמת יצוא חקלאי, פירקה את התכנון הריכוזי ופתחה את השוק ליבוא חופשי לחלוטין בשנות ה-80. מאז היא הפכה לאחת מיצואניות החקלאות היחידות בעולם שאינן מסבסדות כלל את המגזר החקלאי. רועי שפלר, סמנכ"ל היבוא בטריפל סל, אומר כי בניו זילנד יש "מערכת פשוטה וידידותית בה המשתמש בוחר את המוצר הרצוי ואת ארץ המוצא המותרת - ומקבל רשימת נגעי הסגר ושיטת טיפול".

בין ההצעה לביקורות יש נקודות השקה מפתיעות, כמו לגבי הצורך בהקמת מתקני טיפול בנמלי הים כאלטרנטיבה לדרישות רגולטוריות שיחסמו גידולים שלמים ומדינות שלמות. במשרד הבריאות מפרטים כי השינויים, לאחר התייחסות להערות הציבור, יוגשו לכנסת בתחילת המושב הבא. השינויים החוקיים הנדרשים, לרבות הענישה ליבואנים שיפרו את החוק, יצטרכו לעבור את ועדת הכלכלה בראשות ח"כ מיכאל ביטון מכחול לבן, שנחשב סימפטי ללובי החקלאי. על כן, אלא אם תהיה פשרה מוסכמת עם ארגוני החקלאים - שר החקלאות עודד פורר יצטרך להתאמץ כדי להעביר את הרפורמות בצורה בה הוא מעוניין.

עוד כתבות

האם הריבית על העו''ש משתלמת? / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

כולם מציעים עכשיו ריבית על העו"ש, אבל האם זה באמת משתלם?

אפליקציית התשלומים ביט של בנק הפועלים מציעה ללקוחות 4% ריבית על היתרה החיובית ומצטרפת לשורה של בנקים ופלטפורמות תשלומים עם הצעות דומות ● אבל הסכומים המוצעים מסתכמים לרוב במאות שקלים בשנה בלבד, והאלטרנטיבות נראות אטרקטיביות יותר

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Jacquelyn Martin

ארה"ב העבירה לאו"ם טיוטת הצעה להקמת כוח בינלאומי בעזה

לפי הטיוטה, הכוח יפעל בעזה לפחות שנתיים • בכיר אמריקאי: רוצים שהכוח יתחיל להתפרס בעזה בינואר • אחת ממטרות הכוח - להבטיח את פירוז עזה • הכוח יאמן ויספק תמיכה לכוחות המשטרה הפלסטיניים שיפעלו בעזה אחרי שעברו סינון, בידוק ואישור ● ממשל טראמפ לוחץ לאפשר ל-200 מחבלי חמאס שבמנהרות לעבור ● עדכונים שוטפים

רמי דרור / צילום: דרור סיתהכל

"לא אופטימי": מנהל ההשקעות שמסמן סקטור אחד להתרחק ממנו

רמי דרור, מנכ"ל ווליו השקעות מתקדמות, המנהלת כ-4 מיליארד שקל, ידע להמליץ לפני שנה על מניות הביטוח. כעת הוא בטוח שבטווח הקצר השוק המקומי ימשיך לעלות, בהינתן סיום המלחמה וכניסה לשנת בחירות ● ולאיזה סקטור הוא מעדיף לא להתקרב היום?

רשות המסים / צילום: איל יצהר

הקלות מס לקרנות והטבות לחוזרים: כך מנסים באוצר לבלום את הירידה בהשקעות

הטבות מס דרמטיות, פטור ממע"מ ויצירת ודאות במיסוי - אלו רק חלק מהסעיפים הכלולים ברפורמה חדשה שנועדה להגביר את האטרקטיביות של ההייטק הישראלי ● מומחים במשק מברכים על היוזמה, אך קיים חשש מפני התנגדות של קרנות השקעה בתחומים כמו נדל"ן שאינן צפויות ליהנות מהרפורמה

ווסטרן דיגיטל, סיגייט, סנדיסק משולב במכשיר נייד / צילום: Business Wire ,מצגת סנדיסק

400% תשואה: גם אנליסטים מנוסים לא עומדים בקצב הטרנד החדש בוול סטריט

עליות של מאות אחוזים מתחילת השנה במניות שלוש חברות הפועלות בתחום אחסון המידע, מיוחסות לייצור שבבי זיכרון שנהנים מביקוש גובר משוק הבינה המלאכותית ● ברקע, התחום סבל שנים מתמחור חסר ומיעוט השקעות ● ויש גם תזכורת מהיסטוריה ישראלית

אילוסטרציה / אילוסטרציה: Shutterstock, olesia_g

3,000 עסקים ישראלים ישתתפו בשופינג IL שיתקיים השבוע

שליש מהעסקים באירוע שיזמה גוגל גם מייצרים בישראל - הנתון הגבוה ביותר בשנים האחרונות ● כ-100 מצהירים על סכנת סגירה מיידית בשל המלחמה

איתן יוחננוף, מנכ''ל ובעלי רשת יוחננוף / צילום: גבע טלמור

יוחננוף מתרחבת לשדות: רוכשת כ-107 דונם בנס ציונה לגידול עצמי של פירות וירקות

הרשת תשלם על הקרקע כ-27 מיליון שקל, ובנוסף תשלם 5.1 מיליון שקל לצד שלישי כדמי ייזום ● מטרת הרכישה היא לבצע שימוש חקלאי בקרקע, הכולל גידול של מוצרי פירות וירקות שיוחננוף רוצה למכור בסניפיה, תוך הפחתת העלויות הכרוכות בשרשרת האספקה

שינויים בתקציב / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

בימים אלה ממש הכנסת מעבירה מיליארדי שקלים. למה?

הכנסת מעבירה כספים מיד ליד, והרוחות מתלהטות - אבל למה זה בכלל קורה? ● העיניים נשואות לתקציב המדינה, אבל בסוף השנה הוא בדרך־כלל נראה שונה מאוד ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

בניין להב 433 / צילום: גלובס

אל על ורכבת ישראל מדווחות: המשטרה פשטה על משרדי ועדי העובדים כחלק מפרשת "יד לוחצת יד"

משטרת ישראל פשטה על משרדי ועדי העובדים של רכבת ישראל, אל על, האוניברסיטה העברית ומכון וינגייט ● זאת חלק מפרשת השוחד שבמסגרתה נעצרו עשרות בכירים, ובה מעורבים גם יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד, ועדי עובדים גדולים וראשי ערים

תקיפת צה''ל בלבנון (ארכיון) / צילום: ap, Hassan Ammar

בכיר ישראלי מאיים: "ייתכן שנתקוף שוב בלבנון אם חיזבאללה לא יפורק מנשקו"

בכיר בחיזבאללה: "ישראל מפעילה לחץ מקסימלי, נדרשת עמדה לאומית" ● ראש הממשלה נתניהו החליט - 200 מחבלי חמאס לא יורשו לעבור לשטח העזתי ● משפחותיהם של החטופים החללים אל"ם אסף חממי ז"ל וסמ"ר עוז דניאל ז"ל עודכנו כי יקיריהן הושבו לישראל ● טראמפ בישר על הזיהוי של החטוף החלל עומר נאוטרה ז"ל ● עדכונים שוטפים

עו''ד יפעת תומר ירושלמי, צילום: דובר צה''ל

מעצר הפצ"רית והתובע הצבאי לשעבר הוארך: "חשש לשיבוש לפחות בשתי פעולות חקירה"

הדיון על הארכת מעצר האלופה יפעת תומר-ירושלמי ואל"מ מתן סולומש התקיים בדלתיים פתוחות; הפצ"רית נכנסה לאולם הדיונים לא אזוקה • החוקרת הציגה לשופטת דוח סודי והבהירה: "מדובר בפרשה לא פשוטה" • עורך דינה: "אין שום סיבה להניח שהפצ"רית תשבש חקירה" • הסיבה להארכת המעצר: שיבוש ומסוכנות

סיכום חודש ספטמבר בתעשיית הקרנות / צילום: Unsplash

סיום המלחמה החזיר את הישראלים לבורסה בת"א: גיוסים של 2.7 מיליארד שקל בקרנות

אחרי חודשיים בהן נרשמה זליגה משמעותית של כספים מהקרנות המשקיעות בבורסה המקומית אל מעבר לים, המשקיעים הישראלים בקרנות חזרו באוקטובר לשוק המקומי ● לראשונה מזה 7 חודשים פדיונות בכוכבת של התעשייה – הקרנות הכספיות

יפעת תומר-ירושלמי, הפרקליטה הצבאית הראשית / צילום: דובר צה''ל

אחרי שעות של חיפושים נרחבים: האלופה יפעת תומר-ירושלמי אותרה

במשך שעות חיפשו כוחות הצלה רבים את הפצ"רית היוצאת אחרי שלא יצרה קשר עם משפחתה מאז שעות הבוקר ● רכבה אותר נטוש ומונע בחוף הצוק בת"א, ומכתב שנמצא בו גרר חשש כבד לחייה ● לאחר שעות של דאגה, המשטרה עדכנה כי האלופה יפעת תומר-ירושלמי "נמצאה בריאה ושלמה" ● ביום שישי האחרון היא הגישה מכתב התפטרות ובו הודתה כי אישרה את הדלפת הסרטון משדה תימן

דגמים בולטים בציי הרכב / צילום: יח''צ

עודפי ליסינג, הנחות חריגות וירידת ערך מואצת: הכללים בשוק היד שנייה משתנים

השינויים התחרותיים והטכנולוגיים המואצים שחלים בשוק הרכב החדש משפיעים בצורה ישירה ומשמעותית גם על שוק המכוניות מיד שנייה ● אילו הרגלים חדשים כדאי לקונים ומוכרים לשקול לאמץ, היכן מסתתרות המציאות הזולות, ומאילו מלכודות מומלץ להיזהר?

האם יש למועמדים סיכוי מול ממדאני / צילום: Reuters, RYAN MURPHY

הבוחרים בניו יורק לא מחכים: נתון שיא בשלב ההצבעה המוקדמת

מערכת הבחירות הסוערת לראשות ניו יורק מגיעה לישורת האחרונה, ושורה של סוגיות ליבה עומדות במוקד ● המועמד המוביל זוהראן ממדאני, המזוהה עם השמאל, מבטיח למסות עשירים וליישם מדיניות סוציאליסטית ● קרוב ל־600 אלף כבר הצביעו בשלב המוקדם

יו''ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד / צילום: דוברות ההסתדרות

מה אומרת חוקת ההסתדרות על מעורבות היו"ר בפלילים?

לפי חוקת ההסתדרות, במקרה ש"הוגש כתב אישום נגד יו"ר ההסתדרות בגין עבירה שיש עמה קלון, יפנה יועמ"ש ההסתדרות לראשות השיפוט בתביעה להשעייתו" ● לפיכך, כרגע אין מניעה מיידית מבר-דוד להמשיך לשאת בתפקידו בגדר נחשד בפרשה; תהליך כזה יתחיל אם וכאשר יוגש נגדו כתב אישום בשחיתות שתוגדר כעבירה שיש עמה קלון

משרד האוצר בירושלים / צילום: Shutterstock

כדי לעודד השקעה בהייטק: משרד האוצר מעניק הטבות מס מפליגות לקרנות הישראליות

במסיבת עיתונאים שנערכה היום, עדכן משרד האוצר ברפורמת הפחתת המס על קרנות ההשקעה בהייטק ● בין היתר: הורדה משמעותית במס על דמי הצלחה, הטבה להייטקיסטים השוהים בחו"ל וגם הקלה לחברות בינלאומיות שמעוניינות לרכוש חברות ישראליות ● ברקע: ירידה של 80% בהשקעות בהון סיכון הישראלי

תשואות הגמל והפנסיה / אילוסטרציה: Shutterstock, Lady_Luck

בדקנו 17 שנה של תשואות הגמל והפנסיה כדי לנסות לענות על שאלה אחת: איך תיראה 2026?

ב־17 השנים האחרונות היו רק 3 פעמים שבהן המסלולים הכלליים בפנסיה ובגמל הציגו תשואה גבוהה מזו שהחוסכים הישראלים נהנים ממנה עד כה השנה ● בדרך כלל, שנה פנומנלית גררה אחריה שנה יחסית חלשה, אבל הפעם יש מי שמשוכנעים שהסטטיסטיקה משקרת

מארק צוקרברג, סונדאר פיצ'אי, סאטיה נאדלה, אנדי ג'סי / צילום: ap

"הקפקס": הסעיף שנחשב לשולי בדוחות ענקיות הטק, וכעת גונב את ההצגה

גוגל, אמזון, מיקרוסופט ומטא הציגו זינוק בהוצאות הון, קפקס (CAPEX), אך גם שמרו על רווחיות ● הוצאות אלה הן השקעות בתשתיות ובציוד הוני לטווח ארוך, שהפכו לליבת מהפכת ה־AI ● אולם בשוק עולות תהיות: האם ההחזר העתידי יצדיק את ההשקעה המסיבית?

קמפיין וולט שעלה בסוף השבוע / צילום: צילום מסך

פניתם לוולט וקיבלתם הודעה שהנציג דובר אנגלית? זו הסיבה

בחודשים האחרונים מצאו באפליקציית המשלוחים פתרון לעומס הפניות: חלקן מנותבות לנציגי שירות הממוקמים בגאורגיה, שלא תמיד מתקשרים היטב עם הלקוחות ● לפי החברה, שמעסיקה כ־1,400 נציגי שירות בישראל, מדובר בעיקר בזמן אירועי ספורט גדולים ובערבי חמישי