גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הקלות ביבוא או סיכון לחקלאות? השינויים שיכריעו האם נראה תחרות בפירות וירקות

לאחר הפעימה הראשונה ברפורמה בחקלאות, עתה עומד על הפרק שינוי ב"הגנת הצומח", הרגולציה על יבוא תוצרת חקלאית שנועדה להגן ממזיקים • ארגוני החקלאים והאגודה הישראלית לאקולוגיה מסתייגים וחוששים, בעוד היבואנים טוענים כי גם ההצעה הנוכחית לא תביא לתחרות

דוכן ירקות בשוק מחנה יהודה / צילום: Shutterstock
דוכן ירקות בשוק מחנה יהודה / צילום: Shutterstock

כאשר שר האוצר אביגדור ליברמן הכריז לפני כשבועיים על הפעימה הראשונה של הרפורמה בחקלאות, היא לא כללה את אחד הסעיפים המעניינים ביותר: הרפורמה ברגולציות הגנת הצומח. בעוד שארגוני החקלאים היו מוכנים לקבל את הורדות המכסים בתמורה לסבסוד ישיר נרחב מספיק, לגבי הגנת הצומח אמר לגלובס דובי אמיתי, יו"ר התאחדות החקלאים, כי "יכרתו לי את שתי הידיים ולא אסכים לדבר כזה". מהי הגנת הצומח, ומה ברפורמה מעורר אמוציות כאלה?

הגנת הצומח היא הרגולציה השולטת ביבוא פירות וירקות. הגנת הצומח קובעת מי יכול לייבא, מאיפה ובאילו תנאים. המטרה היא מניעת חדירת מזיקים, כדי להגן על החקלאות הישראלית. אך מגבלות נוקשות מדי עלולות ליצור מצב בו רק יבואנים ספציפיים מצליחים לעמוד בהן. במצב כזה התחרות תהיה חלשה, ולא תתרחש הורדת מחירים משמעותית מספיק.

המבקר: "עיכובים שמביאים להיעדר תחרות ולהתייקרות"

בשנה שעברה פרסם מבקר המדינה דוח בנושא "טיפול במונופולין ובריכוזיות בענף המזון". לפיו, "פרק הזמן לטיפול של משרד החקלאות בבקשת יבוא צמחי, לרבות פרק הזמן להשלמת הליך הערכת הסיכונים, נמשך שנתיים בממוצע, ובחלק ניכר מהמקרים - אף כארבע שנים". לדבריהם, העיכוב "גורם בפועל לחסימת יבוא של פירות חדשים ושל פירות מוכרים ממדינות חדשות", מה שעלול להוביל "להיעדר תחרות שיוביל להתייקרות הפירות. למשל, מחיר האננס בישראל גבוה פי 6 בממוצע ממחירו בחו"ל".

כלומר, על-פי מבקר המדינה, התנהלות האגף להגנת הצומח חורגת מהגנה אפקטיבית על הצומח, והבירוקרטיה הניכרת מהווה מכשול ליבוא לגיטימי. "לא קיים נוהל המסדיר את עבודת הוועדה, ושיקוליה אינם שקופים למגישי הבקשות... והוועדה אינה מוגבלת בלוחות זמנים בעבודתה", כתבו במשרד המבקר, וקבעו כי יש לבחון "דרכים נוספות לצמצום פרק הזמן הכולל לטיפול בבקשות ליבוא צמחי, וזאת כדי ליצור בקרב מגישי הבקשות ודאות לגבי סיום הטיפול". בנוסף, הומלץ להקים מתחמי בדיקה בנמלי הים, כך שיהיה ניתן לבצע בדיקות בהתאם לרגולציה הישראלית, ולא לפסול קטגורית יבוא ממדינות שלמות.

הקלות בבירוקרטיה או ערעור חומת ההגנה?

בעקבות הביקורת, משרד החקלאות שואף לשנות את הרגולציה. נעמה קאופמן-פס, מנכ"לית המשרד, אומרת כי "הרגולציה על הגנת הצומח היא קריטית למניעת חדירת מזיקים לישראל, אלא שהיא גם נוצלה במשך זמן רב כחסם יבוא שמונע תחרות ומעלה את יוקר המחיה. במצב היום לוקח שנים רבות לקבל אישור יבוא - עד 13 שנים".

ומה הפתרון בעיניה? "מה שאני רוצה להוביל: לעבור מעבודה בניירת לטובת דיגיטליזציה ומחשוב, להגביר שקיפות, לצמצם בירוקרטיה בעיקר לקבוע קריטריונים שקופים ומסודרים ולוח זמנים ידוע מראש ליבוא תוך ניהול סיכונים. להגן על הצומח ובו-זמנית לאשר באופן אפקטיבי יבוא לגיטימי לארץ". או במילים פשוטות יותר: במקום לדרוש רישיון מיוחד על כל יבוא בנפרד, משרד החקלאות יבצע הערכת סיכונים לכל קטגוריית יבוא, יקבע לה קריטריונים, וכל יבואן שיעמוד בהם - יוכל לייבא בהצגת תעודת בריאות בלבד.

אלא שדוח של מרכז השלטון האזורי, שנכתב בידי ארגוני חקלאים, עובדים לשעבר באגף הגנת הצומח ומומחים מהאקדמיה, קובע כי "שינוי תקנות הגנת הצומח צפויות לגרום להשלכות הרסניות על החקלאות בישראל, יטילו עומס על הכלכלה, יהוו סכנה לבריאות הציבור וצפויים לפגוע בסביבה ובמערכות האקולוגיות". בעיניהם, תעודת הבריאות שנדרשת על-ידי משרד החקלאות "אינה יכולה להבטיח את איכות הסחורה, כיוון שאינה מתייחסת לכל רשימת הנגעים העשויים להגיע עם הסחורה ממדינת המקור". 

ירון סולומון, ראש מחלקת התיישבות בתנועת כפרי האיחוד החקלאי, אומר כי הדוח הוא "תשובה ניצחת לתקנות ההזויות שפורסמו על-ידי משרד החקלאות ובתמיכת האוצר. אגף הגנת הצומח במשרד החקלאות הוא אגף מאוד מקצועי אשר מנע עד היום כניסה של מחלות ומזיקים ומינים פולשים למדינת ישראל. אם התקנות יאושרו במתכונתן המוצעת, זה יהיה בבחינת נפילת 'החומה הסינית' אשר הגנה על החקלאות הישראלית וכן על בריאות הציבור".

במשרד החקלאות מרגיעים: "ניהול הסיכונים נכון"

אך לטענת משרד החקלאות, הם מבצעים ניהול סיכונים נכון. "בפועל, 80% מהסיכון בהגנת הצומח לא נובע מיבוא המוצרים הסופיים, כלומר פירות וירקות", מסבירה מנכ"לית המשרד קאופמן-פס, "אלא מ'חומרי ריבוי' כמו זרעים, שתילים וייחורים. לכן, חומרי הריבוי אינם ברפורמה ויישארו תחת נהלים נוקשים בהרבה. כך גם לגבי פירות שהסיכון בהם יותר גבוה, כמו הדרים, בננה, מנגו ותפוח אדמה".

עוד אומרים במשרד החקלאות כי "ברגולציה החדשה ישנה רשימה של מוצרים להם נעשה מיפוי נגעים עולמי, ועל-פי הסיכון נקבעו דרישות יבוא עולמיות ובהן חלופות"; וכי דרישת תעודת הבריאות תחול רק לאחר הערכת סיכונים של האגף להגנת הצומח.

גם האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה פרסמה נייר המביע הסתייגויות רבות. בעיניהם, "רפורמה זו עשויה לתרום להוזלה מסוימת של עלויות המזון של הציבור, אך גם תגרום נזקים כלכליים, בריאותיים וסביבתיים כבדים".

הם מדגישים את העובדה שברגע שמין מסוים פולש לישראל, קשה עד בלתי אפשרי להיפטר ממנו, והוא יוסיף לנצח עלויות הדברה על החקלאים ויגביל את השווקים אליהם יש גישה. זאת בדומה לפלישת חדקונית הדקל לישראל, שמכבידה עד היום על תעשיית תמרי המג'הול הרווחית.

המחירים-עלו,-הצריכה-ירדה

הפתרון, בעיני האגודה לאקולוגיה, הוא פתיחה הדרגתית ומדודה של היבוא, וקודם כל לפירות וירקות בעלי סיכון נמוך. הם מציעים, בדומה למבקר המדינה, להגדיל את מספר אנשי המקצוע המפקחים על כניסת תוצרת טרייה בנמלים. בנוסף, הם ממליצים למנוע התבססות של מינים מזיקים ולצמצם את תפוצתם באמצעות ניטור וביעור, כך שניתן יהיה בשלבים מוקדמים למנוע התפשטות נרחבת של מזיקים.

הביקורת של היבואנים והמודל הניו זילנדי

היבואנים, מצד שני, טוענים כי הרפורמה אינה הולכת רחוק מספיק. ב"טריפל סל", חברת יבוא ויצוא תוצרת חקלאית, טוענים כי התקנות החדשות "לא יאפשרו יבוא אפקטיבי וכלכלי באופן מלא, וכפועל יוצא הרפורמה לא תביא להוזלה ניכרת במחירים לצרכן".

בעיניהם, "יש מעט מדינות, אם בכלל, העומדות בדרישות הניקיון, ולכן יש תלות בטיפולים והצהרות מרובות". הם מציעים אלטרנטיבה בדמות המודל של ניו זילנד. המדינה, שהיא מעצמת יצוא חקלאי, פירקה את התכנון הריכוזי ופתחה את השוק ליבוא חופשי לחלוטין בשנות ה-80. מאז היא הפכה לאחת מיצואניות החקלאות היחידות בעולם שאינן מסבסדות כלל את המגזר החקלאי. רועי שפלר, סמנכ"ל היבוא בטריפל סל, אומר כי בניו זילנד יש "מערכת פשוטה וידידותית בה המשתמש בוחר את המוצר הרצוי ואת ארץ המוצא המותרת - ומקבל רשימת נגעי הסגר ושיטת טיפול".

בין ההצעה לביקורות יש נקודות השקה מפתיעות, כמו לגבי הצורך בהקמת מתקני טיפול בנמלי הים כאלטרנטיבה לדרישות רגולטוריות שיחסמו גידולים שלמים ומדינות שלמות. במשרד הבריאות מפרטים כי השינויים, לאחר התייחסות להערות הציבור, יוגשו לכנסת בתחילת המושב הבא. השינויים החוקיים הנדרשים, לרבות הענישה ליבואנים שיפרו את החוק, יצטרכו לעבור את ועדת הכלכלה בראשות ח"כ מיכאל ביטון מכחול לבן, שנחשב סימפטי ללובי החקלאי. על כן, אלא אם תהיה פשרה מוסכמת עם ארגוני החקלאים - שר החקלאות עודד פורר יצטרך להתאמץ כדי להעביר את הרפורמות בצורה בה הוא מעוניין.

עוד כתבות

הפגנה פרו־פלסטינית ברומא / צילום: Reuters, Anadolu

האשמת ישראל הפכה למנוף עולמי לרווח פוליטי והסחת דעת מצרות פנימיות

כמעט "שנתיים של חקירה מדוקדקת" היו נחוצות כדי להחיל על ישראל 4 קטגוריות של רצח עם ● חוקרי האו"ם מייחסים זאת להכרזת נתניהו מ־7 באוקטובר על עונשה הצפוי של "עיר הרשע" ● הם שוללים מישראל רמז של שעת חסד ומסתמכים על תרגום עברי לא מדויק

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ ויו''ר ה־SEC פול אטקינס / צילום: Reuters, Kevin Lamarque

טראמפ רוצה לבטל את הדיווחים הרבעוניים. וול סטריט לא תיתן לו

נשיא ארה"ב קרא השבוע לבטל את הדוחות הכספיים הרבעוניים וטען: "פעם בשישה חודשים זה אמור להספיק". ברשות ני"ע החלו לקדם את השינוי ● אלא שירידה בדיווחים עלולה להוביל לתנודתיות במחירי המניות וייתכן שחברות ימשיכו בתדירות הנוכחית כדי לזכות באמון השוק

בשנת 2022 פג הקסם של חברות ההייטק. איך זה קרה? / צילום: Shutterstock, Perfect Wave

האבטלה בהייטק מזנקת, ומספר המשרות הפנויות צונח

מחקר חדש של מרכז טאוב שמתפרסם היום מצביע על עלייה באבטלה בענף ההייטק, ירידה במספר המשרות הפנויות והעמקת פערים מגדריים וגאוגרפיים, זאת לצד איום הולך וגובר של אוטומציה ובינה מלאכותית על שוק העבודה

יו''ר הפדרל ריזרב, ג'רום פאוול / צילום: Associated Press

הפד הודיע על הורדת הריבית בארה"ב, צופה עוד שתי הורדות עד סוף השנה

האינפלציה מעל ליעד, אבל שוק עבודה חלש הכריע את הכף ולאחר תשעה חודשים - הריבית ירדה ב-0.25% ל-4.25% ● יו"ר הפד, ג'רום פאוול תיאר את המהלך ככזה שנועד לניהול סיכונים, השוק קיבל את זה באכזבה ● הפד צופה עוד שתי הורדות ריבית עד סוף השנה ● סטיבןן מירן, המינוי של טראמפ לפד, הצביע נגד ודרש הפחתה של 0.5% ● וגם האזהרה של ג’יי.פי.מורגן

מערכת הלייזר ''מגן אור'' שתיקרא מעתה ''אור איתן'', על שמו של סרן איתן אוסטר ז''ל שנפל בלבנון / צילום: דובר צה''ל

כל יירוט יעלה דולרים בודדים: הושלמו הניסויים בקרן הלייזר

המערכת השלימה את סדרת הניסויים בטרם העברת המערכת לצה"ל, ונמסר כי היא הוכיחה את יעילותה מול טילים, רקטות ופגזי מרגמה ● המערכת תיקרא "אור איתן", על שמו של סרן איתן אוסטר ז"ל שנפל בלבנון

אוניברסיטת תל אביב / צילום: Shutterstock

שתי אוניברסיטאות ישראליות בצמרת הדירוג הבינלאומי הנחשב

אוניברסיטת תל אביב נכנסה זו השנה השנייה ברציפות למדד היזמות היוקרתי של PitchBook ומדורגת שוב במקום השביעי בעולם, ובמקום הראשון מחוץ לארה"ב ● הטכניון נכנס לראשונה לעשירייה הפותחת עם יותר מ־1,300 יזמים וגיוסים של כ־43 מיליארד דולר גיוסים ● ישראל היא המדינה היחידה מחוץ לארה"ב עם שני מוסדות בצמרת

ג'רום פאוול, יו''ר הפדרל ריזרב / צילום: ap, Jacquelyn Martin

תשעה חודשים של ציפייה: האירוע שכל הכלכלה העולמית מחכה לו מגיע

בשוק מעריכים בהסתברות של 96% שהפד יוריד את הריבית הערב ב-0.25% - לראשונה השנה ואחרי חמש החלטות רצופות ללא שינוי ● ב-CNBC סימנו מספר מניות שצפויות להרוויח מהורדת הריבית המסתמנת

''בשביל נרמול יחסים המלחמה צריכה להסתיים''. עזה / צילום: ap, Yousef Al Zanoun

אחרון הבכירים בחמאס, שינהל את הלחימה מול ישראל

גורמים במערכת הביטחון: כ-10,000 מחבלים ממתינים לצה"ל בעיר עזה ● בכיר במערכת הביטחון הודה: "לא יודעים איפה החטופים" ● נשיא סוריה: המו"מ עם ישראל יכול להוביל לתוצאות בקרוב ● בריטניה תכריז על הכרה במדינה פלסטינית בסוף השבוע - אחרי עזיבתו של טראמפ ● מטה משפחות החטופים: עשרות העבירו את הלילה במאהל בסמוך למעון רה"מ בירושלים ● 48 חטופים - 713 ימים בשבי - עדכונים שוטפים

מייסדי נבן אריאל כהן ואילן טוויג / צילום: טריפאקשנס

עוד הנפקה ישראלית: נבן צפויה להגיש תשקיף למסחר בניו יורק

כבר שנים שנבן נחשבת למועמדת ליציאה להנפקה, אך כעת זה קורה: חברת התיירות העסקית האמריקאית, שנוסדה בידי ישראלים, צפויה להגיש בקרוב תשקיף גלוי למסחר בבורסה בניו יורק ● עפ"י ההערכות, החברה תנסה לגייס לפי שווי של 7-8 מיליארד דולר ● ברקע, זו החברה הרביעית שיוצאת להנפקה, במה שנראה כמו הגל הישראלי הגדול ביותר מאז 2021

המדינה המפתיעה שמתנגדת להדחת ישראל מהאירוויזיון

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: האם ישראל תתקוף בכירי חמאס בטורקיה, מצרים פורסת מערכת הגנה סינית בגבול עם ישראל, יפן לא תכיר במדינה פלסטינית, ורשת SBS האוסטרלית מתנגדת להדחת ישראל מהאירוויזיון ● כותרות העיתונים בעולם 

פרופ' רוני גמזו / צילום: כדיה לוי

בכירים ברשות שוק ההון: גמזו מתנהל בכוחנות ולא מתאים לתפקיד יו"ר חברת ביטוח

דירקטוריון מגדל אחזקות החליט למנות את פרופ' רוני גמזו לדירקטור במגדל ביטוח, בדרך למינוי אפשרי שלו כיו"ר החברה, בעוד שהדירקטור אבי דותן צפוי לסיים את תפקידו ● המהלך מנוגד לעמדת הממונה על שוק ההון, עמית גל, שהתריע מפני פגיעה בעצמאות מגדל

ג'רי גרינפילד (מימין) ובן כהן, מייסדי בן אנד ג'ריס / צילום: ap, Eric Kayne

מייסד בן אנד ג'ריס מתפטר: "משתיקים את משימתנו החברתית"

ג'רי גרינפילד, אחד משני המייסדים של מותג הגלידות הפופולרי בן אנד ג'ריס, עוזב את החברה בטענה כי היא איבדה את עצמאותה - ומאשים את חברת-האם יוניליוור ב"השתקת משימתה החברתית" ● חלק מהמחלוקות קשורות גם לביקורת על המדיניות של הנשיא טראמפ ויחסו למלחמה בעזה

החיסכון שלנו עבר לידיים של המוסדיים בעקבות רפורמת בכר / איור: Shutterstock

השליטים החדשים של כספי הציבור: המוסדיים קיבלו ביצת זהב ומינפו אותה

לא סתם צבי סטפק ממיטב מכנה את רפורמת בכר "המפץ הגדול של שוק ההון". היא הפכה את חברות הביטוח ובתי ההשקעות למנהלים של טריליוני שקלים של הציבור בקופות גמל, קרנות פנסיה וקרנות נאמנות ● הללו הפכו לקבוצה עם כוח עצום, ויש הטוענים שאף ריכוזית לא פחות מהבנקים ● אבל בשוק מסבירים: התחרות ללא ספק מגיעה גם לשם ● 20 שנה לוועדת בכר, פרויקט מיוחד 

איך להשקיע? / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

המומחים מנתחים: האם הראלי בתל אביב מתקרב לסופו?

הנאום של ראש הממשלה נתניהו הציף חששות של משקיעים רבים מפני בידוד המשק הישראלי ● אומנם תגובת השוק לנאום הייתה זמנית, אך היא מצטרפת לדעיכה של העליות בת"א בתקופה האחרונה ● האם הראלי מתקרב לסיומו, ואילו שינויים כדאי לבצע בתיק ההשקעות כבר עכשיו?

השותפים ארנון דינור, גיל גורן ויורם שניר והשותפה הבריטית לורל באודן / צילום: 83North

בעיתוי מפתיע: קרן ההייטק הוותיקה מודיעה על סוף דרכה

ארבעת המשקיעים מאחורי קרן ההון סיכון 83North הודיעו כי הקרן הגיעה לסוף דרכה, וכי לא יגייסו קרן המשך ● "אף אחד מאיתנו לא חושב שאנחנו מדהימים בניהול ובבניית הדור הבא", אמר ארנון דינור ל-Institutional Investor

נתון בשבוע / איור: גיל ג'יבלי

המניה שמשקיע העל הימר עליה: 3 הזדמנויות ליום שאחרי הריבית

הורדת ריבית נחשבת לבשורה טובה לשווקים, אבל יש מי שירוויחו במיוחד ● ניר אורגד, מבנק לאומי, מסמן מניות עם פוטנציאל גדול לעליות אחרי השינוי המוניטרי בארה"ב. אחת מהן נהנתה רק לאחרונה מהשקעת ענק מביל אקמן ● נתון בשבוע

השותפים בגלילות קפיטל. מימין: אריק קליינשטיין, ליאור ליטבק, נופר עמיקם, קובי סמבורסקי / צילום: בן יצחקי

קרן הסייבר הוותיקה מגייסת חצי מיליארד דולר להשקעה בחברות ישראליות. מה היא מחפשת?

קרן ההון סיכון הישראלית גלילות קפיטל תקים קרן סיד חמישית להשקעה בשלבים ראשונים וקרן צמיחה שנייה ● בתוך כך, רינת רמלר מצטרפת כשותפה

שרת התחבורה מירי רגב / צילום: עמית שאבי - ידיעות אחרונות

ההבטחה גדולה, הסיכוי נמוך: מאחורי היוזמה להכנסת אובר לישראל

מירי רגב מקדמת צוות לבחינת כניסת שירותי הנסיעות השיתופיות לישראל, בעוד נהגי המוניות, שטרפדו את היוזמה ב־2016, מאיימים בתגובה ● ההערכה: המהלך לא יגיע לקו הסיום עד הבחירות

דן להב (מימין) ועומר נבו, מייסדי Irregular / צילום: בן חכים

הסטארט-אפ הישראלי שמגן על ChatGPT נחשף

חברת הסייבר Irregular מודיעה על גיוס של 80 מיליון דולר בהובלה משותפת של קרן ההון סיכון סקויה, אחת המשקיעות הפעילות בשנים האחרונות בהייטק הישראלי, ושל קרן רד פוינט ● לפי החברה, המערכת מאפשרת לספקיות מודלי השפה להעריך את סיכוני הסייבר במודלים עוד לפני השקתם לתעשייה

גיא ברנשטיין, מנכ''ל פורמולה / צילום: יח''צ

מכונת האקזיטים של פורמולה מאטה: חתכה את מחיר מניית מיכפל ב-17% בהנפקה כדי לעמוד ביעד הגיוס

אחרי סדרת אקזיטים מרשימים, חברת התוכנה פורמולה בניהולו של גיא ברנשטיין נאלצה לדלל את עצמה כדי לעמוד בגודל הגיוס בהנפקת מיכפל שהושלמה הלילה ● מיכפל גייסה 300 מיליון שקל, בדיוק כפי שתכננה לגייס, אך שווייה ירד ל-770 מיליון שקל (לפני הכסף), חלף תכנון מקורי לשווי של 900 מיליון שקל