גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הקלות ביבוא או סיכון לחקלאות? השינויים שיכריעו האם נראה תחרות בפירות וירקות

לאחר הפעימה הראשונה ברפורמה בחקלאות, עתה עומד על הפרק שינוי ב"הגנת הצומח", הרגולציה על יבוא תוצרת חקלאית שנועדה להגן ממזיקים • ארגוני החקלאים והאגודה הישראלית לאקולוגיה מסתייגים וחוששים, בעוד היבואנים טוענים כי גם ההצעה הנוכחית לא תביא לתחרות

דוכן ירקות בשוק מחנה יהודה / צילום: Shutterstock
דוכן ירקות בשוק מחנה יהודה / צילום: Shutterstock

כאשר שר האוצר אביגדור ליברמן הכריז לפני כשבועיים על הפעימה הראשונה של הרפורמה בחקלאות, היא לא כללה את אחד הסעיפים המעניינים ביותר: הרפורמה ברגולציות הגנת הצומח. בעוד שארגוני החקלאים היו מוכנים לקבל את הורדות המכסים בתמורה לסבסוד ישיר נרחב מספיק, לגבי הגנת הצומח אמר לגלובס דובי אמיתי, יו"ר התאחדות החקלאים, כי "יכרתו לי את שתי הידיים ולא אסכים לדבר כזה". מהי הגנת הצומח, ומה ברפורמה מעורר אמוציות כאלה?

הגנת הצומח היא הרגולציה השולטת ביבוא פירות וירקות. הגנת הצומח קובעת מי יכול לייבא, מאיפה ובאילו תנאים. המטרה היא מניעת חדירת מזיקים, כדי להגן על החקלאות הישראלית. אך מגבלות נוקשות מדי עלולות ליצור מצב בו רק יבואנים ספציפיים מצליחים לעמוד בהן. במצב כזה התחרות תהיה חלשה, ולא תתרחש הורדת מחירים משמעותית מספיק.

המבקר: "עיכובים שמביאים להיעדר תחרות ולהתייקרות"

בשנה שעברה פרסם מבקר המדינה דוח בנושא "טיפול במונופולין ובריכוזיות בענף המזון". לפיו, "פרק הזמן לטיפול של משרד החקלאות בבקשת יבוא צמחי, לרבות פרק הזמן להשלמת הליך הערכת הסיכונים, נמשך שנתיים בממוצע, ובחלק ניכר מהמקרים - אף כארבע שנים". לדבריהם, העיכוב "גורם בפועל לחסימת יבוא של פירות חדשים ושל פירות מוכרים ממדינות חדשות", מה שעלול להוביל "להיעדר תחרות שיוביל להתייקרות הפירות. למשל, מחיר האננס בישראל גבוה פי 6 בממוצע ממחירו בחו"ל".

כלומר, על-פי מבקר המדינה, התנהלות האגף להגנת הצומח חורגת מהגנה אפקטיבית על הצומח, והבירוקרטיה הניכרת מהווה מכשול ליבוא לגיטימי. "לא קיים נוהל המסדיר את עבודת הוועדה, ושיקוליה אינם שקופים למגישי הבקשות... והוועדה אינה מוגבלת בלוחות זמנים בעבודתה", כתבו במשרד המבקר, וקבעו כי יש לבחון "דרכים נוספות לצמצום פרק הזמן הכולל לטיפול בבקשות ליבוא צמחי, וזאת כדי ליצור בקרב מגישי הבקשות ודאות לגבי סיום הטיפול". בנוסף, הומלץ להקים מתחמי בדיקה בנמלי הים, כך שיהיה ניתן לבצע בדיקות בהתאם לרגולציה הישראלית, ולא לפסול קטגורית יבוא ממדינות שלמות.

הקלות בבירוקרטיה או ערעור חומת ההגנה?

בעקבות הביקורת, משרד החקלאות שואף לשנות את הרגולציה. נעמה קאופמן-פס, מנכ"לית המשרד, אומרת כי "הרגולציה על הגנת הצומח היא קריטית למניעת חדירת מזיקים לישראל, אלא שהיא גם נוצלה במשך זמן רב כחסם יבוא שמונע תחרות ומעלה את יוקר המחיה. במצב היום לוקח שנים רבות לקבל אישור יבוא - עד 13 שנים".

ומה הפתרון בעיניה? "מה שאני רוצה להוביל: לעבור מעבודה בניירת לטובת דיגיטליזציה ומחשוב, להגביר שקיפות, לצמצם בירוקרטיה בעיקר לקבוע קריטריונים שקופים ומסודרים ולוח זמנים ידוע מראש ליבוא תוך ניהול סיכונים. להגן על הצומח ובו-זמנית לאשר באופן אפקטיבי יבוא לגיטימי לארץ". או במילים פשוטות יותר: במקום לדרוש רישיון מיוחד על כל יבוא בנפרד, משרד החקלאות יבצע הערכת סיכונים לכל קטגוריית יבוא, יקבע לה קריטריונים, וכל יבואן שיעמוד בהם - יוכל לייבא בהצגת תעודת בריאות בלבד.

אלא שדוח של מרכז השלטון האזורי, שנכתב בידי ארגוני חקלאים, עובדים לשעבר באגף הגנת הצומח ומומחים מהאקדמיה, קובע כי "שינוי תקנות הגנת הצומח צפויות לגרום להשלכות הרסניות על החקלאות בישראל, יטילו עומס על הכלכלה, יהוו סכנה לבריאות הציבור וצפויים לפגוע בסביבה ובמערכות האקולוגיות". בעיניהם, תעודת הבריאות שנדרשת על-ידי משרד החקלאות "אינה יכולה להבטיח את איכות הסחורה, כיוון שאינה מתייחסת לכל רשימת הנגעים העשויים להגיע עם הסחורה ממדינת המקור". 

ירון סולומון, ראש מחלקת התיישבות בתנועת כפרי האיחוד החקלאי, אומר כי הדוח הוא "תשובה ניצחת לתקנות ההזויות שפורסמו על-ידי משרד החקלאות ובתמיכת האוצר. אגף הגנת הצומח במשרד החקלאות הוא אגף מאוד מקצועי אשר מנע עד היום כניסה של מחלות ומזיקים ומינים פולשים למדינת ישראל. אם התקנות יאושרו במתכונתן המוצעת, זה יהיה בבחינת נפילת 'החומה הסינית' אשר הגנה על החקלאות הישראלית וכן על בריאות הציבור".

במשרד החקלאות מרגיעים: "ניהול הסיכונים נכון"

אך לטענת משרד החקלאות, הם מבצעים ניהול סיכונים נכון. "בפועל, 80% מהסיכון בהגנת הצומח לא נובע מיבוא המוצרים הסופיים, כלומר פירות וירקות", מסבירה מנכ"לית המשרד קאופמן-פס, "אלא מ'חומרי ריבוי' כמו זרעים, שתילים וייחורים. לכן, חומרי הריבוי אינם ברפורמה ויישארו תחת נהלים נוקשים בהרבה. כך גם לגבי פירות שהסיכון בהם יותר גבוה, כמו הדרים, בננה, מנגו ותפוח אדמה".

עוד אומרים במשרד החקלאות כי "ברגולציה החדשה ישנה רשימה של מוצרים להם נעשה מיפוי נגעים עולמי, ועל-פי הסיכון נקבעו דרישות יבוא עולמיות ובהן חלופות"; וכי דרישת תעודת הבריאות תחול רק לאחר הערכת סיכונים של האגף להגנת הצומח.

גם האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה פרסמה נייר המביע הסתייגויות רבות. בעיניהם, "רפורמה זו עשויה לתרום להוזלה מסוימת של עלויות המזון של הציבור, אך גם תגרום נזקים כלכליים, בריאותיים וסביבתיים כבדים".

הם מדגישים את העובדה שברגע שמין מסוים פולש לישראל, קשה עד בלתי אפשרי להיפטר ממנו, והוא יוסיף לנצח עלויות הדברה על החקלאים ויגביל את השווקים אליהם יש גישה. זאת בדומה לפלישת חדקונית הדקל לישראל, שמכבידה עד היום על תעשיית תמרי המג'הול הרווחית.

המחירים-עלו,-הצריכה-ירדה

הפתרון, בעיני האגודה לאקולוגיה, הוא פתיחה הדרגתית ומדודה של היבוא, וקודם כל לפירות וירקות בעלי סיכון נמוך. הם מציעים, בדומה למבקר המדינה, להגדיל את מספר אנשי המקצוע המפקחים על כניסת תוצרת טרייה בנמלים. בנוסף, הם ממליצים למנוע התבססות של מינים מזיקים ולצמצם את תפוצתם באמצעות ניטור וביעור, כך שניתן יהיה בשלבים מוקדמים למנוע התפשטות נרחבת של מזיקים.

הביקורת של היבואנים והמודל הניו זילנדי

היבואנים, מצד שני, טוענים כי הרפורמה אינה הולכת רחוק מספיק. ב"טריפל סל", חברת יבוא ויצוא תוצרת חקלאית, טוענים כי התקנות החדשות "לא יאפשרו יבוא אפקטיבי וכלכלי באופן מלא, וכפועל יוצא הרפורמה לא תביא להוזלה ניכרת במחירים לצרכן".

בעיניהם, "יש מעט מדינות, אם בכלל, העומדות בדרישות הניקיון, ולכן יש תלות בטיפולים והצהרות מרובות". הם מציעים אלטרנטיבה בדמות המודל של ניו זילנד. המדינה, שהיא מעצמת יצוא חקלאי, פירקה את התכנון הריכוזי ופתחה את השוק ליבוא חופשי לחלוטין בשנות ה-80. מאז היא הפכה לאחת מיצואניות החקלאות היחידות בעולם שאינן מסבסדות כלל את המגזר החקלאי. רועי שפלר, סמנכ"ל היבוא בטריפל סל, אומר כי בניו זילנד יש "מערכת פשוטה וידידותית בה המשתמש בוחר את המוצר הרצוי ואת ארץ המוצא המותרת - ומקבל רשימת נגעי הסגר ושיטת טיפול".

בין ההצעה לביקורות יש נקודות השקה מפתיעות, כמו לגבי הצורך בהקמת מתקני טיפול בנמלי הים כאלטרנטיבה לדרישות רגולטוריות שיחסמו גידולים שלמים ומדינות שלמות. במשרד הבריאות מפרטים כי השינויים, לאחר התייחסות להערות הציבור, יוגשו לכנסת בתחילת המושב הבא. השינויים החוקיים הנדרשים, לרבות הענישה ליבואנים שיפרו את החוק, יצטרכו לעבור את ועדת הכלכלה בראשות ח"כ מיכאל ביטון מכחול לבן, שנחשב סימפטי ללובי החקלאי. על כן, אלא אם תהיה פשרה מוסכמת עם ארגוני החקלאים - שר החקלאות עודד פורר יצטרך להתאמץ כדי להעביר את הרפורמות בצורה בה הוא מעוניין.

עוד כתבות

בניין בשכונת סיגליות בבאר שבע / צילום: יובל ניסני

עליית שווי של 60%: בכמה נמכרה דירת 4 חדרים בבאר שבע?

ביום האחרון של מבצע "עם כלביא" נרכשה דירת 4 חדרים, בשכונת הסיגליות בבאר שבע ● מדובר בדירת "מחיר למשתכן" שהזוכים מכרו עתה ● לדברי השמאי, "השוני במחירים בשכונה נעוץ בעיקר ברמת ההשקעה של הרוכשים המקוריים, שיכולה להעלות או להוריד את המחיר ב־50־80 אלף שקל"

חיים פייגלין, מנכ''ל צמח המרמן / צילום: כפיר סיון

מדד ת"א-בנייה זינק בחודש האחרון, וכעת רכישת צמח המרמן בסכנה

בחודש האחרון מדד ת"א-בנייה עלה בכ-40% ● כעת, מספר גופים מוסדיים מנסים לגבש מהלך עם דרישה להעלאת המחיר שבו תירכש חברת הבנייה הציבורית צמח המרמן על ידי קבוצת עזריאלי ● בין המוסדיים שמחזיקים בצמח המרמן, נמצאות חברות הביטוח הפניקס, הראל, כלל ביטוח, וכן קרן הגידור ברוש

כרזת הסרט ''בחזרה לעתיד'' בעברית. אופטימיזציה של ההווה / צילום: גולן גלובוס - קנון ישראל / יוניברסל

40 שנה ל"בחזרה לעתיד": שובר הקופות שלימד אותנו מה עושים עם טיימליין ואיך לספר מחדש את חיינו

הסרט האייקוני היה הרבה יותר מבידור - הוא עיצב את ההיגיון הפנימי של תרבות הפופ ● בסרט מרטי מק'פליי חוזר בזמן עם הדלוריאן כדי ליצור גרסה משופרת של החיים שלו. היום צריך בשביל זה רק להעלות פוסט

עמית סגל / צילום: אריק סולטן

אחרי שבע שנים בידיעות אחרונות: עמית סגל עובר לישראל היום

הפרשן הפוליטי של חדשות 12 צפוי להצטרף לשורת הכותבים של מוסף סוף השבוע החדש של העיתון, לאחר שבע שנים במהלכן החזיק טור במוסף לשבת של ידיעות אחרונות ● מוקדם יותר היום, פורסם כי העורך הראשי של מקור ראשון, אלעד טנא, יעבור להיות עורך העל בידיעות אחרונות

בודקים את המיתוס / צילום: דפנה גזית, רשות העתיקות

מי היה הראשון שהשתמש באריה כסמל שלטוני? לא ממלכת יהודה

מדור המשרוקית של גלובס מתחדש ומציג פינה חדשה: בודקים את המיתוס ● אחת לשבוע המדור יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והפעם: שר המורשת סיפר שהאריה היהודאי השפיע על העמים מסביב, אבל זה כנראה עבד הפוך

שטפון בטקסס / צילום: ap, Eric Gay

יותר מ-20 הרוגים בשיטפונות בטקסס, עשרות ילדות נעדרות

כ-20 ילדות ממחנה קיץ על גדות נהר הגוואדלופה נעדרות בשל הצפה של הנהר • הרשויות במדינה ציינו כי "אנחנו לא יודעים מתי הגשם ייפסק" • מושל טקסס פרסם סרטון של חילוץ באמצעות מסוק: "מחלצים מסביב לשעון"

חזית המדע. מיפוי האקספוזום / צילום: Shutterstock

400 חוקרים השיקו את אחד הפרויקטים השאפתניים של המדע: מיפוי האקספוזום

הפרויקט, שהוכרז במאי השנה באירוע גדול של אוניברסיטת ג'ונס הופקינס, נועד למפות את כל הגורמים שאנחנו נחשפים אליהם לאורך החיים ומשפיעים על הבריאות שלנו - מחיבוק ועד חומרי הדברה ● האם טכנולוגיות חדשות יאפשרו להשלים את המשימה? שלוש חוקרות של התחום מסבירות למה הפרויקט מלהיב כל כך ומספרות על ההישגים שכבר הגענו אליהם

זוהרן ממדאני, המועמד הדמוקרטי לראשות העיר ניו יורק / צילום: ap

המועמד שמסמל את "סופה של ניו יורק היהודית שאנו מכירים"

זוהרן ממדאני, המועמד הדמוקרטי לראשות העיר ניו יורק, צמח בעולם פריבילגי והגיח משם עם פוליטיקה רדיקלית וערימות של קסם אישי ● הוא מבטיח להוריד את יוקר המחיה ולמסות את האחוזון העליון ● אלא שעבור ישראל הנבחר המוסלמי מציג אג'נדה מדאיגה

סהאם פרק בראיון לפודקאסט TBPN / צילום: צילום מסך מיוטיוב

ממקבל העבודות הסדרתי: מהנדס התוכנה שטלטל את עמק הסיליקון

סהאם פרק, "הממקבל הסדרתי", הפך לאחרונה לשם הכי חם בעמק הסיליקון לאחר שנחשף שעבד בסתר בכמה סטארט-אפים בו־זמנית ● מאחורי הקלעים בתעשייה פחות מופתעים מהפרשייה: עובדים רבים מודים כי בתעשיית שאינה וודאית, כך הם שומרים על עצמם מפיטורים

נתב''ג / צילום: Shutterstock

מגיע לכם החזר? ועדת הכלכלה תדון במתווה לפיצוי למי שנתקע בחו"ל במהלך מבצע "עם כלביא"

ועדת הכלכלה תדון במתווה לפיצוי הישראלים שנתקעו בחו"ל במבצע "עם כלביא" ● על הפרק: מתווה שמציע החזרי הוצאות לינה ומחיה שיכול להגיע למעלה מ-400 דולר לנוסע ● בנוסף: מתגבש מתווה מטעמם של משרד הכלכלה והתחבורה, שיכלול גם את ההוצאות שהתווספו על הטיסה חזרה לישראל

דירת 4.5 חדרים בשכונת עג'מי ביפו / צילום: יוסי שחר

בזמן המלחמה: בכמה נמכרה דירת 4.5 חדרים בשכונת עג'מי ביפו?

בשכונת עג'מי ביפו נרכשה דירת 4.5 חדרים בשטח של 86 מ"ר עם ממ"ד ושתי מרפסות תמורת 3.18 מיליון שקל ● הנכס עמד פחות מחודשיים על המדף ● המוכרים הם משקיעים שלפי רשות המסים קנו את הדירה ב־2016 תמורת 2.2 מיליון שקל ● ועוד עסקאות מהשבוע האחרון

שלי הוד מויאל / צילום: חן מזרח

הכרישה החדשה: הדרך של היזמת שהייתה מעורבת כבר ב-27 אקזיטים

לפני 15 שנה אבא של שלי הוד מויאל נפטר בפתאומיות, והיא החליטה לעזוב את הקריירה בניו יורק ולחזור לארץ ● מאז היא הספיקה להקים קרן הון סיכון ובקרוב גם נראה אותה על המסכים בתוכנית "הכרישים": "במשך שנים הרגשתי שהיה לי הרבה מזל כשאנשים מסביבי העצימו אותי ודאגו לי - ורציתי לתת את זה גם לאחרים"

שליח מזון רובוטי בארה''ב / צילום: ap, Carlos Osorio

רחובות אמריקה מתמלאים בשליחים רובוטיים - והאנשים מתעלמים ממצוקתם

השליחים האוטומטיים, שאפשר לראות בחלקים נרחבים של ארה"ב, נתקעים לעיתים בשלג או מתהפכים על גבם ● הציבור לפעמים מוצא אותם חביבים, אבל כשהם תקולים, התמונה ברורה: זה כל רובוט לעצמו

סא''ל איתי זמיר / צילום: פיקוד העורף

הקצין ששלח לנו התרעות של פיקוד העורף: "יש הבדל בין רקטה מעזה לבין מה שמגיע מאיראן"

עשרות אלפי התרעות שוגרו לציבור במהלך 12 ימי הלחימה מול איראן, בעוד מוקד פיקוד העורף טיפל בכמיליון פניות אזרחים ● ההתמודדות, אומר סא"ל איתי זמיר, שאמון על מערך ההתרעה, הייתה מוצלחת - אך "אי אפשר לנוח על זרי הדפנה" ● לאן נעלמה ההנחיה המקדימה, אילו לקחים הופקו מהמערכה - ומה מתוכנן לעשור הבא

רונן עקביה, מנכ''ל בית וגג / צילום: יח''צ נימקו

ביקושי יתר בגיוס האג"ח הראשון של חברת הבנייה בית וגג

חברת ההתחדשות העירונית שבה מחזיק יעקב שחר מגייסת כ-105 מיליון שקל, לאחר זינוק של 42% במניה בשנה האחרונה ● החברה צופה רווח גולמי עתידי של מעל 1.6 מיליארד שקל בפרוקיטים שהיא מקדמת

הפגנה לשחרור החטופים בדרך בגין בירושלים / צילום: יעל גדות

בכיר ישראלי - התקבלה ההחלטה על יציאת משלחת לקטאר

ראש הממשלה בנימין נתניהו הורה הערב (שבת) על יציאת משלחת ישראלית לקטאר • טראמפ: "חמאס הגיב ברוח חיובית, אולי תהיה עסקה עד השבוע הבא" ● לראשונה: שני עובדי סיוע אמריקנים נפצעו בפיגוע של חמאס בעזה ●  50 חטופים - 638 ימים בשבי ● עדכונים שוטפים 

זוהר לוי, מבעלי סאמיט ו'בעל הבית' החדש בפז / צילום: באדיבות סאמיט

בין פז לניו יורק: רואה החשבון שהקים אימפריית נדל"ן בחו"ל מסמן יעד רכישה חדש

אחרי שהסיט את פעילותה של סאמיט מגרמניה לארה"ב, והפך לבעל המניות הגדול בפז, לוטש זוהר לוי עיניים לנכסי חברת הנדל"ן האמריקאית דה זראסאי, שנקלעה למשבר חוב ● האם הצפת הערך הבאה של מי שיצר לעצמו הון של כ־2 מיליארד שקל בשני עשורים, תגיע משוק הנדל"ן של ניו יורק, שעד כה לא האיר לו פנים?

הטריוויה השבועית / צילום: Shutterstock

ארבעה סוגי ירקות מכילים ניקוטין. באיזה מהם הכמות הגדולה ביותר?

מה מקור המילה ונדליזם, איך נקרא המטבע בגמביה ובאיזו קבוצת NBA ישחקו הישראלים בן שרף ודני וולף? ● הטריוויה השבועית

דונלד טראמפ. מדיניות שעלולה להביא על הדולר מכת המוות / אילוסטרציה: Shutterstock

האיתותים גוברים לנטישת הדולר כמטבע הסחר הבינלאומי - והכלכלה האמריקאית תשלם את המחיר

מדינות הבריקס והכלכלה הסינית מתחזקות על חשבון הדולר, וגם ארה"ב עצמה רוצה בהיחלשותו ● הבנקים המרכזיים מגדילים אחזקותיהם בזהב על חשבון נכסים הנקובים בדולרים, ואפילו מתקדמים בפיתוח מטבעות דיגיטליים משלהם ● כל אלה יוצרים את התשתית ליצירת מטבע רב לאומי שיהיה הבסיס לסחר בין מדינתי

בניין אנבידיה בישראל / צילום: אנבידיה

אנבידיה יוצאת להשקעת ענק בישראל. כל הפרטים

אנבידיה מתכננת להקים קמפוס חדש בצפון הארץ שיעסיק אלפי עובדים חדשים ● לפי ההערכה החברה תוציא עד 500 מיליון שקל על רכישת הקרקע ועוד כ-1.5 מיליארד שקל על בניית הקמפוס החדש ● מדובר באחת מעסקאות הנדל"ן הגדולות ביותר בישראל שנוהלה אי פעם על ידי חברת טכנולוגיה זרה