גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פטנט / אילוסטרציה: Shutterstock, fizkes

הכותב הוא שותף בכיר במשרד ש. הורוביץ ושות' וראש קבוצת הקניין הרוחני

לאחרונה פורסם כי כחלק מהתגובה לסנקציות מצד מדינות המערב, ראש ממשלת רוסיה חתם על צו המאפשר שימוש בפטנטים ובעיצובים, בלא הסכמה ובהתראה קצרה. הצו החדש מתייחס לפטנטים ולעיצובים שבעליהם אזרחים, או שפועלים בשורה ארוכה של מדינות ש"אינן ידידותיות" כלפי רוסיה: מארה"ב, דרך האיחוד האירופי ועד ליפן ולקוריאה הדרומית. הצו קובע כי גובה התמלוגים לבעלי הזכויות במקרה זה יהיה 0 (אפס) אחוז.

הדבר נדמה אולי כהיסטוריה רחוקה, אבל לפני פחות משנה מדינות רבות - ורוסיה בכללן - תמכו במהלך לכאורה דומה במידה מסוימת, אך על רקע שונה לחלוטין, להשעיית פטנטים המגנים על חיסון נגד נגיף קורונה.

התפתחויות אלה מעוררות שאלות מרתקות וקשות בקשר לתפקידם של הפטנטים, בפרט בעולם התרופות: האם נכון להפוך את הזכויות בפטנט ל"בני ערובה" בסכסוך בין-מדינתי ולשלול תמורה מבעליהם? והאם יש להבחין בין התערבות כזו של המדינה הנעשית בעיתות שלום (ולמטרות של רווחה ובריאות) לבין התערבות בימי מלחמה ככלי ניגוח ומיקוח?

ביסודם של דיני הפטנטים ניצבת "עסקה" פשוטה: המבקש מגלה את האמצאה לציבור, ואם בקשתו תעמוד בתנאי הכשירות למתן פטנט, תינתן לו זכות מונופולין. המדינה היא שמקנה את זכות הפטנט, וגם מאפשרת את אכיפתה במקרה של הפרה. לכאורה, המדינה גם רשאית להגביל את הזכות (למשל, בהקשר של סחר עם האויב או שיקולים ציבוריים אחרים, וכבר היו דברים מעולם).

כך, למשל, בהקשר של מגפת הקורונה, מדינות רבות הגיעו למסקנה שפטנטים המגנים על חיסונים או תרופות, הגבילו את היכולת להתמודד עם המשבר הבריאותי, בעיקר במדינות מתפתחות. כך נולדה היוזמה להשעות פטנטים המגנים על חיסונים, בתקווה שיצרנים אחרים יצליחו לייצר חיסונים מתחרים.

ישראל, שרכשה חיסונים רבים מחברות המקור, לא נדרשה למהלך קיצוני מסוג זה. ואולם לפני כשנתיים, ממשלת ישראל הפעילה לראשונה סמכות מסוימת הקבועה בחוק הפטנטים, והתירה יבוא של תרופה גנרית לתכשיר Kaletra, למרות קיומו של פטנט בבעלות חברת Abbvie. זהו מהלך מאוזן יחסית, שכן חוק הפטנטים קובע כי שעה שמופעלת סמכות מסוג זה, ישלם אוצר המדינה לבעל הפטנט תמלוגים, לפי הסכם בין הצדדים, או כפי שנקבע על-ידי ועדה לעניין זה.

חוק הפטנטים הישראלי כולל הסדר נוסף, החל במקרים בהם בעל הפטנט אינו מספק בתנאים סבירים בישראל את מלוא הביקוש למוצר, או במקרים בהם התנאים להספקת המוצר אינם הוגנים ואינם מתחשבים בטובת הכלל. במקרים אלה רשם הפטנטים מוסמך לכפות על בעל הפטנט לתת למתחרה רישיון, בעיקר לאספקת צורכי השוק המקומי. גם כאן, על הרשם לקבוע את תנאי הרישיון, לרבות תמלוגים או תמורה אחרת, באופן סביר ומתאים לנסיבות העניין. הסדרים מסוג זה יושמו בישראל בעבר לא פעם, למשל בתקופת החרם הערבי.

היוזמה החדשה ברוסיה נראית כשילוב בין שני התרחישים. היא באה כתגובה על סנקציות מצד חברות מערביות, שהגבילו את פעילותן המסחרית ברוסיה. היא מבוססת על "רישיון כפייה", אך לא כזה שתמלוגים בצדו. הלכה למעשה, מדובר על השעיית זכויות, בלא כל תשלום.

אף שערפל הקרב אינו מאפשר עדיין לעמוד על היקפה של היוזמה ועל השלכותיה - למשל, האם היא תשעה בפועל גם צווי מניעה, ולא רק פיצוי בדיעבד על הפרת פטנט - נראה שהיא מבוססת על ראיית הקניין הרוחני של היריב כנכס משמעותי, שניתן לפגוע בו בימי מלחמה.