קודם למנות ורק אחר-כך לקדם את השקיפות של הליך המינוי. שר המשפטים גדעון סער / צילום: ניב קנטור
כל מהלך שיתרום להגברת השקיפות בהליך בחירת השופטים, ושופטי בית המשפט העליון בפרט, הוא מבורך.
ממילא לכאורה יש לברך על כוונת גדעון סער להחיל שקיפות על הליך ראיון המועמדים לבית המשפט העליון בפני ועדת המשנה של הוועדה לבחירת שופטים.
אולם רק לכאורה. ראשית, יש לתמוה על כך שקודם כל סער מינה את ארבעת השופטים לעליון שאמורים להתמנות בתקופתו, ורק אחר-כך נזכר לקדם את הצעת השקיפות.
יצוין כי רעיון השקיפות איננו חדש לסער. הוא בעצמו הגיש בעבר, בכנסת ה-16, בכנסת ה-17 ובכנסת ה-22 הצעת חוק דומה. כך שהחלטתו קודם כל למנות ורק אחר-כך לקדם את השקיפות שתחול רק בנוגע למינויים של נובמבר 2023 (לאחר הקדנציה שלו כשר המשפטים) - יש בה מן הצביעות ונשיאת שם השקיפות לשווא.
כיוון שסער כעת לא העביר את היוזמה שלו לשימוע פומבי באמצעות חקיקה אלא בהסכמה עם נשיאת העליון אסתר חיות במסגרת הפרוגרטיבה של הוועדה לבחירת שופטים, אין שום הסבר שיכול להניח את הדעת למה היוזמה נעשתה לאחר מינוי כל השופטים שבתקופתו.
אתן אנקדוטה: כאשר עו"ד יחיאל כשר נבחר לתפקיד שופט בית המשפט העליון לפני כחודש וחצי, הוא התייצב בפני הוועדה המשנה לבחירת שופטים, עליה סער מבקש כעת להחיל שקיפות.
בהליך שלו טרם זכינו לשקיפות, אך לגלובס נודע כי התרחש שם אירוע מביך. עו"ד כשר הוא ליטיגטור מוכשר ובכיר, אולם הוא התעסק והתמקצע בתחום המשפט האזרחי-מסחרי. את סוגיות המשפט החוקתי הוא מכיר ברמת הטוויטר. כאשר הוא נשאל על עמדתו בנוגע לגישת שופט העליון נעם סולברג על ביטול וצמצום עילת הסבירות, הוא לא ממש הבין בכלל על מה מדובר.
חבל שהציבור לא זכה לראות את תשובות המועמד של סער, עו"ד כשר, בשידור חי טלוויזיוני.
הממשלה הזו התמחתה בקידום ועדות חקירה על התנהלות הממשלה שקדמה לה. כעת סער מקדם שקיפות על התנהלות השר שייכנס לנעליו. זהו לא "אחרי המבול", אלא "אחרי השקיפות". במובן מסוים, זה יותר גרוע.
כזכור, סער סגר את הדיל של מינוי ארבעת השופטים מחוץ לוועדה לבחירת שופטים. הוועדה הייתה חותמת גומי רק לאשרר את הדיל שהוא סגר מראש. כאשר הדיל התחיל לחרוק, סער פשוט דחה את כינוס הוועדה עד להגעה להסכמות מראש. זו שקיפות?
אך מעבר לכך, ועדת המשנה שמעה כל מועמד בסבב האחרון במשך כ-20 דקות ברוטו.
ככה לא באמת מנסים לתהות על קנקנו של מועמד. ככה רושמים "וי" על שקיפות, כאשר למעשה מה שהיה הוא שיהיה.