עשרה ימים גורליים בצרפת: האם הנשיא מקרון ייבחר שוב?

בעוד פחות משבועיים ייצא העם הצרפתי לקלפיות ויבחר נשיא חדש לרפובליקה • על הפרק: מחירי הדלק, המערכת הפנסיונית, שכר המינימום, האינפלציה - וגם המצב הגיאו־פוליטי החדש שנוצר עם המלחמה באוקראינה • מול מקרון ניצבים שלל מתמודדים, כשהבולטת בהם היא מארין לה־פן מהימין אותה הביס ב־2017 • האם מקרון יהיה הנשיא הראשון מאז ז'אק שיראק, שייבחר לקדנציה נוספת?

עמנואל מקרון / צילום: Associated Press, Ludovic Marin
עמנואל מקרון / צילום: Associated Press, Ludovic Marin

בעוד עשרה ימים יצביעו אזרחי צרפת בבחירות לנשיאות במדינה, והנשיא המכהן עמנואל מקרון (44) יכול להיות שבע רצון מהעובדה שהמלחמה הרוסית באוקראינה עדיין כובשת את הכותרות במדינה. ההפגזות הרוסיות מאפשרות למקרון לא להתייחס למועמדים האחרים ולמצב עצמו כמנהיג בשטח.

המועמדת המרכזית נגדו, מארין לה־פן (53), מנסה ככל יכולתה ללבות סוגיות אחרות - כמו עליית המחירים בצרפת והשחיקה בכוח הקנייה - אך עד כה ללא הצלחה של ממש. משאר המועמדים מקרון "מתעלם" ואומר כי הוא "עסוק מאוד" בניסיונות להתמודד עם האגרסיביות הרוסית.

הסקרים מלמדים שמדיניות ההתעלמות של מקרון מביאה לו תמיכה הולכת וגוברת. הציבור, מראים הסקרים, מעריך את הדרך, שבה הוא מנווט את צרפת בתוך המציאות החדשה שנוצרה באירופה.

מקרון כמעט ולא עמד בציפיות

מבחינת הנשיא הצרפתי, שידע משברים תדמיתיים וממשיים שאיימו על נשיאותו במהלך חמש השנים האחרונות, התקווה היא שהמומנטום יימשך גם מעבר לסיבוב הראשון של הבחירות ב־10 באפריל, לעבר הסיבוב השני והמכריע שיתקיים שבועיים לאחר מכן.

בעשורים האחרונים אף מועמד לנשיאות בצרפת לא קיבל יותר מ־50% הדרושים כדי להיבחר כבר בסיבוב הראשון, והסקרים חוזים כי שני המועמדים שיקבלו את מרבית הקולות ויעפילו לסיבוב השני יהיו מקרון ולה־פן, כפי שהיה גם בבחירות של 2017. זאת, אם לא יהיו הפתעות של הרגע האחרון.

עד למשבר הקורונה ולמלחמה באוקראינה, מקרון כמעט ולא עמד בציפיות שהוא עצמו טיפח. הוא נבחר ב־2017 על רקע מצע "פוליטיקה חדשה", שהבטיח לצרפתים שגשוג כלכלי, רפורמות מוצלחות בתחום העבודה, איחוד אירופי חדש ומחירים יציבים. הוא הגדיר את נשיאותו הצפויה כלא פחות מ"יופיטרית", על שם ראש האלים במיתולוגיה הרומית.

במקום זאת, פחות משנתיים לתוך הכהונה, הוא קיבל את מחאת "האפודים הצהובים" סביב יוקר המחייה בצרפת ועליית מחירי הדלק, שאיימה להביא לבחירות חדשות. מקרון התמודד בהצלחה עם המחאה החברתית הזו על ידי הקפאת הצעדים שהובילו אליה כגון תוספת על מחירי הדלק, ואימץ מדיניות שבה הוא "ירד לעם" ופתח בסדרה מרתונית של התייעצויות שארכו שעות ארוכות כל אחת, במטרה להקשיב לדרישות העממיות.

אבל התוכנית העתידיות שלו לליברליזציה של שוק העבודה ולהפחתות מסים, יחד עם הדרישות ששמע באסיפות העם בהן ההשתתף, נתקלו לבסוף במגפת הקורונה.

פתח את הכיסים וחילק כסף להמונים

כמו מדינות אירופיות אחרות, גם צרפת בהובלת מקרון פתחה את הכיסים וחילקה כסף לתושבים, לחברות ולמגזרים שלמים בשל השלכות המגפה, ובניסיון להימנע ממיתון חריף.

השאיפות של מקרון להפחית את שיעור הגירעון הצרפתי הגבוה הושעו, וההוצאה הממשלתית עלתה מ־538 מיליארד בשנת 2019 ל־883 מיליארד אירו מתוכננים לשנת 2022. השאלה אם מדיניות זו עבדה עדיין פתוחה, אבל הממשלה הצרפתית מציינת את הצמיחה המהירה של הכלכלה ב-2021, כ-7%, כהוכחה לכך שהדברים נמצאים בכיוון הנכון. כעת מבטיח מקרון לקראת הבחירות הקרובות להמשיך בכיוון זה, אך גם להתחשב בהשלכות המלחמה באוקראינה.

 
  

בסוגיית המזון, בעולם שבו שרשראות האספקה מתנתקות או מתייקרות באופן משמעותי, מקרון מבטיח ליצור מצב שבו צרפת תוכל לדאוג לעצמה מבחינת התוצרת החקלאית. בשונה מההחלטה הגרמנית שקיבלה בזמנו הקנצלרית לשעבר מרקל לסגור כורים גרעיניים, מקרון מגביר את ההימור המוצלח (עד כה) של צרפת על אנרגיה גרעינית כמקור לחשמל. הוא הודיע על תוכנית להקמת לפחות שישה כורים אטומיים חדשים.

לחייב מובטלים לצאת לעבודה

יותר מ־70% מהחשמל בצרפת מגיעים מכורים אטומיים, והמדינה צפויה גם להסתמך על תחום יצוא זה אם מדינות אחרות יאמצו את המודל שלה לייצור אנרגיה. הממשלה מסבסדת את מחירי האנרגיה כבר מחג המולד בדצמבר, בניסיון להקל על התושבים.

הבטחה מרכזית של מקרון - להעלות את הפנסיה במדינה מגיל 62 ל-65 (נושא לעימותים עזים עם ועדי העובדים החזקים במגזרים השונים שהובילו לשביתות) - ממלאת כעת תפקיד מרכזי פחות במצע מאותה ההבטחה שניתנה לפני חמש שנים. הבטחה נוספת היא הדרישה לשנות את מערכת הרווחה ולחייב מובטלים כרוניים לעבור הכשרה מקצועית או לעבוד בעבודה מינימלית.

מקרון גם מבטיח כעת להגדיל את כוחה של המשטרה ולהשקיע משמעותית בחינוך ובמערכת הבריאות הצרפתית. מבחינת התעצמות צבאית - רוח השעה הנוכחית באירופה - מקרון גם יכול להיות מרוצה. הוא שיבח את "המוכנות והמודרניות" של הצבא הצרפתי, אחד היחידים באירופה שפעיל באופן קבוע בזירות שונות ברחבי העולם.

המועמדים מתמקדים באינפלציה הגוברת

כעת, בישורת האחרונה של הקמפיין מתרכזים יריביו של מקרון בסוגיית האינפלציה הגוברת במדינה. כמו בישראל, הסוגיה מעוררת רגשות עזים. שני המועמדים המובילים אחרי מקרון - לה־פן וז'אן לוק מלנשון (70) שנחשב ל"תקוות השמאל" בבחירות, מנסים בימים האחרונים להתמקד בה. שניהם מבטיחים להעלות את שכר המינימום ולהפחית את מחירי הדלק הגבוהים.

"לצרפתים מגיע יותר מאשר ירידה מתמשכת בכוח הקנייה שלהם מדי שנה", אמרה לה־פן בראיון ששודר בסוף שבוע האחרון. היא הציעה להוריד את המע"מ על כל מוצרי הדלק, כולל בנזין ודיזל, בניסיון להפחית את המחירים ששברו שיאים בחודשים האחרונים. היא גם הבטיחה לבוחרים הצרפתים כי הרפורמות שתיישם יעניקו עוד 150־200 אירו לכל חודש, ואמרה כי תממן את התוכנית בעזרת מלחמה בהון השחור ובעזרת הגבלות על הגירה לא־חוקית.

למעשה, רק בימים האחרונים התחיל מקרון את קמפיין הבחירות שלו. עד כה הוא לא השתתף בשום עימות, ויועציו מסרו כי ייתכן שעימות טלוויזיוני חי מול המועמד (או ככל הנראה המועמדת, לה־פן), שיעפילו לסיבוב השני יהיה אפשרי רק אחרי הסיבוב הראשון.

מארין לה־פן / צילום: Ludovic Marin
 מארין לה־פן / צילום: Ludovic Marin

"רוצים דמוקרטיה חזקה? צאו להצביע"

בראיון טלוויזיוני אמר כי היה עסוק מאוד בהתמודדות עם רוסיה. "זה דורש עבודה רבה, זה דורש מיומנות, הנשיא חייב לתת את כל מה שהוא יכול", אמר. עד כה, הקמפיין שלו מנסה לעודד באופן כללי את הצרפתים לצאת ולהצביע בסיבוב הראשון, מחשש שרבים ייראו בבחירתו מעשה מוגמר ולא יטרחו לתמוך בו בקלפיות. "אם אתם רוצים דמוקרטיה חזקה - צאו והצביעו", אמר מקרון.

גם המועמדים האחרים לנשיאות אינם רושמים הצלחות רבות. אריק זמור, איש טלוויזיה ממוצא יהודי שהציב את המאבק באיסלאם ובהגירה בלתי־חוקית במרכז הקמפיין שלו, עורר סערה בסוף השבוע האחרון כשהתעלם מקריאות "מקרון רוצח", שנשמעו במהלך קמפיין בחירות שלו.

מימין, המועמדת השמרנית ואלרי פקרס, שצברה תאוצה בשבועות האחרונים, הושבתה מהקמפיין בעקבות העובדה שנדבקה בקורונה. בהנחה שאף מתמודד לא יפרוש מהמרוץ ברגע האחרון, מודל של "האקונומיסט" העריך את סיכויי מקרון להיבחר לנשיאות ביותר מ־90%. אם תסריט זה יתממש יהיה מקרון הנשיא הצרפתי הראשון בשני עשורים שמצליח להיבחר מחדש, אחרי ז'אק שיראק.

ואלרי פקרס / צילום: Ludovic Marin
 ואלרי פקרס / צילום: Ludovic Marin

האם המייקאובר הפוליטי של מארין לה־פן יביא לה את הנשיאות

הניסיון של מארין לה־פן לנצח בבחירות הנוכחיות לנשיאות, לעומת התבוסה שרשמה בבחירות הקודמות לפני חמש שנים, כללו שבירה מסוימת למרכז הפוליטי. היא שינתה את שם המפלגה שאביה הקים מ"החזית הלאומית" ל"איחוד הלאומי", מיתנה את ההתבטאויות האנטי־ממסדיות שלה וחתרה לעדן את התדמית הקסנופובית והאנטישמית שמפלגתה הרוויחה ביושר בעשרות שנות פעילות.

אבל אחת מתוצאות הלוואי של המהלך המחושב הזה היה צמיחתו של מועמד ימין קיצוני יותר, מתנגד יותר להגירה ופרובוקטיבי יותר - אריק זמור, פרשן טלוויזיה ועיתונאי, שצץ בבחירות הללו מימין לפוליטיקאית הצרפתית. כתוצאה מכך, קולות הימין מתפצלים בין שני מועמדים מובילים (19% ללה־פן, 11% לזמור), וכך גם הסיכוי שלה לנסות ולנצח באופן סמלי בסיבוב הראשון - מה שלא יקנה לה את הנשיאות, אבל יעניק תנופה לקראת הסיבוב השני וייחשב הישג משמעותי.

אריק זמור / צילום: Ludovic Marin
 אריק זמור / צילום: Ludovic Marin

אביה, ז'אן מארי לה־פן (93), שסולק מהמפלגה וממנו היא הרחיקה את עצמה כחלק מהחתירה ללגיטימציה פוליטית, לא תולה תקוות רבות בריצה השלישית של בתו לתפקיד נשיאת צרפת. "המדיניות (שלה) של התאמה לימין ומשא ומתן עם השלטון תסתכם בכישלון אלקטורלי", הוא העריך החודש.

אבל ייתכן שלה־פן מנהלת קמפיין בחירות "משעמם" במיוחד, בלתי־פרובוקטיבי, שמטרתו לנצח דווקא בסיבוב השני, אליו היא צפויה להעפיל מול הנשיא המכהן עמנואל מקרון. בעוד הפער ביניהם עומד על 10% בסיבוב הראשון, הוא מידרדר ל־6% בסיבוב השני והמכריע, לפי סקרים אחרונים, אחרי שזמור ייצא מהמרוץ. בוחריו של זמור, שהצליח לגייס לשורותיו גם את אחייניתה של לה־פן עצמה, צפויים לתמוך בה בסיבוב השני. "הקיצוניות של זמור מציגה את לה־פן כרגועה, פרגמטית ופחות שנויה-במחלוקת", העריכה חוקרת מאוניברסיטת "סיאנס פו".

האיש שמתנגד לקפיטליזם ולנאט"ו מנסה להיבחר מטעם "העם"

זו הפעם השלישית שז'אן־לוק מלנשון מתמודד על נשיאות צרפת. מועמד השמאל הצרפתי, שתומך בפרישה־מחדש של צרפת מנאט"ו, בערעור הסדר הכלכלי ה"ניאו־ליברלי והקפיטליסטי", וכן בזכויות עובדים ובחקלאות מסורתית - מנסה לגייס את הציבור הרחב ולהעפיל לראשונה לסיבוב השני.

מלנשון מנצל את הסנטימנט הצרפתי נגד תאגידים אמריקאיים ובינלאומיים. בשבועות האחרונים הוא הבטיח לציבור הצרפתי להקפיא את מחירי האנרגיה, להעלות את שכר המינימום מ־1,269 אירו כיום ל־1,400 אירו וגם להוריד את גיל הפרישה ל־60, במקום להעלות אותו ל־65 כפי שמציע מקרון.

ז'אן-לוק מלנשון / צילום: Ludovic Marin
 ז'אן-לוק מלנשון / צילום: Ludovic Marin

"עולם אחר הוא אפשרי", הוא מבטיח לבוחריו, "אתם יכולים לראות שהשוק החופשי נמצא בכאוס". "הצביעו (לי) וצאו לפנסיה בגיל 60", אמר בעצרת בחירות.

נכון לעכשיו, הקמפיין אינו עובד כל כך טוב. מלנשון נמצא כ־5% מאחורי לה־פן, עם 14% תמיכה בלבד, אך מפגין מגמת התחזקות בשבועות האחרונים, על רקע סוגיות של עליית מחירים וחולשה של מועמדים אחרים מהשמאל. "אם הפרברים העממיים (Quartiers Populaires) לא יצביעו לי - אני גמור", הא אמר השבוע באופן גלוי לכתבים אחרי אחת מעצרות הבחירות שהוא ערך.