גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שר התקשורת יועז הנדל / צילום: איל יצהר

הספירה לאחור החלה: הרפורמה לביטול הפיצול בין ספק אינטרנט לתשתית, שהחלה השבוע, הפעילה את השעון לקראת הדיון, בחציון השני של השנה, בין בזק למשרד התקשורת באשר לביטול ההפרדה המבנית בקבוצת בזק. אם תרצו, הרפורמה היא רק הפרומו לדיון על ביטול ההפרדה שלא מאפשרת כיום לבזק לשווק חבילות טריפל (אינטרנט, טלוויזיה וטלפון).

במנותק (או שלא, תלוי בעיני המתבונן) מהמשפט המתנהל בתיק 4000 (תיק נתניהו-אלוביץ'), משרד התקשורת יידרש לסוגיה מבחינה מקצועית - האם יש טעם להמשיך עם ביטול ההפרדה המבנית כפי שהוא קיים היום, או שדרוש שלב ביניים נוסף בדרך. שלב זה כולל מתן אפשרות לבזק קווי לשווק חבילות טלוויזיה במתכונת כזו או אחרת.

כל יום דיון במשפט 4000, על שלל העדויות העולות ממנו, מחזק את הסברה כי משרד התקשורת יעדיף את האופציה השנייה. כלומר, הוא יאפשר לבזק למכור חבילות טלוויזיה עם סטינג, למשל, מוצר הלואו קוסט של yes, בטרם ילך למהלך הגדול של ביטול ההפרדה המבנית באופן מלא ומיזוג yes לתוך בזק קווי. במשרד לא אדישים לעדויות הנשמעות במשפט, המציירות אותו באור לא מחמיא במיוחד, וציבורית יהיה קשה לו להעביר מהלך כזה בבת-אחת.

בבזק רוצים לנצל את נכס המס

ביטול ההפרדה המבנית בבזק חיוני לבעלי השליטה בקבוצת בזק. זאת, מכיוון שבעלי השליטה מעוניינים לנצל את נכס המס שעליו שילמה החברה במסגרת המיזוג בין בזק ל-yes. מיזוג זה לא יצא בסופו של דבר לפועל בגלל החקירה של רשות ניירות ערך שהסתעפה בהמשך לתיק 4000. מדובר בנכס מס בשווי של 1.2 מיליארד שקל שבזק מבקשת לנצלו כל שנה מחדש, אך הוא מותנה בביטול ההפרדה המבנית בקבוצה.

סיבה נוספת ללחץ של בזק לביטול ההפרדה המבנית היא שהביטול יאפשר לה למזג את yes באופן מלא ולחסוך הרבה מאוד כסף כתוצאה מכך. נאמר זאת בזהירות, אבל לא בטוח שאלמלא נכס המס, בזק הייתה ממשיכה להחזיק ב-yes. בקבוצה שאלו את השאלה הזו כמה וכמה פעמים בשנים האחרונות, אבל תמיד נכס המס היה זה שעמד כתמרור אזהרה.

הנדל חושב שהפרדה מבנית מקשה על הציבור

אם ננסה לנתח את עמדת משרד התקשורת בסוגיה, הרי שקשה לראות את שר התקשורת יועז הנדל מסכים ללכת למהלך רחב של ביטול ההפרדה המבנית במכה אחת. הנדל אומנם לא מאמין בהפרדה המבנית וסבור כי הדבר רק מקשה על הציבור. אם זה היה תלוי בו, הוא היה מבטל אותו מחר. אך הנדל הפוליטיקאי צריך להתחשב בגורמים רבים, וקשה לראות אותו עושה מהלך רחב שבו הוא מקצר תהליכים. תמיד יהיו מי שיקפצו ויאשימו אותו בכך שהוא העניק מתנה לבזק בדמות ההפרדה, למרות שהיא ארכאית, מיושנת וכבר לא רלוונטית בשוק התקשורת בימים אלה.

מנגד, הדרג המקצועי במשרד התקשורת משמש כמרסן או כבלם בסוגיה. זאת, למרות שגם במשרד האוצר היו מוכנים ואולי גם רוצים לראות את ביטול ההפרדה. במשרד התקשורת, ובמיוחד באגף כלכלה, מסתכלים בעין חצי עוינת על בזק מאז ומתמיד, ולא בטוח שהם ששים לקיים את הדיון הזה בכלל. מבחינתם, סביר להניח שאפשר לדחותו בעוד כמה שנים.

בתווך הזה נכנסת מנכ"לית המשרד, לירן אבישר בן חורין, שתצטרך למצוא את שביל הזהב, שככל הנראה יהיה באמצעות הקלה בשיווק חבילות טלוויזיה בשלב הראשון. זה יעזור להמתיק את הגלולה לקראת דיון רציני יותר בשנה הבאה למהלך של ביטול ההפרדה באופן מוחלט.

במשרד תקשורת באופן כללי חוששים ממהלכים קיצוניים או חד-משמעיים. כך למשל, בהחלטה על ביטול הפיצול בין ספק אינטרנט לתשתית, המשרד קבע כי התהליך יהיה מדורג, ולקח לבזק כשנה עד שהפיצול בוטל. גם כשהמשרד רוצה להפחית את תעריפי הטלפוניה של בזק או לבטל את תעריפי הקישוריות בסלולר, הוא עושה זאת בהדרגה, כי הוא חושש ממהלכים קשים.

מהבחינה הזאת הרבה יותר קל לתת לבזק לשווק חבילות טלוויזיה עם סטינג או חבילות אחרות שייבחנו, להמתין תקופה ולראות שהשוק מעכל את המהלך - ורק אחר-כך לדבר על ביטול מלא של ההפרדה המבנית. זו הסיבה שבחודשים הקרובים משרד התקשורת לא ידון עם בזק על חבילות הטלוויזיה. בנוסף, במשרד גם רוצים רוצה לוודא כי הפיצול בין ספק לתשתית עובר בצורה חלקה.

סיפור מכירה מצוין לבעלי השליטה

השמועות מספרות כי בעלי השליטה בבזק כבר מתחילים לתכנן את אסטרטגיית היציאה שלהם. בשווי הנוכחי ועם שלל האיומים האורבים בדרך, לא יהיה להם קל לממש את אחזקתם בבזק במחיר הדומה למחיר השוק הנוכחי. אין ספק כי ביטול ההפרדה המבנית יכול לשמש סיפור מכירה מצוין ולהשאיר לקונים הזדמנות להתייעל ולחסוך הרבה מאוד כסף בעתיד.

בעניין הזה יש לומר כי ההיסטוריה חוזרת על עצמה. שאול אלוביץ', הבעלים הקודם של בזק, מעולם לא האמין בביטול הפרדה המבנית וחשב שהיא תביא יותר נזק מתועלת, אבל הוא מאוד רצה בה, גם בגלל נכס המס ועסקת yes, וגם בגלל שהוא חשב שזה יהיה סיפור המכירה שלו. נקווה לטובת בעלי השליטה הנוכחיים בבזק שזו תהיה נקודת הדמיון היחידה ביניהם.