עומסים בנתב''ג לקראת פסח / צילום: בר לביא
על התורים הארוכים בנתב"ג שבהם עמדו הישראלים שכבר יצאו לחופשות הפסח, בטח שמעתם. ואם אתם מתכננים לטוס בקרוב, ככל הנראה תחוו אותם על בשרכם. למה הכוונה בתורים ארוכים? המתנה בדלפקי הצ'ק-אין ובעמדות הבידוק שיכולה להגיע לכדי שעות רבות, וכאוס של ממש גם באזורים נוספים בשדה.
תורים אלה הם תוצאה של ההסתערות של הישראלים על הטיסות עם בוא האביב ו"ההתנרמלות" של מגפת הקורונה, בטח אחרי שנתיים של שמיים כמעט סגורים. במספרים, מדובר ב-50-55 אלף נוסעים שמציפים כיום את נתב"ג ביממה, מספר גבוה בהרבה לעומת חודשים קודמים. ככל שנתקרב לחג הפסח, מספר זה צפוי אפילו לגדול ל-70-75 אלף נוסעים ביום, כאשר עיקר התורים מתרחש בשעות השיא של הבוקר - חמש עד שמונה בבוקר - ובשעות הלילה, לפני ההמראות לארה"ב.
מהן הסיבות לבלגן בנתב"ג? ראשית, בנתב"ג לא נערכו לביקוש כה גדול לטיסות. לכך יש להוסיף את העובדה שהקורונה עדיין אתנו, ודיילי הקרקע אחראים גם לבדוק מסמכים הנוגעים לחיסונים ובדיקות, ככל שמדינת היעד דורשת זאת. זאת ועוד, מתחם בדיקות הקורונה לנוחתים מחו"ל גרע 45 עמדות צ'ק-אין, מה שתורם גם כן לתורים.
אולם הסיבה העיקרית לעומסים ולברדק בנתב"ג היא מחסור בכוח-אדם. כפי שבכל המשק יש כיום קושי להשיג עובדים בתקופת פוסט-קורונה, בעיקר עובדים צעירים, כך קורה גם בנתב"ג. לפי הערכות, לרשות שדות התעופה חסרים 600 עובדים כדי לעמוד בקצב הנוסעים הנוכחי.
האם הקמתו של עוד שדה תעופה בישראל, כפי שבמינהל תכנון טוענים שיש לעשות, תפתור את הבעיה בטווח הארוך? עד כמה שרת התחבורה מרב מיכאלי אחראית גם היא לכאוס שנראה כיום בנתב"ג, ומה צפוי לקרות למחירי כרטיסי הטיסה בעקבות התייקרות הנפט ומחירי הדלק? התשובות לכל אלה בפרק השבועי של "הצוללת של גלובס".