אישור התקציב במליאת הכנסת / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
ביום רביעי בבוקר שעות ספורות לאחר הודעתה של עידית סילמן על פרישה מהקואליציה, קיימו שר החוץ יאיר לפיד ושר הביטחון בני גנץ תדרוך לשגרירים. למעט פגישה בארבע עיניים שקיימו לאחר מכן, לא ניתן היה להבחין שמשהו חריג קרה. בבוקר יום חמישי בבוקר בנט ושקד סיירו ביישוב חריש כאשר במקביל הפיצה מזכירות הממשלה את סדר היום לישיבה השבועית שתתכנס ביום ראשון. על הפרק: ישובים חדשים, סיוע נוסף לחריש, עדכון מפת העדיפות הלאומית להטבות ועוד. לחלק מההחלטות שותפים ראש הממשלה בנט והשרה איילת שקד ממפלגתו שנחשבת בעלת פוטנציאל להפלת הממשלה.
הניסיון לשדר עסקים כרגיל הוא החלטה מודעת של קברניטי הממשלה במסגרת המלחמה הפסיכולוגית נגד ניסיונות הליכוד להאיץ את הפלת הממשלה. אבל מאחורי הקלעים הפרישה של סילמן העבירה את כל מפלגות הקואליציה למצב הפעלה של טרום-בחירות, עם טוויסט אחד: אם לפני בחירות כל מפלגה מקצינה את עמדותיה כדי לגייס מחדש את המצביעים, במצב הקיים בקואליציה דווקא ינסו להרגיע את המאבקים כדי להנשים את הממשלה ולהאריך את ימיה עד כמה שניתן יהיה לספוג.
כך למשל, בעוד חברי הכנסת של הליכוד יצאו לבליץ ראיונות מאז יום רביעי בכלי התקשורת, התבקשו חברי כחול לבן, העבודה ויש עתיד שלא להתראיין כדי לא לתרום לערעור הקואליציה. חריגים קיבלו אישור לעמוד מול מיקרופונים, והיתר התבצרו בשתיקתם, מנסים לגלות דרך העיתונאים עד כמה הם קרובים ליציאה לפגרת בחירות נוספת רגע אחרי שהכנסת ה-24 השלימה שנה להשבעתה.
יש עתיד
לפיד מתעקש ש"המהומה מוגזמת"
חלוקת המוכנים לבחירות ואלו שחוששים מהן עוברת דרך ניתוח הסקרים האחרונים. בעוד ליש עתיד, כחול לבן וישראל ביתנו אין מה להפסיד והן מחזיקות בבייס יציב, תקווה חדשה נמצאת באופן יציב מתחת לאחוז החסימה, רע"ם מחשבת דרכה מחדש, ומימינה לא ברור מה יישאר עד להגעה לקלפי. מפלגות העבודה ומרצ ייכנסו למלחמה מחודשת על בייס צר, וככל הנראה אחת מהן תיאלץ להיאבק כדי לשרוד ועשויה להותיר את האחרת מחוץ למשחק.
בקואליציה ובאופוזיציה תמימי דעים באשר לתאריך הבחירות הרצוי אי שם בספטמבר, אחרי החופש הגדול ולפני החגים.
אם אכן מהחזרה מהפגרה במאי יתגלגלו לבחירות, שר החוץ ויו"ר יש עתיד לפיד ירוץ אליהן מלשכת ראש הממשלה, כשהוא מחזיק במפלגה הגדולה והמאורגנת ביותר בגוש המרכז-שמאל. למרות זאת, לפיד קיבל החלטה אסטרטגית לעשות הכל כדי לשמור על הממשלה ככל הניתן. בשבוע האחרון הוא החזיר לתפקוד את הברית עם שר האוצר ליברמן, לאחר שזו נפגעה סביב המאבק לתקציבים לעצמאים ואת רוב הזמן הקדיש לשיחות עם בנט מסביב לשעון.
בשיחות עם שותפיו מהמפלגות האחרות הוא ניסה להרגיע את השטח ואמר להם כי "המהומה התקשורתית מוגזמת". בניתוח שהציג להם טען כי ביבי עלה מ-53 ח"כים ל-54, בעוד לקואליציה יש 60 חברים. "מקסימום נחוקק פחות, אני לא בטוח שזה רעיון רע", אמר להם ובצדק. כל חוק גדול במושב החורף גרר ויכוחים ומהומות, הפגרה הייתה התקופה הרגועה ביותר עבור כולם עד לפצצה שהטילה סילמן.
כחול לבן
ראש הממשלה גנץ?
למרות שסערת החמץ בבתי החולים הייתה תירוץ טוב לפרישה מתוכננת, בחשבון הנפש של הימים האחרונים באים בחשבון יו"ר כחול לבן בני גנץ, שנלחם על הפנסיות הצבאיות נגד הסנטימנט של חברים רבים בקואליציה ודחה צעדים למען ההתיישבות למגינת לבם של חבריה מימין; יו"ר מרצ ניצן הורוביץ, שלא היה שבוע כמעט שבו לא נתן סיבה למי מחבריו לקואליציה לחוש שלא בנוח - מחברי הימין ועד לריב המתוקשר והמתמשך עם שר האוצר. וכמובן המאבק סביב החקלאות בין העבודה לישראל ביתנו.
אחרי שעבר התקציב, מפלגות השמאל החליטו שהממשלה יציבה ועכשיו מותר לכל אחד להילחם למען הבייס שלו והתוצאות כאמור מגוונות: העבודה כמעט השביתה את המליאה על החקלאות ומתווה הכותל. מרצ נכנסה חזיתית באיילת שקד על מתווה קליטת הפליטים והקמת היישובים. כחול לבן יצרה ערימה של פיצוצים לא מבוקרים בגלל פנסיות אנשי הקבע. ההתפטרות של סילמן הזכירה לכולם כמה צרה ושברירית הקואליציה, והם בילו את כל הימים האחרונים בלהישבע זה לזה (ולזו) שמעכשיו ייזהרו יותר.
בכחול לבן, קיבל בני גנץ החלטה אסטרטגית לשבת ביציע ולא להוביל או להצטרף להפלת הממשלה יחד עם האופוזיציה. על השולחן כרגע לא מונחת כל הצעה עבורו לעמוד בראש ממשלה אחרת אם תקום בכנסת הזו, למרות שבשבועות האחרונים במפלגה החרדית-אשכנזית יהדות התורה מחזרים אחריו כדי ליצור חיבור שבו הוא עומד בראש. כחול לבן יציבה בסקרים אך לא מובילה כאמור את המפלגה הגדולה ביותר, אלא שבנט כבר הוכיח בחודשים האחרונים למתחריו הפוליטיים שלא נדרשים מירב המנדטים אלא אלו שמשלימים ל-61 כדי להיכנס לבלפור.
אם בליכוד ישתפו פעולה עם הרשימה המשותפת כדי להפיל את הממשלה באי אמון קונסטרוקטיבי ולא בהצעת חוק לפיזור הכנסת לבחירות, גנץ צפוי לשקול האם להצטרף לממשלה עם הליכוד כדי למנוע בחירות - ובתנאי שהוא עומד בראשה. בכחול לבן אמרו השבוע שבליכוד ודאי מבינים שעם בחירות או בלעדיהן, אין לימין 61 להקמת ממשלה ולכן גנץ יידרש להיכנס פנימה, והתנאי כמובן היה ונותר: כהונה כראש ממשלה ראשון. חליפי הוא כבר היה. ואם זה המצב - כבר עדיף בלי בחירות.
העבודה
מסתכלים על הסקרים ובוכים
פרישת סילמן תפסה את חברי מפלגת העבודה לא מוכנים, חלקם נופשים בחו"ל והיתר התכנסו להרמת כוסית מורחבת ביום רביעי בערב כדי לדון במצב החדש שנוצר. אמנם טרם גויסו יועצי תקשורת לטובת קמפיין, אבל יש תחילה של הכנת השטח, בד בבד עם ההחלטה לעשות כל מה שנדרש כדי להאריך את ימיה של הממשלה. את החזית מול ליברמן סביב עסקת החבילה והרפורמה בחקלאות הקפיאו בינתיים ועד לחזרה מהפגרה. שרת התחבורה מרב מיכאלי אמרה לחברי המפלגה שלה בכנס בערב רביעי שאין מה למהר לבחירות, כי "בישראל זה הזמן הכי ארוך בעולם".
במפלגת העבודה אמנם נמצאים במצב טוב בסקרים, אלא שגל הטרור והגמגומים התקשורתיים של השר עמר בר לב שמו את המפלגה כולה תחת מתקפה מימין. ואת שרת התחבורה ויו"ר המפלגה בחזית אחרת מול השביתה בנמלים וארגוני העובדים שבימים כתיקונם הם הבייס הראשון שהיא פונה אליו. נוסיף לכך את העובדה שהיות המפלגה בקואליציה לא הצליחה לבלום את מהלכי ליברמן ופורר בחקלאות, מדובר בנקודת פתיחה לא מאוד נוחה לבחירות.
מרצ
לא ישארו בכל מחיר
במרצ מבקשים לשדר אחריות לגורל הקואליציה, אך לא בכל מחיר. אם בחודשים האחרונים חברי המפלגה הקצינו עמדות לטובת הדרישות מבית, לאור החלטת סילמן וההליכה הבלתי נמנעת לבחירות: כעת המסרים הפכו מתונים יותר. פחות הישגים ויותר - הישארות בקואליציה ובממשלה ולא הדרדרות לבחירות שלא ברור איך מרצ תעבור אותן. האתנחתא הקלה בממשלה היטיבה מאוד עם אנשי המפלגה שלא זכו לטעום ממנעמי השלטון, אלא שיו"ר המפלגה הורוביץ שהחליט להילחם במלחמות דת דווקא בקואליציה בשותפות דתית וימנית - התבררה כגורם מערער יציבות. האם יצליח לעצור את עצמו מלחרחר את המאבק הבא במה שנותר מהקואליציה? ימים יגידו.
תקווה חדשה
מכות בכנס ודשדוש
יו"ר מפלגת תקווה חדשה גדעון סער ערך השבוע כנס הרמת כוסית לרגל חג הפסח. המטרה: תחזוקה שוטפת של השטח והעלאת המורל המפלגתי נוכח הדשדוש המתמיד בסקרים מתחת לאחוז החסימה. עוד לפני שחברת הכנסת מימינה החלה להכין את השטח לבחירות, במפלגתו של סער מתכוננים אליהן במרץ ממודעות בעיתונים בשבתות האחרונות ועד לגיוסו של היועץ האסטרטגי ישראל בכר לשורותיהם. המפלגה מחזיקה במספר שיא של תיקים בכירים בקואליציה, ועדיין לא מצליחה להתרומם לארבעה מנדטים.
באותו כנס, פעילי המפלגה הכו אדם שהתפרץ לאירוע וצעק נגד סער בזמן נאומו על החבירה למנסור עבאס להקמת הממשלה. הצילומים מהרמת הכוסית הפכו אלימים - המפגין הבודד נגרר בתוך האולם תוך שחלק מהאנשים שנראים בצילום בועטים בגופו וחובטים בראשו. מעבר לכך, מי שביקש לצלם את האירוע, כתב ערוץ 7 חזקי ברוך, נדחף גם הוא החוצה באלימות קשה. ורק שוטר שהוזמן למקום הצליח להרגיע את הרוחות.
אגב, בניגוד להאשמות הפנים קואליציוניות, דווקא מפלגת תקווה חדשה שמורכבת כולה מעריקים ופורשי ליכוד ומפלגות אחרות לא הצטרפו השבוע לחגיגות המחשבים דרכם מחדש בימינה. בניגוד לבנט, סער באופן קבוע מזמן אליו את חברי המפלגה באופן פרטני לישיבות דו-שבועיות, כדי ללמוד מקרוב על כאבי הבטן ומה אפשר לשפר לפני שפיצוץ כזה או אחר מפתיע אותו בתקשורת. הצמד האוזר והנדל, שנמצאים במפלגה אחרת בתוך תקווה חדשה, טרם חישבו מסלול מחדש - אך אולי יעשו זאת ככל שהבחירות יתקרבו.
ישראל ביתנו
מה יש לליברמן למכור
שר האוצר ויו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן הקפיד לשמור על שתיקה תקשורתית ב-24 שעות לאחר אירוע התקיפה של סילמן. האיש שמוגדר החזק ביותר בקואליציה צפוי לאבד את מעמדו אם אכן נתניהו יהיה זה שירכיב את הממשלה הבאה, ומוחזק בידי קואליציה צרה שלא יכולה להעביר את כל הצעות החוק הכלכליות שממתינות על שולחן המליאה מאז כנס הקיץ. ליברמן שנהג באחריות (ויש מי במפלגות השמאל שיגידו בקמצנות) בקופה הציבורית, מחזיק בבייס בוחרים יציב - אלא שהוא יוצא לבחירות על רקע משבר יוקר מחיה ודיור עוד לפני שצעדים שיזם יצאו לפועל והשפיעו על כיס הבוחרים.
מי שעוד ממתינים לסיוע ממנו הם ציבור העצמאים שעשוי לבוא איתו חשבון, אבל דווקא מול מצביעיו הוותיקים ליברמן פעל במהירות כדי להיטיב איתם ועם ציבור רחב כבר עם העברת תקציב 21-22: העלאת שכר החיילים, קצבת הזקנה וכן תשלומים לניצולי שואה בימים אלו ממש. ההבטחה להקל בתשלום על הדלק יכולה למצב אותו במקום טוב יותר, אבל תלויה אף היא בכנסת שכן חלקים ממנה נדרשים להיות מוסדרים בחקיקה.
רע"ם
עבאס יישאר בכל קואליציה אפשרית
יו"ר רע"ם מנסור עבאס, שעשה את המהלך הבלתי אפשרי כמעט ונכנס לקואליציה לא צפוי להתמודד בראשות המפלגה בבחירות הבאות, אך בינתיים מאותת כי ימשיך להוביל את מפלגתו לטובת שילוב בכל קואליציה שתקום. בראיון שהעניק לרשת ב’ אמר כי הוא עדיין מאמין בשותפות הזאת, אך הדהירה לבחירות היא מצב נתון. מבחינתו, הצליח להשיג לא מעט הישגים בעשרת החודשים האחרונים אלא שהוא עדיין נמצא על סף אישור הקמת היישובים החדשים לבדואים, ובכלל נראה כי בציבור הערבי מרוצים ממנו מאוד וחוששים מפני יציאה לבחירות שעשויה להוריד את נציגיו מעמדות ההשפעה לספסלי האופוזיציה.
ימינה
ללא בייס, לאן ממשיך בנט מכאן?
וכמובן, מה קורה בימינה? מספר הגרסאות לאירועים האחרונים במפלגה מאז פרישת סילמן כמספר חברי הכנסת. למעט מתן כהנא ושירלי פינטו - כל חברי מפלגתו של בנט שוקלים את צעדיהם מחדש. ביום רביעי בצהריים אביר קארה, עמיחי שיקלי וסילמן כמעט וחתמו על בקשה לפיצול הסיעה, אלא שברגע האחרון איילת שקד נכנסה לתמונה ומנעה את המהלך.
בישיבה שכינסה לאחר מכן עם אורבך וקארה, גרמה להם לכונן ברית ועוד לא להכריז על פרישה רשמית מימינה, אלא שכאן יש גם גרסאות אחרות: לפי אחת מהן, שקד מנהלת מו"מ מול הליכוד כשהיא מגובה בשני חבריה; באחרת, היא מתואמת מלא-מלא מול ראש הסגל של בנט טל גן צבי, ולא תפרק את הממשלה אלא תפעל לשימורה.
ביום חמישי בבוקר הציג אורבך אולטימטום לבנט לפיו הוא דורש ביטול מתווה המעונות (הנחיה של ליברמן שלא לאפשר הנחה להורים שאחד מבני הזוג אינו עובד ומיועדת לחרדים), חיבור המאחזים ביו"ש לחשמל וכינוס ועדת התכנון לבנייה מעבר לקו הירוק.
מדובר באולטימטום מתואם עם בנט, שכן גנץ שהחזיק את שני האירועים האחרונים במשרדו מוכן ככל הנראה להתפשר ולקדם אותם לטובת הרגעת השטח בקואליציה.
במקביל, בליכוד מזרימים כל הזמן הצעות מסוגים שונים באופן נפרד מול כל אחד מחברי הכנסת של ימינה עם המסר הבא: הראשון שיפרוש יקבל את כל הקופה, והאחר - יגורש מהעיר. התפרקות הממשלה החלה בימינה, מפלגתו של ראש הממשלה, אך המומנטום נכון לשלב זה עבר. ניסיונות הגיוס מהאופוזיציה סביר להניח יימשכו עד להצלחה.
לא ברור האם רעידת האדמה במפלגתו תגרום לבנט לחישוב מסלול מחדש וחזרה לימין. בשלב זה, חזר גן צבי לפעול בכל כוח כדי להחזיר את בנט ימינה. במפלגה אמרו לגלובס כי לפני חודש בנט ראה סקר שבו המפלגה בראשותו רחוקה מאחוז החסימה, ולכן החליט על שינוי כיוון שמאלה ואף הודיע לחברי הסיעה על שינוי מגמה: מאז עסק בנט בלמצב עצמו כמדינאי בין כל מנהיגי העולם בעצת יועצתו המדינית שמרית מאיר.
אלא שלא כולם הסכימו עם שינוי הכיוון והיתר היסטוריה. ראש הממשלה, נעדר בייס פוליטי לחלוטין, צריך לחשוב מחדש איך ועם מי יתמודד בבחירות הבאות.