ענת גואטה, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: ענבל מרמרי
משקיעים פוטנציאליים בהנפקה של חברת התרופות מבוססות הקנאביס EPM, אשר עורכת בימים אלה הנפקה יוצאת דופן באמצעות מימון המונים, שמו לב הערב כי פריטים מסויימים נעלמו מדף ההנפקה של החברה באתר חברת מימון ההמונים Fundit. סרטוני הפרסומת להנפקה, דומים לאלה ששודרו גם בטלויזיה, הוסרו מן האתר וגם פרטי קשר ישירים להנהלת החברה. "רשות ניירות ערך הנחתה אותנו להפנות את המשקיעים ישירות לתשקיף החברה", מסרה היום החברה בתגובה לפניית גלובס בעניין.
הסרטונים ככל הנראה הכילו מידע עודף על זה שנמצא בתשקיף. הם הכילו גם קריאה די ברורה לפעולה: "להצטרף להנפקה נגישה לכולם" (אם כי כללו כתובית דיסקליימר שלפיה "אין באמור הזמנה או הצעה להשקיע בחברה" והפניה לקרוא את התשקיף). המשפט הפותח את הסרטון, "אם הייתם יכולים לחזור אחורה בזמן ולתפוס את הנפקת החברה שהמציאה את הסמארטפון, הייתם הולכים על זה?", מבהיר היטב למי ההנפקה מיועדת - לציבור שלא רגיל להשתתף בהנפקות.
בשיחה קודמת, אמרה לנו חני שטרית בך, סמנכ"לית בכירה ומנהלת המחלקה הכלכלית בבורסה, כי זה עניין חיובי: כמה שיותר ציבור שמשקיע בבורסה (גם אם מדובר בחברה שהכנסות יהיו לה רק ב-2025 לכל המוקדם) יותר טוב. אפילו לדברי הנהלת החברה לגלובס, החברה קטנה מידי ובשלבים מוקדמים מכדי לעניין מוסדיים באופן משמעותי. ולכן החליטה החברה על פי הסרטון "להציע הנפקה נגישה לציבור, בדיוק כמו למוסדיים".
שטרית בך ציינה בראיון שערכה עם גלובס את קיומו של תשקיף כאמצעי להגן על הציבור, ובשל קיומו של תשקיף היא לא רואה את דרך ההצעה כמסוכנת ומאמינה שניתן לבחון את הסיכון בחברה זו באמצעות התשקיף כמו בכל חברה אחרת.
לפני יומיים פנה עיתון גלובס לרשות ני"ע, בעקבות שיחה עם שחר סיידון, יו"ר ובעלי חברת סייבל השקעות, אשר מציעה גם שירותי הפצה וחיתום. סיידון תהה על המגבלות שמושתות על חתמים המשווקים הנפקות, לעומת האופן החופשי שבו הותר לחברה לפנות לציבור, כולל אנשים שאין להם אפילו חשבון ניירות ערך, ובהנפקה זו יכולים להשקיע בלחיצת כפתור דרך פלטפורמת מימון ההמונים.
"אני שומע אנשים בשיחות חולין שואלים 'למה לא להשקיע 5,000 שקל ב-EPM ולהרוויח מזה מאות אלפים כמו שאולי היינו מורווחים אם היינו משקיעים בהתחלה בגוגל או בפייסבוק", אומר סיידון. "האבסורד הוא שפונים לציבור משקיעים שמעולם לא השקיעו במניות או מבינים איך עובד המסחר בשוק ההון, מציעים להם להשקיע בחברה מבלי לתת באותה פרסומת פרטים חיוניים כמו מהו שווי החברה בהנפקה, מהן הכנסות והוצאות החברה או יותר נכון כמה היא מפסידה ושורפת כל חודש עד שתגיע לאיזון בעוד כמה שנים, מבנה בעלי המניות, מבנה ההון, נכסים והתחייבות ועוד", מסביר סיידון.
"ההנפקה הזו פונה לאנשים שברובם מעולם לא סחרו במניות. אם מנתחים באופן מעמיק 20 חברות שפעולות בתחום של EPM והפכו לחברות ציבוריות, 18 מהן גרמו להפסדים של מעל 60% מיום ההנפקה וכולן המשיכו לגייס ולדלל את המשקיעים שנכסנו בגיוס הראשון, מדוע את זה לא אומרים בפרסומת?", הוא תוהה. הפרסום, אגב, ממומן במניות בשווי של 13 מיליון שקל שניתנו לחברות רשת וקשת, ומדלל גם הוא את המשקיעים בהנפקה.
"גיוס המונים הוא תחום מבורך שמנגיש לציבור הרחב השקעות שבחלקן גם מהוות הזדמנות עסקית מעניינת, אך לזרוק אותם ישר לתוך הבורסה מבלי שידעו את כללי המסחר, עלויות המסחר והבנת בסיסית של שוק ההון?
"הייתי מצפה שבגיוס כזה תבואו עם משקיע עוגן כמו מוסדי, קרן פרייבט אקוויטי שמוכן להשקיע לפחות 30% מהגיוס ובכך גם הבורסה וגם הרשות וגם החברה עצמה תהיה רגועה יותר שלפני שמוכרים את ההנפקה לציבור, יש גוף שעשה בדיקת נאותות לחברה בהיבט ההתכנות הטכנולוגית והעסקית, עשה הערכת שווי והגיע לערכים שהחברה מציעה לציבור, ישב עם ההנהלה וראה שיש לה את הניסיון והכישורים לעמוד ביעדים שהוצבו בתוכנית העסקית (ובהבטחות). אותו משקיע עוגן גם יכול לנהל מו"מ מול החברה כדי להשיג תנאים טובים יותר כי מבחינתו זו השקעה גדולה ויש לו אחריות כלפי משקיעיו, ורק אז לבוא לציבור הרחב כדי שיפתח את כיסו וישקיע כמה אלפי שקלים. אי אפשר לצפות שאת כל התהליך בדיקות הזה יבצע משקיע פרטי שנחשף בפעם הראשונה להשקעה בשוק ההון".
גייסה כבר 18 מיליון שקל
בינתיים, מתוך 44 מיליון שקל שהחברה צריכה לגייס, הושקעו כ-18 מיליון, וזאת לאחר שבועות של קמפיין אינטנסיבי בפריים טיים. ישנם עדיין מספר שבועות שבהם החברה יכולה לגייס את ההון. אם לא תגיע למלוא הסכום, לא תושלם ההנפקה.
"זו לא איזו הונאה במחשכים", מדגיש סיידון, ונראה שזו גם עמדת הרשות, שלא עצרה אלא רק שינתה את דף ההנפקה. בכל זאת, נראה כי השילוב של הנפקה חריגה בנגישותה, לקהל הרגיש ביותר, תוך שימוש בפרסום האינטנסיבי ביותר, הדליקו נורות אדומות אצל הרשות.