גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ישראל נראית פגיעה וחלשה: לכאורה אין קשר בין הפיגועים השונים, רק לכאורה

13 ישראלים נרצחו בגל הטרור בשבועיים האחרונים, עשרות נפצעו, ובמערכת הביטחון משוכנעים שעוד ניסיונות לפיגועים צפויים בימים הקרובים ● נראה שאין קשר ישיר בין המחבלים, אף ארגון לא נטל על עצמו אחריות, הממשלה מקדמת הקלות ונראה שיש התקדמות כלפי הפלסטינים, אז נותר לשאול: למה דווקא עכשיו?

המוטיבציה לפגוע בישראל קיימת כל העת / צילום: שלומי יוסף
המוטיבציה לפגוע בישראל קיימת כל העת / צילום: שלומי יוסף

זו כבר תבנית של פיגועים. בתוך שבועיים ארבעה פיגועים שנועדו לפגוע באזרחים בלב ערי ישראל, לזרוע פחד ולרסק את תחושת הביטחון היחסית שבה אנו חיים - קוראים לזה טרור. כן, גם אם אין קשר ישיר בין הפיגועים והמחבלים - אחד בדואי מהנגב, שני ערבים ישראלים מאום אל פאחם תומכי דאע"ש, שני פלסטינים ללא שיוך ארגוני מובהק.

בכל המקרים עד כה שום ארגון לא נטל על עצמו אחריות לפיגוע, בין אם מחשש לתגובה ישראלית או כדי לשמור על עמימות מבצעית. חמאס והג'יהאד האסלאמי פרסמו שניהם הודעות תמיכה וברכה לפיגועים עם רמזים עמומים על מעורבותם, אך ללא נטילת אחריות ממשית. חברתי נורית יוחנן מתאגיד כאן דיווחה כי גם דובר הפת"ח מוניר אל-ג'ארוב הזהיר כי "על העולם לדעת שהמשך הכיבוש וההתנחלויות יוביל לעוד אלימות והרג".

מהחקירות עולה כי בשלושת הפיגועים הראשונים לא הייתה תשתית ארגונית ממשית כמו של חוליות חמאס או הג'יהאד האיסלמי המוכרות. מישהו הגדיר את זה אתמול "מפגע ארגוני שפועל לבד". כלומר, מחבלים שדוגלים באידאולוגיה של אחד מהארגונים, או שאפילו היו חברים בו אבל פועלים לבד או בזוגות לרבות ההכנה ורכישת הנשק. הגל הזה גרם עד כה לשלושה עשר נרצחים ועוד כשלושים פצועים, הצלחה המהווה השראה.

המפגעים רואים בטרור נשק חשב ולגיטימי

כתבנו אחרי הפיגוע השלישי כי ההצלחה הזו, של פיגועים בלב ערי ישראל, כשברשתות רצים סרטונים של המחבלים יורים, של אזרחים ולעיתים גם חיילים בורחים, של כוחות צבא ומשטרה מסתובבים ברחובות מרכזיים, כל אלה הם גורם מדרבן במיוחד לאלה שנמצאים על הקצה ורק רוצים להיות השאהיד הבא.

מילה על כך: המחבל מתל אביב נורה ונהרג ביפו לשם ברח, כלומר לא הגיע בהכרח לפיגוע התאבדות וכנראה שארגן לעצמו דרך מילוט. המחבל, ראאד חאזם בן 28 מג'נין, ללא עבר בטחוני או שיוך ארגוני מובהק, נכנס לישראל ללא היתר, ולכן הפיגוע לא ישנה כנראה את מדיניות ההיתרים. אביו הוא קצין במנגנון הביטחון הפלסטיני, כלומר מזוהה עם הרשות. ג'נין והאזור נחשבים כמוקד של מרי נגד הרשות שכמעט ואיבדה שם שליטה. הג'יהאד האסלאמי, חמאס וגם הסוררים מהפתח, שממשיכים לדגול בטרור, פעילים שם, ובמיוחד באזור מחנה הפליטים של ג'נין.

הפיגוע הזה, בשל מיקומו בלב ליבה של תל אביב סמל הישראליות, ביום חמישי ההומה אדם במסעדות ובמקומות הבילוי, השיג את מטרת הטלת האימה בהצלחה גדולה, התמונות והסרטונים מדיזנגוף מככבים הן בערוצי התקשורת הרגילים ובעיקר ברשתות החברתיות הפלסטיניות והערביות בכלל. במקומות רבים ביהודה ושומרון ברצועת עזה, וגם במחנות פלסטיניים בלבנון, מחלקים ממתקים ברחובות, להראות את השמחה על הפיגוע והרג הישראלים.

אחת מזירות הפגיע בדיזנגוף תל אביב, אמש / צילום: דוברות איחוד הצלה

במקרה הזה, נעשה שימוש רב גם בכוחות צה"ל שנכנסו לתל אביב להשתתף בחיפושים. יחידות של סיירת מטכ"ל, שלדג, עוקץ ויחידות מיוחדות אחרות, הוקפצו, ואחריהן רצו צוותי הטלוויזיה. שר הביטחון בני גנץ שלא רצה להשתמש בחיילים בקורונה ובעת מבצע שומר חומות, מכניס אותם כעת ללב ליבה של האזרחות הישראלית, למרכז תל אביב.

ומה בכל זאת הקשר בין הפיגועים השונים? קשר הדוק וישיר של אווירה, של עידוד והסתה בלתי פוסקים מצד ארגוני הטרור ומנהיגים פוליטיים וגם של בשלות כמה תנאים. את הפיגועים לא עושים פלסטינים או ערבים ישראלים הסובלים ממצב כלכלי קשה או מסיבות משפחתיות. מדובר בערבים ופלסטינים שרואים במאבק המזויין קרי הטרור, נשק חשוב ולגיטימי נגד ישראל והיהודים שהם שוללים את קיומם באזור. הם נמצאים על הספקטרום בין הלאומנות לפנטיות הדתית ולא מושפעים משיפור תנאי חייהם, או מאווירה של התמתנות והידברות. השאלה לדידם היא לא אם לעשות פיגוע אלא מתי, והמתי הזה הגיע כעת כשאחד מזין את השני ומדרבן את השלישי.

ישראל נראית פגיעה וחלשה, ואחד מגורמי ההערכה של מערכת הביטחון הגדיר את זה בדיון פנימי, "הם מריחים את הדם, פתאום ישראל החזקה חוטפת והמפגעים מצליחים לעקוץ להכאיב ובעיקר לתת את האפקט של הניצחון באמצעות סרטוני הפיגועים ברשתות החברתיות שהופכים ויראליים במהירות רבה". ההשפעה של הסרטונים והתשבוחות והשמחה המובעים בהן ל"גיבורים" הם גורם עידוד חזק במיוחד.

כוחות הביטחון מסיירים בתל אביב לאחר הפיגוע אמש / צילום: Reuters, Corinna Kern

ימים מתוחים לפנינו

במערכת הביטחון משוכנעים כי בימים הקרובים בואכה חג הפסח יהיו עוד ועוד נסיונות פיגוע, בין אם כאלה המחקים את הפיגועים עד כה במרכזי הערים, או פיגועים מסוגים אחרים, בדרכים, באירועים המוניים או בכל דרך אחרת. גופי המודיעין ובראשם השב"כ פועלים עד קצה גבול יכולתם והם מגייסים כוחות נוספים לסיוע כדי לנסות ולתפוס את המחבל הבא. הצלחה גדולה אחת הייתה בשבוע שעבר כאשר חוסלו שלושה מחבלים בדרך לפיגוע בשומרון, והרמטכ"ל סיפר על עשרה נסיונות פיגוע שסוכלו, אבל ארבעה כשלונות כואבים נרשמו, והם בלב ליבן של ערי ישראל.

ההערכות כעת הן כי הציבור הפלסטיני לא ייגרר, ואחת מהסיבות להסכמה למתן הקלות של כניסת פלסטינים לתפילה במסגדי הר הבית, היא להרגיע באמצעות ההקלות. גם האפקט הממתן של כלכלה הנמצאת במצב סביר ומתפתחת, משפיע ומונע את ההתקוממות העממית דוגמת האינתיפאדות.

למה דווקא עכשיו? מדוע כעת כשנראה לכאורה כי יש התקדמות כלפי הפלסטינים, ממשלה שמקדמת הקלות, וגם מכילה בתוכה מפלגה ערבית ישראלית, ואפילו אסלאמיסטית? אולי דווקא בגלל זה. הסכמי אברהם עוררו בקרב הפלסטינים וגם אצל קבוצות קיצוניות בקרב ערביי ישראל התנגדות עזה.

פגיעת רקטה בבניין באשקלון במבצע שומור החומות אשתקד / צילום: מירב כהן, וואלה

מוטיבציה לפגיעה בישראל קיימת כאמור כל העת, ויש קואליציה של גורמים שונים לכך. מעודדים וגם מממנים אותה גורמים מן החוץ - מאיראן, חיזבאללה ודאעש ועד חמאס והג'יהאד האסלאמי. המוטיבציה קיימת בקרב ארגוני הטרור בשטחים, ובקרב חוגים לא קטנים בחברה הערבית הישראלית. את הביטוי לכך ראינו במבצע שומר החומות שבו נשמעה צפירת אזעקה חזקה אבל זו בקושי הגיעה לאזנינו בגלל התגבשות הממשלה החדשה, ומה שנראה כשינויים שהיא מובילה.

אלא שהשינויים הללו לא משפיעים על הגרעין הקשה והקיצוני. המסע המוצלח על פניו של המשטרה נגד ארגוני הפשע ובכלל זה תפיסת כלי נשק רבים, הוא טיפה בים במובן של כלי הנשק הזמינים לכל דורש בחברה הערבית, ולכל היותר מחירם עלה. השילוב של מוטיבציה לאומנית חזקה שאינה נובעת מעוני (המחבלים מאום אל פאחם באו ממשפחה מבוססת) או מרגשות קיפוח, יחד עם זמינות הנשק והנגישות לערים בישראל, הם פצצה מתקתקת תמידית. כל שצריך הוא תזמון מבצעי מתאים, וגם, וזה חשוב, תיזמון דתי או לאומני.

חודש רמדאן שהחל לפני כשבוע בנוסף לזרם ההסתה הבלתי פוסק בסוגיות אל אקצא, מזרח ירושלים, או התנגשויות בשטחים והרג פלסטינים, מחבלים או אזרחים, היוו את הזרז הנדרש. ישנה גם האפשרות שחמאס או הג'יהאד האסלאמי כן עומדים ולו באופן חלקי מאחורי הפיגועים, אלא שבניגוד לעבר ומחשש לתגובה ישראלית הם נמנעים מנטילת האחריות. חמאס בעיקר לא מעוניין בהסלמה שתגרור את רצועת עזה, ולפי פרסומים שונים מנע ירי רקטות של הג'יהאד לעבר ישראל לאחר חיסולם של שלושת המחבלים אנשי הג'יהאד בשומרון.

המשבר הפוליטי מקטין את היכולת של בנט להתמודד עם הטרור

לסדרת הפיגועים אין ככל הנראה קשר ישיר למצב הפוליטי בישראל ולא כל שכן למשבר שנוצר כעת עם פרישתה של עידית סילמן מהקואליציה. אבל צעדי הנגד הנדרשים ו/או מניעה של הקלות קשורים לגמרי בהרכב הקואליציה, שבו מפלגות מהשמאל המצדדות בהקלות ובהידברות עם הפלסטינים, וגם רע"מ אף שזו מנסה להתרחק מאוד מהזרקורים בימים אלה. ועם זה המשבר מקטין במידת מה את היכולות של ראש המשלה נפתלי בנט, לצעדי התמודדות ממשיים מול הטרור.

בשלב זה נראה כי אין כוונה לצמצם משמעותית את ההקלות ובראשן כניסת המתפללים המוסלמים למסגדי הר הבית, למרות היותו של המחבל מתל אביב פלסטיני, אבל היקף הכוחות הנדרש לאבטח את הכניסה הזו עצום. האופוזיציה כבר מוחה על ההקלות הללו, אבל היותם של המחבלים לא משוייכים מקלה על ההחלטה.

עוד כתבות

יגאל דמרי, בעלי י.ח דמרי / צילום: אייל פישר

דרמה בתחתית: מי החברות שיפסידו מכניסת פאלו אלטו

נכון להיום, חברת הנדל"ן דמרי נמצאת בדרך הבטוחה החוצה מהמדד שכן היא במקום ה-46 בבורסה ● אלא שבנוסף אליה עלולה לצאת עוד חברה, שכן חברת הנדל"ן המניב והדאטה סנטרים מגה אור מתמקמת בימים אלה בתוך 30 הגדולות, מה שמקנה גם לה כרטיס כניסה לת"א 35

אילוסטרציה: shutterstock

הריבית על פיקדון עד שנה בבנקים נפלה ל-3.95%. מה עשה הציבור עם ההפקדות?

אחרי הפחתת ריבית בנק ישראל בפעם השנייה ברציפות, מנתוני הבנק המרכזי עולה כי גם הבנקים החלו לשחוק באגרסיביות רבה יותר את הריבית שהם נותנים על פיקדונות ● כתוצאה מכך נרשם קיטון משמעותי בהפקדות לפיקדונות בבנקים בחודש ינואר - שחיקה של 5 מיליארד שקל לעומת החודש הקודם

אבי לוי, יו''ר דלק ישראל / צילום: יח''צ

לקראת רכישת הוט מובייל: לאומי משקיע בדלק ישראל לפי שווי של מיליארד שקל

לפי המתווה המגובש, לאומי פרטנרס צפוי להזרים מעל ל-200 מיליון שקל לדלק ישראל ● לפני כחודש חתמה דלק ישראל על מזכר הבנות לפיו בכוונתה לרכוש את חברת הסלולר של הוט תמורת כ-1.9 מיליארד שקל ● העסקה תאפשר לדלק ישראל להיערך לביצוע העסקה

דולר שקל / אילוסטרציה: Shutterstock

"הרעשה ארטילרית": הדולר צונח, עד לאן הוא יכול להגיע?

הדולר נסחר סביב 3.07 שקלים, ונראה שהתחתית עוד רחוקה ● איילון ביטוח ופיננסים: "יש פה סוג של 'הרעשה ארטילרית' על הדולר מכל הוורטיקלים במקביל. יכול להגיע מתחת לשלושה שקלים לדולר" ● מיטב: מהלך ההתחזקות של השקל הובל ע"י המשקיעים המוסדיים המקומיים ● ובעולם, הסיפור של הפרשי הריביות חוזר לשולחן

בוונצואלה מכחישים: לא הסכמנו לשלוח נפט לישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ממשלת ונצואלה "מכחישה באופן מוחלט" את הדיווחים שאישרה משלוח נפט לישראל, באינדונזיה דנים בכמות החיילים שישלחו לכוח השלום בעזה, וביקור הנשיא הרצוג באוסטרליה הוביל להפגנות נגד ישראל • כותרות העיתונים בעולם

הייניקן. ''מעדיפים משקאות אחרים'' / צילום: ap, J. David Ake

הדור הצעיר נוטש את הבירה: הייניקן יוצאת לפיטורי אלפי עובדים

עפ"י אנליסטים של שוק האלכוהול, הירידה במכירות של הייניקן נובעת ככל הנראה מהימנעות של הצעירים משתיית משקאות אלכוהוליים ובירה מסיבות בריאותיות ● עפ"י דיווח שהתפרסם, הייניקן תפטר בין 5,000 ל-6,000 עובדים בשנתיים הקרובות

ראסל אלוונגר, מנכ''ל טאואר / צילום: ענבל מרמרי

מכירות שיא, צמיחה משמעותית ברווחיות: טאואר מסכמת את שנת 2025

הכנסות יצרנית השבבים צמחו השנה בכ-9%, והגיעו לרמה של 1.57 מיליארד דולר ● במבט קדימה טאואר מעדכנת על הרחבת תוכנית ההוצאות ההוניות שלה ב-270 מיליון דולר ● לפ"י המנכ"ל ראסל אלוונגר, הרחבה זו תגדיל את כושר הייצור פי חמישה

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות קלות, בעקבות דוח התעסוקה; מניות התוכנה ירדו

הנאסד"ק ירד בכ-0.2% ● דוח התעסוקה החזק מן הצפוי מרחיק את הורדת הריבית הבאה של הפדרל ריזרב ● תשואות האג"ח הממשלתיות טיפסו ● מניית קורנית זינקה בכ-20% לאחר הדוחות ● מחירי הנפט עלו על רקע המתיחות בין ארה"ב לאיראן ● הביטקוין ירד ונסחר סביב 67 אלף דולר

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ אחרי הפגישה הארוכה עם נתניהו: "המו"מ יימשך"

סגנו של טראמפ: "העם האיראני רוצה לזרוק את המשטר? שיפעל" ● "וושינגטון פוסט": גורמים במשטר מעריכים שאין דרך למנוע את ההסלמה ● בבסיס האמריקאי הגדול בקטאר הציבו טילי פטריוט על משגרים ניידים ● בתקיפה מהאוויר בעזה: חוסל המחבל שהרג לפחות 7 לוחמי צה"ל ● דיווח: טראמפ ידרוש מחמאס למסור נשק שעשוי לשמש לתקיפת ישראל, אך יאפשר שמירה של נשק קל ● תושבים בשלומית חוששים: טנדרים לבנים תועדו בגבול מצרים ● עדכונים שוטפים

ביל אקמן / צילום: Reuters, Richard Brian

"המניה בדיסקאונט חריג": ביל אקמן חושף השקעה חדשה

ב-CNBC דיווחו כי מייסד קרן הגידור פרשינג סקוור חשף שהוא בעל החזקה במניית מטא, השקולה ל-10% מההון של הקרן, נכון לסוף 2025 ● במצגת המשקיעים של הקרן, צוין כי "מחיר המניה אינו משקף מספיק את פוטנציאל האפסייד של החברה לטווח ארוך בתחום ה-AI"

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

מגמה חיובית בתל אביב; מניית הבורסה משלימה זינוק של כ-15% ביומיים

מדד ת"א 35 עולה בכ-0.7% ● וול סטריט ננעלה אמש בירידות קלות, לאחר שדוח תעסוקה חזק מן הצפוי הרחיק את הורדת הריבית הקרובה של הפד ● פאלו אלטו נטוורקס הודיעה על כוונתה להירשם למסחר בת"א, והזניקה את מניית הבורסה ● וגם: המניה הלא צפויה שזינקה אתמול בוול סטריט, על רקע מרוץ ההתחמשות בתחום ה-AI

פעמון הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

גם בנקאי ועיתונאי לשעבר: השכירים שירוויחו עשרות מיליונים מהנפקת הענק

ההנפקה המסתמנת של חברת המוצרים לענף המזון פרודלים צפויה להציף ערך משמעותי עבור בעלי המניות הגדולים, בראשות משפחתו של ראש השב"כ רונן בר והחברה לישראל ● בנוסף, שישה מנהלים שכירים בחברה יחזיקו אופציות למניות בשווי של כמעט 90 מיליון שקל

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו / צילום: מולי גולדברג

מפץ בבורסה בתל אביב: הענקית שעושה עלייה מוול סטריט

פאלו אלטו הודיעה על השלמת רכישת סייברארק ורישום מניותיה למסחר בת"א ● תהיה הגדולה ביותר הנסחרת בבורסה המקומית במונחי שווי שוק ● בעקבות הפרסום, מניית הבורסה לניירות ערך מזנקת בכ-10%

המבצע של חברת שלום את נתן / צילום:  צילום מסך

"שלמו בעוד שנתיים": הפרויקט בקריית אונו שמציע דחיית תשלום למשך 24 חודשים

המבצע של חברת "שלום את נתן" מציע דירות אחרונות לקראת אכלוס במיקום טוב, אבל יש באזור מבצעים עם תנאי תשלום טובים יותר ● מאחורי המבצעים

נדב צפריר, מנכ''ל צ'ק פוינט / צילום: שלומי יוסף

צ'ק פוינט רוכשת עוד שלושה סטארט־אפים מישראל; עקפה את תחזיות הרווח ב־2025

חברת אבטחת הסייבר הודיעה כי תרכוש את חברות הסטארט-אפ Cyclops ,Cyata ואת הצוות של חברת Rotate ● לא נחשף הסכום הכולל של הרכישות, אך לפי הערכות אלו מסתכמות במעל 150 מיליון דולר ● את שנת 2025 סיכמה החברה עם צמיחה של 30% ברווח הנקי למניה וצמיחה של 6% בהכנסות

"הנפט יזנק ב-80%": תרחיש האימים במקרה של הסלמה עם איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: הסיבה שמצרים הפכה מתווכת בין ארה"ב לאיראן, התרחישים האפשריים למחיר הנפט במקרה של הסלמה מול איראן, והתמיכה של אזרחים במדינות ערב בישראל נמצאת בשפל • כותרות העיתונים בעולם

רונן יפו, מנכ''ל דוניץ־אלעד / צילום: שי בראל

לאחר אקזיט נדל"ני: הקרן שתעניק מתנה של מיליוני שקלים למנכ"ל

חודש אחרי שהשלימה אקזיט מוצלח ממכירת השליטה בדוניץ, מבקשת קרן JTLV להעניק למנכ"ל החברה, רונן יפו, בונוס והלוואה בהיקף כולל של כ-9 מיליון שקל, שישמשו אותו גם לרכישת מניות מידיה ● שווי החזקותיו של יפו כיום – כ-83 מיליון שקל

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

נעילה שלילית בתל אביב; מדד הביטוחניות נפל, מניית הבורסה זינקה

מדד ת"א 35 ירד בכ-0.8% ● הדולר נסחר סביב 3.07 שקלים ● ירידות חדות במניות התוכנה ● הראל: צופים ירידה במדד המחירים שיתפרסם בראשון וירידה בגירעון בחודשים הקרובים ● דריכות בוול סטריט לקראת דוח התעסוקה אחה"צ ● בג'יי.פי מורגן מעריכים כי מניות חברות התוכנה יתאוששו ● בנק אוף אמריקה מזהיר: כך הפך שוק המניות לאיום המרכזי על שוק האג"ח

תחרות הסנובורד בליוויניו, איטליה / צילום: ap, Gregory Bull

חגיגה של מיליארדים: כמה באמת עולה לארח את המשחקים האולימפיים של החורף?

איטליה נבחרה לארח את המשחקים האולימפיים של החורף והם מתקיימים בו זמנית בארבעה אתרי תחרות מרכזיים והעלויות האמירו ל-1.7 מיליארד דולר ● אך הסכום אינו כולל תוספת של עוד כ-4.2 מיליארד דולר שנועדו לשיפור התשתיות, שיפוץ מרכז ההחלקה ובניית אולם ההוקי קרח ● כמה מרוויחים הספורטאים וכמה עולים הכרטיסים לתחרויות?

שריפה כתוצאה ממטח של חיזבאללה בכניסה לקריית שמונה (יולי 2024) / צילום: Reuters, Avi Ohayon

מצפון תיפתח הטובה: לא שוליים שצריך להציל, אלא מרכז שיש לבנות

חיזוק הצפון ושיקומו מנזקי המלחמה אינו משימה משנית אלא אתגר כלכלי־לאומי מהותי ● הצפון דורש מהלך עומק של חיזוק מבני וארוך־טווח, ולא מענה נקודתי ● בהקשר הזה תפקידו של המגזר העסקי הוא קריטי - וכאן יש צורך לא רק בסיוע, אלא בשותפות