פרופ' צבי אקשטיין / צילום: אורן שלו
בנק ישראל צפוי לפרסם היום את גובה הריבית במשק, ולפי הערכות העלאה של הריבית היא עובדה מוגמרת ותהיה זו העלאה מדודה לרמה של 0.25%. עיקר העיניים יהיו נשואות לתוואי הריבית של בנק ישראל להמשך, באם בדומה לבנק האמריקאי הנגיד ירון יתווה קו העלאות אגרסיבי או שמא יותיר את הקו המתון שהנהיג עד כה.
פרופ' צבי אקשטיין, דיקן בית הספר טיומקין לכלכלה וראש מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן, ומי שהיה בעבר המשנה לנגיד בנק ישראל, סבור כי לא נראה העלאה גבוהה של הריבית היישר ל-0.5% היום והתוואי להמשך יהיה מתון אף הוא. "קצב העלאות הריבית של בנק ישראל יהיה נמוך. המשק הישראלי לא בהתחממות כל כך גדולה מבחינת עליית שכר רוחבית ואינפלציה, אנו נמוכים מארה"ב וגם באופן משמעותי מהממוצע האירופאי. האינפלציה בישראל נושקת היום בין 3% ל-4% ולפי כל הערכות אנו נמצאים לקראת השיא, ולמרות המלחמה באוקראינה והבעיות בסין תהיה התמתנות משמעותית בבעיית ההיצע", הוא אומר בראיון לגלובס.
"המשק ברמת אינפלציה בעשירון התחתון בין מדינות ה-OECD ולכן אין לחצי ענק של אינפלציה מקומית. דבר נוסף, השקל שומר על יציבות, והעלאה גבוהה של הריבית עשויה לחזק את השקל, ולכן בנק ישראל יימנע מכך. באירופה לכל המוקדם יחלו לעלות ריבית לקראת סוף השנה וזה גם עשוי להשפיע. חלק מהאינפלציה אצלנו מיובאת מארה"ב ואירופה".
לכן, הוא אומר, "הערכה שלי היא שאין צורך בהעלאת ריבית אגרסיבית כמו שנוקט הבנק הפדרלי בארה"ב במידה מסוימת באיחור. הוא כן ינקוט במדיניות אגרסיבית גדולה אך בישראל העלאה צריכה להיות יותר איטית, ואני חושב שכך יהיה. השיפור בשוק העבודה מצביע על חזרה לשיעור אבטלה ותעסוקה שהיו, אבל אין לחצים אדירים על השכר כלפי מעלה באופן כללי. יש עלייה בשכר בהייטק אבל עליות השכר בכלל המשק מתונות וזה מתבטא במחירים שעולים בצורה מתונה ביותר לעומת ה-OECD".
"חלק גדול מהאינפלציה שאנו רואים היא חלק גדול נובעת מבעיות ההיצע שכן היקף הביקושים עלה באופן מהיר מהצפוי, זה שיעלו את הריבית לא יגרום לאניות שמחוץ לנמלים להגיע לפרוק את הסחורה. לכן בהערכתי בהינתן שאנו נמצאים ברמת אינפלציה נמוכה יחסית, גם מבחינת שוק העבודה ושוק המט"ח יגרמו לבנק ישראל להעלות ריבית באופן הדרגתי", אמר אקשטיין.
עד כמה לשוק הדיור הדיור יהיה חלק בהחלטה לפי דעתך?
"ב-2011 בנק ישראל הגיע בצדק למסקנה כי שוק הדיור לא צריך להיות הסמן לפני העלאה של הריבית, ובשנים האחרונות נושא הדיור כמעט ולא מופיע בהחלטות הריבית. בעיית מחירי הדיור נובעת מכך שבונים פחות לעומת כמות המשפחות המצטרפות לשוק. הריבית משפיעה מאד בטווח המיידי על תנועות ההון שעשויות לחזק את השקל וזה עלול לפגוע בענף ההייטק שלו יש חלק גבוה יותר מהתוצר מזה של ענף הנדל"ן".
לדבריו, "בענף הנדל"ן יש בעיות מבניות בתכנון הבנייה, היתרי הבנייה ועוד. הממשלה נמצאת בבלגן מאד גדול. בנק ישראל אמר את זה בדוח השנתי, ואפילו הגזים לדעתי בהערכת חסר לגבי השפעת הריבית על מחירי הדיור. בכל מקרה הסיבה העיקרית לעליית מחירי דיור זה העדר בנייה. לא בונים פה. אין טיפול הוליסטי מלא. בעשר השנים האחרונות נוספו 100 אלף משקי בית יותר מאשר דירות. לא בנו מאה אלף דירות במחיר למשתכן או מחיר למטרה - שזו למעשה סובסידיה לעשירים".