מערכת רקטות אקסטרא אלביט מערכות / צילום: משרד הביטחון
היקף היצוא הביטחוני של מדינת ישראל בשנת 2021 עמד 11.3 מיליארד דולר (כ-36 מיליארד שקל) זינוק של 30% לעומת שנת 2020 שבה עמד היצוא הביטחוני על 8.55 מיליארד דולר.
לפי הדוח המסכם של אגף "סיבט" ליצוא ביטחוני במשרד הביטחון, במהלך השנה הצליחו כ-120 תעשיות ביטחוניות, בסיוע ובתמיכת "סיבט" ומשרד הביטחון, לחתום על מאות חוזים משמעותיים ברחבי העולם, בהם גם מגה עסקאות בהיקפים של מיליארד דולר ויותר. ישראל שניצבה במקום השמיני בעולם ביצוא מערכות ביטחוניות, תעלה כנראה שניים-שלושה מקומות בדירוג בשל העלייה החדה ביצוא ב-2021.
בהודעת משרד הביטחון נאמר כי בשנה וחצי האחרונות הורחב היצוא הביטחוני לשווקים חדשים, צומצמה רגולציה, הוסרו חסמים בירוקרטים, ובוצע מאמץ שיווק אינטנסיבי בעולם, תוך התמקדות בהסכמי יצוא בין מדינות. שיתוף הפעולה בין המשרד לתעשיות הביטחוניות מתבטא בעלייה חדה בהיקפי חתימת חוזים חדשים, זו השנה השנייה ברציפות. כל זאת תחת כללי אגף פיקוח על היצוא (אפ"י) והאמנות הבינלאומיות.
בראש החלוקה הפנימית של הנדבכים המשמעותיים ביצוא הביטחוני בשנת 2021 עומדים טילאות, רקטות ומערכות הגנה אווירית (20%), ולאחר מכן שירותי אימון והדרכה (15%), מערכות מל"טים ורחפנים (9%), מערכות מכ"ם ול"א (9%), כלי טיס מאוישים ואוויוניקה (9%), תצפית ואופטרוניקה (5%), אמצעי ירי ושיגור (7%), כלי רכב ורק"מ (7%), מערכות תקשוב וקשר (6%), מודיעין מידע וסייבר (4%), תחמושת וחימוש (4%), מערכות ימיות (2%), שירות לקוחות ושונות (2%).
מפילוח גיאוגרפי של יעדי היצוא ניתן לראות כי היעד הגדול ביותר הוא אירופה (41%) ולאחר מכן אסיה פסיפיק (34%), צפון אמריקה (12%) מדינות הסכמי אברהם (7%), אפריקה (3%) ואמריקה הלטינית (3%).
גם כאן ניכרת ההשפעה האסטרטגית של הסכמי אברהם. מדינות הסכמי אברהם קרי האמירויות בחריין ומרוקו הכפילו פי כמה את המכירות מ-2020 וחתמו עם התעשיות הישראליות על כמה וכמה הסכמי רכש, ועל הפרק נמצא גם משא ומתן נוסף על הסכמים שיגדילו עוד יותר את המכירות למדינות אלה. מרוקו בשל הסכסוך שלה עם אלג'יריה, האמירויות ובחריין על רקע האפשרות כי איראן תחזור להסכם הגרעין, והאווירה במזרח התיכון תתחמם.
מדינות אירופה מחפשות לרכוש נשק
המלחמה באירופה ובעקבותיה ההגדלה המשמעותית של תקציבי הביטחון וההצטיידות של מדינות רבות ביבשת, מביאה לצפי של עלייה נוספת ביצוא הביטחוני שמתבטאת כעת בהתעניינות רבה במוצרים ביטחוניים על סמך הלקחים מהמלחמה. ועוד לפני המלחמה ב2021 נרשמה עלייה של יותר מ-40% ביצוא לאירופה לעומת 2020.
שיעור חוזי היצוא בין מדינות (GTG), זינק ביותר מפי שלושה, ועמד על 3.365 מיליארד דולר בשנת 2021 לעומת 911 מיליון דולר בשנת 2020. היקף הייצור הביטחוני המופנה ליצוא עומד על יותר מ-70%.
מהתפלגות חתימת החוזים לפי היקף כספי ניתן לראות כי עסקאות גדולות, ביותר מ-100 מיליון דולר היוו 38% מהעסקאות, עסקאות בין 50-100 מיליון דולר היוו 18% מהעסקאות, עסקאות 10-50 מיליון דולר היוו 22% מהעסקאות ועסקאות עד 10 מיליון דולר היוו 22% מהעסקאות.
גנץ: ביטחון הוא צורך לאומי ולא מותרות
ראש "סיבט" במשרד הביטחון, תא"ל (במיל') יאיר קולס אמר כי היצוא הביטחוני הישראלי חוצה לראשונה את הרף לנתון יצוא דו-ספרתי (יותר מעשרה מיליארד דולר) ומשלים זינוק של 55% בתוך שנתיים, זאת על אף התחרות העזה והחששות מהשלכות משבר הקורונה על תקציבי הביטחון בעולם.
לדבריו, הביקוש למוצרי התעשיות הביטחוניות הישראליות התעצם בשנה החולפת ואחד הביטויים לכך הוא הזינוק החד בעסקאות בין מדינות (GTG). הנתון הזה מעיד על המשקל הגדל והולך של משרד הביטחון ביצוא הביטחוני ובתיווך שלו אל ממשלות זרות.
קולס הוסיף כי במבט קדימה, המלחמה באוקראינה, לצד הסכמי אברהם, יוצרים ביקוש גבוה למערכות ישראליות שהן בקצה הטכנולוגיה אבל משלבות גם את פשטות ההפעלה. השילוב הזה לדבריו מייחד את המערכות הישראליות בעולם. והוא מציג עוד לקח מעניין מהמלחמה באוקראינה: "אני חושב שגם התחדדה התובנה, והשר התייחס לזה, לסיפור שכל מדינה מבינה שהיא צריכה להתמודד בעצמה עם הבעיות הביטחוניות שיש לה, בלי לסמוך על איזושהי מעצמה או מדינה אחרת שתגן עלייה".
שר הביטחון, בני גנץ אמר כי התעשיות הביטחוניות הישראליות מספקות לישראל עוצמה ביטחונית ועליונות טכנולוגית, וגם רווח כלכלי והגשמה ציונית כשהן מקימות מפעלים ושלוחות בכל חלקי הארץ.
הוא ציין כי בשנתיים האחרונות, משרד הביטחון פעל ברחבי העולם בכדי להגדיל את השוק באופן אחראי ומושכל - בין השאר באמצעות חיזוק קשרים עם מדינות האזור ומדינות שבעבר לא היו לנו יחסים איתן בעולם כולו.
גנץ הוסיף כי הקשרים ביטחוניים - הם חלק ממארג היחסים המדיניים של מדינת ישראל, הפועלת בכל הזירות לחיזוקם וליצירת בריתות חדשות. עוד אמר גנץ כי המלחמה בין רוסיה לאוקראינה מוכיחה שוב לעולם את מה שלנו תמיד היה ברור - שביטחון הוא בבחינת צורך לאומי לכל מדינה ולא בבחינת מותרות.
בסוגיית המצב הביטחוני אמר גנץ כי במאבק בטרור אנחנו מתמקדים קודם כל במענה המודיעיני, "אנחנו מנצלים את המודיעין הזה גם לצרכים התקפיים כמעצרים, בין שהם סיכולים של אירועים שעומדים לקרות, או בין שהם נעשים כתוצאה מהחקירות שמתפתחות כתוצאה מהמעצרים השונים. אנחנו משתדלים לבדל בין האוכלוסייה לבין מבצעי הטרור ובין הסביבות הגיאוגרפיות השונות. אנחנו יודעים שבאזור ג'נין יש הרבה פעילות טרור ולכן האזור הזה הוא תחת פעילות מקיפה כולל פגיעה כלכלית. ביתר האזורים אנחנו מאפשרים את המשך החיים, המשך הפולחן, המשך שגרת החג.
"הרעיון המסדר הוא לבדל בין האוכלוסייה לבין מבצעי הטרור, ובין האזורים, וננסה להמשיך ולפעול כך. אני מסכם ואומר שמבחינתנו אין שום מגבלות על הפעלת הכוח, הדבר היחיד שמכתיב את הפעלת הכוחות זה הצורך המבצעי וזה מה שיקרה".