מיצוי פסילוסיבין במעבדה / צילום: Shutterstock, Microgen
"סכום ההשקעות בתחום הטיפול בחומרים פסיכדליים (חומרים משני תודעה) עלה בחמש השנים האחרונות בכ-3,000% ואף ממשיך לעלות", כך אמר אברהם דריזין, בכנס העסקים הראשון בתחום הטיפול בחומרים פסיכדליים בהובלת חברת נקסטייג', הנסחרת בבורסה בתל אביב, וחברת הבת IMIO LIFE, המפתחת תרופות מבוססות חומרים פסיכדליים. "ב2018-2019 סכום ההשקעה היה בערך 60 מיליון דולר, ב-2020 סכום ההשקעות עלה ל-600 מיליון דולר ובשלושת החודשים הראשונים של 2021 גויסו מעל 2 מיליארד דולר בתחום הזה".
אולם, דריזין, מנכ"ל החברה, דיבר גם על התפכחות בתת-תחומים מסויימים של הסקטור. כך למשל, חברת Compass שכבר נראתה קרובה מאוד לשוק עם תרופה מבוססת פסילוסיבין (החומר הפעיל בפטריות הזיה) לטיפול בדיכאון עמיד בפני תרופות. אולם, בעוד תוצאות הניסוי שלב III שלה הראו שיעורי יעילות מאוד גבוהים לתרופה, הרי שלמספר מטופלים הייתה גם עליה ברורה בנטייה לאובדנות ובאירועי הפגיעה העצמית. החומר, אומר דריזין, הוא ללא ספק יעיל, אולם ככל הנראה דרושה עוד עבודה כדי לגלות כיצד לתת אותו, באיזה מינון ותרכובת, באילו תנאים, למי כן ולמי לא.
הכנס נערך ביום ראשון היום בהשתתפות בכירי התעשיה, המומחים והמשקיעים בתחום, וביניהם, ישראל מקוב, יו"ר טבע לשעבר ויו"ר חברת נקסטייג', פרופ' איתמר גרוטו, לשעבר המשנה למנכ"ל משרד הבריאות ויו"ר חברת psyrx ד"ר קרן צרפתי, חוקרת קלינית של חברת הפסיכדליה האמריקאית MAPS שהינה אחת המתקדמות בתחום עם תרופה מבוססת MDMA.
מערכת הבריאות לא בהכרח ערוכה
משאלות מן הקהל ובפאנלים שנערכו באירוע, ניתן היה ללמוד על כמה סוגיות שמטרידות את הקהילה המעוניינת להשקיע ו/או להשתמש במוצרים. כך, הטיפול האידיאלי באמצעות חלק מן החומרים הפסיכדליים הוא בתמיכה של פסיכיאטר או פסיכולוג, לפני, תוך כדי ואחרי הטריפ. אולם, מערכת הבריאות לא בהכרח ערוכה להעניק לכל המטופלים מעטפת כזו, גם אם החברות מאמינות שתוכלנה להסתפק במספר טיפולים קטן, ולא בטיפול כרוני. כבר היום מערכת הבריאות עמוסה ואין כוח אדם מספיק לתחום בריאות הנפש.
מייסדי החברות מעוניינים בטיפול הוליסטי, וישנה גם תעשיה תוססת של קליניקות טיפוליות (למשל של חברת PsyTech שהקים חיים רקלו, אחד ממשתתפי הכנס, ונמכרה לחברה אמריקאית בשם Wesana). רקלו ציין כי אינו רואה אפשרות של טיפול בתרופה פסיכדלית ללא מטפל. לאחר מכן מיתן מעט את עמדתו ואמר כי ייתכן טיפול כזה במינונים נמוכים מאוד. טיפול MicroDosing הוא חלופה של נטילת תרופה פסיכואקטיבית לאורך זמן, אך במינון נמוך משמעותית מזה שנהוג ליטול ב"טריפ" פסיכדלי כיום, בניסויים הקליניים של רוב החברות המובילות או בשוק הפנאי הלא חוקי. משתמשים מדווחים על יתרונות עצומים של המיקרו-דוזינג, והוא נחשב בטוח יותר. אולם, אין הרבה מידע קליני מניסויים מבוקרים היטב, כדי לתמוך כבר היום בטענות הללו.
דריזין ציין כי אחת הגישות האפשריות היא טיפול מונחה מציאות מדומה. ישנם כלים כאלה בפיתוח היום, וייתכן והם יוכלו לתת למטופלים את ההכוונה של הטריפ, ה-Set and Setting כפי שמכנים זאת המטפלים, תוך חיסכון בכוח אדם. אבל, אין עדיין ביטחון שהטיפול המונחה על ידי מכונה באמת יתן את אותה ההשפעה כמו הטיפול האנושי.
הבעיה בטיפול מותאם אישית, היא שהשוק הוא עצום (אך זה גם היתרון עבור חברות שמעוניינות להרוויח בתחום). דריזין אמר כי על רקע הקורונה חלה עליה משמעותית בכמות המטופלים הסובלים מדיכאון וחרדות. מבחינת הסטטיסטיקה: לפני הקורונה אחד מכל 10 אנשים סבל מדיכאון, לאחר הקורונה ארבעה מכל 10 אנשים סובלים מתופעות דיכאון שונות. כך גם לגבי תחומים אחרים בהם נראה שיכולות לטפל התרופות הפסיכדליות: חרדות, פוסט טראומה, השלמה עם המוות, הפרעות שינה, כאב והתמכרות.
סינתוז מול מיצוי
עוד דילמה שעלתה היא לגבי השימוש במיצוי של צמחים כמו פטריות המכילות פסילוסיבין, לעומת שימוש במולקולות סינטטיות המחקות את מה שיש בצמח. בתחום הפסיכדליה, ישנן מולקולות שהן מלכתחילה סינטטיות, ומעולם לא היו טבעיות, כמו LSD או MDMA, וגם אלה מתקבלות באהדה על ידי המשתמשים, אולם מולקולות אחרות מופקות מן הצמח, וכמה מן המשתתפים בכנס הביעו דאגה שהתעשייה הפסיכדלית למטרות רווח אינה נותנת מספיק "כבוד" לצמח, כלומר מתיימרת לחקות אותו, תוך שאינה לוקחת בחשבון שבלתי אפשרי לחקות את כל המאפיינים של צמח שגדל באופן טבעי.
מאידך, כאשר ממצים צמח לתרופה, קשה מאוד לשלוט במינון של החומרים הפעילים השונים בו. רקלו ציין כי הוא מעריך שה-FDA, רשות המזון והתרופות האמריקאית, תדחוף את התעשיה לכיוון של מולקולות בדידות. לעומת זאת חברת PsyRX, שיוצגה בכנס על ידי היו"ר פרופ' איתמר גרוטו, מעוניינת להציע לרשות מיצויים של פסילוסיבין ואבוגאין מתוך הצמחים הרלוונטיים. היא תצטרך לשכנע את הרשויות כי ניתן לשלוט במינונים ובהשפעות גם בצורה של מיצוי, וכי יש לך תועלת על פני סינתוז של מולקולה פעילה אחת. יהיה לה אתגר נוסף, המשותף גם למי שמייצרים מולקולות מוכרות באופן סינטטי: כיצד לרשום פטנט על החומר.
גרוטו אמר כי בעקבות הקורונה שהציפה על פני השטח את התחלואה בדיכאון, הרגולטורים הבינו שצריך לקצר הליכים באישור תרופות שיכולות לעזור. לדבריו, כאשר המטרה היא להנגיש את התרופות מבוססות מולקלות משנות תודעה לכלל האוכלוסיה. יש צורך להתאים את הטיפולים השונים למטופלים בשטח ולתת מגוון פתרונות, תוך יצירת מנגנוני מעקב ואינטגרציה עם המטופלים, בין היתר, באמצעות כלים דיגיטליים.
נדב גיל, מוביל פרטיקת הקנאביס ב-DELOITTE, אמר כי: "התנהגות השוק הפסיכדלי - חברות ציבוריות שנסחרות בשוויים גבוהים מאוד ואח"כ מראות נסיגה משמעותית - מזכירה את התפתחות תעשיית הקנאביס. בשונה מתעשיית הקנאביס, השוק הפסיכדלי בעל מאפיינים מאוד דומים לתעשיית הפארמה: ההשקעות גדולות מאוד, אי ודאות גדולה וסיכון גבוה, וזמן רב עד ההגעה של מוצרים ראשונים לשוק והכנסות ראשונות".
"אנו רואים יותר ויותר מחקרים שמוכיחים את השפעתן החיובית של חומרים פסיכדליים לטיפול במנעד רחב של הפרעות נפשיות כגון: דיכאון, חרדות, הפרעת לחץ פוסט טראומטית (PTSD) והתמכרות", הוסיף גיל. "על אף החסמים הרגולטוריים, היסודות הפסיכדליים של 2022 נעים בכיוון חיובי. ישנו פוטנציאל גדול למיזוגים ורכישות בתחום. גם בתחום הזה, כמו בנושאים אחרים במדעי החיים, ישראל מביאה יכולות מחקר משמעותיות שיכולות לסחוף את השוק העולמי ולמשוך משקיעים".
ד"ר צרפתי הציגה את התוצאות של המחקר ב-MDMA בתחום הפוסט טראומה בשלב II הניסויים. 54% מהמטופלים לא סבלו מהתסמונת מיד בסוף הטיפול ו- 68% מהמטופלים לא סבלו ממנה שנה לאחר הטיפול. בשלב III אשר נערך בימים אלה, כבר התקבלו תוצאות ראשוניות, לפיהן 67% מהמטופלים הפסיקו לסבול מהתסמונת עם סיום הטיפול.
בניסוי של MAPS אירע גם אירוע חריג שבו אחד המטפלים תקף מינית מטופלת. כמובן שייתכן שימוש לרעה בכל סוג טיפול, השימוש בחומר פסיכדלי שם את המטופל בעמדה עוד יותר רגישה למניפולציה מאשר אפילו בטיפול פסיכולוגי רגיל. זו סוגיה נוספת שאיתה התחום יצטרך להתמודד.