איך לעזוב מקום עבודה של שנים בלי לפחד

נטע ריבקין היא ספורטאית אולימפית, מרצה, יועצת ומאמנת לפיתוח חוסן מנטלי

יש משהו מפחיד מאוד בשינוי, בין אם מדובר בפרישה מקריירת ספורט או בעזיבת ארגון או תפקיד שהיו חלק בלתי נפרד מהזהות שלנו במשך זמן רב. המחשבת הללו עלו בי לאחרונה, עם הודעתה של לינוי אשרם על פרישתה לאחר הזכייה במדליית זהב באולימפיאדת טוקיו.

בדרך כלל החלק הקשה לביצוע בתהליך, זה שדורש הכי הרבה אומץ, הוא ההכרה בתחושה שהגיעה העת לסגור את הפרק הזה בחיים ולהמשיך הלאה. לפעמים נוח לנו לא להקשיב לתחושות ולמחשבות שלנו, כדי לא להתמודד עם השינוי הקיצוני וחוסר הוודאות שם בחוץ, ובכך להישאר במקום המוכר והנוח, גם אם יש כבר תחושה של שובע ומיצוי פוטנציאל.

הקושי הראשון הוא איבוד זהות. במיוחד במקרים בהם העשייה שלנו משמעותית עד כדי כך, שהיא מגדירה בעצם את מי שאנחנו. ואם אני כבר לא... X, אז מי אני בעצם?". השני הוא היעדר מטרה: אנחנו פועלים במשך שנים כשהמטרה בהירה וברורה, גם כשאנחנו רחוקים ממנה. תקופת חוסר הוודאות בחיפוש אחר "הדבר הבא" וההתאקלמות בפרק החדש כשאין מולנו מטרה ברורה, עלולה לגרום לתסכול ולבלבול.

השלישי הוא הבדידות: התרגלנו במשך שנים להיות חלק ממשהו שלם וגדול, חלק מצוות, כשלכל אחד מחברי הקבוצה תחום אחריות והתמקצעות. לבד מול העולם, פתאום מורגש המחסור של תמיכה חברתית ומנטלית וגם מחסור בידע ובמיומנויות.

התובנה שסייעה לי לצלוח את תהליך הפרישה, ואני חושבת שיכולה לעזור גם לאחרים, היא ההכרה שכדי למצוא, צריך קודם כל ללכת לאיבוד וקצת לא לדעת. ללא שיפוטיות וללא הלקאה עצמית, אלא ממקום של חמלה, קבלת הסיטואציה ובעיקר הסקרנות לחפש את "האני החדש" שלנו.

אז מה עושים?

■ לא להיאבק, להרפות! - להשלים עם חוסר הוודאות ששורר כרגע וחוסר הידיעה לגבי מה אתם רוצים לעשות. עדיף לשמר את האנרגיה המנטלית לפעולות מקדמות, ולא לשרוף אותה במאבק הפנימי.

■ לקפוץ למים וללמוד לשחות תוך כדי תנועה - הרגע המושלם אף פעם לא יגיע, ואם נחכה לו לא נקפוץ לעולם. היכולת לנסות גם אם אנחנו לא בטוחים שזה-זה, וגם אם אנו לא לגמרי מבינים בתחום, היא זאת שתאפשר לנו להעז ולחוות כדי לקבל החלטה נכונה.

■ לסמוך על האינטואיציה - תמיד ישנו הפחד שמא נפספס בטעות את מה שמיועד לנו. תחושת הבטן שלנו תמיד תהיה שם עבורנו, לאותת לנו את מה שאנחנו באמת רוצים ואוהבים לעשות.

■ לפעול מתוך סקרנות - הסתכלו על העולם בעיניים של ילד, ותנו ליצר הסקרנות להוביל אתכם לגילוי חלקים חדשים בכם שעדיין לא הכרתם. מניסיוני האישי, הגישה והיכולת להכיל את האתגר, לצד התנועה המתמדת קדימה, תוך אמונה עצמית, סקרנות, מודעות ליכולות שלנו והיכולת להתגמש ולהתאים את עצמנו לסיטואציה, יגדירו את ההתאקלמות המוצלחת בפרק החדש בחיינו.