גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

נבחרת התקלות: אפילו מנכ"ל בנק לא התקבל לנבחרת הדירקטורים. והוא לא היחיד

אריק פינטו, דלית זילבר וחקי הראל נפלו בשלבי הסינון הראשוניים לנבחרת הדירקטורים בחברות הממשלתיות מסיבות שאינן ברורות, והם לא היחידים ● ברשימה שנחשפת כאן לראשונה: בכירים נוספים במשק, מנכ"לים ואנשי צבא לשעבר ● ברשות טוענים שסיבת הפסילה טכנית בלבד, אך לפי ההסברים הרשמיים, המועמדים לא עומדים בתנאים ● האוצר: "בימים אלו נבחנות כלל הבקשות לעיון מחדש"

דלית זילבר, אריק פינטו, יצחק (חקי) הראל / צילום: ניב קנטור, שלומי יוסף, איל יצהר
דלית זילבר, אריק פינטו, יצחק (חקי) הראל / צילום: ניב קנטור, שלומי יוסף, איל יצהר

בשבועות האחרונים נשלחו למועמדים לנבחרת הדירקטורים מכתבי הסינון הראשונים מרשות החברות הממשלתיות. מתוך 12 אלף מועמדים, כ-2,100 ברי מזל עברו את הליך הסינון הראשוני וזומנו לראיונות, ומהם יתקבלו לנבחרת הרביעית 1,100 מועמדים לתפקידי דירקטורים ודירקטוריות בחברות הממשלתיות. 480 מהמועמדים יוכלו לכהן בתפקידים הפנויים, בין היתר ברכבת ישראל, חברת רפאל, מקורות, מכון היהלומים הישראלי, חברת נמלי ישראל, נמל אשדוד, נמל חיפה, החברה למתנ"סים, החברה לדיור ציבורי, החברה הממשלתית לתיירות, החברה להגנת ים המלח, הכפר הירוק, מוזיאון ישראל ועוד.

מעדויות שהגיעו לידי גלובס, התברר שבין האלפים שלא התקבלו לנבחרת נמצאים מנכ"לי חברות תשתית ממשלתיות, מנכ"לי חברות שאחראיות על עסקאות של מאות מיליוני ומיליארדי שקלים, יועצת משפטית ואנשי צבא לשעבר. על אף הוותק הארוך והניסיון העשיר, רבים מהם לא התקבלו מסיבות שאינן ברורות.

הליך סינון שמותיר בכירים מחוץ לרשימה

הליכי הקבלה לנבחרת הרביעית יצאו לדרך בחודש ינואר, ובמשרד האוצר מתכוונים לסיים אותם מיד לאחר הפסח. במסגרת הליכי המיון, התבקשו המועמדים להתמודד לאחד משמונה פרופילים שונים: ציבורי, פיננסי, עסקי בכיר, משפטי, ביטחוני, טכנולוגי, תשתיות וחברתי. במסמכים שהופיעו באתר הרשות מופיעה גם שיטת הניקוד עבור ניסיון, תפקידי דירקטור בעבר וקריטריונים נוספים.

בימים אלו, המועמדים שהגיעו לשלבי המיון הסופיים, יוזמנו לראיונות מול נציג מרשות החברות ונציג חברת כוח האדם, "אדם מילוא".

מבירור שערך גלובס, עולה שבשלב הראשון אלגוריתם סינן את המסמכים שהוגשו על ידי המועמדים השונים, ובהמשך עברו עליהם אנשי הרשות. מכך ניתן להבין שלא קיימת ועדה שבוחנת את המועמדים לנבחרת, בדומה לוועדה למינוי בכירים, אלא מי שעושה זאת הם עובדי הרשות בעצמם.

על אף שהקריטריונים שקופים לכאורה, טרם ברור איך עובד הליך הסינון שמותיר בחוץ בכירים בחברות הממשלתיות, בעולם העסקים ובצה"ל. במכתבי הדחייה שהגיעו לידי גלובס במהלך הכנת הכתבה, חתומה סגנית בכירה ברשות, יפעת סלע, אך לא מצוינים שמות העובדים שבחנו בפועל את קורות החיים של המועמדים. בניסיון לקבל תשובות מפורטות יותר על הליכי הסינון, גלובס פנה לדוברות משרד האוצר המטפלת ברשות החברות הממשלתיות, אך לא זכה למענה.

מנכ"לים ופרקליטים בכירים לא מתאימים?

כאמור, דמויות בולטות וחשובות במשק הישראלי נפסלו במסגרת הליך בחירת המועמדים לנבחרת הדירקטורים, וניסיונן העשיר יעיד יותר מכל על הפגמים שקיימים בהליך. בין השמות שנפסלו ניתן למנות את אריק פינטו - מנכ"ל בנק הפועלים לשעבר ויו"ר המועצה הלאומית לספורט; דליה רבין - פרקליטה במשך 14 שנים בפרקליטות תל אביב, ח"כ לשעבר וסגנית שר; דלית זילבר - מנכ"לית מנהל התכנון במשרד הפנים מאז 2018. נזכיר שקודם לכן, זילבר שימשה כמתכננת מחוז ירושלים ויו"רית ועדות לתכנון ובנייה של ירושלים ותל אביב.

שמות נוספים שנפסלו היו יצחק (חקי) הראל - מנכ"ל רכבת ישראל לשעבר, בעברו ראש אגף התכנון בצה"ל, ושימש גם בתפקיד יו"ר דירקטוריון נתיבי ישראל ודירקטור בחברת שיכון בינוי; ובני דרייפוס - מנכ"ל מפעל הפיס, ולפני כן מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון. כך גם נפסל ואייל איזנברג, מפקד פיקוד העורף ואוגדת עזה בעבר, ודני בנלולו - ח"כ לשעבר, דירקטור בנת"ע ויו"ר בפועל של החברה.

שם בולט נוסף שנפסל בהליך היה עופר פרי, המכהן כדירקטור בחברת רפאל במשך שש השנים האחרונות, מתוכן ארבע שנים כיו"ר ועדת כספים. יש לציין שחברת רפאל מחזיקה במחזור של עשרה מיליארד שקלים ומאזן של 25 מיליארד, כך שהפסילה של פרי תמוהה בפני עצמה. כמו כן, פרי כיהן גם בעברו כמנכ"ל בזקכל, מנכ"ל הטוטו ומנכ"ל קווי זהב, גופים בעלי מחזור של למעלה ממיליארד שקלים. אם לא די בכך, לאור הניסיון שצבר כדירקטור, הוא הוגדר על ידי משרד האוצר כ"מומחה פיננסי", ועדיין לא נמצא מתאים לנבחרת.

לטענת גורמים המעורים בהליכי הקבלה, ברשות החברות מודעים לבעיה, וסיבת הפסילה הינה טכנית בלבד, כשאחת הסברות שהיא נעוצה באופן מילוי הטפסים. עם זאת, במכתבי הדחייה שקיבלו המועמדים הבכירים, הם לא התבקשו למלא את הטפסים מחדש, ואף צוין שלא עמדו בתנאים הנדרשים. "על פניו נראה שהגורמים הממיינים אינם בקיאים במה נדרש מדירקטור בחברה ממשלתית", סיפר לגלובס גורם המעורה בתהליך סינון המועמדים לנבחרת. "ממינויים פוליטיים עברו למינוי של יחידי סגולה שלא קיימים בינינו. נדרש שילוב מאוזן יותר".

לא רק פסילת מועמדים בכירים לנבחרת הדירקטוריונים הייתה תמוהה, אלא גם לוח הזמנים הצפוף שבו עובדים ברשות כדי לבחור את חברי הנבחרת. אמנם מחסור בדירקטוריונים עלול לפגוע בפעילות של חברות גדולות במשק, וכן בפיקוח עליהן, אך קשה שלא לתהות על לוח הזמנים המואץ שמכתיב משרד האוצר, כמו לדוגמה במינוי של מנהלת רשות החברות, מיכל רוזנבוים. יש לציין שבשל המינוי של רוזנבוים, בממשלה אף האשימו את האוצר במחטף, וניסיון לקבוע עובדות בשטח.

רוזנבוים נכנסה לתפקיד במרץ, והצהירה לא פעם שהיא מתכוונת לחזק הדירקטוריונים כדי להביא לתוצאות עסקיות, אך כאמור, נראה שהמצב לא כך. כדי להתמודד עם אתגר הליכי המיון הסופיים של הנבחרת החדשה וסינון המועמדים הלקוי, רוזנבוים תיאלץ בשלב הראשון להאט את קצב לוח הזמנים לפני שתוצג הרשימה לשר האוצר, ולתקן את העיוותים שקרו עוד בטרם כניסתה לתפקיד.

לא הביקורת הראשונה נגד תהליך המינוי

הליך המינוי לבנחרת הדירקטורים ספג ביקורות רבות לאורך השנים. אחת הביקורות הבולטות נגעה לעצם לסיבה שלשמה הוקמה הנבחרת בשנת 2013 על ידי שר האוצר דאז, יאיר לפיד ויו"ר הרשות לשעבר, אורי יוגב. המטרה המוצהרת של השניים הייתה למנוע מעורבות פוליטית בהליך המיון, אלא שכדי למנות דירקטור לאחת החברות, נדרשת חתימה של שר האוצר ושר רלוונטי נוסף, כך שההתערבות הפוליטית לא נעלמה כליל.

בנוסף, יש להדגיש שמעורבות שר האוצר חלה גם בקביעת הקריטריונים. למשל, רק לאחרונה השר ליברמן קבע שהדרג המדיני יכול למנות לנבחרת דמויות שעבדו בעבר בשירות המדינה.

טענה נוספת שעלתה לאורך השנים נגעה למספר הדירקטורים המגיעים מאזורי הפריפריה. לטענת המבקרים, ההליך מותיר רבים מחוץ לנבחרת בשל העובדה שהועסקו בתפקידים בכירים במפעלים ומקומות בעלי היקפי מחזורים קטנים יותר משל אלו שהגיעו ממרכז הארץ, למשל כמו באזורי פריפריה.

בין המבקרים המרכזיים בהקשר זה היה השר לשעבר דודי אמסלם, מי שהיה ממונה על רשות החברות וניסה לבטל את נבחרת הדירקטורים ללא הצלחה. אמסלם טען פעמים רבות שאת הנבחרת מרכיבים בעיקר גברים ממוצא אשכנזי המתגוררים במרכז הארץ, אשר יצרו מחסום שלא מאפשר לאנשים מאזורי הפריפריה להיכנס אליה.

ביקורת אחרת על הליך המינוי מגיעה מנשיא לשכת רואי החשבון, חן שרייבר, המעורה במינוי הדירקטורים, שכן רבים מהדירקטורים הם רואי חשבון. שרייבר מתח ביקורת על העובדה שבדירקטוריונים רבים חסרים נציגים, והשרים מצדם לא ממהרים למנות אותם.

"לא יכול להיות שיש חברות היום שחסרות בהן מעל עשרה דירקטורים, והן ממשיכות להתנהל", אמר שרייבר. "הממשל תאגידי בסכנה ואם חברה כזו מתמוטטת, כל המשק חוטף מכה קשה. אם לא רוצים למנות, שיקטינו את מספר הדירקטורים. היום הנבחרת יפה בכותרת, אך עדיין המינויים לא נעשים בפועל".

עוד הוסיף שרייבר שהעובדה שאין ייצוג לכלל הגוונים בחברה הישראלית. "הנבחרת הוקמה כדי לתת העדפה מתקנת למגזרים מסוימים וזה גם לא קורה" טען. "הכניסו חרדים, יוצאי אתיופיה וערבים לנבחרת אבל לא לדירקטוריונים. ואכן, מתוך נבחרת של אלף דירקטורים, מחציתם עשוי שלא לכהן כלל, והבחירה הסופית מוטלת בידיהם של השרים. יש לקדם בחקיקה את הכורח במינוי לדירקטורים על בסיס לוח זמנים כדי שהדירקטוריונים לא יישארו ריקים וכן לבצע את ההעדפה המתקנת בכל דירקטוריון ודירקטוריון ולא רק בכניסה לנבחרת".

"הקריטריונים לא צריכים להיקבע על ידי פקידים"

ד"ר אייל צור, מומחה לתחום מדעי המדינה, ומי שחקר את נושא הנבחרת, טוען שכדי לתקן את העוולות שהוצגו במינוי לנבחרת, יש לקבוע את הקריטריונים בהחלטת ממשלה ולא במחשכים או בהשתתפות גורמים בודדים. "הנבחרת מצליחה לשרוד למרות ניסיונות של גורמים במערכת הפוליטית לשנות אותה", אמר ד"ר צור. "הקריטריונים אמורים להתקבל על ידי החלטת הממשלה ולא על ידי פקידים או שר האוצר לבדו".

על מנת לפתור את הבעיות הללו, ד"ר צור קורא להפוך את הליך בחירת הנבחרת לשקוף. הוא מציע לפרסם כל מינוי באתר רשות החברות, יחד עם מכתב שמנמק את סיבות הבחירה. "השקיפות הזו חשובה בשירות הציבורי", אמר.

יש גם מי שמסתייג מחלק מהביקורות על הליך המינוי. לדברי בכיר לשעבר ברשות החברות הממשלתיות, הנבחרת היא הדרך למינוי הוגן לדירקטורים וההליך מבוצע בתנאי מעבדה. "ברשות רוצים שאת המשאב היקר, הנכסים של הציבור, ינהלו האנשים הכי טובים. אנשים ישבו ימים על הניקוד והניסיון העסקי, וייצרו פרופילים. הבעיה היא שאנשים לא ממלאים את הטופס נכון. אני בטוח שההליך מתנהל בתנאי מעבדה. עובדי רשות החברות עושים את הסינון והקריטריונים הם מקצועיים".

האוצר: "ההליך הוא פומבי, שוויוני ותחרותי"

ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "הליך נבחרת הדירקטורים הרביעית, הליך פומבי, שוויוני ותחרותי, יצא לדרך בראשית ינואר 2022, ובסופו תועבר לשרים רשימת המועמדים והמועמדות לכהונה כדירקטורים בחברות הממשלתיות, שתכלול כ-1,100 מועמדויות.

ההליך מלווה בנוהל מפורט שכולל, בין היתר, פירוט של שלבי ההליך השונים, וכן בנוגע לתנאים המקדמיים והקריטריונים למיון ביחס לכל פרופיל אליו ניתן להגיש מועמדות, ביניהם: ותק, בכירות, מומחיות, השכלה וניסיון בכהונה בדירקטוריונים. הנוהל פורסם באתר רשות החברות הממשלתיות והוא פתוח לעיון הציבור.

"בנוסף, קיימה רשות החברות הממשלתיות אירועי חשיפה לציבור הרחב ולאוכלוסיות הגיוון במטרה להנגיש את ההליך לציבור ולאפשר מתן מידע ישיר לציבור מאנשי רשות החברות הממשלתיות. הרשות שמחה מאוד על רצונם של רבים כל כך, מבכירי החברה והמשק הישראלי, לקחת חלק בהליך, ורואה בכך סימן לחשיבותו של תפקיד הדירקטור בחברות הממשלתיות.

"לפני מספר שבועות, ולאחר שהסתיימו שלבי המיון בהתאם לנתונים שמולאו על ידי המועמדות והמועמדים ובהתייחס לתנאים המקדמיים והקריטריונים למיון, שנקבעו כאמור מראש, זומנו לראיונות אישיים 2,000 המועמדים להם ניתן הניקוד הגבוה ביותר.

"רשות החברות הממשלתיות עורכת בקרה על כל אחד משלבי הסינון והמיון של ההליך אשר נמצא בעיצומו. כן אפשרה רשות החברות הממשלתיות לכלל המועמדות והמועמדים שלא זומנו לשלב הראיונות, לפנות באמצעות טופס ממוחשב מובנה ולבקש כי יתקיים עיון מחדש במועמדותם. בימים אלו נבחנות כלל הבקשות לעיון מחדש שהוגשו. מטבע הדברים ולאור מספר הניגשים להליך מחד ומספר המועמדים שיכללו ברשימה הסופית מצד שני, מועמדים רבים וטובים לא יכללו בנבחרת".

עוד כתבות

עסקאות השבוע / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירה לפינוי בינוי ברמת גן?

דירה בת שישה חדרים בבניין ישן משנות ה־60, המתפרשת על פני שטח של 158 מ"ר ובעלת שני מפלסים, נמכרה תמורת 2.9 מיליון שקל ● המתווך בעסקה: "לנכס יש פוטנציאל השבחה גדול"

מטה אמזון. זונחת חוזים למשרדים או אינה מחדשת אותם / צילום: Shutterstock, Tada Images

ענקיות הטק מצמצמות שטחים, וזו מכה נוספת לנדל"ן המניב

הצמצום הזה מהווה ניגוד חריף לאחר שנים שבהן החברות רק הגדילו את השטחים

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

"בעוד שנה נהיה בקטסטרופה": התחזית הקשה של יגאל דמרי

חצי שנה לפרוץ המלחמה, היזם יגאל דמרי מסביר מדוע שוק הנדל"ן בנגב דווקא פורח ● הוא מעריך כי היקפי הבנייה בפרויקטים של התחדשות עירונית הגיעו לשיא, וסבור שהחרם הטורקי לא ישפיע במידה מהותית על השוק ● כמה באמת שווה הקרקע של חנן מור בשדה דב לפי ההצעה שהגיש, ולמה הוא מקפיא בינתיים את הפרויקט שלו בבבלי

מוריס צ'אנג / צילום: Associated Press, Aaron Favila

הוא הגיע לגיל 55. ואז הקים את החברה החשובה ביותר בעולם

מוריס צ'אנג צבר עשורים של ניסיון לפני שהקים עסק שהפך חיוני לכלכלה הגלובלית ● מה יכולים ללמוד ממנו יזמים אחרים בגיל העמידה?

וושינגטון. מעמד משפטי מיוחד

רק שבעה מתוך 1,000 הבניינים הגבוהים בעולם נמצאים באירופה. זו הסיבה

רק שבעה מתוך 1,000 הבניינים הגבוהים בעולם נמצאים באירופה ● אתונה, פריז, רומא ואחרות מגבילות את גובה הבנייה כדי לשמור על הנוף ● איך זה עובד ומהם יוצאי הדופן?

הפקולטה לניהול. אלה העקרונות שיעזרו לכם להיות חסינים במשבר קיצוני / צילום: Shutterstock

לדבר לעצמכם, לעשות במקום לנוח ולהתמקד בכאן ועכשיו: אלה העקרונות שיעזרו לכם להיות חסינים במשבר קיצוני

בחצי השנה האחרונה אנו חווים ימים מורכבים וזקוקים יותר מתמיד לכלים שיסייעו לנו לפתח חוסן אישי, חברתי, קהילתי וארגוני ● כך תעשו את זה נכון

ההפגנה בתל אביב הערב / צילום: יעל גדות

שני לוחמים נפלו ברצועת עזה; אלפי מפגינים בת"א בעד עסקת חטופים

רס"ר במיל' עידו אביב ורס"ר במיל' קאלקידן מהרי נפלו בקרב במרכז רצועת עזה ● משפחותיהם של החטופים קית' סיגל ועמרי מירן קיימו מסיבת עיתונאים בעקבות אות החיים שהתקבל מהשניים בימים האחרונים • דיווח: "ישראל מסכימה לשחרור 33 חטופים", בריטניה: "המתווה יכלול 40 ימי הפוגה" • בלינקן: "העבודה על הסכם הנורמליזציה בין ישראל לסעודיה קרובה מאוד לסיום" • עדכונים בולטים

ניצן גולדברג, משנה למנכ''ל ומנהל אגף סחר ושיווק קבוצת שופרסל / צילום: יח''צ

עזיבה שלישית בתוך חודש: המשנה למנכ"ל שופרסל הודיע על התפטרות

ניצן גולדברג, משנה למנכ"ל ומנהל אגף סחר ושיווק בשופרסל, הודיע על עזיבתו ● מדובר בבכיר השלישי שעוזב את הקבוצה לאחר ההשתלטות של האחים אמיר, לאחר שסמכ"לית התקשורת התאגידית וסמנכ"לית משאבי האנוש הודיעו גם הן על סיום תפקידן

כטב''ם מדגם שאהד 136 מוצג בטהרן. מרבית הכטב''מים ששוגרו לעבר ישראל מאיראן היו מדגם זה / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

גם אחרי היירוט המוצלח: 30 אלף דולר ויש לכם כטב"ם מתוצרת איראן

הפעולה ההגנתית המוצלחת של ישראל המחישה עד כמה הכטב"מים מתוצרת איראן אינם קטלניים מול מערכות מערביות באיכות גבוהה ● אולם מי שבוחר באמצעים מתוצרת איראן אינו רוכש אותם בשל איכותם, אלא מחירם ● ומי המדינה הקטנה שמקבלת מקורות פרנסה לאזרחיה העניים באמצעות מתקן ייצור מל"טים איראני?

בנק אוף אמריקה / צילום: Shutterstock, Tero Vesalainen

השקל יטוס, הריבית תרד ומה יקרה לאינפלציה? התחזית האופטימית של בנק אוף אמריקה לישראל

בנק ההשקעות הוציא בחג תחזית אופטימית לכלכלה הישראלית: הצמיחה ב-2024 תעמוד על 2.4%, לעומת צפי של 2% מצד בנק ישראל ותחזית לצמיחה כמעט אפסית של S&P ● במידה וחוסר הוודאות יתפוגג, מעריכים בבנק כי השקל יכול להתחזק ולהגיע לשער של 3.5 שקלים לדולר

אולם קולנוע בקליפורניה. החדשים רווחיים יותר מהישנים / צילום: Shutterstock

לאולמות קולנוע יש נדל"ן מיוחד, וזה מציל אותם

אולמות הקולנוע הלכו ואיבדו רלוונטיות רק לפני כמה שנים ● המיצוב הנדל"ני המיוחד שלהם עשוי להציל אותם

מפגין מניף שלט עם ''מהפכת אינתיפאדה'' בוושינגטון. תמיכות מפורשות באלימות / צילום: Associated Press, Lindsey Wasson

"אינתיפאדה עולמית" מתפשטת בקמפוסים של ארה"ב, אבל היא עשויה לחזק דווקא את הימין

זה מה שקרה למחאות הענק נגד מלחמת וייטנאם ולמרד הסטודנטים בצרפת לפני 60 שנה ● התנועה הנוכחית מעתיקה בהצלחה גוברת את דפוסי הפעולה של המאבק נגד אפרטהייד לפני 40 שנה ● ישראל הופכת למנוף של שינוי

בתים בטקסס. צילומי לווין ורחפנים הפכו לנשק בידי חברות הביטוח / צילום: Shutterstock

חברות הביטוח האמריקאיות מרגלות אחרי בתים מהשמיים

חברות בארה"ב משתמשות ברחפנים כדי לבדוק גגות או לזהות פסולת חצר וטרמפולינות שלא הצהירו עליהן

עוד עלייה במחירי הדלק / צילום: איל יצהר

מתקרב ל-8 שקלים לליטר: מחיר הדלק יעלה בחצות

הדלק שוב מתייקר ומתקרב לשיא כל הזמנים: 7.90 שקלים לליטר - עלייה של 18 אגורות לעומת מחירו באפריל ● במצטבר, מתחילת שנת 2024 עלה מחיר ליטר בנזין ב-96 אגורות ● מעבר לתנודות במחירי הנפט ושער הדולר, סיבה נוספת לקפיצת המחירים היא החלטת שר האוצר סמוטריץ' להחזיר את מס הבלו על הדלק לרמתו המלאה

שכונת גליל ים, הרצליה / צילום: המרכז למיפוי ישראל

הנוף לים בנתניה, המיקום המנצח בתל אביב: השכונות שעברו מהפכה

צילומי אוויר מראים את השינוי הגדול שהתרחש ב־20 השנים האחרונות באזורים מרכזיים ברחבי הארץ: את השדות החליפו בנייני מגורים, כבישים ופארקים ● איך אפשר היה לתכנן את השכונות החדשות טוב יותר ● צילומי אוויר: המרכז למיפוי ישראל ● פרויקט מיוחד

ג'ו ביידן ובנימין נתניהו / צילום: צילומים: AP, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הבית הלבן: ביידן חזר על עמדתו הברורה בנוגע לרפיח

חייל צה"ל נפצע קל מירי שני טילי נ"ט אמש למנרה • תיעוד מתקיפות צה"ל ברצועת עזה ביממה האחרונה: מחבלים חמושים חוסלו, אתרי שיגור הושמדו • היערכות בישראל להוצאת צווי מעצר בין-לאומיים כבר השבוע נגד נתניהו, גלנט והלוי • עשרות מפגינים, בהם קרובי חטופים, חסמו אמש את איילון צפון והדליקו כתובת אש עם הכיתוב "חלאס" ● עדכונים בולטים 

רואי סויסה / צילום: תמונה פרטית

המשקיע הזה ראה עשר דירות יד שנייה, ובסוף מבצע אחד שינה את התמונה

רואי סויסה קנה דירה חדשה מקבלן בבת ים ואז מכר אותה לפני שתכנן, כדי להשיג עסקה טובה יותר: "לקחתי בחשבון שאולי אצטרך להחזיק את שתיהן לתקופה מסוימת" ● האזינו

תוכנית דירה. האם ניתן לקיים הליך תכנוני ללא הסכמה קניינית? / צילום: Shutterstock

האם ניתן לקיים הליך תכנוני ללא הסכמה קניינית?

תושבים בתל אביב שביקשו להוסיף ממ"ד לדירתם נתקלו בהתנגדות של השכנים, שטענו כי הדבר יפגע בהמשך בהליך התחדשות עירונית ● מה קבעה ועדת הערר?

עמית גריידי, הממונה על חוק המכר במשרד השיכון / צילום: משרד הבינוי והשיכון

קניתם דירה מיזם ומכרתם לפני האכלוס? אולי תהיו אחראיים לאיחורים במסירה

נייר עמדה שפרסם הממונה על חוק המכר מחריף את התנאים עבור מי שרוכשים דירה מקבלן ומעוניינים למכור לפני האכלוס

הירחון העברי ''השחר'', שבו כתב בן יהודה, 1879. הרושם ממאמרו היה עצום / צילום: ויקיפדיה

העברית של ימינו מבטאת כישלון אחד מובהק של אליעזר בן יהודה

בדיוק לפני 145 שנה אליעזר בן יהודה הקדים את כל בני זמנו בהבנת הקשר בין הארץ לבין הלשון ● אבל את לשון ימינו הוא כנראה לא היה מבין