גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בדיון על יוקר המחיה שולטת האידאולוגיה ולאו דווקא העובדות

בהיעדר נתונים על מרכיבי יוקר המחיה, הדיון הפך לאידאולוגי ● זה מתכון לשיתוק או לצעדים קצרי-טווח למטרות פוליטיות בלבד

סופרמרקט. מה שדרוש זה קודם כל נתונים / צילום: Shutterstock, 89stocker
סופרמרקט. מה שדרוש זה קודם כל נתונים / צילום: Shutterstock, 89stocker

הכותב הוא ד"ר לכלכלה ושימש בעבר ככלכלן הראשי של רשות התחרות וכממלא-מקום הממונה

סוגיית יוקר המחיה מככבת בשיח הציבורי מזה זמן רב. התבנית הטיפוסית של הבעת דעה בעניין היא בדרך-כלל כזאת: "לפי נתוני ה-OECD, ישראל יקרה ב-X אחוז מממוצע המדינות המפותחות. הסיבה לכך היא בעיקר [כזאת וכזאת], לכן מה שצריך לעשות הוא [כך וכך]". הסיבות המוצעות משתנות מדובר לדובר, וכמובן שאנשים נוטים למצוא אשמים ופתרונות שמתאימים להם אידאולוגית ופוליטית. והפתרונות המוצעים בדרך-כלל מאוד כלליים ולא מתעמקים יתר על המידה בשאלות של יישומיות כלכלית ופוליטית.

ככלל, מהצד הכלכלי-שמאלי יש עוינות בסיסית כלפי חברות גדולות וסלחנות כלפי רגולציה ממשלתית, אז מאשימים את המונופולים ואת הטייקונים או סתם חברות גדולות ביוקר המחיה, ושולחים את הרגולטורים "להילחם" בהם. ומהצד הכלכלי-ימני יש יותר סימפטיה למגזר הפרטי ופחות לרגולציה ממשלתית, אז מאשימים את המיסוי את ורגולציית היתר, ושולחים את הממשלה להוריד את נטל הרגולציה. אבל איך נלחמים במונופולים ומורידים רגולציה? הפירוט הזה בדרך-כלל חסר או לוקה בכלליות יתר ואפילו בנאיביות.

סתירה בין גישות

לעתים יש סתירות ברורות בין שתי הגישות הנ"ל. למשל, אלה שמאמינים שהאשמה היא בחברות הגדולות יתנגד לניסיונות להורדת רגולציה וחסמי יבוא, כי לדעתם ממילא החברות הגדולות יהיו המרוויחות היחידות: הן רק יגדילו את רווחיהן ולא יעבירו כלום מזה ללקוחות - אז למה לטרוח? למשל, למה לפתוח את המשק ליבוא חקלאי אם ממילא כל הרווחים נמצאים אצל רשתות השיווק, שרק יקנו בפחות ולא יורידו מחירים לצרכן? ומי שמאמין שהאשמה היא ברגולציה העודפת יראה כל ניסיון למדיניות יותר אגרסיבית לריסון חברות גדולות כהכבדה נוספת ברגולציה שרק תעלה עוד יותר את המחירים: אם יקשו על חברות גדולות, הן יעבירו לצרכנים את עלויות הרגולציה הנוספות, ולחברות קטנות לא יהיה תמריץ או יכולת לגדול ולהתייעל.

ויש נטייה לכולם להתמקד איפה שהם מבינים הכי פחות, כי זה הכי קל. למשל: "שרשות התחרות תוריד את הריכוזיות במזון, ואז המחירים ירדו". נשמע אידאלי. אבל מה זו ריכוזיות בהקשר זה? כמה ריכוזיות רלוונטית באמת יש? דרך איזה מנגנון היא מעלה מחירים? כמה היא מעלה מחירים? איזה כלים חוקיים יש להורדת ריכוזיות? איך עושים את זה בלי לפגוע ביעילות של חברות? שמישהו אחר כבר ידאג לכל הפרטים הללו.

כל זה משאיר אותנו עם שיח חירשים וקיפאון כמעט מוחלט. וזה לא מפתיע: אין נתונים מקיפים לגבי מרכיבי יוקר המחיה, ובכל חלל שנוצר מהיעדר מידע אמין נשאבת פנימה אידאולוגיה. וכאמור, מול כל אידאולוגיה יש אידאולוגיית נגד, וזה מתכון בדוק לשיתוק או לצעדים קצרי-טווח שמטרתם היחידה היא להרגיע את ציבור הבוחרים עד לסבב הבחירות הבא.

להביט בנתונים

אז מה שדרוש זה קודם כל נתונים: הבנה של מרכיבי העלות הנוספים בישראל לעומת מדינות אחרות. או במילים פשוטות: לאיפה הכסף שלנו באמת הולך? באופן מפתיע, מסתבר כי חוץ ממידע אנקדוטי, אף אחד לא באמת יודע ממה מורכבות העלויות של רוב המוצרים והשירותים שאנחנו צורכים. רק אחרי שיהיו נתונים ברורים בעניין, יהיה אפשר להתמקד בדרך הטיפול בבעיה בצורה יותר מדעית ופחות אידאולוגית. הורדת רגולציה או הורדת ריכוזיות הן משימות קשות ביותר, אז לפחות שנדע איפה להשקיע את המאמצים, ושיהיה בסיס איתן להשיב לכל מי שרפורמה מסוימת לא מתאימה לו אידאולוגית או פוליטית.

שיהיה ברור - בדיקת גורמי יוקר המחיה תהיה כשלעצמה מורכבת ועתירת משאבים. ייתכן כי אין כרגע אף גוף בממשלה שיכול לקחת את זה על עצמו לבד. לכן יש צורך בהקמת ועדה עם סמכויות חוקיות (בעיקר היכולת לדרוש נתונים מכל חברה שפועלת בישראל) ועם משאבים מספיקים, שתיעזר בגורמי מקצוע מתוך ומחוץ לשרות הציבורי.

נכון שהיו כבר כמה וכמה ועדות ממשלתיות בנושאי יוקר המחיה, אבל הנטייה של ועדות כאלה היא להתמקד פחות במדידה ויותר בהמלצות מדיניות - זה הרבה יותר קל ומעניין. לכן, הוועדה שאני מציע צריכה לעסוק אך ורק במדידה - לדגום מספר מוצרים ולעשות ניתוח חשבונאי-כלכלי מפורט של מבנה העלויות שלהן. אולי זה קצת משעמם, אבל זה צעד ראשון הכרחי.

עוד כתבות

קמפיין הפרסום של אפי סנדרוב / צילום: מגה מדיה

מי עומד מאחורי השלטים נגד עמית גל ורו"ח אפי סנדרוב

בשבועות האחרונים הוצבו שלטים בת"א ובנתיבי איילון נגד הממונה על רשות שוק ההון עמית גל ורו"ח אפי סנדרוב. מבדיקת גלובס עולה כי מי שאחראית על התשלום היא חברת מנופים בנייה והשקעות ● חברת httpool המייצגת בישראל את חטיבות הפרסום של אמזון, ספוטיפיי ופינטרסט, מינתה את איתמר גולדפלד למנכ"ל הפעילות בארץ ● אירועים ומינויים

מטוס של אל על / צילום: עידו וכטל

התלונה לשב"כ וביטול טיסות הביזנס: הסכסוך שמאחורי קנס הענק של אל על

לגלובס נודע כי מאחורי הקנס בסך 110 מיליון שקל שקיבלה אל על מרשות התחרות בגין חסימת האנגרים, התנהל קרב שכלל האשמות של ארקיע למשרד רה"מ על אפליה באבטחת טיסות וביטול טיסות בביזנס לבכירים בשתי החברות ● מקורות בענף: אל על פעלה לסכל את התחרות, וחלק מההאשמות לא נכללו בהחלטת הרשות ● אל על: "דוחים מכל וכל את הטענה"

בית חולים שיבא, תל השומר / צילום: תמר מצפי

מקום 7 בעולם: בית החולים הישראלי שמככב ברשימה היוקרתית

המרכז הרפואי שיבא עלה שלב נוסף בדירוג הבינלאומי של Newsweek, ומתמקם לצד מוסדות מובילים בעולם ● לרשימה נכנסו חמישה בתי חולים ישראליים, ביניהם גם איכילוב והדסה עין כרם שעלו בדירוג מאז השנה שעברה, בעוד בילינסון ירד למקום נמוך יותר

נטל המס על הציבור הגיע ב-2025 לרמתו הגבוהה ביותר מאז 2022

דוח הכלכלן הראשי: "נטל המס עלה שוב בצורה משמעותית ב-2025"

נתוני האוצר מצביעים על קפיצה של כמעט 2% תוצר בנטל המס על הציבור, לרמתו הגבוהה ביותר מאז 2022 - זאת בעיקר בשל העלאות המסים שנועדו לממן את המלחמה ● באוצר מזהירים מפני שחרור הרסן התקציבי: "גידול מהיר בגביית המס עשוי להיות זמני"

מייסדי Guidde, דן סחר ויואב ענב / צילום: Moses Pini Siluk

המניה יורדת? מאנדיי משקיעה בחברה ישראלית שמאמנת סוכני AI על פעולות אנושיות

חברת התוכנה הישראלית מאנדיי הצטרפה כמשקיעה במסגרת סיבוב בן 50 מיליון דולר שמגייס הסטארט-אפ הישראלי Guidde בהובלת קרן הצמיחה האמריקאית PSG ● מדובר במהלך מסקרן עבור מאנדיי, שספגה ירידה של קרוב למחצית ממחיר המניה שלה מאז תחילת השנה בשל החשש מאפקט הבינה המלאכותית

משרדי פלאפון / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky

חברת פלאפון הודיעה: 10% מעובדי החברה יפרשו. כמה הם יקבלו?

חברת התקשורת פלאפון מדווחת הערב לבורסה על פרישה של 150 עובדים במסגרת תוכנית התייעלות ● לגלובס נודע כי על פי ההסכם שעתיד להיחתם עם ועד העובדים כל עובד שירצה יוכל להגיש בקשה לפרוש ולקבל 280%

זהבית כהן, מנכ''לית אייפקס / צילום: יונתן בלום

"זבל ואידיוט": התביעה שמסעירה את שוק ההון והשאלות הפתוחות

תביעה שהגיש ארז נחום נגד קרן אייפקס והעומדת בראשה, זהבית כהן, מתארת יחס פוגעני לעובדים ופגיעה בשקיפות ובניהול חברת הפורטפוליו הציבורית, מקס סטוק ● מומחי משפט מצביעים על השאלות העקרוניות שאיתן תתמודד התביעה

מנכ''ל אנבידיה, ג'נסן הואנג / צילום: באדיבות אנבידיה

עושה את זה שוב: אנבידיה מכה את תחזיות השוק

החברה עקפה את הצפי הן בשורת ההכנסות והן ברווח, בנוסף הציגה גם תחזיות חזקות להמשך ● הכנסות ממרכז הנתונים צמחו ב-75% ● הרווח גולמי היה 75%, ועמד ביעד הרווחיות הגבוה שהציבה החברה ● המניה עולה בכ-3.5% במסחר המאוחר

ח''כ לימור סון הר-מלך. ''זמרי ופתחי בע''מ'', גלי ישראל, 22.2.26 / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

לימור סון הר-מלך טענה שאין חוק שאוסר על כניסה לעזה. מתברר שיש שניים כאלה

ח"כ לימור סון הר-מלך נכנסה לעזה והתעקשה שאין חוק שאוסר זאת עליה ● אלא שיש שני חוקים כאלה, והפרתם יכולה לעלות כדי עבירה פלילית ● המשרוקית של גלובס

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

המסחר בת"א ננעל במגמה מעורבת; ירידות במניות הבנקים והנדל"ן

מדד ת"א 35 ירד ב-0.1%, מדד ת"א 90 ירד ב-0.7% ● מניות האופנה נחלשו, אחרי ששר האוצר הודיע על העלאת תקרת הפטור ממע"מ לחבילות עד 130 דולר ​​● וגם: אנבידיה תפרסם הלילה את תוצאותיה הכספיות - אלו ציפיות האנליסטים

מהו תיק ההשקעות האופטימלי? / אילוסטרציה: Shutterstock

תרחיש של פעם ב-25 שנה והסכנה לתיק המניות שלכם

ענקית המדדים MSCI חוששת שתיק המורכב מ־60% מניות ו־40% אג"ח עלול להוביל להפסדים בשנת 2026 - גם בעקבות אירוע נדיר שכמעט לא נראה ב־25 השנים האחרונות ● עם זאת, בשוק המקומי מעריכים כי הגדלת החשיפה למניות בטווח הארוך נכונה למשקיעים הישראלים

אורן הולצמן, מנכ''ל ומבעלי אודיטי טק / צילום: יח''צ

הישראלית שצללה בכ-50% במסחר בוול סטריט

חברת הטכנולוגיה לעולם היופי אודיטי טק נפלה במסחר בוול סטריט לשפל לאחר שסיפקה תחזית חלשה ● בחברה מייחסים את התחזית לאתגר בו היא נתקלה מול שותף הפרסום שלה, שהוביל לגידול בעלויות, ומעריכים כי הסוגיה תיפתר ● אורן הולצמן, מנכ"ל החברה: "זיהינו רק לאחרונה את שורש הבעיה, לוקח זמן להתאושש"

ממ''ד / צילום: דוברות משרד הביטחון

עוד 700 שקל לדירה עם ממ"ד, בתל אביב - דחוף

בקבוצות פייסבוק שונות המיועדות למחפשי דירות ניכרת עלייה בפוסטים שפורסמו בחיפוש אחר דירות עם ממ"ד, הן להשכרה והן לסאבלט, כדי להיערך מבעוד מועד לתקיפה נוספת

אילוסטרציה: shutterstock

החודש הכי חזק של מיטב אי פעם ושיא של 3 שנים בתעשיית הגמל

מנהל הגמל הגדול בישראל גייס בינואר 2.4 מיליארד שקל - הגיוס החודשי השלישי בגודלו אי פעם בתעשייה ● לעומתו ממשיכים אלטשולר שחם וילין לפידות לשלם את מחיר החולשה בתשואות ומאבדים מיליארדים למתחרים ● מנכ"ל מיטב גמל: "יש לנו יתרון תחרותי משמעותי"

קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מאשימה: חברות סיניות כרו מידע מקלוד לפיתוח מודלים

בפוסט חריג בחריפותו שפורסם מטעם החברה אתמול, אנתרופיק טוענת כי שלוש חברות סיניות, פעלו באופן שיטתי כדי לשאוב מידע ממודל השפה שלה קלוד ● לפי אנתרופיק, החברות הקימו יותר מ־24 אלף חשבונות מזויפים וביצעו למעלה מ־16 מיליון פניות למערכת, בהיקף שהיא מגדירה כתעשייתי

דוד לרון / צילום: ישראל שם טוב

מנכ"ל דואר ישראל דוד לרון פורש אחרי 4 שנים

דוד לרון, שמונה בשנת 2022 ע"י דירקטוריון החברה לתפקיד המנכ"ל, הודיע על פרישתו ● טרם ברור מי יחליף אותו, ולרון מתכנן להמשיך ולכהן כמנכ"ל בחודשים הקרובים עד שיימצא לו מחליף

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לא רק הפטור ממע"מ: הסדקים בקואליציה מאיימים על הבטחות האוצר

ההפסד בהצבעה על המע"מ מסמן את הקושי הצפוי לסמוטריץ' בקידום צעדיו הכלכליים ● עתיד רפורמות החלב ומס הרכוש תלוי ביכולתו לגייס רוב בוועדות, בעוד ההתנגדות בקואליציה גוברת

צוללת BlueWhale בניסוי שהתקיים בקיץ בגרמניה / צילום: commons.wikimedia.org

היוצרות התהפכו: התעשייה האווירית מסרה צוללת לחיל הים הגרמני

הצוללת הבלתי-מאוישת Bluewhale, של התעשייה האווירית משמשת בעיקר לצרכי איסוף מודיעין באמצעים אלקטרוניים ובחשאיות ● העסקה מוערכת בשווי של עשרות מיליוני אירו ועשויה לפתוח פתח להצטיידות נוספת בעתיד

ארז דגן, נשיא wayve / צילום: יח''צ wayve

עם נשיא ישראלי ומרכז בהרצליה: חברת הנהיגה האוטונומית שגייסה 1.2 מיליארד דולר

Wayve הבריטית השלימה גיוס לפי שווי של 8.6 מיליארד דולר לקראת השקת רובוטקסי בלונדון ● בסבב השתתפו יצרניות הרכב מרצדס בנץ, סטלנטיס וניסן, לצד ענקיות הטכנולוגיה אנבידיה, מיקרוסופט ואובר ● ל־Wayve יש נוכחות ישירה בישראל באמצעות משרד בהרצליה, ונשיא החברה הוא ארז דגן הישראלי

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

בלי שירות המשלוחים ועם שורה של מגבלות: מי ירכוש את המרקט של וולט?

הודעת רשות התחרות כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, מחייבת את ענקית המשלוחים למכור את זרוע הקמעונאות שלה, אך היקף הפעילות הרחב - כ-30 סניפים והכנסות של עד מיליארד שקל - עלול להקשות עליה ● במקביל, וולט מעלה הילוך בתחרות מול סיבוס