נחל פארעם המשוקם. מעיינות שופעים בחן / צילום: אורלי גנוסר
כשעוקפים את בית העלמין של חצור הגלילית, מגיעים ליקום מקביל ומפתיע. המורדות של הר כנען מתנוססים לתפארת מעל העיירה הקטנה, שעושה מאמצים להשתלב בתעשיית התיירות. שלב ראשון בתהליך הוא פיתוח הסביבה והנגשה של הטבע, וכך הגענו לנקודת ההתחלה במסלול של נחל פארעם המחודש, שנעשה עמו חסד אחרי שנים שהיה סתום בפסולת ונסתר מעיני הציבור.
עיקר הקרדיט מגיע לרשות ניקוז ונחלים הכינרת, על תכנון וביצוע הפרויקט לשיקום הנחל והגדות, פריצת השביל, הצבת ספסלים והכשרת פינות החמד, כמו גם חיבור כוחות מקומיים בחצור הגלילית, בהם גם ילדי בית ספר יסודי בעיירה, במטרה לקרב אותם לטבע ולשמירת הסביבה.
אביה כהן הוא מדריך במרכז הסיור "אורות הגליל" שבחצור, סוג של בית ספר שדה מקומי שעוסק בפיתוח תכניות טיול ומסלולים חדשים בשיתוף גופים שונים, העירייה והקהילה, וכן בהדרכות לקהל הרחב. במשך שנתיים חקרו הוא ושותפיו את האזור ואת תוואי הנחל, למדו אותו, זיהו את הפוטנציאל חיברו את התושבים והתלמידים לפרויקט קהילתי מקסים שיצר שביל טיול חדש.
נחל פארעם מנקז את מורדות צפת בין נחל מחניים מצפון לנחל ראש פינה מדרום, והוא זורם כל השנה בזכות מעיינותיו השופעים בחן. אלא שאת כל היופי הזה הסתירה פסולת. רק אחרי שסילקו אותה, פתחו את נתיב הזרימה ופרצו שביל הליכה, התגלה הנחל במלוא הדרו.
כשעמדנו ליד השלט החגיגי בנקודת ההתחלה של המסלול, הבטנו צפונה אל גבעה שעליה שכן בתקופת המשנה הכפר הקדום פירעם, שהנחל משמר את שמו. מצאו בו שרידי מערות, מבנים, אבני גזית מרשימות, עמודים ופריטים אדריכליים המעידים על נוכחות בית כנסת קדום ואפילו כתובת עברית. אחר כך היה כאן כפר ערבי בעל אותו שם, ועם קום המדינה הוקמה תחתיו מעברת פאר עם, כפר עבודה לעולים מתימן שכשל והתפרק. סמוך לכפר הקדום ניצב קברו של חוני המעגל, אתר ידוע של עלייה לרגל.
טיפסנו עם השביל במתינות לכיוון הוואדי הצר, הטמון בין השלוחות. הוא טרם סומן, אך הדרך ברורה ואי אפשר ללכת בו לאיבוד. מצד שני הכי כיף ללכת כאן לאיבוד, זה אסקפיזם במיטבו, כי השטח מרהיב ביופיו. בימים אלה הוא ירוק וזרוע פרחים - נוריות, תורמוסים, סחלבים, צמר מפוצל, לשון הפר ואירוס ארצישראלי. גבעולים של כלך מילאו את השטח זקופים וגבוהים בשפע בלתי נתפס. צפינו אל המחצבה הישנה, שבה מתוכננים לקום מלון ופארק נופש פעיל, חצינו שער ירוק והגענו לשטח סלעי כמו לונה פארק של אבנים נאות. משמאל הונחו שני ספסלים מהם ניתן לבהות בנוף, ואפשר לשדרג את הבהייה עם פק"ל קפה, או בקבוק יין בשקיעה (שמרו על הניקיון).
באזננו עלו קולות פכפוך מי הנחל, אז גלשנו בירידה קלילה אל הוואדי ואת פנינו קיבלו משוכות פטל סבוכות ועצי בוסתן - תאנים, זיתים, רימונים, עצי שקד וחרוב - וגם פריחתה המעודנת של גביעונית הלבנון. בסבך הפטל נפערו לפרקים פתחים, דרכים יכולנו להתפעל מהזרימה המרשימה. בהמשך מגיעים לבריכות, והמים הרבים שממלאים אותן שופעים וגולשים מאחת לאחרת, ונעלמים בסבך הצמחייה.
השביל חוצה את הנחל ושב דרך המחצבה, וכיוון שאינו מסומן אפשר לחזור באותה דרך. הנחל זורם לכיוון המחצבה ונופל במפל מרשים, ולמרגלותיו נוצר אגם טבעי, ויש כוונה לשמרו בשיקום המחצבה (http://orothagalil.org.il/).
בשנים האחרונות פורחים גם הצימרים בחצור, וכ-50 חדרי לינה פעילים עם תוכניות לשלושה בתי מלון עתידיים. עד שיוקמו, אפשר להתפנק במלון הבוטיק "הבית בגליל", הנטוע כמו עץ ביער בירייה בפאתי חצור. המבנה טובל בתוך פנינת טבע ויש ממנו גישה מהירה לטיולים ביער. המסלול האדום שמדרום לו מוביל אל מוקד פריחת חלמוניות בסתיו ולכלניות בחורף, וכשאנחנו טיילנו באזור באביב מצאנו מערות.
יער בירייה עוטף את האזור בשלווה גדולה, צובע את הנוף בקשת של גוני ירוק. זהו יער מהעשירים בארץ, רווי שבילי טיול ברגל, ברכב ובאופניים, מעיינות, חניונים ותצפיות אל הנופים המפוארים של הגליל העליון.
ולמי שמחפש מה לאכול בסביבה, מסעדת טאג'ין באזור התעשייה של חצור הגלילית מציעה תפריט מרוקאי משובח, שמזכיר (למרוקאים שבינינו) את בית סבתא. אפשר בישיבה במקום או בטייק אוויי לפיקניק/לצימר. בימי שישי מוסבת המסעדה לקייטרינג (052-6044824, כשר).