דודו מזרחי, מנכ''ל בזק הפורש / צילום: אייל מרגולין
טלטלה בבזק: דודו מזרחי, מנכ"ל בזק , הודיע על פרישתו מהתפקיד לאחר כמעט ארבע שנים. על פי ההערכות, מזרחי עומד להקים קרן השקעות בתחום התשתיות עם מספר גורמים משוק ההון. דירקטוריון בזק צפוי להקים ועדת איתור לבחירת המנכ"ל שיחליף את מזרחי.
בעקבות ההחלטה מסר מזרחי: "אחרי למעלה מ-20 שנים בקבוצת בזק וקרוב ל-4 שנים בתפקיד המנכ"ל. אני חש שזה הזמן עבורי לעשות שינוי. כשנכנסתי לתפקיד המנכ"ל ב-2018, מצאתי חברה בפוסט-טראומה, מנסה להתאושש מהמשבר שפקד אותה ומתמודדת עם חוב כבד, שחיקה חדה בהכנסות ואובדן מנויים בהיקף גדול. היום, כ-4 שנים אחרי, בזק היא חברה חזקה, עם גידול עקבי בהיקף ההכנסות ובמצבת הלקוחות ועם מאזן בריא ואיתן.
"השיפור המשמעותי שהושג בכל הפרמטרים העסקיים של החברה, הושג בזכות העובדות והעובדים המדהימים של בזק, שעם הרבה מאמץ והמון נשמה, הביאו למהפך המוצלח שעברה החברה. בזק של היום היא חברה חזקה עם תשתיות מעולות, הערכה גבוהה של הלקוחות, הנהלה מנצחת, תרבות ארגונית מצוינת, ועובדים המהווים גאווה של ממש.
"אני מבקש להודות לשותפיי לדרך - לצוות ההנהלה המצוין, לעובדות ועובדי החברה, לדירקטוריון החברה ולבעלת השליטה, קרן סרצ'לייט, על האמון ועל השותפות לדרך".
יו"ר קבוצת בזק, גיל שרון, מסר בעקבות ההודעה כי "דודו ניהל את בזק בתקופה מורכבת ומאתגרת מאין כמוה והוביל לביצועים תפעוליים ופיננסיים שאין שני להם. דודו מותיר אחריו חברה במצב מצוין, כזאת המשקיעה בעתידה עבור לקוחותיה, מתוך תפיסת מובילות ארוכת-טווח. אני מודה לדודו על תקופת העבודה המשותפת ומאחל לו הצלחה רבה בהמשך דרכו המקצועית".
קיבל את בזק בתקופת משבר
מזרחי מונה לתפקיד ביוני 2018 והחליף את סטלה הנדלר שפרשה עוד קודם. הוא הגיע לתפקיד לאחר שכיהן כסמנכ"ל הכספים בתנובה. לפני כן הוא שימש כסמנכ"ל כספים בפרטנר וכמשנה למנכ"ל בזק לכספים וכלכלה. הפרישה שלו מבזק נעשתה בעקבות התנגדותו לעסקת בזק-yes ולאחר שהיה ברור שהוא אינו יכול להמשיך בתפקיד על רקע זה.
החזרה של מזרחי לתפקיד מנכ"ל בזק התקבלה כטבעית, היות שהוא היה מקובל מאוד על עובדי החברה כמי שצמח בתוכה, ועל רקע ההיכרות המוקדמת שלו עם מי שהיה אז היו"ר, שלמה רודב.
מזרחי קיבל את בזק בתקופת משבר קשה מאוד על רקע חקירת רשות ניירות ערך. החברה הייתה בשיאו של עימות רגולטורי קשה מאוד ומתיחות עם משרד התקשורת, שם לקחו קשה מאוד את פרשת yes ואת החקירות של ראשי המשרד דאז בכל הקשור לתיק בזק-ניירות ערך ולתיק 4000 שהסתעף מחקירת הרשות. החשדות הם שמנכ"ל משרד התקשורת באותה תקופה, שלמה פילבר, שיתף פעולה עם בזק כדי לאפשר לה לקבל את ביטול ההפרדה המבנית.
המשבר הקשה ביותר אליו נקלעה בזק כתוצאה מכך היה סביב העיכוב בכל הקשור לפריסת סיבים אופטיים ודרישות משרד התקשורת שהקשו על החברה בשורה של תנאים לביצוע הפרויקט, וזאת תוך כדי עידוד מתחרותיה לפריסה מואצת. למעשה, המשרד פעל כדי לעכב את בזק על-מנת לקדם את מתחרותיה.
התפנית החלה לאחר כניסתו של יועז הנדל לתפקיד שר התקשורת ביחד עם מנכ"לית המשרד לירן אבישר בן-חורין. הנדל ואבישר הבינו שצריך לפתוח דף חדש ביחסים עם בזק, ושפריסת סיבים בהיקף נרחב בישראל לא תיפתר ללא הבנות עם בזק.
מבחינת בזק, הכניסה של קרן סרצ'לייט כבעלי שליטה חדשים גם כן עשתה את שלה, והמתיחות עם ראשי המשרד התפוגגה לאיטה, מה שאיפשר להוציא לפועל את מתווה הסיבים המפורסם ואת כניסת בזק לתחום.
הכניסה של בזק לתחום הסיבים בתקופתו של מזרחי תירשם כאחד ההישגים הגדולים ביותר של החברה בעקבות פריסה של למעלה ממיליון בתי אב בתוך שנה בלבד.
בעקבות השלמת הפריסה כמעט בכל הבניינים הגבוהים במדינת ישראל, לבזק יש היום את הפריסה הרחבה ביותר מבחינת נגישות. היקף הפריסה מהשנה והלאה יהיה נמוך יותר אבל גם מורכב הרבה יותר, בגלל הבנייה הנמוכה שבזק תיכנס אליה ובגלל היישובים הכפריים שיתווספו לפריסה.
היה ברור שמזרחי לא יישאר לאורך זמן
מזרחי החל לבחון אופציות להמשך הקריירה כבר בתחילת השנה על רקע רצונו לשמור על עצמאותו המלאה מול בעלי השליטה. במילים אחרות, ההתערבות של גיל שרון כיו"ר הדירקטוריון שרואה את עצמו כיו"ר פעיל וכמנכ"ל הקבוצה לא בישרה טובות, ולמקורביו של מזרחי היה ברור שהוא לא יישאר בתפקיד לאורך זמן בסיטואציה שנוצרה.
השאלה כעת היא מי יחליף את מזרחי, כשאחת האפשרויות היא מינויו של רן גוראון, מנכ"ל קבוצת החברות-הבנות בבזק. על פניו, זה המינוי שיכול להביא להכי פחות זעזועים בקבוצה, היות שהוא עובד תחת שרון כבר תקופה לא מבוטלת, והיחסים ביניהם מובנים וברורים מבחינה היררכית.
הסיבה השנייה היא שגוראון מכיר את בזק היטב כמי שעבד ועובד בקבוצה במשך שנים ארוכות, ולכן כניסתו לתפקיד תהיה חלקה. סיבה שלישית קשורה לכך שגם באלפא יכול להיות מעבר חלק וכניסה של המשנה למנכ"ל דגנית קרמר שסומנה כמועמדת פוטנציאלית מובהקת לאחר גוראון.
נדגיש כי בתקופת סרצ'לייט, הושם דגש חזק מאוד על היציבות של בזק ומניעת זעזועים מיותרים. הקרן תחפש לממש את אחזקותיה בבזק בשנה-שנתיים הקרובות, והדבר האחרון שהקרן מחפשת הוא רעשים מיותרים שיקשו עליה מאוד, גם בהיבט של הרצון שלה להשיג את ביטול ההפרדה המבנית בין החברה-האם והחברות-הבנות.