חתימת חוזה אצל עורך דין / אילוסטרציה: Shutterstock, fizkes
16 שנים לאחר שייצג מוכרת דירה בעסקה, חויב עורך הדין לפצות את הקונה, אותה לא ייצג, ב-100 אלף דולר לפי ערך של שנת 2006 כולל ריבית, סכום שהצטבר ל-800 אלף שקל. בית משפט השלום בפתח תקווה קבע כי עורך הדין הפר את חובת הנאמנות כלפי הקונה לאחר שהעביר את כספי המכירה ליורשי המוכרת במלואם, במקום לשלם חוב למס שבח ולעירייה שעמד על מאות אלפי שקלים.
כתוצאה מכך התמודדה הרוכשת עם חוב עתק בגובה של 4.5 מילון שקל. הרוכשת לא יכלה להעביר את הדירה על שמה במשך 9 שנים בשל אי-תשלום החוב לעירייה ולמס שבח. רק לאחר הגשת התביעה שילמו הנאמן והיורשים את החוב למס שבח, והרוכשת שילמה לעירייה במסגרת פשרה, וניתן היה לבצע את הרישום לטובת הקונה.
הרוכשת, חברת מדים זיוה, רכשה דירה מרחל רבינוביץ ז"ל ברחוב מודיעין בפתח תקווה בסכום של 900 אלף דולר. בינואר 2006 שילמה החברה את מלוא התמורה, 4.1 מיליון שקל, שהועברו לעו"ד רמי בובליל שייצג את המוכרת. לפי ההסכם, בובליל שימש כנאמן לכספי מכירת הדירה. העברת הסכום האחרון במסגרת העסקה בגובה של 100 אלף דולר הותנתה בכך שכל האישורים להעברת הנכס על שם הרוכשת יתקבלו.
בפועל עו"ד בובליל העביר את הכסף ליורשי המוכרת לפני שקיבל אישור על סילוק החוב לעירייה ולמס שבח. השופטת קבעה כי עורך הדין התרשל ולא פעל כמצופה ממנו מבחינה מקצועית. למרות שידע שהעירייה דורשת מאות אלפי שקלים לסילוק חובות על הנכס, הוא הוציא מהחשבון כספים לטובת היורשים והמוכרת.
היורשים של המוכרת חויבו להשיב לחברה כ-780 אלף שקל, ובנוסף חויבו הנאמן והיורשים גם בהוצאות משפט עבור החברה הקונה בסכום של 15 אלף שקל כל אחד.
התביעה, שהוגשה באמצעות עו"ד עומר קאופמן, התבררה במשך קרוב ל-8 שנים ובחודש שעבר הגיעה לסיומה.
עו"ד בובליל טען כי הוא הסתמך על שיחות שערך מנהל החברה בעירייה בשנת 2006, בהן נאמר לו כי אין חוב ארנונה או היטל השבחה. הוא גם טען כי הוא לא חב חובת זהירות כלפי הרוכשת, שכן הוא לא ייצג אותה ולא קיבל שכר-טרחה.
השופטת: על הנאמן היה לעשות שימוש בכספי התמורה בהתאם להסכם
השופטת ניצה שעשוע-מימון קבעה כי "גם אם הנאמן לא ייצג את התובעת בעסקה, אלא היה לה עורך דין משלה עמו התייעצה ואשר נטל חלק במשא-ומתן לכריתת ההסכם, עדיין הנאמן מחויב כלפי התובעת בחובת זהירות מקצועית ביחס לשימוש בכספי התמורה שהופקדו אצלו בחשבון נאמנות, והיה עליו לעשות בהם שימוש בהתאם להוראות ההסכם".
"חובתו המקצועית של הנאמן הייתה לבדוק בעצמו מול הגורמים המוסמכים בעירייה את קיומם של חובות אלה" ולדאוג לקבל אישור העברה בטאבו מהעירייה. היה עליו להימנע מהוצאות שלא קשורות בעסקה, קבעה השופטת. אילו עשה כן, היה נשאר בחשבון הנאמנות סכום של כ-750 אלף שקל שהיו מספיקים לכסות את רוב התשלום לעירייה. נקבע כי הנאמן עשה שימוש בחלק מהכספים שהחזיק למטרות שאינן לפי ההסכם, וכך נותר החוב בגובה של מארות אלפי שקלים לעירייה.
עו"ד יוסף יפרח, שייצג את עו"ד בובליל, מסר בתגובה: "בפסק הדין נפלו שגגות. אנחנו שוקלים להגיש ערעור".
ת"א 26141-05-14