החללית במהלך הנחיתה / צילום: Associated Press, SpaceX
צוות משימת Ax-1 בה היה שותף האסטרונאוט הישראלי איתן סטיבה, נחת הערב (ב') בחזרה על כדור הארץ באמצעות חללית דרגון. כך הסתיים מסעו של סטיבה לחלל בשלום.
החללית נכנסה לאטמוספירה במהירות של כ-17,000 מייל לשעה (27,000 קמ"ש). החיכוך בשכבת האטמוספירה האט את החללית בצורה דרסטית תוך חימום הקפסולה לטמפרטורות שגבוהות מ-1600 מעלות צלזיוס. לאורך כל התהליך, מערכות אוורור בחללית ובחליפות שמרו על חברי הצוות ועל החללית עצמה.
המהירות של החללית המשיכה לרדת עד שהגיעה למהירות של 560 קמ"ש, שמאפשרת את פתיחת המצנחים. בעת הנחיתה במים, האטה החללית עד למהירות של כ-30 קמ"ש. מיד לאחר הנחיתה הגיעו סירות מהירות שבדקו את מצב החללית הכללי, וגם ווידאו שאין דליפות או פגיעות לא צפויות בגוף החללית. לאחר הנחיתה במים הגיעה ספינה של SpaceX שתעלה את החללית לסיפונה.
כעת, כנהוג במשימות חלל- צוות Ax-1 פונה מתוך החללית תוך ביצוע בדיקות רפואיות. לאחר שהצוות הרפואי אישר שכולם חשים בטוב, איתן ושאר אנשי הצוות הוצאו מן הקפסולה. מאתר הנחיתה נלקח הצוות לאתר השיגור, קייפ קנוורל בפלורידה, שם המתינו צוותי Axiom Space, SpaceX ונאס"א לביצוע בדיקות המשך.
הכניסה לאטמוספירה היא הרגע המסוכן ביותר במסע
סטיבה שהה בחלל 17 יום, כשבוע מעבר לזמן המתוכנן. במהלך 10 הימים הראשונים הוציא סטיבה לפועל תוכנית עשירה ועמוסה של 30 ניסויים, שיעורים בעברית לילדי ישראל מהחלל וביצוע עבודות אומנות שנבחרו כולם על ידי צוות משימת רקיע בראשות קרן רמון שהייתה שותפתו של סטיבה למסע. אולם, אילוצי מזג אוויר דחו את החזרה, וכך הייתה לסטיבה אפשרות גם לנוח בחלל, לעשות לילדי ישראל סיורים נוספים בתחנת החלל ואולי אפילו להשתעמם, לפני שחזר היום לכדור הארץ.
הכניסה לאטמוספירה היא הרגע המסוכן ביותר במסע לחלל, וסטיבה הכיר זאת היטב משום שהיה חבר קרוב של האסטרונאוט אילן רמון, שנהרג בשלב זה של המסע. על רקע זה, שלב זה של המסע היה מדאיג במיוחד, אך לבסוף סטיבה שב כאמור בשלום.
הניסויים שערך סטיבה בחלל יצטרפו לגוף הידע הנדרש כדי לתכנן שהות ארוכה יותר של בני אדם בחלל בעתיד, כגון מגורים על הירח או אפילו על מאדים. החלל משפיע כמעט על כל מאפיין בבריאות הגוף, וגם על ההתנהגות של הציוד, המזון והאספקה שהאסטרונאוטים תלויים בה. אולם, קשה לייצר תנאי חוסר כבידה על כדור הארץ אשר דומים לאלה שישנם בחלל. לכן אנחנו לא מכירים עד היום טוב מספיק את מה שקורה לגוף, לאמצעי ההגנה, למכשירי החשמל ולמזון בחלל.