בית משפט השלום בבאר שבע גזר את עונשם של קצא"א ועובדיה, שנמצאו אשמים בגרימת אסון דליפת הדלק בנחל צין בשנת 2011. חברת קצא"א ונושאי משרה בכירים בה הואשמו בשתי עבירות של זיהום מים בנסיבות מחמירות, שתי עבירות של השלכת פסולת המכילה חומר מסוכן ולכלוך ברשות הרבים ועבירה אחת של גרימת ריח חזק או בלתי סביר.
על קצא"א עצמה הטיל בית המשפט קנס של 1.6 מיליון שקל, ועל עובדיה קנסות של אלפי שקלים או חלף מאסר. למרות שחלפו שנים רבות, טרם שוקם נחל צין מהאסון הגדול שנגרם לו בשל פעילות החברה.
על מנכ"ל קצא"א דאז, יאיר וידה, נגזר קנס בסך 75 אלף שקל; על סמנכ"ל ההנדסה בקצא"א והאחראי על עבודות השיפוץ בעת האירועים, שלומי לוי, נגזר קנס כספי בסך 150 אלף שקל; ועל מנהל הפרויקט מטעמה של קצא"א, ניר סביון, נגזר קנס בסך 100 אלף שקל.
כעשור אחרי אסון דליפת הנפט, שניים מהנאשמים, לוי וסביון, עדיין עובדים בקצא"א למרות אחריותם לאחד המחדלים האקולוגיים החמורים ביותר שהתרחשו בישראל.
נזק חסר תקדים
קצא"א ובכיריה הורשעו בגין שני אירועים בהם נפגע צינור הובלת הדלק הסילוני של קצא"א במהלך עבודות שיפוץ בחודשים יוני וספטמבר 2011. בעת עבודות תשתית לשיפוץ צינור קצא"א המשנע דלק סילוני בסמוך לנחל צין, אחד הנחלים הגדולים והחשובים בנגב, נפגע הצינור וגרם לדליפה גדולה. הדליפה הובילה לזיהום כבד של כ-60 דונם באזור הנחל וסביבותיו ב-722 אלף ליטרים של דלק.
בשל הקושי הרב לטפל בנפט בעת דליפתו בשטח, ובשל חוסר ההיערכות של החברה להתמודדות עם תקלות, בפעולות החירום בשטח נשאבו לאחר התקרית רק כ-100 אלף ליטרים, בעוד שהדליפה הובילה למותם של בעלי חיים ולנזק חסר תקדים שהרשויות לא הצליחו לתקן עד היום.
בבדיקה שנערכה לצינור מטעם קצא"א בסוף 2007 נמצא כי בעטיפת הצינור קיימים מספר רב של ליקויים, שמשמעותם היא שלאורך חלקים נרחבים של הצינור הוא אינו מוגן מפני דליפות. עוד נמצא כי בחלקים מסוימים הצינור חשוף ואינו טמון באדמה.
בעקבות זאת, ב-2008 הפסיקה קצא"א את הזרמת הדלק הסילוני בצינור. בהמשך הוחלט על שיפוץ הצינור באמצעות קבלני משנה. חלק מתוואי הצינור שנועד לשיפוץ עובר בגן הלאומי "גן הפסלים", סמוך לנחל צין, מהגדולים והחשובים בנחלי הנגב, שאורכו 120 ק"מ.
כעולה מהכרעת הדין, במסגרת עבודות שבוצעו במקום להעתקת עץ שעמד בתוואי חפירה לחשיפת הצינור שבוצעה על-ידי חברת מובילי הר הנגב, נפגע הצינור מכלי צמ"ה - באגר. כתוצאה מכך פרצו מאות אלפי ליטרים של דלק סילוני בעוצמה גבוהה על נחל צין וסביבותיו. חלק מהדלק זרם במורד אפיק נחל צין, וחלקו הותז במעלה הנחל ועל הגבעות שסביב לו. כתוצאה מהפגיעה, זוהם שטח של כ-60 דונם בנחל ובסביבותיו.
במהלך ביצוע עבודות השיקום, פונו מהנחל וסביבותיו כ-26,500 טון קרקע מזוהמת. על אף פינוי הקרקע המסיבי, חלק נכבד של הדלק הסילוני נשאר בערוץ ובגדות הנחל גם לאחר סיום עבודות השיקום. פריצת הדלק הסילוני העמידה את האקוויפרים המצויים מתחת לנחל צין בסכנה לזיהום. בנוסף, שרר באפיק נחל צין וסמוך לו ריח חריף של דלק במשך תקופה ארוכה של מספר חודשים לפחות לאחר האירוע.
לפי חוות-דעת מומחים שהוגשו על-ידי המדינה, נגרם אובדן בית גידול של ערוץ הנחל, ונשקפה סכנה לבעלי חיים וביצי בעלי חיים שבאו עמו במגע ולבעלי חיים שניזונים מצמחייה שנפגעה מהדלק. כתוצאה מביצוע עבודות השיקום, נחסמה הדרך למעלה צין למטיילים מאזור מדרשת שדה בוקר למשך שלושה חודשים.
בשל התרחשות האירועים, המשרד להגנת הסביבה הורה על הפסקת עבודות השיפוץ ובהמשך אישר את המשך העבודות בתנאים שונים, שמטרתם הייתה הבטחת היערכות הולמת לטיפול בפריצת דלק סילוני במהלך עבודות השיפוץ. בהמשך, במסגרת עבודות שבוצעו במהלך הפרויקט עם כלי צמ"ה - שופל, שוב נפגע הצינור, ושוב פרצו ממנו כמה מאות מ"ק של דלק סילוני אשר גרמו לנזק סביבתי. במהלך עבודות השיקום הוצאה מהאזור כ-7,200 טון אדמה מזוהמת בדלק סילוני.
"אין זה די לפקח על טיב ביצוע עבודות השיפוץ"
לפי בית המשפט, קצא"א לא קיימה את חובתה לפקח באופן אפקטיבי על העבודות שמתבצעות ושיש בהן סיכון. "אין זה די לפקח על טיב ביצוע עבודות השיפוץ, על איכות הצבע והעטיפה של הצינור, ובוודאי אין זה מספיק לשלוח לשטח שני מפקחים שאינם מיומנים בחירום או בתגובה לחירום... שני מפקחים באתר עבודה דוגמת זה דנן, עלול להצביע על זניחת הפיקוח האפקטיבי באתר במובנים של תהליכי העבודה ובטיחות", ציינה השופטת שרה חביב בהכרעת הדין.
עוד צוין כי הנהלת הפרויקט זנחה את נושאי הטיפול באירוע חירום לחלוטין, וככל שהיו נוקטים פעולות מסוימות, ניתן היה לצמצם את הנזק הסביבתי. בנוסף קבע בית המשפט כי הנאשמים כשלו ולא פעלו להנחות או לתרגל התנהלות באירוע חירום דומה לאלה שאירעו בפועל.
"נדרשים לא רק קנסות כבדים אלא אף מאסר בפועל"
השופטת חביב קבעה כי "אופי הנזקים והיקפם מהווים פגיעה רחבה בערכים מוגנים ברמת חומרה גבוהה יחסית", ולמרות זאת ציינה כי הנאשמים עצמם אינם אחראים לפגיעה ישירה בציבור אלא נושאים באחריות לכשלי פיקוח, שכן לא הייתה להם כוונה ישירה לפגוע בצינור הנפט, ולדבריה מדובר באנשים "מחויבים לעבודתם". לכן, כך לפי השופטת חביב, מדובר ברף פלילי נמוך ברשלנות, ולא מושת מאסר בפועל על הנאשמים.
בארגוני הסביבה חשים היום אכזבה נוכח החלטת השופטת להטיל קנסות נמוכים יחסית על קצא"א ובכיריה, למרות האסון הכבד שנגרם לטבע תחת אחריותם. לדברי עו"ד אלי בן ארי, היועץ המשפטי של ארגון אדם, טבע ודין, "מדובר בעונש קל מדי, שכן ענישה על אחריות למקרי זיהום כה חמורים של בעלי תפקידים בכירים בחברות מזהמות, חייבת להיות כזו שכל מנהל בעתיד לא יעז לחסוך בהוצאות שמטרתן מניעת זיהום. לכן נדרשים לא רק קנסות כבדים אלא אף מאסר בפועל במקרים כגון זה".
ח"כ ד"ר אלון טל מסר בתגובה לגזר הדין: "חברת קצא"א היא עבריינית סביבתית סדרתית, וקנס בסכום של 1.6 מיליון שקל לא יגרום לה לשנות את התנהלותה הפושעת. רק שלוש שנים לאחר אסון נחל צין, החברה הייתה אחראית לאסון האקולוגי בשמורת עברונה, עליו תבעתי אותם בתביעה ייצוגית. החברה מעולם לא לקחה אחריות אמיתית לאסונות שהיא גרמה, ולא פחות נורא - בעלי התפקידים שהורשעו בעבירות של זיהום מים בנסיבות מחמירות ומעלו בתפקידם, עדיין עובדים בחברה, שהיא חברה ממשלתית. ביזיון".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
