נתב”ג במבט אווירי. מסי נמל נקבעים על-פי הביקוש לשדה התעופה / צילום: מיכל רז-חיימוביץ'
כ-7% מהנוסעים שרכשו כרטיסי טיסה לא יתייצבו בשדה התעופה כדי לעלות עליה, כך עולה מנתוני ארגון התעופה העולמי יאטא. בין אם כתוצאה מפספוס טיסה או מהחלטה שלא לטוס, שיעור הנוסעים שהתאפיינו במה שמכונה בעולמות התעופה NO SHOW עלה בתקופת הקורונה.
ברוב המקרים, הנוסעים יוצאים מנקודת הנחה שהם לא זכאים להחזר כספי (אלא אם נרכש כרטיס גמיש שמאפשר זאת), אבל יש רכיב בכרטיס הטיסה שמגיע לנוסעים לקבל חזרה, ורובם כלל אינם מודעים לו. מדובר במס נוסע יוצא, שהנוסעים משלמים כחלק מכרטיס הטיסה.
הכסף משולם מראש, ואת המס מעבירות חברות התעופה לרשויות התעופה המקומיות על-פי מספר הנוסעים שטסו בפועל - כך שעל נוסע שלא התייצב לטיסה, החברה לא תשלם. ומה עם המס שנשאר בקופת החברות? נושא זה מעורר מחלוקות שהובילו בשנים האחרונות להגשת עשרות תביעות בישראל, ולפשרות שהושגו לאחרונה לטובת הנוסעים.
נסביר כי מס הנמל שמשלמות חברות התעופה נקבע ע"י הרשויות המקומיות, והוא משתנה על-פי הביקוש לנמל התעופה. המס יכול להשתנות גם בין הטרמינלים השונים: המס בנתב"ג למשל עומד על 30 דולר מטרמינל 3, וכ-11 דולר מטרמינל 1. רוב רשויות התעופה בעולם ייקרו את מסי הנמל בעקבות הפסדיהן בתקופת הקורונה והשפל התעופתי.
בנתב"ג המס התייקר ב-10%, בבריטניה ההתייקרות עמדה על 45% לאחר שבתחילה ביקשו רשויות התעופה לייקר את מסי הנמל ב-90%, בהולנד עלו המחירים ב-37% ובספרד הצליחה יאט"א לבלום את העלאת מסי הנמל.
בחלק מנמלי התעופה הוסיפו מס מיוחד לכיסוי הפסדי הקורונה, בדומה למס שהוטל על הנוסעים אחרי אירועי ה-9.11. בנמל התעופה הית'רו בלונדון עומד מס הנמל על כ-180 דולר לנוסע ו-72 דולר לילדים מתחת לגיל 16, בפרנקפורט גובהו כ-40 דולר, בפיומצ'ינו שברומא כ-50 דולר דולר וב-JFK בניו יורק כ-35 דולר.
"לא צריך להיתמם"
נושא מס הנוסע מעורר שתי מחלוקות עיקריות, הנוגעות להחזר עצמו ולאופן שבו הוא ייעשה - כלומר האם הוא יתקבל רק כשהצרכן יפנה לחברה ויתעקש לקבל את כספו. בעולם אוטופי, היה מצופה מחברת התעופה להשיב לנוסעים את נגזרת מס הנמל שהם שילמו לשווא, בדומה לכל עוסק אחר שמחזיק בכספים לא לו, אלא שהמציאות אינה כזו.
עו"ד אסף כהן, המתמחה בנושא, מסביר כי גם כאן נדרשת התנהלות הוגנת בתחום המסחר. "מי שמחזיק כסף של צרכן לא צריך להיתמם, ולטעון כי כל עוד לא פנו אליו הכסף לא יוחזר. בוודאי כשהצרכן לא מודע לזכויותיו. בפועל, הסדרי פשרה קובעים בעיקר מנגנונים שישפרו את היידוע של הצרכנים לזכויותיהם לקבל חזרה את כספם. לאחר היידוע, הצרכנים יידרשו ליזום את בקשת ההחזר. ככל שהם יכירו את זכותם, סיכוי טוב שחלקם יממשו אותה, וזה הרע במיעוטו".
החברות שנתבעו לאורך השנים כוללות, בין השאר, את בריטיש איירוויז, אירופלוט, איבריה, לופטהנזה, פגסוס ועוד. במסגרת פשרות שהושגו לאחרונה לגבי נוסעים ישראלים, החברות ישיבו לנוסעים את כספם וידאגו ליידע נוסעים על זכותם. כך, בקיץ האחרון נקבע כי קוריאן תשיב כ-100 אלף שקל לנוסעים, דלתא איירליינס התחייבה לחדד את נהליה וליידע את הנוסעים בכל מדיה על זכותם זו, וטורקיש איירליינס תשיב לנוסעים מיליון דולר.
עו"ד מיכאל אדלר מייצג תובעים נגד שורה של חברות, כולל בפשרה שהושגה מול טורקיש איירליינס, מהחברות הזרות הפעילות ביותר בנתב"ג. הסדר הפשרה קבע כי כי החברה תנסה לאתר נוסעים שפרטיהם מצויים ברשותה ודרך סוכני הנסיעות, וכי כסף שיישאר יועבר לקרן התביעות הייצוגיות. טורקיש גם חויבה לציין במייל שהיא שולחת לנוסעים לפני טיסתם כי אם לא יתייצבו לטיסה, הם זכאים להחזר על מס הנמל.
מבוך האותיות הקטנות
חשוב לציין כי לא בכל פנייה יזומה של הנוסעים יתקבל החזר. לדברי אדלר, "ברמה המשפטית נטען כי הדרישה שמטילות חברות התעופה על הנוסע לבקש בחזרה את מסי הנמל היא תנאי מקפח בחוזה אחיד. הכספים הופקדו בידי חברת התעופה למטרה מסוימת, ומעת שזו לא מומשה, עליה להשיב את הכספים ללקוח.
"אלא שיש חברות שאצלן המצב שונה, ושקובעות בחוזה שלהן שהן כלל לא מחויבות בהחזר מסי הנמל (תביעה כזו מתנהלת בימים אלה נגד וויז אייר, שטוענת כי אינה מחויבת בהחזר, מר"ח). לרוב, חברות הלגאסי יחזירו את מסי הנמל רק בכפוף לדרישת הנוסע, וזו, מטבע הדברים, אינה מועלית ברוב המקרים".
"הנוסע הפקיד אצל חברות התעופה את מסי הנמל, והן משמשות כנאמן. אם הן לא העבירו בסופו של דבר את הסכומים שנגבו לרשויות התעופה, עליהן להחזיר את הכסף לנוסעים. מדובר בכספים שהופקדו למטרה מסוימת, וברגע שהיא פקעה החברות לא רשאיות להמשיך ולהחזיק את הכסף".
אדלר שם דגש על חשיבות היידוע, כיוון שמעטים הם הנוסעים שמכירים את זכותם ודורשים החזר על מס הנמל. "הסעיף הזה אמנם מוזכר אי שם במבוך האותיות הקטנות, אבל הסיכוי שמישהו קורא אותו הוא מזערי. גם חברות התעופה מודעות לכך".
עוד זווית
הפיצוי של סיטונאית התיירות קווי חופשה
לאחרונה הושגה פשרה במסגרת תביעה ייצוגית בעניין מסי נמל שהוגשה נגד סיטונאית התיירות קווי חופשה, ונקבע כי החברה תשיב 400 אלף שקל לנוסעים במסגרת פיצוי שובר. קווי חופשה שימשה כמארגן תיירות, והיא נתבעה על-ידי נוסעת שלא התייצבה לטיסה שרכשה, וביקשה לקבל חזרה את מס הנמל ששילמה. התובעת טענה כי זכות זו מוסתרת מהנוסעים.
בהסדר הפשרה מפורט כי על פני שבע שנים, סך מסי הנוסע בקווי חופשה עבור נוסעים שלא הגיעו לטיסתם הגיע ל-573 אלף שקל. במסגרת זו, הוערך כי כ-17% מהסכום נשארו בידי החברה, ולא הושבו לנוסעים.
הסכם הפשרה קובע כי קווי חופשה תגדיל את סכום הפיצוי מ-100 אלף שקל (הסכום שעל-פי ההערכה נשאר בקופתה) ל-400 אלף שקל, כשהפיצוי יוצע במתכונת של שובר למימוש ("פשרת קופונים").
עו"ד אסף כהן, שייצג את התובעת, שימש בעצמו תובע ייצוגי נגד אל על בטענה דומה ודרש באמצעות עו"ד ברק רון לקבל החזר על מס הנמל ששילם עבור טיסה לפראג שאליה לא התייצב, אולם סורב. תביעה זו עודנה מתנהלת בגישור, והסכום הנידון לפיצוי עומד על 12 מיליון דולר.