ענת גבריאל, לשעבר מנכ''לית יוניליוור / צילום: יניב אדרי
לפני כשש שנים יוניליוור ישראל, מקבוצת ענקית המזון העולמית, יוניליוור, הייתה בנעליה של שטראוס עם משבר סלמונלה משלה. ביולי 2016 התגלו חיידקי סלמונלה במפעל הדגנים של החברה, שהביא לעצירת השיווק של אחד המותגים החזקים שלה - קורנפלקס תלמה. בהמשך התברר כי האירוע נוגע גם לשני מוצרים נוספים מקבוצת דגני הבוקר: דליפקאן וקוקומן.
יוניליוור בחרה שלא לחשוף את הממצאים, ולא לדווח על כך למשרד הבריאות, ונאלצה להודות בכך רק לאחר שהדבר נחשף בתקשורת. גם אז, התעקשה החברה כי כל המוצרים החשודים לא הגיעו למדפים והושמדו, אך פנייה של צרכנית גילתה כי המידע אינו נכון.
לימים, אמרה המנכ"לית דאז, ענת גבריאל, בדיון סביב האירוע שהתקיים בכנסת, כי משנודע לה כי הגיעו למדפים חבילות קורנפלקס החשודות כנגועות, בניגוד לטענת החברה בתחילת המשבר, חרב עליה עולמה.
אפשר להבין מדוע התבטאה גבריאל כפי שהתבטאה. יוניליוור מצאה עצמה במעין סחרור של הסתרות, חוסר שקיפות, ומסירת מידע מוטעה לציבור. ואכן, גלי ההדף של האירוע ניכרו היטב גם הרבה אחרי: מכירות דגני הבוקר של החברה, שמיד לאחר האירוע צנחו בשיעור של כ-40%, ספגו את הפגיעה גם שנה אחרי, אם כי בשיעור נמוך יותר, של כ-20%.
מלבד זאת, יוניליוור נקנסה על ידי הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן, בהיקף של 600 אלף שקל, בשל הטעיית צרכנים וזה לא הכל: נגד החברה הוגשו מספר בקשות לתביעות יצוגיות, בין היתר מצד תובעים יצוגיים שחלו בעקבות אכילת מוצרים נגועים של החברה.
במקרה של שטראוס הבעיה רחבה בהרבה מזו של יוניליוור. ראשית, מאחר שהזיהום התגלה במפעל המייצר חומר גולמי של ציפוי שוקולד, המשמש בייצור עשרות מוצרים של החברה, ולכן הריקול כולל את כל המוצרים הללו. שנית, לא מדובר רק במוצרי החברה, אלא גם במוצרי חברות אחרות, המשתמשות במוצר האמור, כמו גלידות וארטיקים של יוניליוור, הרוכשת משטראוס את השוקולד המשמש לייצורן.
בניגוד ליוניליוור, שטראוס יידעה את משרד הבריאות, ועדיין, ההודעה לציבור והריקול של המוצרים, נעשו רק מספר ימים לאחר מכן, ולא באופן מיידי. לכן, על אף שההתנהלות במקרה של שטראוס נראית תקינה יותר בהשוואה להתנהלותה של יוניליוור בשעתה, עדיין ייתכן כי שטראוס תידרש לתת תשובות על הזמן בו החליטה ליידע את הציבור, וימים יגידו בנוגע תג המחיר שתשלם על כך בהמשך.