גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הר המריבה: איך נולד הסטטוס קוו בהר הבית, ומי בעצם משנה אותו?

גם השנה איימו התקריות האלימות בהר הבית להפוך לאירוע שייצא משליטה, כשכל צד מאשים את השני ב"הפרת הסטטוס קוו" ● אבל מה עומד מאחורי המונח הזה, אילו כללים והסכמות התקבעו במסגרתו מאז נולד ב-1967, ומהם השינויים המרכזיים שמתחוללים במקום בשנים האחרונות?

נחמן שי, העבודה הכול פוליטי, כאן 11, 23.4.22 / צילום: איל יצהר
נחמן שי, העבודה הכול פוליטי, כאן 11, 23.4.22 / צילום: איל יצהר

נדמה שכבר כמעט אפשר להגיד שמדובר במעין ריטואל שנתי, או אפילו כזה שחוזר על עצמו כמה פעמים בשנה, סביב חגים ומועדים. שוב התפרצות אלימה בהר הבית, ושוב אנחנו שומעים אזהרות על כך שאירוע נקודתי עלול להתפתח להסלמה מהירה שסופה עימות רחב יותר, ואולי אפילו - כמאמר נשק יום הדין של הקלישאות - "הבערת המזרח התיכון".

אבל מה בעצם עומד מאחורי המתיחות התמידית במקום? רבים מאלה שמתריעים מפני הסכנות סביב מה שמתרחש בהר הבית מדברים על "פגיעה בסטטוס קוו" הנהוג שם. "יש שמה אסקלציה מסוימת, הידרדרות מסוימת, גם בסטטוס קוו", אמר השבוע שר התפוצות, נחמן שי, בראיון בכאן 11. "יש הרבה יותר יהודים שעולים להר הבית. יש כבר כאלה שעוצרים בדרך ומתפללים דבר שהיה אסור... פתחו את ההר ונתנו לעוד ועוד יהודים לעלות".

שי עורר עליו זעם מכיוון שדבריו פורשו ככאלה שיש בהם גילוי הבנה לאלימות הפלסטינית. אבל עד כמה הם מדויקים מבחינה עובדתית? מה בעצם קובע הסטטוס קוו שכולם אוחזים בו? ומי מהצדדים אכן מפר אותו או מכרסם בו? חזרנו להיסטוריה של המקום הרגיש בניסיון להבין מאיפה באנו ולאן אנחנו הולכים בכל הנוגע להבנות ולהסדרים שהתפתחו בו.

הכול התחיל בדיין

אז מאיפה באנו? בכל הנוגע לסטטוס קוו בהר הבית, נקודת האפס היא מלחמת ששת הימים ב-1967, אז עברו ירושלים המזרחית והאגן הקדוש שמצוי בה לשליטת ישראל. לאחר המלחמה קבע שר הביטחון משה דיין - מי שבעצם אחראי לסטטוס קוו שאנחנו עוסקים בו - כי ניהול הר הבית יישאר בידי הממסד המוסלמי ששלט בו בימי הירדנים (מנהלת הווקף). אלא שההתפתחויות בשטח אילצו את הממשלה לקבל מהר מאוד החלטות מקיפות יותר.

הזרז לכך היה אירוע תפילה המוני לרגל ט' באב שארגן הרב הצבאי הראשי דאז שלמה גורן, שהוביל למהומות של מוסלמים. בעקבות כך, ב-16 באוגוסט 1967, התכנסה ועדת השרים לענייני המקומות הקדושים והחליטה להודיע לרב גורן כי עליו להפסיק את פעילותו על הר-הבית, ובכלל זה את ארגון התפילות בו. בנוסף קבעה הוועדה כי על כוחות הביטחון להפנות מתפללים יהודים מהר הבית לכותל המערבי. אמנם, לא נקבע בהחלטה שיש לאסור על תפילת היהודים בהר, אך נראה שלאור העובדה שבאותה תקופה ממילא היו מעט מאוד יהודים שביקשו לעשות זאת - גם היום עמדת הרבנות הראשית היא שחל איסור על עלייה להר - זה המצב שהתקבע מאז, וכיום הוא נתפס כחלק מהותי מאותו סטטוס קוו.

 

פרופ' יצחק רייטר, מומחה לסכסוכים במקומות קדושים, הסביר לנו כי בפועל, פרטי ההתנהלות בהר הבית הוסדרו בפגישות עתיות בין שלטונות ישראל (בעיקר משטרת ישראל ועיריית ירושלים) לבין אנשי הממסד המוסלמי. אלה יצרו מעין "סטטוס קוו" חדש, שכלל הבנות לגבי נושאים כמו זמני ביקור יהודים, אזורי הביקור, תיאום ופיקוח של עבודות ציבוריות ושל חפירות ארכיאולוגיות או תיירותיות, וגם עניינים מהותיים יותר כמו אותו מונופול של הווקף על ניהול האתר (כולל גישה חופשית למוסלמים למקום) לצד המונופול של ישראל על ביטחון ושיטור (למעט הפעלת שומרים על ידי הווקף ברוב הכניסות), וכמובן אותו איסור על תפילות יהודים שהזכרנו.

אלא שפרופ' רייטר מסכים כי החל מסוף שנות התשעים חלו שינויים דרמטיים בסטטוס קוו, וההבנות השקטות בין ישראל לווקף החלו להתרופף ולהיפגע.

התפילה קורסת?

נחזור אם כן לאמירות של השר שי ונבחן אותן בראי הסטטוס קוו. ראשית, שי אכן שם את האצבע על אחת התמורות הבולטות שחלו בעשור האחרון מהצד היהודי: מספר היהודים שעולים להר הבית - פעם כמעט סוג של טאבו מבחינה דתית - זינק במהלך התקופה הזאת פי שבעה. מכ-5,600 מבקרים בהר ב-2009 ללמעלה מ-37 אלף ב-2019 (ראו תרשים). אלא שעובדה זאת בפני עצמה לא מהווה הפרה של הסטטוס קוו. "ההבנות לא נגעו במספר העולים היהודים להר הבית", מדגיש רייטר. יחד עם זאת, לדבריו "העלייה במספר המבקרים היהודים מצטרפת לגורמים נוספים, שכמכלול יוצרים את התחושה בצד המוסלמי לפיה מדינת ישראל יוזמת שינויים בסטטוס קוו". מהם אותם גורמים? גם אותם ניתן למצוא בדבריו של שי שהזכיר כי חלק מהמבקרים הללו אף עוצרים בדרך ומתפללים.

ואכן, בבדיקה קודמת של המשרוקית הראינו שאף שאין חוק שאוסר על תפילת יהודים בהר הבית, הנושא הזה הוא בהחלט חלק מאותו סטטוס קוו מוכר. למרות זאת, בשנים האחרונות הולכת ומתרחבת תופעה של יהודים שמקיימים תפילה שקטה במקום. בכתבה של יאיר שרקי ששודרה בחדשות 12 ביולי 2021 התפרסמו תיעודים של תפילות שנערכו בהר הבית - ואף הוסבר בה שהן נערכו "בחסות המשטרה ובידיעת הווקף המוסלמי".

אנחנו כמובן לא עוסקים כאן בשאלה האם הסכמות העבר, שלפיהן יהודים לא יתפללו במקום, היו צודקות או ראויות, אך כפי שמציין רייטר, מבחינת הצד הפלסטיני והירדני הסוגיה הזאת מהווה את אחד הטיעונים המרכזיים לפגיעה הישראלית בסטטוס קוו.

לכך אפשר להוסיף גם את עניין מעורבות משטרת ישראל בהר הבית, שהולכת וגדלה בעשורים האחרונים. זו באה לידי ביטוי למשל בהחלטות על סגירת האתר, ובעלייה מתמשכת בהטלת מגבלות גיל על הנכנסים לתפילות יום השישי. כפי שאנחנו רואים לא אחת בדיווחים החדשותיים המשטרה גם פורצת לעיתים לתוך מתחם הר הבית, וגם כאן לפי ריטר זה עניין שקרה הרבה פחות בעבר.

ושוב, התמונה היא כמובן מורכבת. אפשר לטעון במידה רבה של צדק שהמשטרה מגבירה את פעילותה כתגובה לעלייה בהפרות הסדר מן הצד הפלסטיני. יחד עם זאת, חשוב לציין כי הגברת הנוכחות המשטרתית בהר באה במקביל לירידה בפיקוח של מפקחי הווקף אחר מבקרים יהודים בתוך ההר - עניין נוסף אותו מציין רייטר ככזה שמציק לצד המוסלמי.

עשרה ימים במחלוקת

ומה מציק לצד היהודי? השנה קיבלנו דוגמה לנושא אחד כזה שהוא קטן יחסית. לפני כשבוע דווח כי במהלך עשרת הימים האחרונים של הרמדאן תסגור המשטרה את הר הבית לכניסת יהודים. חברי כנסת מהימין כמו איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ' מחו על ההחלטה הזו בחריפות והגדירו אותה "ניצחון לחמאס ולטרור" (בן גביר) או "איוולת ביטחונית" (סמוטריץ'). אבל האם מדובר בפגיעה בסטטוס קוו?

ח"כ אחמד טיבי טען שלא. "מאז 1967 תמיד, אבל תמיד, נאסרה כניסת יהודים למסגד אל-אקצא בעשרת הימים האחרונים של חודש רמדאן", הוא כתב בחשבון הטוויטר שלו. אלא שמתברר שזה לא ממש מדויק. עיתונאי מקור ראשון, ארנון סגל, הפנה אותנו לשני מקרים בהם דווקא הותרה כניסת יהודים להר הבית במהלך הימים הללו. כך, ב-2019 יום ירושלים חל במהלך התקופה הזו - ואז הוחלט לאפשר ליהודים לעלות להר הבית. כך אירע לדבריו גם ב-2012: סגל העביר לנו תיעוד שכולל תגובה שקיבל ממשטרת ישראל לגבי מועדים שבהם ההר יהיה פתוח ואלה כוללים גם ימים שהיוו חלק מעשרת הימים האחרונים של הרמדאן (יצוין כי בפועל באחד הימים הללו ההר דווקא היה סגור).

גם רייטר מסכים כי בניגוד לדבריו של טיבי, ולמרות שבשנתיים האחרונות אכן נאסרה כניסת יהודים בעשרת הימים האחרונים של הרמדאן, "אין כלל גורף (כזה) ואין איסור אוטומטי על עליית יהודים בתקופה הזו", אלא הנוהל הוא שהמשטרה מבצעת בכל שנה הערכת מצב ומחליטה בהתאם.

מטעמו של טיבי נמסר לנו בתגובה כי המידע בציוץ שלו התקבל "ממר עזאם אלחטיב, ראש הוואקף במסגד. זה נכון שלפעמים היו חריגות, (אבל) מה שרצינו להדגיש זה שאין חדש בהודעה של בנט (על הסגירה בעשרת הימים האחרונים)".

(ממשטרת ישראל נמסר לנו כי "בהתאם לנוהג הקיים, וכפי שהיה גם בשנים האחרונות, בימים האחרונים של חודש הרמדאן נסגר הר הבית לביקורים נוכח מנהג האיתיקאף (שבמסגרתו מתפללים רבים נמצאים במהלך הלילה וברצף בשטח ההר). בדומה לשנים קודמות, גם השנה נסגר הר הבית לביקורים בסיום הרמדאן (מתאריך 24.4), והם צפויים להתחדש לאחר סיום חג העיד אל פיטר, בהתאם להערכת המצב". הסוגריים שבתגובה מופיעים במקור).

נגענו כאן בעניין אקטואלי שניתן לפרש כפגיעה מסוימת בצד היהודי, אבל אי אפשר בלי להתייחס בקצרה בהקשר הזה לעובדות מהותיות בהרבה שנקבעות בשטח בעשורים האחרונים. באמצע שנות ה-90 יזמה התנועה האסלאמית הצפונית, בשיתוף הווקף, בניית אולם תפילה תת קרקעי ב"אורוות שלמה" (מבנה תת קרקעי באחת מפינות הר הבית). אומנם במהלך הבנייה ניתנה הסכמה ישראלית, לפחות באופן חלקי, לעבודות, אולם מיזם זה סימן את תחילתן של עבודות בנייה נוספות בהר הבית. בהמשך החלה מנהלת הווקף להכשיר לתפילה גם את המפלס שמתחת למסגד אל-אקצא ("אל-אקצא אל-קדים"), למרות שהאישור שניתן לה היה לעבודות ניקיון בלבד. ויש עוד עבודות בנייה שונות שנמצאות במחלוקת (חלקן נעצרו, וחלקן מתבצעות במעין העלמת עין של המשטרה).

עניין נוסף נוגע לתקופות לא קצרות שבהן ההר בכל זאת היה סגור למבקרים לא-מוסלמים. כך אירע למשל החל מאירועי אוקטובר 2000 למשך כמעט שלוש שנים. רק באוגוסט 2003 חודשו ביקורי הישראלים, שכיום, כפי שהזכרנו בפתיחה, מגיעים לשיאים חדשים, ולמספרים גבוהים בהרבה מבעבר.

לקריאה נוספת:

- מכון ירושלים לחקר ישראל: "סטטוס קוו בתהליכי שינוי: מאבקי שליטה בהר הבית"

- דוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת: עליית יהודים להר הבית

- בדיקת המשרוקית: האם יהודי שמתפלל בהר הבית עובר על החוק?

- בדיקת המשרוקית: עד שנת 2000 יהודים עלו להר הבית ללא הפרעה?

עוד כתבות

נוטרילון של חברת טבע / צילום: יח''צ

תינוק בן 4 שבועות נפטר. משרד הבריאות מקים ועדת בדיקה בנושא צריכת נוטרילון

תינוק מת מכשל נשימתי לאחר שצרך נוטרילון מאצווה שבוצע עליה ריקול; משרד הבריאות: לא רואים קשר, אך נמשיך לבדוק ● בתוך כך, 5,000 הורים דורשים ממשרד הבריאות ועדת בדיקה לפרשת הנוטרילון

פתיחת המסחר לשנת 2026 בבורסת דרום קוריאה / צילום: Reuters, Matrix Images/Jung Ui-Chel

"אנחנו בשוק שורי עולמי": המרדף של משקיעים בוול סטריט אחר מניות זולות יותר נעשה גלובלי

תמחורים גבוהים והיחלשות הדולר מניעים את ההימורים על כך שהיתרון של ארה"ב על פני שווקים גלובליים אחרים יצטמצם ● הדבר מוביל מנהלי השקעות לחפש תשואות במזרח הרחוק ובאירופה ● עם זאת, רובם לא ממהרים להספיד את השוק האמריקאי

ההנפקה של נובוקיור בנאסד''ק / צילום: Nasdaq OMX

נובוקיור הישראלית קיבלה אישור FDA, והמניה זינקה בחדות

מניית החברה נוסקת בוול סטריט בעקבות אישור שקיבלה חברת נובוקיור מה-FDA ● החברה פיתחה ומשווקת מוצר לטיפול לטיפול בסרטן הלבלב באמצעות שדות חשמליים

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

"אנשים מחכים לירידת מחיר נוספת": בכמה נמכרה דירת 5 חדרים בצפת?

דירת 5 חדרים בצפת, בשטח של 120 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־20 מ"ר נמכרה תמורת 1.96 מיליון שקל ● המוכרים הם משפחה חרדית שגרה בדירה והקונים הם משפחה חרדית מהאזור ● "אנשים חושבים שהמחירים עוד לא הגיעו לתחתית. הם ראו שהמחירים ירדו והם מחכים לירידה נוספת" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

יאיר בקייר ומנות של ''בואו''. ''רצינו מקום עכשווי'' / צילומים: עמית נעים וחיים יוסף

"מסעדן טוב יודע לחיות את הקושי הגדול והסיזיפיות, וגם לייצר שואו כל יום מחדש"

יאיר בקייר פועל כבר 30 שנה בסצנה הקולינרית הישראלית כמסעדן, יזם, יועץ ומפיק ● אחרי עשור מחוץ למסעדנות הממוסדת, הוא חוזר עם "בואו", המסעדה החדשה שלו ושל השף תומר טל בתל אביב ● בראיון לגלובס הוא מדבר על הכישלונות ("צברתי חוב של חצי מיליון שקל"), על חיי המסעדן ("זה להיות סטורי טלר"), ואיך הוא שוב מצא את עצמו בפלור: "בסוף אני איש של אנשים"

אוטובוס של דן / צילום: Shutterstock

לידיעת חברי דן: זה הרווח הפנטסטי של בעלי השליטה

קבוצת ווליו-LBH של ווליו בייס, יאיר אפרתי, עופר לינצ'בסקי ושמעון בן חמו תפיק רווח מוערך של פי 5 (כ-2 מיליארד שקל) על השקעתה בחברת התחבורה הציבורית

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מגייסת 30 מיליארד דולר לפי שווי של 380 מיליארד דולר

החברה שמאחורי הצ'אטבוט קלוד מדווחת על קצב הכנסות שנתי של 14 מיליארד דולר ומושכת ענקיות השקעה לסבב הגיוס הגדול בתולדותיה ● לדברי החברה, יותר מ-500 ארגונים משלמים מעל מיליון דולר בשנה עבור שימוש במודלים ובמוצרים שלה

לא נסוג ולא התנצל. באד באני מופיע בסופרבול השבוע / צילום: Reuters, Imagn Images

מהסתתרות בטוקיו לגאווה: כך הפכו כוכבי הוליווד לאלה שמכתיבים את התנאים

אם פעם כוכבי העל השתתפו בפרסומות רק באסיה כדי לא להתבזות, היום כבר לא מתחבאים ● בסופרבול זה בא לידי ביטוי בהופעה בלתי מתנצלת של באד באני, שלא התכופף גם ללחצים של טראמפ ● ה־NFL, עם כוח כלכלי עצום וקהל צעיר ולטיני, אפשרה לו לשלוט בנרטיב

שי דורון

"מסרבת לטיפוסים מגעילים": הכדורסלנית שפתחה בקריירה חדשה ומפתיעה

היא הייתה הישראלית הראשונה בדראפט הליגה הטובה בעולם, אבל את עולם ההון סיכון הכירה מהבית, מאביה שהיה ממקימי גרינפילד פרטנרס ● כיום, כשהיא מנהלת את מועדון האנג'לים Clutch Capital ופעילות של קרן קנדית ציונית, שי דורון מספרת לגלובס למה היא מסרבת לכסף של "טיפוסים מגעילים", ואיך זה מרגיש שהשיחה משתנה מ"אבא של שי" ל"הבת של יהודה" בחדרי הישיבות

נתב''ג. המחירים רק ימשיכו לעלות / צילום: טלי בוגדנובסקי

מהרו להזמין כרטיסים: בעוד פחות מעשור נתגעגע למונופול של אל על

בעוד שנתב"ג מתקרב לקצה גבול הקיבולת, המדינה נכנעת לוועדים ובולמת את שילוב המגזר הפרטי בהקמת שדה חדש ● הסחבת התכנונית והמאבקים סביב המיקום הם רק הסחת דעת מהבעיה האמיתית: ללא תחרות למונופול של רשות שדות התעופה, מחירי הטיסות ימשיכו להמריא

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שוקי החיזוי מגלגלים מיליארדים בניבוי העתיד, אך בישראל אין עליהם פיקוח

שוקי החיזוי דוהרים למחזור של טריליון דולר והופכים ללהיט התורן של עולם ההשקעות ● הכניסה של Plus500 הישראלית מעוררת את המשקיעים, אך בישראל הרגולציה נותרה מאחור

גבי ויסמן, מנכ''ל ונשיא נובה / צילום: נובה

המשקיעים ציפו ליותר? מניית נובה נפלה בוול סטריט אחרי הדוחות

נובה מסכמת שנת שיא עם זינוק של 31% בהכנסות, אך הצפי להמשך בהתאם לתחזיות האנליסטים ולא מעליהן כמו ברבעונים קודמים ● לאחר עלייה של כ-45% מתחילת השנה - המניה איבדה גובה במסחר

דמותה של אירנה בקמפיין הפועלים

מי המפרסם שלקח השבוע את הדאבל במדד הזכורות והאהובות

הפרסומת החדשה של בנק הפועלים עם אירנה והילה קורח מתברגת כפרסומת הזכורה והאהובה ביותר השבוע, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● לפי נתוני יפעת בקרת פרסום, סלקום השקיעה את התקציב הגבוה ביותר, אך לא התברגה

בודקים את המיתוס. משולש ברמודה / צילום: Shutterstock

לא עב"מים: זה ההסבר לתופעת משולש ברמודה

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: איך יכול להיות שבברמודה נרשמו כל־כך הרבה תאונות? למדע יש תשובות טובות

פול סינגר. תורם ל-SNC / צילום: ap, Kevin Hagen

סטארט-אפ ניישן סנטרל מפטרת את רוב העובדים

לגלובס נודע כי העמותה, שהוקמה לפני כ-13 שנה ונתמכת ע"י פילנתרופים רבים, זימנה לשימוע לפני פיטורים כ-65 מתוך 80 עובדיה ● הסיבה: בחינה מחדש של פעילותה לקידום ענף ההייטק הישראלי ● לפי ההערכה, התורמים, שמחזיקים בעמדות פרו-ישראליות ומזרימים מיליוני שקלים מדי שנה לעמותות בארץ, ימשיכו להשקיע כסף בישראל בדרכים אחרות

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ על השאלה אם יש דד ליין לאיראן: "כן, בראש שלי, יש לי"

טראמפ:  "אני חושב שהמו"מ יהיה מוצלח, ואם לא זה יהיה רע לאיראן" ● איראן דורשת מארה"ב: תגיעו "ללא דרישות מופרזות" ● אחרי האיומים של טראמפ: נושאת המטוסים "ג'רלד פורד" תעזוב את הים הקריבי - ותגיע לאזור ● כלי תקשורת בארה"ב מדווחים כי הצבא האמריקאי יפנה בימים הקרובים בסיס גדול במזרח סוריה ● רויטרס: טראמפ עומד להודיע על תוכנית בשווי מיליארדי דולרים עבור עזה בפגישת מועצת השלום הראשונה בשבוע הבא ● עדכונים שוטפים 

צילומים: Shutterstock / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

השוק מתחמם: המתחרות של אובר בוחנות כניסה לישראל

בזמן שהצעת החוק להסדרת שירותי הנסיעות השיתופיות כבר עברה קריאה ראשונה, חברות בינלאומיות ובהן בולט וליפט מקיימות גישושים ראשוניים עם משרד התחבורה ומתכננות ביקור בארץ ● לגלובס נודע שפנגו כבר בוחנת אפשרות לשיתופי פעולה ● במקביל היבואנים ממשיכים להוריד מחירים על רקע השקל המתחזק והדשדוש בביקושים ● השבוע בענף הרכב 

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נאסד"ק צנח בחדות בהובלת מניות הטכנולוגיה; הכסף נפל ביותר מ-10%

נאסד"ק ירד ב-2% ● פאלו אלטו החלה בפיטורים של מאות מעובדי CyberArk ● נובוקיור זינקה לאחר שמינהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את מוצר Optune Pax ● קרוקס זינקה לאחר שחברת ההנעלה דיווחה על עונת חגים מוצלחת מהצפוי ● מחשש למיתון, ביקושים גבוהים במכירת אג"ח ל-30 שנה בהיקף של 25 מיליארד דולר

המשלחת הישראלית באולימפיאדת החורף / צילום: Hassan Ammar, AP

מה משותף ללברון ג'יימס, ג'ורג' קלוני וג'סטין טימברלייק?

איזו מדינה הודיעה לאחרונה על יוזמה להנפקת דרכונים לגמלים שבשטחה, באיזה ענף באולימפיאדת החורף מתחרה השנה לראשונה נבחרת ישראלית, ואיך נקראת הרשת החברתית לבוטים של בינה מלאכותית? ● הטריוויה השבועית

חדר להימלט אליו מהמסך / צילום: GEMINI-AI

חדר להימלט אליו: הטרנד שהסעיר את טיקטוק - ואז את מעצבי הבתים

קיר טיפוס, במת קריוקי, אוספים נדירים, פסנתר וינטג' ותא טלפון כמו של פעם ● מעצבי החדרים האנלוגיים יעשו הכול כדי שתרגישו שהחיים ללא מסכים טובים יותר, ואפילו הילדים שלכם ירצו לברוח לשם ● הביקוש להם גדל יותר ויותר ● איך תוכלו לעצב את ביתכם בהתאם?