גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הר המריבה: איך נולד הסטטוס קוו בהר הבית, ומי בעצם משנה אותו?

גם השנה איימו התקריות האלימות בהר הבית להפוך לאירוע שייצא משליטה, כשכל צד מאשים את השני ב"הפרת הסטטוס קוו" ● אבל מה עומד מאחורי המונח הזה, אילו כללים והסכמות התקבעו במסגרתו מאז נולד ב-1967, ומהם השינויים המרכזיים שמתחוללים במקום בשנים האחרונות?

נחמן שי, העבודה הכול פוליטי, כאן 11, 23.4.22 / צילום: איל יצהר
נחמן שי, העבודה הכול פוליטי, כאן 11, 23.4.22 / צילום: איל יצהר

נדמה שכבר כמעט אפשר להגיד שמדובר במעין ריטואל שנתי, או אפילו כזה שחוזר על עצמו כמה פעמים בשנה, סביב חגים ומועדים. שוב התפרצות אלימה בהר הבית, ושוב אנחנו שומעים אזהרות על כך שאירוע נקודתי עלול להתפתח להסלמה מהירה שסופה עימות רחב יותר, ואולי אפילו - כמאמר נשק יום הדין של הקלישאות - "הבערת המזרח התיכון".

אבל מה בעצם עומד מאחורי המתיחות התמידית במקום? רבים מאלה שמתריעים מפני הסכנות סביב מה שמתרחש בהר הבית מדברים על "פגיעה בסטטוס קוו" הנהוג שם. "יש שמה אסקלציה מסוימת, הידרדרות מסוימת, גם בסטטוס קוו", אמר השבוע שר התפוצות, נחמן שי, בראיון בכאן 11. "יש הרבה יותר יהודים שעולים להר הבית. יש כבר כאלה שעוצרים בדרך ומתפללים דבר שהיה אסור... פתחו את ההר ונתנו לעוד ועוד יהודים לעלות".

שי עורר עליו זעם מכיוון שדבריו פורשו ככאלה שיש בהם גילוי הבנה לאלימות הפלסטינית. אבל עד כמה הם מדויקים מבחינה עובדתית? מה בעצם קובע הסטטוס קוו שכולם אוחזים בו? ומי מהצדדים אכן מפר אותו או מכרסם בו? חזרנו להיסטוריה של המקום הרגיש בניסיון להבין מאיפה באנו ולאן אנחנו הולכים בכל הנוגע להבנות ולהסדרים שהתפתחו בו.

הכול התחיל בדיין

אז מאיפה באנו? בכל הנוגע לסטטוס קוו בהר הבית, נקודת האפס היא מלחמת ששת הימים ב-1967, אז עברו ירושלים המזרחית והאגן הקדוש שמצוי בה לשליטת ישראל. לאחר המלחמה קבע שר הביטחון משה דיין - מי שבעצם אחראי לסטטוס קוו שאנחנו עוסקים בו - כי ניהול הר הבית יישאר בידי הממסד המוסלמי ששלט בו בימי הירדנים (מנהלת הווקף). אלא שההתפתחויות בשטח אילצו את הממשלה לקבל מהר מאוד החלטות מקיפות יותר.

הזרז לכך היה אירוע תפילה המוני לרגל ט' באב שארגן הרב הצבאי הראשי דאז שלמה גורן, שהוביל למהומות של מוסלמים. בעקבות כך, ב-16 באוגוסט 1967, התכנסה ועדת השרים לענייני המקומות הקדושים והחליטה להודיע לרב גורן כי עליו להפסיק את פעילותו על הר-הבית, ובכלל זה את ארגון התפילות בו. בנוסף קבעה הוועדה כי על כוחות הביטחון להפנות מתפללים יהודים מהר הבית לכותל המערבי. אמנם, לא נקבע בהחלטה שיש לאסור על תפילת היהודים בהר, אך נראה שלאור העובדה שבאותה תקופה ממילא היו מעט מאוד יהודים שביקשו לעשות זאת - גם היום עמדת הרבנות הראשית היא שחל איסור על עלייה להר - זה המצב שהתקבע מאז, וכיום הוא נתפס כחלק מהותי מאותו סטטוס קוו.

 

פרופ' יצחק רייטר, מומחה לסכסוכים במקומות קדושים, הסביר לנו כי בפועל, פרטי ההתנהלות בהר הבית הוסדרו בפגישות עתיות בין שלטונות ישראל (בעיקר משטרת ישראל ועיריית ירושלים) לבין אנשי הממסד המוסלמי. אלה יצרו מעין "סטטוס קוו" חדש, שכלל הבנות לגבי נושאים כמו זמני ביקור יהודים, אזורי הביקור, תיאום ופיקוח של עבודות ציבוריות ושל חפירות ארכיאולוגיות או תיירותיות, וגם עניינים מהותיים יותר כמו אותו מונופול של הווקף על ניהול האתר (כולל גישה חופשית למוסלמים למקום) לצד המונופול של ישראל על ביטחון ושיטור (למעט הפעלת שומרים על ידי הווקף ברוב הכניסות), וכמובן אותו איסור על תפילות יהודים שהזכרנו.

אלא שפרופ' רייטר מסכים כי החל מסוף שנות התשעים חלו שינויים דרמטיים בסטטוס קוו, וההבנות השקטות בין ישראל לווקף החלו להתרופף ולהיפגע.

התפילה קורסת?

נחזור אם כן לאמירות של השר שי ונבחן אותן בראי הסטטוס קוו. ראשית, שי אכן שם את האצבע על אחת התמורות הבולטות שחלו בעשור האחרון מהצד היהודי: מספר היהודים שעולים להר הבית - פעם כמעט סוג של טאבו מבחינה דתית - זינק במהלך התקופה הזאת פי שבעה. מכ-5,600 מבקרים בהר ב-2009 ללמעלה מ-37 אלף ב-2019 (ראו תרשים). אלא שעובדה זאת בפני עצמה לא מהווה הפרה של הסטטוס קוו. "ההבנות לא נגעו במספר העולים היהודים להר הבית", מדגיש רייטר. יחד עם זאת, לדבריו "העלייה במספר המבקרים היהודים מצטרפת לגורמים נוספים, שכמכלול יוצרים את התחושה בצד המוסלמי לפיה מדינת ישראל יוזמת שינויים בסטטוס קוו". מהם אותם גורמים? גם אותם ניתן למצוא בדבריו של שי שהזכיר כי חלק מהמבקרים הללו אף עוצרים בדרך ומתפללים.

ואכן, בבדיקה קודמת של המשרוקית הראינו שאף שאין חוק שאוסר על תפילת יהודים בהר הבית, הנושא הזה הוא בהחלט חלק מאותו סטטוס קוו מוכר. למרות זאת, בשנים האחרונות הולכת ומתרחבת תופעה של יהודים שמקיימים תפילה שקטה במקום. בכתבה של יאיר שרקי ששודרה בחדשות 12 ביולי 2021 התפרסמו תיעודים של תפילות שנערכו בהר הבית - ואף הוסבר בה שהן נערכו "בחסות המשטרה ובידיעת הווקף המוסלמי".

אנחנו כמובן לא עוסקים כאן בשאלה האם הסכמות העבר, שלפיהן יהודים לא יתפללו במקום, היו צודקות או ראויות, אך כפי שמציין רייטר, מבחינת הצד הפלסטיני והירדני הסוגיה הזאת מהווה את אחד הטיעונים המרכזיים לפגיעה הישראלית בסטטוס קוו.

לכך אפשר להוסיף גם את עניין מעורבות משטרת ישראל בהר הבית, שהולכת וגדלה בעשורים האחרונים. זו באה לידי ביטוי למשל בהחלטות על סגירת האתר, ובעלייה מתמשכת בהטלת מגבלות גיל על הנכנסים לתפילות יום השישי. כפי שאנחנו רואים לא אחת בדיווחים החדשותיים המשטרה גם פורצת לעיתים לתוך מתחם הר הבית, וגם כאן לפי ריטר זה עניין שקרה הרבה פחות בעבר.

ושוב, התמונה היא כמובן מורכבת. אפשר לטעון במידה רבה של צדק שהמשטרה מגבירה את פעילותה כתגובה לעלייה בהפרות הסדר מן הצד הפלסטיני. יחד עם זאת, חשוב לציין כי הגברת הנוכחות המשטרתית בהר באה במקביל לירידה בפיקוח של מפקחי הווקף אחר מבקרים יהודים בתוך ההר - עניין נוסף אותו מציין רייטר ככזה שמציק לצד המוסלמי.

עשרה ימים במחלוקת

ומה מציק לצד היהודי? השנה קיבלנו דוגמה לנושא אחד כזה שהוא קטן יחסית. לפני כשבוע דווח כי במהלך עשרת הימים האחרונים של הרמדאן תסגור המשטרה את הר הבית לכניסת יהודים. חברי כנסת מהימין כמו איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ' מחו על ההחלטה הזו בחריפות והגדירו אותה "ניצחון לחמאס ולטרור" (בן גביר) או "איוולת ביטחונית" (סמוטריץ'). אבל האם מדובר בפגיעה בסטטוס קוו?

ח"כ אחמד טיבי טען שלא. "מאז 1967 תמיד, אבל תמיד, נאסרה כניסת יהודים למסגד אל-אקצא בעשרת הימים האחרונים של חודש רמדאן", הוא כתב בחשבון הטוויטר שלו. אלא שמתברר שזה לא ממש מדויק. עיתונאי מקור ראשון, ארנון סגל, הפנה אותנו לשני מקרים בהם דווקא הותרה כניסת יהודים להר הבית במהלך הימים הללו. כך, ב-2019 יום ירושלים חל במהלך התקופה הזו - ואז הוחלט לאפשר ליהודים לעלות להר הבית. כך אירע לדבריו גם ב-2012: סגל העביר לנו תיעוד שכולל תגובה שקיבל ממשטרת ישראל לגבי מועדים שבהם ההר יהיה פתוח ואלה כוללים גם ימים שהיוו חלק מעשרת הימים האחרונים של הרמדאן (יצוין כי בפועל באחד הימים הללו ההר דווקא היה סגור).

גם רייטר מסכים כי בניגוד לדבריו של טיבי, ולמרות שבשנתיים האחרונות אכן נאסרה כניסת יהודים בעשרת הימים האחרונים של הרמדאן, "אין כלל גורף (כזה) ואין איסור אוטומטי על עליית יהודים בתקופה הזו", אלא הנוהל הוא שהמשטרה מבצעת בכל שנה הערכת מצב ומחליטה בהתאם.

מטעמו של טיבי נמסר לנו בתגובה כי המידע בציוץ שלו התקבל "ממר עזאם אלחטיב, ראש הוואקף במסגד. זה נכון שלפעמים היו חריגות, (אבל) מה שרצינו להדגיש זה שאין חדש בהודעה של בנט (על הסגירה בעשרת הימים האחרונים)".

(ממשטרת ישראל נמסר לנו כי "בהתאם לנוהג הקיים, וכפי שהיה גם בשנים האחרונות, בימים האחרונים של חודש הרמדאן נסגר הר הבית לביקורים נוכח מנהג האיתיקאף (שבמסגרתו מתפללים רבים נמצאים במהלך הלילה וברצף בשטח ההר). בדומה לשנים קודמות, גם השנה נסגר הר הבית לביקורים בסיום הרמדאן (מתאריך 24.4), והם צפויים להתחדש לאחר סיום חג העיד אל פיטר, בהתאם להערכת המצב". הסוגריים שבתגובה מופיעים במקור).

נגענו כאן בעניין אקטואלי שניתן לפרש כפגיעה מסוימת בצד היהודי, אבל אי אפשר בלי להתייחס בקצרה בהקשר הזה לעובדות מהותיות בהרבה שנקבעות בשטח בעשורים האחרונים. באמצע שנות ה-90 יזמה התנועה האסלאמית הצפונית, בשיתוף הווקף, בניית אולם תפילה תת קרקעי ב"אורוות שלמה" (מבנה תת קרקעי באחת מפינות הר הבית). אומנם במהלך הבנייה ניתנה הסכמה ישראלית, לפחות באופן חלקי, לעבודות, אולם מיזם זה סימן את תחילתן של עבודות בנייה נוספות בהר הבית. בהמשך החלה מנהלת הווקף להכשיר לתפילה גם את המפלס שמתחת למסגד אל-אקצא ("אל-אקצא אל-קדים"), למרות שהאישור שניתן לה היה לעבודות ניקיון בלבד. ויש עוד עבודות בנייה שונות שנמצאות במחלוקת (חלקן נעצרו, וחלקן מתבצעות במעין העלמת עין של המשטרה).

עניין נוסף נוגע לתקופות לא קצרות שבהן ההר בכל זאת היה סגור למבקרים לא-מוסלמים. כך אירע למשל החל מאירועי אוקטובר 2000 למשך כמעט שלוש שנים. רק באוגוסט 2003 חודשו ביקורי הישראלים, שכיום, כפי שהזכרנו בפתיחה, מגיעים לשיאים חדשים, ולמספרים גבוהים בהרבה מבעבר.

לקריאה נוספת:

- מכון ירושלים לחקר ישראל: "סטטוס קוו בתהליכי שינוי: מאבקי שליטה בהר הבית"

- דוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת: עליית יהודים להר הבית

- בדיקת המשרוקית: האם יהודי שמתפלל בהר הבית עובר על החוק?

- בדיקת המשרוקית: עד שנת 2000 יהודים עלו להר הבית ללא הפרעה?

עוד כתבות

טסלה דגם Y / צילום: יח''צ

בכירים במגזר הציבורי עשויים להצטייד ברכבי טסלה

ממשלת ישראל עשויה להצטייד בכלי רכב חשמליים של טסלה עבור בכירי ממשלה ונושאי תפקידים בכירים ● יבואנית שיאומי נערכת להשקת הרכב החשמלי שלה בישראל ב־2027 ● 2026 נפתחת עם מלאי רכב "אפס קילומטר" בהנחות עמוקות ● השבוע בענף הרכב

רובוטים של חברת מנטי / צילום: Mentee Robotics

בלי מוצר והכנסות: למה השוק התלהב מהחברה של אמנון שעשוע

מובילאיי, בראשות המנכ"ל והמייסד אמנון שעשוע, הודיעה על רכישת חברת הרובוטים ההומנואידים הצעירה מנטי - ששעשוע הוא אחד ממייסדיה ● בכך מובילאיי מחזקת עצמה בתחום ה־AI הפיזית ובשוק הרכב האוטונומי והרובוטיקה ● השקת הרובוטים הראשונים: בשנת 2028

חמישה פסקי דין שכל דייר ומשכיר חייבים להכיר / צילום: Shutterstock

בתי המשפט משרטטים מחדש את היחסים בין שוכר למשכיר

פיגומים במרפסת חתכו את שכר הדירה בחצי, והכניסה לנכס הפכה לחוזה מחייב גם ללא חתימה פיזית ● בתי המשפט קובעים מחדש את היחסים בין 3 מיליון שוכרים בישראל לבין בעלי הדירות שלהם - מתי השופט יגן על השוכר, ומתי דווקא על בעל הבית?

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

40 חברות נדל"ן דורשות מהמדינה להכיר בהוצאות פיתוח לצורכי מע"מ

החברות התובעות - בהן י.ח דמרי, שי חי יזמות, עמרם אברהם, בובליל נכסים, אבו מגורים ועוד – טוענות כי על רשות המסים להכיר בתשלומי מע"מ בגין הוצאות פיתוח בהיקף של כ-1.57 מיליארד שקל במכרזים של רמ"י

יפתח רון-טל / צילום: יוסי וייס חברת החשמל

רון-טל ימונה ליו"ר רש"ת, אך יצטרך לוותר על החזקותיו בחברות אנרגיה

ועדת המינויים אישרה היום את מועמדותו של יפתח רון-טל לתפקיד יו"ר רשות שדות התעופה ● עם זאת, האישור מותנה בהסדר ניגוד עניינים, ולפיו רון-טל יצטרך לסיים את כהונתו כנושא משרה ולממש את החזקותיו בחברות האנרגיה Urban Energy ואוגווינד, וכן להתחייב שלא לעסוק בכל עניין שמקיים זיקה לחברת ביג

חביבות האנליסטים ל–2026 / צילום: Shutterstock

המניות שמסתתרות מתחת לרדאר: ההימור החדש של האנליסטים ל-2026

למי שחשב שוול סטריט אולי התעייפה מכמה שנים רצופות של עליות, באו מדדי S&P 500 ודאו ג'ונס וקבעו שיאים חדשים כבר בשבוע המסחר הראשון של השנה ● איך ייראה המשך 2026 אף אחד לא מעז לנבא, אבל בנקי השקעות מובילים בארה"ב מזהים הזדמנויות בכמה מניות

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה שלילית בת"א; המניות הבטחוניות זינקו, מניות השבבים נפלו

מדד ת"א 35 ירד בכ-0.4% ● אלביט חצתה לראשונה שווי שוק של 100 מיליארד שקל ● דוניץ צונחת במעל 9% ● מחירי הנפט ירדו בעקבות הצהרת טראמפ על יבוא נפט מונצואלה בהיקף של מיליארדי דולרים ● מחר יתקיים מסחר רגיל עד שעות הצהריים

פרסומת למבצע של שיכון ובינוי / צילום: פרטי

החופשה בתאילנד היא הכסף הקטן: מה באמת ירוויחו רוכשי הדירות של שיכון ובינוי

הלחץ על חברות הבנייה נמשך, ונראה שתנאי המימון הגמישים כבר לא מספיקים כדי למשוך את הקונים ● כמה שווה מכלול ההטבות שמציעה שיכון ובינוי בפרויקטים שלה באור יהודה ובהוד השרון? ● מאחורי המבצעים, מדור חדש

חזית המדע. איך פועל החוש השישי / צילום: Shutterstock

קבוצת מדענים הציבה לעצמה מטרה שאפתנית: לגלות איך פועל החוש השישי

הפרויקט, בהובלת חתן פרס נובל לרפואה ארדם פטפוטיאן, קיבל לאחרונה מענק של 14 מיליון דולר כדי ליצור אטלס הממפה את האופן שבו איברים פנימיים מתקשרים עם המוח ומשפיעים עלינו פיזית ונפשית ● המחקר שהוזנח במשך שנים זוכה עכשיו לעדנה מחודשת ועשוי להוביל לטיפולים חדשים בכאב כרוני ודיכאון

שוק ההון והשקעות / צילום: Shutterstock

משקיעי הריטייל בת"א איבדו פחד: "שלוש שנים של עליות חדות מייצרות פומו"

התשואות הגבוהות בשוק המניות הובילו לעלייה בתחושת הביטחון של משקיעים חסרי ניסיון, שטרם חוו משבר משמעותי בשווקים, וירידה בחשש שלהם מהפסדים ● מנהלים בשוק מזהירים מפני "מצב שבו הרבה מאוד אנשים מאבדים את כל כספם כתוצאה מטעויות של חוסר הבנה"

בית משפט השלום ראשון לציון / צילום: אביבה גנצר

קיצוץ רוחבי בקבלת תיקים: בתי המשפט מגיעים לנקודת רתיחה

בבית משפט השלום בראשון לציון הוחלט להפסיק קליטת תיקים חדשים בתחומי הנזיקין; בפתח תקווה לא יוגשו תיקי רכוש רכב; וגם בכפר סבא מצמצמצים תיקים ● במערכת המשפט מדגישים כי מדובר בצעדים זמניים, אך נראה כי העומס והמחסור בתקנים מגיעים לנקודת קצה

החשב הכללי יהלי רוטנברג / צילום: תדמית הפקות

פרמיית הסיכון נחתכה, וגם המפרציות הצטרפו להנפקת החוב של ישראל

החשב הכללי סיים את הגיוס הבינלאומי האחרון לקדנציה עם 6 מיליארד דולר וביקושים חזקים המעידים על אמון המשקיעים, כולל ממדינות המפרץ ● עם זאת, למרות הירידה במרווחים לעומת שיא המלחמה, ישראל עדיין משלמת פרמיית סיכון גבוהה ביחס למדינות מקבילות

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה מעורבת בוול סטריט; מובילאיי נפלה ב-8%, אנבידיה ב-2%

הנשיא טראמפ קרא להגדיל את תקציב הביטחון המתוכנן של ארה"ב ל-2027 לטריליון וחצי דולר - המניות הביטחוניות מזנקות ● אנבידיה מחייבת לקוחות סינים בתשלום מלא מראש  על שבבי הבינה המלאכותית H200 שלה  ● אלפאבית עקפה את אפל בשווי שוק והיא החברה השנייה הגדולה בוול סטריט

ד''ר אד ירדני / צילום: Reuters, Brendan McDermid

האנליסט האופטימי מוטרד: "דברים הלכו לטובתי כל כך הרבה זמן, שזה מדאיג"

ד"ר אד ירדני, כלכלן הפד בעבר ואחד האנליסטים השוריים בוול סטריט, טוען כי הפסימיות יצאה מהאופנה, ומעריך שגם 2026 תסתיים בעליות ● מה שגורם לו ל"אי נוחות מסוימת" זה שכל כך הרבה אנליסטים חושבים כמוהו ● ואם ממש מחפשים, יש לו בכל זאת אזהרה

עלי חמינאי, המנהיג העליון של איראן / צילום: ap, Office of the Iranian Supreme Leader

המחאה האיראנית עולה שלב: אזרח דרס אנשי ביטחון, המונים יצאו לרחובות

מוביל המחאה קרא לתושבי איראן לצאת ולהפגין: "עיני העולם נשואות אליכם. אני מזהיר את הרפובליקה האיסלאמית - העולם וטראמפ עוקבים אחריכם מקרוב" ● ב-50 ערים מתקיימות הפגנות ענק - גם בטהראן ● חשבון ב-X פרסם נשים איראניות מדליקות סיגריה עם תמונות שרופות של ח'אמנאי

מייסדי וונריקס: ארמון אברהמי, עמיר בלאיש ותור לילו / צילום: טל חמדי

ענקית הטרוול־טק השבדית רוכשת סטארט־אפ ישראלי בעסקה של עד 300 מיליון דולר

וונריקס, שנרכשת ע"י Etraveli Group, פיתחה פלטפורמה לחיזוי מחירי טיסות ואוטומציה של תהליכי הזמנה ● היא תמשיך לפעול כחברה עצמאית ותרחיב את המו"פ בת"א ● בין המשקיעים של וונריקס - אינסייט פרטנרס ומשקיעי אנג'ל מענף התיירות

חברת היילו / צילום: איל יצהר

חברת השבבים הישראלית היילו מפטרת כ-10% מהעובדים

לחברה יש כ-300 עובדים ● מהיילו נמסר כי הפיטורים מתרחשים בשל ההחלטה "להרחיב את פעילותה לתחומי הרובוטיקה וה-Physical AI"

נוף הגליל / צילום: אריאל זנדברג לע''מ ודוברות עיריית נוף הגליל

פחות מ־25 אלף שקל: מחיר המינימום הנמוך לקרקע בעיר הצפונית

מכרז ענק בנוף הגליל יוצא לדרך עם מחירי מינימום חריגים לקרקע ● תוכנית להוספה של עוד אלפי מ"ר שטחי מסחר בכפר ירכא שבגליל העליון מתקרבת לאישור ● וחברת סקייליין הישראלית קיבלה אישור רגולטורי להפעלת עגורנים מרחוק בהונג קונג ● חדשות השבוע בנדל"ן

משחק וידאו של ענקית הגיימינג EA / צילום: Shutterstock

דוח חדש: כמחצית מהשקעות קרנות העושר בעולם שייכות למדינות המפרץ

שבע קרנות עושר מפרציות הזרימו אשתקד 126 מיליארד דולר, המהווים כ־43% מההשקעות הממלכתיות בעולם - כך עולה מנתוני חברת המחקר הבינ"ל SWF ● הסעודים מובילים בזכות עסקת ענק בגיימינג, ובאמירויות מסתערים על ה־AI ● וגם: צניחה בהשקעות הזרות בסין

חן אמסלם ודביר בנדק בקמפיין מזרחי טפחות – הזכור ביותר ב־2025 / צילום: צילום מסך יוטיוב

סיכום פרסומות 2025: בנק מזרחי טפחות הזכורה ביותר, ביטוח 9 האהובה ביותר

הבנקים וחברות הביטוח רשמו את הנוכחות הגבוהה ביותר בדירוג הפרסומות השנתי של גלובס וגיאוקרטוגרפיה בשנה החולפת ● בנק לאומי נכנס למדד הכי הרבה פעמים ב–2025 ● משרדי הפרסום הבולטים: מקאן תל אביב, אדלר־חומסקי & ורשבסקי וראובני פרידן