בצלאל מכליס, קאר שולץ, נעם וימן וברק עילם / צילום: אסף שילה/ישראל סאן, יח''צ, קרן בן ציון גפני ואיל יצהר
התמשכות מגפת הקורונה, החשש מאינפלציה והעלאת ריבית, הנפילה במניות ההייטק - דבר מבין אלו לא הצליח לעצור את העלייה בשכר של בכירי החברות הנסחרות בבורסת תל אביב.
● ביצועי המניות והתחרות על מנהלים מזניקים את עלויות השכר
● תגמול הוני: הרכיב הדומיננטי שאחראי לקפיצה בשכר המנהלים
גם בשנת 2021 נמשכה מגמת הגידול בעלות התגמולים של נושאי המשרה בחברות הציבוריות, כאשר רף הכניסה לרשימת 100 שיאני השכר כבר עומד על מעל 6 מיליון שקל (קרי תגמול מינימום של חצי מיליון שקל בחודש).
זה 28 שנה שגלובס עוקב אחר התגמולים לבכירים בחברות הנסחרות בבורסה בתל אביב, ומנתוני שנת 2021 עולה כי מאה השיאנים קיבלו תגמולים בעלות כוללת של למעלה מ-1.2 מיליארד שקל (12 מיליון שקל בממוצע). כמחצית מהסכום הם תגמולים הוניים, מבוססי מניות, שקיבלו אותם בכירים.
6.1 מיליון שקל - הרף לכניסה לרשימת 100 השיאנים
רף הכניסה לרשימת מאה שיאני השכר ב-2021, עלות של 6.1 מיליון שקל, גבוה כמעט ב-30% בהשוואה לשנת 2020, אז עמד על 4.7 מיליון שקל "בלבד", כמו גם לעומת שנת 2019, טרם פרוץ מגפת הקורונה.
שיאן השכר המקומי לשנת 2021 הוא זיו יעקובי, מנכ"ל קבוצת הנדל"ן אקרו, העוסקת בייזום פרויקטים בעיקר בתחום מגדלי היוקרה למגורים בת"א. העלות הכוללת של תגמולים ליעקובי עמדה על 75.5 מיליון שקל, רובה הגדול - 73.7 מיליון שקל - בתגמול מנייתי. אקרו הונפקה לראשונה בפברואר 2022, והקצתה ליעקובי תגמול הוני גבוה ערב ההנפקה. אותו תגמול הוני למנכ"ל אף תרם למעבר החברה להפסד ברבעון הרביעי של השנה.
אגב, גם בשנת 2020 עמדו בראש טבלת שיאני השכר בת"א מנהלי חברה חדשה בבורסה - שלושה מבכירי חברת האנרגיה הירוקה נופר. שניים מהם - המנכ"ל נדב טנא וסמנכ"ל הכספים נעם פישר - קיבלו שכר בעלות של יותר מ-100 מיליון שקל כל אחד, שבדומה ליעקובי מאקרו כללה בעיקר תגמולים הוניים שהוענקו לשניים ערב הנפקת נופר שבוצעה באותה שנה.
19.4 מיליון שקל - רף הכניסה ל-10 שיאני השכר
גם בקטגוריה זו הרף עלה משמעותית לעומת 2020 (אז הסכום היה 14.5 מיליון שקל) ולעומת 2019 (עם כ-14.8 מיליון שקל). עשרת שיאני השכר בת"א קיבלו במצטבר סכום של למעלה מ-369 מיליון שקל, מתוכם 274 מיליון שקל (כ-74%) ניתנו להם כתגמול מנייתי. כך שבממוצע עמד התגמול למנהל שהתברג בעשירייה הראשונה של שיאני השכר אשתקד על כ-37 מיליון שקל.
אחרי יעקובי בטבלת השיאנים נמצא ברק עילם, מנכ"ל חברת הטכנולוגיה נייס (עלות שכר של כ-63 מיליון שקל, רובה בתגמול הוני), שגם בשנים קודמות התברג במקומות גבוהים ברשימת השיאנים. עילם מנהל את נייס זה 8 שנים, ובשנים אלה עלות התגמולים שלו הסתכמה במצטבר בכרבע מיליארד שקל.
עוד שלושה מנכ"לים שמדורגים בעשירייה הראשונה הם קאר שולץ, מנכ"ל טבע (45.5 מיליון שקל), אריאל גנוט מנכ"ל חברת המימון גמא (26.2 מיליון שקל) ונעם וימן, מנכ"ל חברת מוצרי הצריכה דיפלומט (24.8 מיליון שקל).
שולץ מוביל את טבע מ-2017 ומדורג מאז במקומות הראשונים של שיאני השכר בבורסה. כשטבע חיפשה אז מנכ"ל לאחר תקופה קשה וחסרת יציבות בהנהלתה, היא "פתחה את הארנק" וחתמה על הסכם העסקה נדיב עם שולץ, שמאז כניסתו לתפקיד קיבל תגמולים בעלות של קרוב ל-300 מיליון שקל.
שני המנכ"לים האחרים, גנוט ו-וימן, חדשים ברשימת השיאנים מאחר שהחברות בניהולם הונפקו רק בשנה שעברה: גמא ניהול וסליקה שהונפקה ביוני אשתקד נתנה לגנוט מענק בסך 8.1 מיליון שקל, שלא שולם מכספי החברה אלא ישירות על-ידי בעלי המניות טרום ההנפקה, והוא קיבל גם תשלום מבוסס מניות של 10.4 מיליון שקל; וימן זכה מדיפלומט בין היתר לבונוס של 14.4 מיליון שקל ותגמול מבוסס מניות של 8.1 מיליון שקל.
חברה קטנה יחסית שבכיריה מדורגים בצמרת הטבלה היא אפסלון ברנדס, שהפכה לציבורית לאחר שמוזגה לשלד בורסאי בשנה שעברה. החברה מחזיקה ומפעילה חנויות וירטואליות באמזון ונסחרת בשווי של כ-115 מיליון שקל. ב-2021, ארבעה נושאי משרה בחברה קיבלו תגמולים בעלות מצרפית של 66 מיליון שקל, מתוכם 63.6 מיליון שקל תגמולים הוניים. המנכ"ל אריאל דור קיבל תגמולים בסך 19.1 מיליון שקל, סמנכ"ל המכירות קובי אדרי - 18.3 מיליון שקל, סמנכ"ל המו"פ ינון שריאן וסמנכ"ל הרגולציה וקשרי הלקוחות אור שמוש קיבלו 14.3 מיליון שקל כל אחד.
587 מיליון שקל הוא היקף התגמול המנייתי מסך עלות ההעסקה של 100 שיאני השכר בשנת 2021, סכום שמהווה 49% מעלות התגמולים של השיאנים באותה שנה בדומה לשיעורו בתגמול המצרפי ב-2020.
46 מהשיאנים - מנכ"לי חברות ציבוריות
כמחצית מ-100 השיאנים משמשים כמנכ"לים בחברות. מתפקיד יו"ר הדירקטוריון מגיעים לרשימה 9, בראשם יריב גילת, יו"ר ומבעלי חברת טקטונה, שמתברג במקום השלישי עם עלות תגמולים של כ-55 מיליון שקל, רובו ככולו תגמול הוני.
טקטונה שינתה אשתקד את המיקוד העסקי שלה ועברה מתוכנה לתחום הבלוקצ'יין והנכסים הדיגיטליים, תחום פעילות שעדיין אינו מניב לה הכנסות מהותיות.
יתר שיאני השכר ברשימת ה-100 מגיעים בעיקר מתפקידי סמנכ"לים, משנים למנכ"ל ומנהלי חברות בנות של החברות הציבוריות.
2 נשים בלבד ברשימת 100 השיאנים
רק שתי נשים נמצאות ברשימת 100 שיאני השכר לשנת 2021, מספר זהה לנתון השפל שנרשם בשנה שעברה, ולעומת 4 נשים ברשימת 2019. אחת מהשתיים היא שלומית דונרשטיין, ששולטת לצד בן זוגה שמואל בחברת רב בריח.
יחד קיבלו אשתקד בני הזוג תגמולים בהיקף של 11.1 מיליון שקל. שלומית מספקת לחברה שירותי עיצוב ופיתוח, ושמואל דונרשטיין מכהן כיו"ר חברת המנעולים והדלתות הוותיקה.
האישה הנוספת ברשימה היא תמר פרנקל, מנכ"לית ואחת ממייסדי חברת המכשור הרפואי יומן אקסטנשנס, שעלות שכרה ב-2021 הסתכמה ב-7 מיליון שקל, מהם 5.8 מיליון שקל תגמול הוני.
לא נכנסו השנה לרשימת 100 שיאני השכר שתי נשים שדורגו בה בשנים קודמות - עופרה שטראוס, יו"ר חברת שטראוס, אשר סיימה את 2021 עם תגמולים בעלות של 4.5 מיליון שקל (מקום 158), ומיה שטרק מגזית גלוב, קיבלה תגמולים בעלות של 5.9 מיליון שקל (מקום 108).
18 שיאנים מענפי הנדל"ן השונים
18 מהמנהלים הגיעו לרשימת 100 שיאני השכר מחברות נדל"ן על ענפיו השונים (מניב, בנייה, תשתיות, הנדסה וכדומה). ראשית, השיאן כאמור מגיע מהנדל"ן - זיו יעקובי המנהל את קבוצת אקרו. ומלבדו מאכלסים את הצמרת הגבוהה שלושה מנהלים בחברה בת של ענקית הנדל"ן אלוני חץ, אשר פועלת בבריטניה: ג'ייסון בלנק, ריצ'רד סלבי ודיוויד מרקס, עם שכר בעלות של כ-20 מיליון שקל כל אחד מהם.
רקע: ממה מורכב שכר הבכירים
חבילות התגמולים של המנהלים ונושאי המשרה בחברות שנסחרות בבורסה בת"א כוללות שלושה רכיבים מרכזיים - שכר בסיס (או לחלופין דמי ניהול ודמי ייעוץ), מענקים שונים ותגמולים הוניים (הקצאת מניות ואופציות).
בעוד שרכיב השכר הוא קבוע, ובדרך כלל גדל כל כמה שנים, המענקים השנתיים הם רכיב משתנה המתחלק בדרך כלל לשניים: מענקים מותני תוצאות ומענקים לפי שיקול דעת הדירקטוריון. התגמול ההוני שניתן לבכירים מתפרס על פני שנים, ונועד ליצור זיקה בין התגמול לביצועי החברה.
כל חברה הנסחרת בבורסה נדרשת לאשר מדיניות תגמול, המשרטטת את הקווים המנחים לדרך התגמול של נושאי המשרה והעובדים של אותה חברה, ואת סכומי המקסימום שיכולים לקבל מנהליה - גם בשכרם, גם במענקים וגם בחבילות ההוניות המוקצות להם. הללו נבחנים גם ביחס לעלות השכר הממוצע והחציוני של שאר עובדי החברה.
כך נעלמו בכירי הבנקים וחברות הביטוח מהדירוג
כ-20 מתוך 100 שיאני השכר בבורסה בת"א בשנת 2015 הגיעו ממגזר הפיננסים (בנקים וביטוח), בדירוג שכלל שמות כמו רקפת רוסק עמינח ודוד ברודט (בנק לאומי), ציון קינן ויאיר סרוסי (בנק הפועלים), איזי כהן (כלל ביטוח) ומישל סיבוני (הראל). זאת, לעומת ארבעה נציגים בלבד שנכנסו לרשימה בשנת 2021 - אבנר מנדלסון, מנכ"ל לאומי ארה"ב (שהופיע ברשימה השיאנים גם לפני 6 שנים), ושלושה מנהלי חברות בנות בקבוצת הביטוח הפניקס.
לא במקרה נבחרה שנת 2015 לצורך ההשוואה - שנה שהיוותה נקודת מפנה עבור צמרת המערכת הפיננסית בישראל, שעד אז כיכבה בדירוגי השכר המקומיים. זו הייתה השנה האחרונה שבה הורשו הבנקים וחברות הביטוח "לפנק" את העומדים בראש המערכת בטרם נכנס לתוקפו חוק שכר הבכירים, אשר הגביל את עלות התגמול הכוללת שלהם לכ-3.7 מיליון שקל "בלבד" לשנה. מדובר על פחות ממחצית התגמול שקיבלו אז רוסק עמינח, קינן וסרוסי. מנדלסון, המופיע זה שנים ברשימה, אינו כפוף למגבלה, לכן הוא נהנה מעלות העסקה של כ-8.7 מיליון שקל, שמיצבה אותו במקום ה-50 בשנה החולפת.
את מקומם של הבנקאים ברשימת שיאני השכר תופסים כיום בעיקר בכירי חברות הנדל"ן והטכנולוגיה, שני הסקטורים הצומחים של השנים האחרונות. את הסקטור הפיננסי מייצגים ברשימה בין היתר בכירים בחברות אשראי חוץ בנקאי ובראשן אריאל גנוט, מנכ"ל חברת הסליקה והאשראי גמא (עם עלות שכר של יותר מ-26 מיליון שקל), מאור דואק, מנכ"ל מניף (עלות שכר של יותר מ-10 מיליון שקל) וערן וולף, מנכ"ל מימון ישיר. חברות אלו אינן כפופות למגבלת שכר הבכירים, כמו גם חברות החיתום שאחת מהן, פועלים אי.בי.אי (שבה מחזיק בנק הפועלים), שלחה את שלושת בכיריה לרשימת השיאנים.
בהקשר הזה אי אפשר להתעלם ממי שהיה אמור להיכלל השנה ברשימת המשתכרים הגבוהים, אך בשל לחץ ציבורי נאלץ להפחית מהשכר שאמור היה לקבל. מדובר בשר האוצר לשעבר משה כחלון, שחוק מגבלת שכר הבכירים בפיננסים אושר במהלך כהונתו, ואשר מונה באמצע השנה שעברה ליו"ר חברת האשראי החוץ בנקאי יונט קרדיט. עבור חצי שנת עבודה ו-80% משרה, עמדה עלות שכרו של כחלון על 2.2 מיליון שקל, במקום עלות שכר של יותר מ-8 מיליון שקל בשנה, שביקשה החברה להעניק לו בתחילה.